הפיחות המהיר בערכו של השקל נמשך גם היום (רביעי). בשעות הבוקר שער הדולר עלה בשיעור של כמעט אחוז, עלייה שהתמתנה בהמשך לכ-0.5%, בשער של 3.66 שקל לדולר. הצניחה, שמסתכמת כבר בכ-5%, מתחוללת על רקע המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט וסיקור התקדמות החקיקה ברחבי העולם. בעוד שכמה סקטורים מרוויחים מהמצב, חלקים גדולים בציבור בישראל יידרשו כעת להתמודד עם מציאות כלכלית חדשה ולעתים אף כואבת של העלאת ריביות ושורת התייקרויות. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, ויוסי מנשה, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס מנתחים: המרווחים והמפסידים מהמצב.
המרוויחים והמפסידים של יוסי פריימן
המרוויחים
היבואנים: "כל מי שיש לו מלאים יוכל למכור אותם במחירים חדשים וגבוהים יותר, היבואנים ירוויחו את כל הפיחות על המלאים שלהם וזה יהיה רווח חד-פעמי ענק".
היצואנים: "הם יקבלו תמורות הרבה יותר גבוהות בשקלים עבור הייצור שלהם. כל סקטור ההיי-טק, למשל, משלם משכורות בשקלים ומממן את המשכורות האלו בדולרים שמתקבלים על תמורות יצוא שלו. אם עד היום עובד עלה 7,000 שקל ונדרשו 2,000 דולר כדי לממן את זה, מעכשיו יידרשו רק 1,800-1,900 דולר".
המפסידים
הציבור הרחב: "אנשים לא מבינים עדיין את המשמעות של מה שהולך לקרות כאן, כי התהליך הזה שאנחנו רואים אותו עכשיו הולך להגיע אלינו בטורבו חזק מאוד דרך המחירים. הדולר שטס לשמים מחמיר מאוד את הבעיה. נראה אמנם ריסון של הביקושים כי ההכנסה הפנויה מאוד תקטן, אבל האינפלציה תמשיך לדהור. היבואנים יגלגלו את ייקור המוצרים המיובאים על הציבור, הם לא יספגו כלום".
נוטלי המשכנתאות: "הם יצטרכו לשלם ריביות גבוהות יותר, כי בנק ישראל יצטרך להעלות את הריבית עוד פעם, אין כאן בכלל שאלה. השקל החזק בלם במשך זמן רב את עליות המחירים, אבל עכשיו הכל רץ למעלה".
מסעדנים, תיירות, תעופה: "אם התהליך הנוכחי יימשך בדולר-שקל, כל הסקטורים שחגגו בצורה משמעותית מאוד מאז היציאה מהקורונה ייעצרו. אני מדבר בין השאר על מסעדות, בילויים, חופשות בחו"ל וטיסות. מרגע האישור בכנסת של התוכנית לרפורמה משפטית לפני יומיים, אנחנו רואים עליות עקביות חדות של הדולר, עם מכירות גדולות מאוד של היצואנים. זה אומר שהרכישות מאוד רחבות, אין כאן עסקה גדולה נקודתית, אלא מכירות לאורך כל החזית. יש בריחה גדולה מהשקל ותחושה של מכירת חיסול. זה אסון מבחינת המערכת ושלב לפני שהציבור מתחיל לרוץ לבנקים להוציא את הכסף שלו".
שוכרי הדירות: "הם מפסידים פעמיים - פעם אחת מכיוון בעלי הדירות שיעלו מחירים, פעם שנייה בגלל השחיקה של הכסף. אני מאוד מקווה שלא נגיע בהמשך למצב שבו שכר הדירה יתחיל להיות צמוד לדולר, כפי שהיה כאן לפני עשרות שנים. הדולר עוד מעט פורץ את ה-3.70 לשקל ואם לא יקרה כאן משהו מהותי, כמו אמירה של נתניהו יחד עם האוצר ובנק ישראל, אנחנו הולכים לדולר בארבעה שקלים הרבה יותר מהר ממה שחשבנו".
בעלי המכוניות: "פיחות של 10%-20% יכול להביא בקלות את מחיר הדלק ל-9 שקלים לליטר (בנזין 95) לעומת 7 היום. אם המדינה לא תוכל להמשיך לסבסד את מחיר הדלק, הוא עלול לזנק באופן חד".
צרכני החשמל: "הפיחות יביא לעליית מחירי האנרגיה, וכרגיל הצרכנים ישלמו את המחיר. כל המערכת עומדת להיכנס לסחרור אינפלציוני".
המגזר הציבורי: "אנחנו נכנסים לסחרור שבו כל המנגנונים שלא פגשנו אותם עד היום של הצמדות שכר, שהיו רדומים במשך שנים בגלל האינפלציה הנמוכה, יתחילו לפעול ולהתעורר. מאיפה יממנו את כל הצורך התקציבי העצום הזה?"
הבנקים: "כשהריבית מטפסת עסקים לא יכולים לעמוד בהחזרים. זה עלול להשפיע על חוסנם של הבנקים ועל יציבותם".
חברות הנדל"ן: "החברות האלו, שיושבות על מלאי עצום של דירות, יכולות להיכנס לבעיה גדולה מאוד. אנחנו במרחק כמעט אפסי ממציאות שבה יתחילו מבצעי מכירות של קבלנים בהיקפים משמעותיים כדי להקטין מלאי, וזה כמובן יגרור לירידת מחירים של כל שוק הדירות. ירידת מחירים כזו תפגע בשווי הנכסי של הביטחונות שיש לבנקים, ראו סעיף קודם".
