בעלי עסקים שנפגעו ב"עם כלביא" עדיין מחכים לפיצויים

הסיפור הזה הוא לכאורה סיפור על כסף, ציוד ואובדן הכנסה - רק לכאורה. למעשה, זהו סיפור על עלבון ותחושה שהמדינה האהובה שלך, זו שאתה משלם לה מיסים כחוק ובזמן, פשוט לא סופרת אותך ברגע האמת.

זה גם הסיפור של רוני, טובה וצביקה, שלושה עצמאים שמנהלים שלושה עסקים קטנים - בית קפה, חנות לציוד משרדי וחברת השקעות בנדל"ן -כולם שכנו בבניין התאומים 1 ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. ב-19 ביוני 2025, בזמן מבצע "עם כלביא", התפוצץ טיל מצרר איראני מעבר לכביש והסב הרס רב לבניין, שחלקו לא שוקם עד היום.

מבחינת רוני, טובה וצביקה, זה גם היה הרגע בו החלו במרוץ אחר הפיצוי המלא מרשויות המדינה - מרוץ שלמרבה הצער גם כיום, תשעה חודשים מהפיצוץ, רחוק מסיומו. הם רק שלושה מבין רבים שעדיין לא קיבלו פיצוי מלא או קרוב למלא ממבצע "עם כלביא", כשבינתיים מתגודדים בשערי מס רכוש ומס הכנסה אלפי נפגעים חדשים ממבצע "שאגת הארי".

קרן הפיצויים של רשות המסים דיווחה ב-18 במרץ על 12,845 תביעות שהתקבלו מאז תחילת המלחמה הנוכחית, ועדכנה כי ייתכנו עיכובים בהגעת שמאים עקב מספר התביעות הגדול. לפי הודעת רשות המיסים, בשטח פעלו נכון לאמצע החודש 61 צוותים של קרן הפיצויים. בחישוב מהיר, זה אומר כ-210 תביעתו לכל צוות - כמות עצומה, שרק הולכת וגדלה ככל שנמשכים מטחי הטילים מאיראן.

"לא ראיתי שקל על אובדן הכנסה"

רוני גבאי מפעיל כבר 32 שנים את "אספרסו קצר", בית קפה קטן בקומה הפונה לרחוב ז'בוטינסקי בבניין התאומים 1, המאכלס בעיקר בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים ויועצים. "בבוקר של ה-19 ביוני הגעתי לבית הקפה כרגיל, בשעה 6:30 ", נזכר רוני. "זה היה יום קשה לכל המדינה, טיל פגע גם בבית החולים סורוקה באר שבע באותו יום וגרם הרס רב. בסביבות 07:00 הייתה אזעקה ומיד ירדתי למקלט בבניין, שם ישבתי עם עוד כעשרה עורכי דין, כי רוב האנשים כבר לא באו לעבודה אחרי כמה ימים של טילים".

בזמן שישבו במקלט, פיצוץ חזק הרעיד את המקום. "ידענו מיד שזה קרוב. כשיצאנו ראינו את כל הלובי של הבניין מלא שברי זכוכיות".רוני מיהר לבית הקפה שלו. "חשכו עיניי: הכל היה הרוס לחלוטין", הוא מתאר. "יש לי פה עסק בגודל של 75-78 מטר, הכל מזכוכיות - הכל נשבר. המעדניות קרסו, הריהוט הפנימי עף החוצה יחד עם השולחנות והכיסאות. התקרה האקוסטית למעלה נפלה על הרצפה. הפעם כבר השארתי תקרת בטון חשופה, שלא יבוא משהו על הראש שלנו בטיל הבא".

תוך כמה זמן התחלת לשפץ?

"השמאי מטעם מס רכוש הגיע לכאן שלושה ימים אחרי האירוע, הסתכל על המקום ושאל אותי בצחוק אם קרה לי פה משהו. אחרי שבוע וחצי התארגתי והתחלתי לשפץ".

מה היה המצב בבניין כולו בימים הראשונים?

