N12
פרסומת

בעקבות המכסים של טראמפ: תחזית הסחר הגלובלי לשנת 2026 צונחת

ארגון הסחר העולמי מעריך כי הצמיחה בסחר תעמוד על 0.5% בלבד – ירידה חדה מהתחזיות הקודמות. לפי WTO, הסיבה המרכזית היא השפעת מדיניות המכסים של ממשל טראמפ

רויטרס
Business
פורסם:
דונלד טראמפ
דונלד טראמפ | צילום: Chip Somodevilla / Shutterstock
הקישור הועתק

ארגון הסחר העולמי (WTO) עדכן את תחזיותיו לשנים הקרובות, והזהיר מפני האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הסחר הגלובלי - כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. על פי ההערכות החדשות, נפח הסחר צפוי לעלות ב־0.5% בלבד בשנת 2026, לעומת תחזית קודמת של 1.8%.

בארגון הסבירו כי הירידה הצפויה נובעת מהשפעות מאוחרות של מדיניות המכסים שהנהיג ממשל טראמפ בארצות הברית, שמשפיעה על שרשראות האספקה והיצוא הבינלאומי. מנכ״לית הארגון, נגוזי אוקונג’ו-איוואלה, אמרה כי מדובר בתחזית "עגומה", אך הדגישה שהמערכת הסחרית הרב צדדית עדיין שומרת על עמידות יחסית.

עם זאת, התחזית לשנת 2025 דווקא שופרה ל־2.4% צמיחה, בעיקר בזכות יבוא מוקדם של סחורות לארה״ב לפני העלאות מכס צפויות, ובשל ביקוש גובר למוצרים הקשורים לטכנולוגיות בינה מלאכותית. על פי הנתונים, היקף הסחר העולמי צפוי לרדת מ-2.8% ב-2024 ל-2.4% ב-2025, ואז להאט ל-0.5% בלבד בשנת 2026. במקביל, תחזית הצמיחה של התמ״ג העולמי עודכנה כלפי מטה - מ-2.7% ל-2.6%.

מכולות בנמל
השפעה על נפח הסחר. ארכיון | צילום: shutterstock

מאחורי המספרים עומדת בעיקר המדיניות החדשה של הבית הלבן, שבמסגרתה הנשיא טראמפ השיב לחיים את מדיניות המכסים הנוקשה כלפי סין, אירופה ומקסיקו. המכסים שהוטלו על טכנולוגיה, מתכות ורכבים אמורים - לפי הממשל - להגן על התעשייה האמריקאית המקומית, אך בפועל גורמים להאטה בהיקף הסחר הבינלאומי ולהסטת נתיבי ייצור ומסחר. לפי אנליסטים, מדינות רבות מנסות כעת להתאים את עצמן לעידן של "גלובליזציה חלקית", שבו הסחר הבינלאומי הופך תלוי יותר באינטרסים פוליטיים מאשר בשיקולים כלכליים טהורים.

במקביל, המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון מוסיפה שכבה נוספת של אי ודאות. התקפות חוזרות מצד המורדים החות’ים בתימן על נתיבי השיט בים האדום גורמות להסחת ספינות ולעלייה חדה בעלויות ההובלה הימית – מה שמכביד על שרשראות האספקה ומייקר את הסחר הגלובלי כולו. ארגוני סחר בינלאומיים מזהירים כי כל החרפה נוספת באזור עלולה להשפיע גם על שוקי האנרגיה, וליצור לחץ נוסף על מחירי הסחורות ועל הצמיחה הכלכלית בשנים הקרובות.