המשקיעים בבורסה: "הם חבולים ממילא בגלל הירידות בשווקים, אבל האירוע המקומי הנוכחי עלול לגרום להם להיות חבולים שבעתיים, בעיקר בסקטורים מסוימים כמו מניות נדל"ן ומניות הבנקים שחשופים למשבר יותר מסקטורים אחרים. בעולם, ייתכן שהחזרה המהירה של סין לפעילות דווקא תשפיע בחיוב על הפעילות הכלכלית במדינות אחרות וכפועל יוצא מכך, גם על השווקים שם. בישראל, לעומת זאת, השילוב בין אי ודאות פוליטית, ריבית גבוהה, שער דולר מטפס, אינפלציה שמרימה ראש, משבר אשראי מתפתח ומצוקת חברות הנדל"ן - כל אלו עלולים ליצור כאן תקופה לא טובה לשוק המניות הישראלי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מאוד מאמין בו כמי שידע לעשות כאן מהלכים כלכליים גאוניים ב-2003, אבל מה שקורה כאן בעשרת הימים האחרונים מאוד מאכזב ומערער אצלי את האמונה. זה חוסר הבנה של מה זה שוק ההון וזה לא מתאים לו, זה לא הוא. הוא לא אמור להיכנס כמו פיל לחנות חרסינה, כשהוא יודע שזו חנות חרסינה, כשהוא מכיר את אפקט הדומינו ומודע לכדור השלג שעלול להתחיל להתגלגל. קורים כאן נזקים שיהיה מאוד קשה לתקן אותם בהמשך. הון שיוצא וייצא בימים הקרובים לבנקים זרים כבר לא יחזור לכאן. האירוע של רפורמת לוין לא תוכנן בצורה נכונה באספקט הכלכלי, אם תוכנן בכלל. הנזק עלול להיות קטסטרופלי, למשך שנים. חייבים לעשות משהו דחוף כדי שזה לא יקרה".
המרוויחים והמפסידים של יוסי מנשה
יוסי מנשה, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, עומד בראש חברת בת של בית ההשקעות, החברה מספקת שירותים של המרות מטבע, גידור מטבע לחברות, העברות כספים בינלאומיות ופיקדונות לציבור. ככזה הוא מתבונן מקרוב מאוד במתרחש בשוק המט"ח.
המרוויחים
היצואנים: "הם כבר שנים בצד המפסיד, עקב ההתחזקות המתמשכת של השקל, אבל עכשיו הם בנקודה טובה, אם כי עדיין מוקדם לדבר על שינוי מגמה. כרגע היצואנים מקבלים תמורה שקלית יותר גבוהה על מה שהם מוכרים בחו"ל. בתוך זה אפשר להכניס כמובן את חברות ההיי-טק, שבאופן מסורתי מגייסות בדולרים או מוכרות בחו"ל ומשלמות כאן שקלים. כרגע המצב שלהם קצת יותר טוב, בעיקר לחברות שבנו תקציב בתחילת השנה לפי שער דולר נמוך בהרבה משער הדולר הנוכחי".
ישראלים בעלי נכסים בחו"ל: "יש המון ישראלים שקנו נכסים בחו"ל, או מחזיקים תיקי השקעות נקובים במט"ח, שכרגע השווי שלהם עולה במונחים שקליים".
בנק ישראל: "הבנק המרכזי מחזיק יתרות מט"ח בכ-200 מיליארד דולר ביתרות מט"ח, כך שיש כאן רווח על הנייר. מצד שני, בנק ישראל לא רוצה לראות את הדולר בורח ל-4 שקלים או יותר. בתמונה הכללית, חייבים לציין, העלייה החדה בשער הדולר מכניסה את בנק ישראל למצב בעייתי כי היא יוצרת עוד אינפלציה, שגם ככה מגיעה ממקומות אחרים".
המפסידים
היבואנים: "הם בצד המפסיד כרגע, לאחר שהיו במשך שנים בצד המנצח. הם מקבלים פה פחות שקלים על מה שהם מוכרים וצריכים לשלם במט"ח למי שהם קונים ממנו בחו"ל".
הציבור הרחב: "היבואנים זה גם אנחנו, הציבור הישראלי. בסופו של דבר, כולנו מפסידים מפיחות חד בשקל, כי מדינת ישראל היא מדינת אי ואין פה ייצור מקומי של הרבה דברים. כלומר, כמעט כל מה שאנחנו צורכים כאן בא מחו"ל, וזה יבוא לידי ביטוי במחירים".
מנשה חותם בהצצה מעניינת למתרחש בשוק המט"ח בימים האחרונים: "בכל מדינה, אי ודאות פוליטית שעלולה אי יציבות שלטונית, פוגעת במטבע המקומי. זה קורה כי המשקיעים הזרים מחפשים יציבות. הפעם קורים דברים גם בשוק המקומי. מבפנים, רואים אנשים שבאים וקונים דולרים. בפועל, קשה לדעת אם זה בגלל שהם מנסים להרוויח על העלייה של הדולר, או שהם מחפשים כרית ביטחון.
"אני אמנם לא בנק מבחינת הגודל, אבל כן רואה חברות היי-טק שפרעו פיקדונות דולריים וביקשו ולהעביר את הכסף לחו"ל. כפי שאמרתי, יש גם לא מעט אנשים פרטיים שמגיעים אלינו כדי לקנות מט"ח ומבקשים להעביר אותו לחשבון שלהם בחו"ל. זה לא שמועות, זה באמת קורה. ואני מניח שאם זה קורה אצלנו, זה קורה פי כמה וכמה במקומות אחרים, גדולים יותר. גם זה תורם כמובן להתחזקות הדולר".