החודש מתחילה עונת הגדיד (קטיף התמרים מעצי הדקל). בשנים האחרונות ניטעו בישראל יותר מ-2,000 דונם חדשים של מטעי תמר, ולענף הצטרפו כ-100 חקלאים חדשים. הסיבה העיקרית להצטרפות מגדלים רבים היא העלייה בביקוש לתמרים מישראל בעולם. ב-2022 הסתכם היקף יצוא התמרים מישראל בכ-35 אלף טונה (כשני שליש מסך התוצרת הישראלית), לעומת כ-27 אלף טונה ב-2019 וכ-10,000 טונה ב-2009.
התמר נחשב לגידול שאינו צורך הרבה מים ומאפשר שימוש במים מליחים – ולכן הרווחיות מגידול זה עומדת על כ-33%. בשונה מגידולים אחרים, מחיר התמרים יציב וחיי המדף שלו ארוכים. תנובת הפרי מתחילה לאחר כשש שנים ומגיעה לבשלות מלאה רק לאחר 12 שנה, אז מניב כל עץ כ-120 ק"ג. בישראל מגדלים תמרים בעיקר בבקעה ובערבה התיכונה, חלק מהמגדלים חקלאים פרטיים וחלקם אגודות שיתופיות כמו מושבים וקיבוצים. ההכנסה מענף התמרים הישראלי מוערכת במיליארד שקלים לשנה. רוב יצוא התמרים הוא לאיחוד האירופי, לבריטניה ולטורקיה.
למעט הנתון על הרווחיות שנלקח מאתר האיחוד החקלאי, שגם היא הצטמצמה בשנתיים האחרונות, את כל הנתונים הנוספים למדנו מיניב כהן, מנכ"ל חברת הדקלאים.; הדקלאים היא קואופרטיב השיווק של מגדלי התמרים הגדול בישראל, שגם אחראי לרוב יצוא התמרים מישראל. שוחחנו עם כהן כדי לקבל כמה תובנות על הענף והצריכה של התמרים.
כמה מרוויח מגדל תמרים ממוצע?
"המחיר הממוצע שבו מוכר המגדל נע בין 16 ל-18 שקל לקילוגרם. מגדל שמוכר 100 טונות יקבל עליהם כ-1.6 מיליון שקל. מגדל של אלף טונות כ-16 מיליון שקל בערך. כל מגדל בהתאם לגודלו".
בישראל מגדלים תשעה זנים של תמרים, אבל הזן הנפוץ ביותר (85%) הוא המג'הול, שהוא גם המועדף ביותר בשנים האחרונות באירופה.
"זהו תמר גדול יחסית, מתוק מאוד, עם קליפה דקה יחסית ולחות גבוהה, שהפכו אותו למבוקש ביותר, לא רק בארץ, אלא בעולם כולו", מסביר כהן, "ישראל נחשבת ליצואנית תמר המג'הול הגדולה בעולם, והיא מייצאת לכ-50 מדינות, לאירופה, הרבה לטורקיה. רוב הקונים באירופה הם אוכלוסייה אתנית, יוצאי מדינות איסלאם שמכירים את התמר כאוכל מסורתי מהבית".
בין 15 האחוזים הנותרים תמצאו את הזנים דקל נור, יותר מוארך וצר ויותר יבש; ברהי – התמר הצהוב, וחיאני – "התמר הלח", העסיסי יותר, ופחות מתוק מהמג'הול, למשל. פעם היה החיאני התמר הכי מבוקש בישראל, היום הוא בעיקר מיובא ממצרים.
>> זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תאכלו תמר אחד ביום
האם מגדלי התמרים ברשות הפלסטינית מהווים תחרות למגדלים הישראלים בחו"ל?
"ברשות מגדלים תמרי מג'הול, והיתרון היחיד שלהם על פנינו ביצוא זה בציון המקור. כלומר, הם יכולים להצהיר שזה תמר פלסטיני, ואצלנו אם זה מגיע מבקעת הירדן למשל, יש רשתות בעולם שלא יהיו מוכנות לקבל את הפרי. התמרים הפלסטינים מגיעים לשווקים ספציפיים – בעיקר שווקים אתניים, שווקי רמאדן, וניתן למצוא אותם בטורקיה או אנגליה לדוגמה, ורק בשווקים פתוחים. ככלל הפרי הפלסטיני לא מגיע לשוק המקומי בישראל; או שהוא נמכר בשטחי הרשות עצמה או בשווקים אתניים במדינות אחרות אירופיות או ערביות. לא נתקלנו עד היום באף תחרות ברשתות השיווק באירופה, למשל, מול הפרי מהרשות".