"הרס נרחב. בהתחלה הביאו לפה את חברת השמירה הכי זולה שהמדינה אישרה, עם בדואים ועובדים זרים מבאר שבע כשומרים. אני יכול להגיד שכמה דקות אחרי נפילת הטיל כבר הסתובבו בבניין אנשים וגנבו ציוד וכסף מהמשרדים. גם לי גנבו פולי קפה, שמן זית ודברים נוספים, כי כל הזכוכיות התנפצו ואפשר היה להיכנס ישירות מהרחוב. הבניין לא התאושש לגמרי מהאירוע עד היום, בחלונות שנפגעו אפילו לא התקינו זכוכית, אומרים שייקח לפחות שנה מהאירוע עד שזה יקרה".

מתי חזרת לעבוד?

"לקח לי כמעט שישה חודשים עד שחזרתי לפה, ב-16 בנובמבר 2025. קיבלתי כסף מהמדינה על השיפוץ וגם על הציוד, אחרי פחת מוגזם למכונות היקרות ואחרי שהוצאתי מכיסי 120 אלף שקל להשלים את הקנייה. לא קיבלתי עדיין שום פיצוי על אובדן הכנסה של חצי שנה, חוץ מפיצוי על ירידת הכנסה ביוני 2025 לעומת יוני 2024. רואה החשבון שלי חוזר ומגיש בקשות, כל הזמן אומרים לו שזה בטיפול ובינתיים לא ראיתי שקל".

אולי אתה צריך לגשת למס הכנסה בעצמך כדי שיראו אותך.

"עשיתי גם את זה. בתקופה שלא עבדתי, בימי שיפוצים, היה לי הרבה זמן פנוי והחלטתי לנסות. באתי למשרדי מס הכנסה ברמת גן, פגשתי שם אנשים שאמרו לי בפירוש שמגיע לי אובדן הכנסה, חזרתי עם זה לרואה חשבון - וזהו. זה שוב נתקע מולם".

אתה חושש באזעקות כיום, ב"שאגת הארי"?

"אני כבר לא מפחד משום דבר. גם אם ייפול כאן עוד טיל, אמשיך לבוא לעבוד. זאת הפרנסה שלי מ-1994 ואני לא אפסיק לבוא לעבודה, למרות שהמצב לא כמו שהיה והרבה אנשים במשרדים כאן מעדיפים כיום לעבוד מרחוק".

מרשות המיסים נמסר כי מבדיקה שערכו "עולה כי הוגשו תביעות בגין אובדן הכנסה לתקופות יולי-אוגוסט 2025 וספטמבר-אוקטובר 2025 בחודש ינואר 2026 (לפני כחודשיים). התביעות נמצאות בטיפול וייבחנו בהתאם".

"הציע שאמכור אוכל עם שברי זכוכית"

לטובה סולומון יש חנות לציוד משרדי בשם דטא פוינט, גם כן בקומה המסחרית בבניין התאומים, 20 מטרים מבית הקפה של רוני. טובה ובעלה תפעלו את החנות בבעלותם יחד במשך 17 שנים, עד הפיצוץ ב-19 ביוני. מאז, טובה לבדה בחנות. בעלה אומר שמסוכן שמדי מבחינת הילדים ששני ההורים יעבדו במקום אחד שכבר נפל בו טיל.

"בבוקר הנפילה התקשרו אליי מהנהלת הבניין וביקשו שאבוא לאסוף ציוד יקר וכסף", נזכרת טובה. "באתי וראיתי חורבן. כל הזכוכיות התנפצו, קיר גבס עף ממקומו, דלת הזכוכית, התקרה - גם. החנות הייתה בדיוק עמוסה בציוד וסחורה, כי ממש לפני הודיעו שחוזרים לעבודה רגילה ודאגתי למלא את המדפים והמקררים".

מה עשית בימים הראשונים אחרי האירוע?

"בהתחלה לא ממש ידעתי מתי יבוא השמאי, אז התחלנו לנקות ולפנות זכוכיות. ניסינו להציל חלק מהסחורה, אבל סחורה שנפגמה לקחנו למחסן שיש לי למטה. בסוף השמאי ממס רכוש הגיע וראה הכל, כולל הסחורה במחסן".

