מתקפת הפתע של חמאס נגד ישראל תפסה את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בזמן לא טוב. רק בחודש שעבר יצאו לחופשי חמישה אמריקנים שהוחזקו באיראן, במסגרת עסקה נפיצה פוליטית בה הסכים הממשל לשחרר לאיראן כמעט 6 מיליארד דולר מחשבונות שהוקפאו בבנק בדרום קוריאה. הבחירות לנשיאות ארה"ב יתקיימו רק בנובמבר שנה הבאה, אך הקמפיין כבר בעיצומו וההסכם שימש את המועמדים הרפובליקנים לניגוח הנשיא הדמוקרטי.
מרגע פרוץ המערכה, עולות בארה"ב טענות לפיהן הכסף ששוחרר שימש למימון המתקפה נגד ישראל. "דולרים של משלם המסים האמריקני עזרו לממן את ההתקפות הללו", האשים הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. אלא שבממשל ביידן מיהרו לדחות את ההאשמות ולהציג עובדות שסותרות את הטענות הרפובליקניות.
"אלו לא היו כספים של משלם המיסים האמריקני", הגיב שר החוץ של ארה"ב, אנתוני בלינקן, בראיון לרשת NBC אתמול. "אלו היו משאבים איראניים שהצטברו ממכירת נפט שלה והיו תקועים בבנק בדרום קוריאה. מהיום הראשון, תחת החוק שלנו ותחת הסנקציות שלנו מלפני שנים רבות, תמיד הייתה לה הזכות להשתמש בכספים האלו למטרות הומניטריות, לאכול, לתרופות ולציוד רפואי".
"הכספים הועברו מבנק אחד לאחר בו יוכלו לעשות זאת בקלות רבה יותר", הסביר בלינקן. "הם היו תחת הפיקוח הקרוב של מחלקת האוצר של ארצות הברית. לא הוציאו סנט מהחשבון הזה, כאשר יוציאו כסף מהחשבון הזה הוא יוכל לשמש רק לציוד רפואי, לאוכל ולתרופות. מי שאומר אחרת קיבל מידע מוטעה או שהוא מעביר מידע מוטעה". התשובה של בלינקן לא מספקת את הרפובליקנים, שחלקם טוענים כי גם אם הכסף לא הוצא מהחשבונות, האיראנים וחמאס מסתמכים על ההכנסה העתידית הזו כשהם מוציאים כרגע כסף על המתקפה כנגד ישראל.
"זו שטות, הסבירות שהכסף הגיע לחמאס היא אפסית", אומר דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי ומפקד באמ"ן לשעבר, על טענת טראמפ. "6 מיליארד הדולרים שוחררו לצרכים הומניטריים בפיקוח אמריקני, לאמריקנים יש מנגנונים שהם מפעילים יחד עם הבנקים כדי לוודא שההוצאות הן רק לסוגיות הומניטריות. גם אם לא היה פיקוח, לא כל כסף שמגיע לאיראן עובר ישר לשלוחותיה. זה נכון שאיראן עוזרת במימון חמאס, אבל יש לה הרבה הוצאות מלבד אלו של שלוחותיה".
"הניסיון לנגח את ביידן הוא אירוע פנימי בארה"ב והוא עושה שימוש בעובדה שהיא לא נכונה בלשון המעטה", הוא מוסיף, "לעסקה הזו יש גם יתרונות. לאיראנים אומנם שוחררו כספים משמעותיים, אך הם לא משנים דרמטית את הכלכלה האיראנית. בתמורה מלבד העצורים האמריקנים, האיראנים הגבילו משמעותית את צבירת האורניום המועשר בדרגה הדרושה לייצור נשק גרעיני. חייבים לזכור שהגישה האמריקאית שונה מהישראלית, הישראלית גישה אלימה יותר של מקלות, האמריקאים מאמינים גם בגזרים. זהו פער בתפיסת העולם".
הערכה: הציר האיראני לא יזם אך עלול להיגרר על ידי חמאס
לאחר מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס אתמול, רבים בישראל שיערו שאיראן עומדת מאחורי המהלך. "זה לא נראה שאיראן דחקה את חמאס", מעריך סיטרינוביץ על רקע המסרים שיצאו מארה"ב בעניין. "אני חושב שמה שעומד בפנינו הוא אירוע פלסטיני במהותו הוא לא אירוע צירי, זו הערכתי בנקודת הזמן הנוכחית. כעת, מוחמד דף מנסה לגייס את הגורמים השונים, ביניהם הגדה וחיזבאללה, זו עוד עדות שהוא לא בטוח מראש שיכנסו למערכה. הפלסטינים ובוודאי חמאס מנסים להשתמש בטיעון הדתי לגייס את ציר ההתנגדות לטובתם".
השאלה האם חיזבאללה ואיראן תכננו עם חמאס מתקפה משולבת כנגד ישראל היא חשובה, אך בשלב זה היא משנית לשאלה הקונקרטית - האם חיזבאללה יצטרף למערכה? מוקדם יותר היום, ראינו את חיזבאללה מבצע ירי פצמ"רים לעבר הר דב "חיזבאללה הגדיר את זה כירי הזדהות", מסביר סיטרינוביץ, "כרגע אנחנו לא רואים את אנשי חיזבאללה חוברים בהמוניהם. זה אירוע מוכר שחיזבאללה יורה להר דב, זה שטח מריבה ללא הסכמה בין לאומית על הגבולות ולכן זה מקום שנוח לחיזבאללה לירות אליו. ההצלחה האופרטיבית של חמאס היא כזו שלדעתי הוא מופתע מההצלחה שלו, עם זאת דף ציפה לבעיר את ערביי ישראל והגדה וגם זה בינתיים לא קורה".
בכל זאת קשה לנבא האם חיזבאללה יחליט כן להצטרף למערכה בהמשך. "חיזבאללה זה גוף שהוקם על ידי האיראנים כדי להוות גורם מרתיע מול ישראל וארה"ב לפעולה נגד איראן", מתאר סיטרינוביץ, "השאלה הבסיסית היא האם אנו יכולים למצוא את עצמנו במערכה זירתית כשהרקע הוא פלסטיני. זה מאוד תלוי איך המערכה תתפתח. חמאס כאמור מאוד מנסה להדגיש את האלמנט הדתי של האירוע, אם יצליח לעשות זאת הסיכוי שיחברו לא רק חיזבאללה ואיראן, אלא גם החות'ים בתימן והמליציות השיעיות בעירק עולה. נראה שהציר האירני לא היה חלק ממהלך הפתיחה, אך זה לא אומר שהם לא יצטרפו".