התחרות שמסתמנת למגדלים הישראלים
עקב הביקוש הגובר לתמר המג'הול בעולם, כיום נוטעים הרבה מג'הול ברחבי העולם, בעיקר במצרים ובמרוקו. לדברי כהן, בעוד כחמש שנים, אז יבשילו המטעים, תשולש הכמות העולמיות המשווקת: "מצרים יכולה להוות תחרות קשה בעולם למגדלים הישראלים ברמת המחיר, משום שהמגדלים המצרים נהנים ממים ואדמה בשפע, ומתשלום זול לעובדים לעומת ישראל".
איך נערך הענף לתחרות הקשה הצפויה?
"בעיקר באמצעות הרחבת קהל היעד של התמרים מישראל. לאחרונה השיקה חברת הדקלאים מותג תמרים חדש כסוג של חטיף טבעי המיועד לקהל הצעיר יותר – המותג MyJool. בשלב הראשון יושקו אריזות אישיות on-the-go במשקל של 50 גרם ואריזות 600 גרם ו-400 גרם, ובהמשך יושקו מוצרים נוספים. בישראל התחלנו לשווק את מוצרי המותג החדש בקבוצת דור אלון: ברשת אלונית מיני סופר וב-"AMPM.
לדברי כהן, שוק התמרים באירופה מוערך בחצי מיליארד אירו בשנה, בעוד קטגוריית השוקולד נאמדת ב-42 מיליארד אירו בשנה. "בישראל מסתכמת צריכת התמרים ב-2.5 קילוגרם לנפש בשנה, בעוד שבאנגליה זה רק 200 גרם. מטרתנו היא להוציא את התמר מהתגית שלו כמאכל מסורתי אתני, ולבססו במקומו הראוי כאלטרנטיבה טבעית לחטיף מתוק המתאימה לקהלים שונים ומגוונים. אנו מאמינים כי בעזרת מיתוג צעיר ועכשווי, פיתוח הזדמנויות צריכה חדשות, חינוך שוק וכניסה לקטגוריית המתוקים הרותחת, נהפוך את MyJool למותג מערבי פופולרי בינלאומי שמדבר לכלל האוכלוסייה. כמו שבעולם המערבי למדו לאכול אבוקדו ובננות, ככה ננגיש את התמר כחטיף מתוק ובריא".
הממתק של הטבע
טל אקרמן טבקמן, סמנכ"לית שיווק הדקלאים, מדגישה: "לראשונה אנו מעבירים את התמר מקטגוריית הפירות היבשים למדפי הממתקים והחטיפים. זוהי בשורה מהפכנית בענף, ובשורה אמיתית בעולם החטיפים הטבעיים וצריכת המתוקים בישראל. המותג החדש משתמש באיכות פרי ליצוא בגודל מיוחד שלא נמכר בישראל, הוא 100% טבעי, משווק באריזות עם מיתוג צעיר ועכשווי שמנגיש לצרכנים רבים ברחבי העולם את ה-SUPER FRUIT המדהים הזה, ומאפשר לקהלים חדשים לטעום ולהתאהב בממתק של הטבע".
אגב, התמר הוא פרי שאפשר להקפיא, ואינו מאבד מטעמו לאחר הפשרתו. לכן, רוב המגדלים מקפיאים את התמרים שלהם כדי שיוכלו לשווק אותם לאורך כל השנה ולא רק בתקופה הסמוכה לאחר הגדיד. ואם אתם שואלים את עצמכם אם התמרים שאתם קונים ברשתות השיווק הם תמרים סוג א', תשובתו של כהן היא – תלוי באיזה סופר קניתם אותם.
"בגדול תמרים מתחלקים ל-16 רמות איכות על פי גודל ואיכות הקליפה של התמר", מסביר כהן. "יש רשתות שמעדיפות פרי זול ויש שמעדיפות את הכי יקר, כמו בכל פרי אחר. אי אפשר להבחין אם זה תמר טרי או קפוא, וגם אין הבדל באיכות. חשוב לזכור שתמרים נגדדים פעם אחת בשנה, בין אוגוסט לסוף ספטמבר, ומאותו הרגע מוכרים אותם לאורך כל השנה. אנחנו שומרים חלק גדול מהתמרים בהקפאה. בגלל שיעור הסוכר הגבוה שבהם לא נוצר תהליך של הקפאה, הם יכולים לצאת ולהיכנס מהקפאה והאיכות נשארת אותה איכות".