מתחממים על הקווים: האם המשקיעים יסתערו על ונצואלה בעקבות טראמפ?

האם המשקיעים הזרים בדרך לביקורים בקרקאס? נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז לאחר לכידתו של ניקולאס מדורו כי חברות אמריקאיות יהיו מוכנות להיכנס לונצואלה כדי למקסם ולייעל את תעשיית הנפט שלה. דבריו העלו ספוקלציות רבות על פתיחה מחדש של המדינה להשקעות זרות בעקבות שינוי משטר אפשרי. אם לשפוט לפי התגובה של שוק ההון - אלו עדיין לא נראות באופק. השווקים נותרו יציבים ביממה האחרונה, כשהמניות באסיה זינקו ומחירי הנפט ירדו קלות.

לפי אנליסטים בשוק ההון, לצד אופקי השקעה אפשריים, המעורבות הצבאית של וושינגטון באמריקה הלטינית מעוררת חששות מחוסר יציבות גיאו-פוליטית. החזרה למדיניות של התערבות ישירה באמריקה הלטינית, לצד איומי טראמפ על קולומביה ומקסיקו החזירו את החששות הגיאופוליטיים לחזית הסיכונים בעולם הפיננסים בפתח השנה החדשה.

וישנו וראתן, ראש מחקר מאקרו באסיה (לא כולל יפן) ב-Mizuho Securities סינגפור, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: "השאלה העיקרית שעל הפרק היא האם היציבות של אמריקה הלטינית נמצאת בסכנה?". לדבריו, התגובה של השווקים לפעולת האמריקאית היא "תזכורת לכך שסיכונים גיאופוליטיים גדולים בהרבה ממספרים מסוימים".

עבור משקיעים, הפעולה בקרקאס מעוררת חששות גם ביחס למדיניות סין בטייוואן ולאפשרות של עימות אמריקאי-איראני נוסף. "צריכות להיות השלכות גיאופוליטיות רחבות יותר לאירוע הזה, אך לדעתי השווקים הפיננסיים אינם יעילים במיוחד בתמחור מדויק של סיכונים כאלה", אמר לרויטרס טאי הוי, אסטרטג שוק ראשי באזור אסיה-פסיפיק בג'יי פי מורגן Asset Management.

לדברי אנליסטים ששוחחו עם רויטרס, אי הוודאות הגוברת סביב המדיניות של ממשל טראמפ תכביד על הדולר ועל מעמדו. התחום שכן עשוי להיות מושפע בטווח המיידי הוא סקטור הביטחון, שכן מדינות צפויות להמשיך להעלות את הוצאות הביטחון שלהם בצל נכונותו של טראמפ להשתמש בכוח צבאי.

בחזית האירועים: שרשראות האספקה ותעשיות האנרגיה

בעקבות האירועים, בחברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט ממליצים לחברות שעובדות עם גורמים בדרום אמריקה ובונצאולה לבדוק לעומק את מצבם הפיננסי. בדן אנד ברדסטריט מעריכים כי ההתפתחויות בונצואלה עשויות להוביל למספר השלכות מרכזיות ברמת המאקרו-כלכלה ובראשם שוק האנרגיה ושרשראות האספקה.

"אנחנו מזהים שלהתפתחויות בוונצואלה עשויה להיות השפעה מהותית על שרשראות אספקה גלובליות, בפרט בתחום האנרגיה", אומרים גורמים בדן אנד ברדסטריט. "בתרחיש חיובי של ייצוב והסדרה, חזרה הדרגתית של נפט ונגזרותיו לשווקים הבינלאומיים עשויה להקל על צווארי בקבוק, להפחית עלויות אנרגיה ולהקטין תנודתיות במחירי הובלה, מה שייטיב עם תעשיות עתירות אנרגיה. במקביל, פתיחה מחודשת של המדינה להשקעות עשויה לייצר ביקוש לשירותי לוגיסטיקה, ציוד תעשייתי, ספנות וביטוח סחר". אלא שלצד זאת הגורמים מזהירים כי בתרחיש של חוסר יציבות, הפגיעה בייצוא הנפט והדלקים עלולה דווקא להעמיק שיבושים בשרשראות אספקה אזוריות וגלובליות, להגביר תלות בספקים חלופיים ולתרום ללחצי מחירים.

לדברי שי שעיה, שותף מנהל בקרני פמילי אופיס, הדרך לשיקום של ונצואלה לא תהיה כל כך פשוטה. "למרות שונצואלה יושבת על עתודות הנפט הגדולות בתבל, תעשיית האנרגיה שלה פועלת בשבריר מהפוטנציאל שלה עקב ניהול כושל וסנקציות ממושכות", הוא אומר. "הנפט של ונצואלה הוא ברובו 'כבד וחמוץ', סוג הדורש תהליכי זיקוק מורכבים ודילול בחומרים מיובאים. ללא השקעת עתק בתשתיות - המוערכת בכ-100 מיליארד דולר - גם הסרת הסנקציות לא תוביל לזינוק מיידי בתפוקה".

לפי שעיה, חזרתה של ונצואלה למגרש האנרגטי הגלובי צפויה ליצור "מנצחים ומפסידים" ברורים: "המנצחים העיקריים יהיו בתי הזיקוק המורכבים בחוף המפרץ האמריקאי (כמו Valero ו-Marathon), המותאמים במיוחד לעיבוד נפט כבד, וכן ענקיות שירותי נפט כמו Chevron ו-Halliburton. מנגד, הנפט הקנדי צפוי לספוג פגיעה בשל תחרות ישירה על אותו נתח שוק. בטווח הקצר, השוק עשוי לראות תוספת של כ-200 אלף חביות ביום בלבד, אך בטווח של שנה וחצי, תחת משטר פוליטי יציב, התוספת עשויה להכפיל את עצמה וללחוץ כלפי מטה את מחירי הנפט בעולם, המצוי ממילא בעודף היצע".