טובה מספרת כי השמאי הגיע לחנות כמעט חודש אחרי הפיצוץ. "כבר חזרנו לעבודה, אבל עדיין לא היו קירות זכוכיות לחנות, הכל היה פתוח. הוא גם ראה שהקיר מפוצץ בכמה מקומות ואת מצב התקרה. למחסן הוא ירד איתי פעם ראשונה רק לפני חודשיים, לראות את הסחורה - והציע לי לנסות למכור אותה ב-50% כסחורה פגומה", היא אומרת. "אמרתי לו שאני לא יכולה למכור מוצרי אוכל עם זכוכיות בתוכם, הסחורה נשארה במחסן עד היום. לא קיבלתי על אובדן הציוד והסחורה שקל, והשמאי כבר לא עונה להודעות ממני במייל ובווטסאפ".

נתקלת בתופעה של ביזה?

"יש מצלמה בחנות, שמאפשרת לי לראות מה קורה מהבית. בימים הראשונים ראיתי אנשים נכנסים ולוקחים דברים, אז התחלתי לעשות צילומי מסך. במקרה אחד אפילו פניתי לגנב דרך המיקרופון במצלמה ואמרתי לו: אם אתה לא מניח את הדברים מהידיים עכשיו, אני קוראת למשטרה. הוא הניח ויצא. בהמשך התברר לי שזה אחד השומרים מחברת השמירה. למשטרה היו גם טביעות אצבע שלו, אבל העדפתי לא להגיש תלונה. אני קצת מאלה שמפחדים. רוצה לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולחזור הביתה".

הליך הבקשה של טובה לפיצוי עדיין לא הושלם. "כל הזמן היה טענות שהשמאי מאוד עמוס, כי יש לו המון עבודה. אני מבינה אבל אחרי תקופה כל כך ארוכה ואחרי שנכנסנו כבר למערכה של מלחמה נוספת, אי אפשר להשאיר אותנו בצד ולשכוח מאיתנו", היא אומרת. "קיבלתי רק 80 אלף שקל על החשבון לשיפוץ, וזה כמובן לא מספיק. כשאני נכנסת לבדוק באתר של מס רכוש, כל הזמן כתוב שזה בטיפול".

טובה מתארת תחושה של עלבון לנוכח התקשורת הלקויה מצד המדינה. "במשך עשרות שנים אני עובדת ומשלמת כמיסים כמו שצריך. המינימום שמגיע לי זה שיהיו בסדר איתי, אפילו שיענו תשובה שלילית כדי שאדע שזה המצב ומפה אני אתקדם", היא אומרת. לא לענות בכלל זה זלזול, אני מרגישה שמזלזלים בי. זה אפילו לא הכסף, זה פשוט מעליב. אם הייתי עצמאית צעירה בתחילת הדרך, הייתי קורסת. גם ככה אין לי כיום הרבה עבודה. הבניין כמעט ריק פה, רק 30% מגיעים לעבודה במלחמה הנוכחית. יש פה הרבה אנשים שחוו חוויה כמוני, שלא נעים להם והם מפחדים להגיע. אחרים עזבו את הבניין. עזוב רגע את הכסף, למה לא להתייחס אלינו? אנחנו בני אדם וחווינו משהו. למה להעיף מבט בסחורה במחסן, להגיד 'אני אהיה איתך בקשר' ולא לדבר איתי?".

הסבב הנוכחי מעורר בך זכרונות קשים?

"בטח. אין אזעקה שאני לא נכנסת למצלמות של החנות, לראות אם החנות נפגעה. בימים הראשונים אחרי הפגיעה לא יכולתי להיות כאן, לא יכולתי לטפל בכלום למרות שהכל היה פרוץ. עברתי אין ספור בתים בחיי והעבודה זה המקום הכי קבוע שלי, זה המקום המסודר שתמיד הרגשתי בטוחה בו. ועכשיו, הכל חוזר, זה שרט אותי מבפנים. אי אפשר להבין עד שעוברים את זה. גם אני תמיד חשבתי שאנשים מתאוששים מהר, כי זה רק רכוש. אבל זה משאיר משהו, זה עושה צלקת מבפנים ומפחיד אותך".

מרשות המיסים נמסר כי בעקבות הערכת הנזק על ידי שמאי מטעם קרן הפיצויים, שולמה לטובה סולומון מקדמה. "משך הטיפול התארך בין היתר בשל אי הסכמות עם התובעת", הסבירו ברשות. בהמשך לכך הוסיפו כי "לאחרונה נקבע סכום הפיצוי הסופי, והכספים צפויים לעבור לחשבונה בימים הקרובים".

"שוכרים עזבו אותי באותו יום"

צביקה האופטמן מנהל עסק להשקעות נדל"ן בשם OFFIX4U , הכולל בין השאר שלושה מתחמי משרדים בבניין התאומים. האופטמן השכיר בבניין כ-26 משרדים לפני הפיצוץ. "מרגע שנפל הטיל כל המשרדים שלי

נפגעו ברמות שונות של נזק", הוא נזכר. חלק גדול מהשוכרים עזבו אותי באותו היום, באותו הרגע. מי שיכל ביטל צ'קים, ואם לא - החזרתי להם את הכסף. תקופה מסוימת כמעט לא עבדתי פה. היה לי אובדן של 50% לפחות ומס רכוש הציב דרישות מאוד קיצוניות ודורש להוכיח דברים שלא תמיד ניתן להוכיח".

מה הם לא מבינים?

"למשל, שהבניין עצמו נמצא באירוע משל עצמו, שלקח גם לו זמן להשתקם, שלא לדבר על העובדה שעוד חודש וחצי הולכים לפרק את כל החלונות הזמניים ולשים זכוכיות במקום פוליקרבונט. זה ייקח כחצי שנה ועד אז גם אותם שוכרים שאולי חלקם חזרו למשרדים יעזבו שוב. הם גם מתכוונים לשים בינתיים קירות גבס זמניים, שייצרו מצב של אפלה מוחלטת בחדר. במצב הזה, אני לא יכול פשוט להרים טלפון לשוכרים שלי ולהגיד להם 'טוב חברים, משרדים שוקמו, תחזרו אליי'. זה לא עובד ככה, אני צריך להתחיל הכול מההתחלה. השיווק, הפרסום וזה כשכל השוכרים באזור יודעים מה קרה בתאומים, אז הם לא באים בהמוניהם, אבל זה לא מעניין את המדינה".

"יש נוסחה, אבל לא מכבדים אותה"

"רוב הנפגעים בבעיה כיום הם אלה שמחכים לפיצוי על נזקים עקיפים", אומר עו"ד יואב ביין, מומחה פיצויי מלחמה ממשרד פרוספור ביין ושות'. "רובם קיבל רק מקדמות חלקיות מול סכום התביעה הסופי. רשות המסים מתקשה בתביעות האלו לא כל כך מקדמת אותן במהירות".

למה לא?

"זה מצריך בדיקה מעמיקה של הנזק. בגלל שאין להם מספיק כוח אדם, בגלל המורכבות וגם בגלל שיש להם שמונה חודשים לטפל בזה, הרבה עסקים לא מקבלים טיפול מספיק מהיר בתביעות שלהם".

גם לא בפגיעות ישירות?

"בפגיעות ישירות, זה תלוי ברמת מורכבות. יש מסלול מהיר של עד 30,000 שקל, אבל ככל שהמצב יותר מורכב ומצריך יותר בדיקות, סביר להניח שלא תקבל פיצוי מיידי. הם מתווכחים איתך, שולחים לך דרישות למסמכים ואז לפעמים מתחילים את כל התהליך מהתחלה. אם אתה לדוגמה מביא להם שמאי נגדי ומתווכח איתם, בעוד שהם רוצים לפצות אותך לפי הערכה יותר מצומצמת, אתה לא תקבל פיצוי על מלוא הנזק. ואתה יכול להיגרר עם זה הרבה זמן".

מה זאת אומרת מורכבות?

"הם יכולים להתווכח איתך על כל מיני נקודות, למשל על שווי התכולה על הבית או האם צריך להרוס ולבנות מחדש או מספיק רק לתקן. אפשר לייצר המון ויכוחים על איך צריך לתקן וכמה זה עולה, האם החלק שנהרס בכלל חוקי, האם הוא חדש או ישן ועוד. בדברים הפשוטים, רוח המפקד ברשות המיסים היא חיובית כלפי הנפגעים, בדברים היותר מורכבים ויקרים - לא בהכרח. מותר להם לדון כשמונה חודשים בכל תביעה עד להחלטה, שאחריה אנחנו, עורכי הדין, יכולים להגיש השגות. כל התהליך הזה לוקח זמן. רשות המיסים יכולה לבקש שתראה לה עשרות מסמכים, ואז מתחילים לחפש ונתקעים. בכל מקרה, אם לא מצליחים לשכנע אותם, צריך להגיש ערר לוועדת ערר. החוכמה זה לעשות את זה כמו שצריך מההתחלה ולא להיגרר לכל התהליך הזה".

כולם מגיעים עד הסוף עם זה?

"לא, מה פתאום, הרבה מתייאשים כי דחו להם את התביעה והם לא בהכרח יודעים איך להתמודד עם השגה וערר וכו'. יש גם כאלה שמבקשים מהם כסף חזרה, עם ריבית והצמדה. אם אתה לא מגיש השגה וערר במועד, אתה יכול להיות במצב שיש לך פתאום חוב משמעותי לרשות המיסים".

יש נפגעי "עם כלביא" שעדיין לא קיבלו שקל על נזקים עקיפים?

"כן, יש. הרבה יותר מאחד. וזה יקרה שוב ב'שאגת הארי'. בסיבוב הנוכחי עוד לא חוקקו את החוק, יש רק מתווה.נייקח להם זמן עד שיחוקקו את הפיצויים בשאגת הארי כתקנה מחייבת, כך שאנשים יוכלו להגיש תביעות רק מאמצע או לקראת סוף אפריל".

יש פתרון לפלונטר?

"אם היה הסדר עם מקדמות, המצב היה יותר טוב. במלחמת לבנון השנייה, לדוגמה, המדינה קודם כל שילמה ובהמשך ביקשה כסף חזרה, אם חשבה שהיא שילמה ביתר. כך נוצר מצב שרוב הנפגעים קיבלו כסף בזמן ולא הייתה להם בעיה בתזרים".

אולי כדאי לנסות לעבור מהר במסלולים הפשוטים?

"במסלולים הפשוטים אכן יש נוסחה של המחוקק, שהמדינה אמורה לכבד - אבל הם לא. הם לא מכבדים את הנוסחה כמו שהיא, הם מתערבים בה: בפועל לא מעט אנשים שמגישים במסלול הירוק חווים סוג של מסלול אדום. בודקים אותם לעומק ואומרים להם לא. הם אומרים: למרות שהנוסחה של המחוקק קובעת שמגיע לך 1,000, אני חושב שמגיע לך רק 300. רשות המסים עושה את זה באופן קבוע.הם קובעים ש-Y הוא X בגלל המלחמה - ומשנים את הנוסחה".

תגובת רשות המיסים: "הנזקים הישירים שנגרמו במסגרת מבצע 'עם כלביא' היו בהיקף חסר תקדים, הן במספר הפניות והן בחומרת הפגיעות. מורכבות זו משליכה על היקף וזמני הטיפול בתביעות. כמו כן, ישנם מקרים שבהם הטיפול מתארך בשל אי הסכמות בין הניזוק לשמאי שמונה מטעם הקרן. לעניין הטענות הכלליות בדבר הטיפול בתביעות נזק עקיף, מתוך כ-164,940 תביעות שהוגשו במסלול הוצאות מזכות במסגרת מבצע “עם כלביא”, הטיפול הסתיים בכ־137,300 תביעות. קרן הפיצויים פועלת בהתאם למנגנון שנקבע, במסגרתו עד 15% מהתביעות מועברות לבדיקה ידנית מעמיקה - ואנו עומדים ביעד זה. חשוב להדגיש כי מדובר בכספי ציבור, ועל כן נדרש איזון בין מתן מענה מהיר לעסקים לבין חובת בדיקה יסודית שמטרתה למנוע תשלומים שלא כדין."