תרומות שעושות תשואות? הפילנתרופיה כובשת את שוק ההון

2025 הייתה שנה של כסף גדול להיי-טק הישראלי. כשמצרפים אקזיטים ועסקאות סקנדרי (עסקאות המשך שבהן בעלי מניות קיימים בחברה מוכרים אחזקות למשקיעים חדשים, ללא הכנסת כסף חדש לחברה) - מגיעים לשווי מצרפי של 89.8 מיליארד דולר, קצת פחות מה-100 מיליארד דולר של 2021 המטורפת, אבל הרבה יותר מה-17.2 מיליארד של 2024.

הסכום האדיר הזה לא כולל 7 הנפקות של חברות ישראליות ב-2025, בשווי כולל של של 14.6 מיליארד דולר. אמנם אף אקזיט לא הגיע לקרסוליים של עסקת הענק בה נמכרה Wiz הישראלית לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, אבל לא מעט הייטקיסטים מקומיים נפגשו בשנה החולפת עם כסף שצירף אותם למועדון האקסלוסיבי של עשירי ישראל - ואולי גם למועדון האקסלוסיבי עוד יותר של העשירים התורמים לחברה הישראלית מעושרם.

"במדינת ישראל חיים כיום כ-400 אנשים שיש להם הון פנוי של יותר מ-50 מיליון שקל", אומרת מאיה נתן מוזר, שייסדה ב-2019 את קשת, קרן לשיתוף תורמים המרכזת ומנהלת כספי תרומות פילנתרופיים. עם זאת, לפי נתן מוזר, בישראל חיים כ-5,000 עשירים עם הון פנוי של חמישה מיליון שקל – וגם זה מספיק בהחלט כדי להתחיל לתרום. "אפשר לפתוח חשבון בקשת מ-100,000 שקל, לא צריך להיות מולטי מיליונרים", היא מסבירה, "50% מהתורמים שלנו באים מההיי-טק".

ההערה האחרונה של מייסדת קשת חשובה במיוחד. בקרב מתעשרי ההיי-טק מסתמנת מגמה מעניינת של מעבר להעדפת תרומה במניות על פני תרומה בכסף. המגמה הזו כבר תפסה תאוצה בעולם, ולאחרונה היא מתחזקת מאוד בישראל. כל זאת על רקע החלטת רשות המיסים ממאי 2024, לפיה תורמי מניות לעמותות יוכלו להנות מפטור ממס רווח הון, לצד החזר מס בגובה 35% מערך המניות.

לפי נתוני קשת, ב-2023 נרשמו בחברה רק 30 הפקדות של מניות לתרומה, לעומת 56 ב-2024 ו-105 בשנת 2025 - כלומר נתון ששילש את עצמו בתוך שנתיים. גם שווי ההפקדות במניות זינק בכ-150% בין 2024 ל-2025, לרמה של 74 מיליון שקלים.

שינוי המגמה הזה לא קורה רק בקשת, אלא בענף כולו. "אנחנו מייצגים כיום 15 לקוחות בישראל, רובם אזרחי ארצות הברית, רובם אנשי אנשי קרנות הון סיכון - וכולם רוצים לתרום מניות", אומר הלל מוסקוביץ, מנכ"ל הסניף הישראלי של Battery Global Advisors, חברת פמילי אופיס בינלאומית המלווה בעלי הון בניהול פיננסי.

לפי מוסקוביץ, רואה חשבון אמריקאי-ישראלי שעלה ארצה מניו ג'רזי לפני כ-24 שנים, "לקוחות אמריקאים מבינים ומעריכים את כל הנושא של פילנתרופיה, זה משהו שמאוד חשוב להם. רוב הלקוחות שלנו כל הזמן מחפשים דרכים לתרום, הנושא של Donor Advice Fund מאוד נפוץ בארצות הברית, מאוד קל לתרום ככה וזה גם כלי מאוד יעיל מבחינת הזיכוי ממס הכנסה, התיעוד של הקבלות והתיעוד של מה נתרם. כיום כמעט כל התרומות שהלקוחות שלנו מעבירים הן תרומת מניות, כי עדיף כמובן לתרום ככה מבחינה מיסוי".

תרגום בגוף הסרט: Donor Advice Fund היא קרן ייעוץ תורמים, כלי פילנתרופי המאפשר לתורמים להפקיד כסף או נכסים לקרן ייעודית, ולקבל החלטות בהמשך לאן תופנה התרומה. בזמן ההמתנה, הכסף מנוהל בשוק ההון ועשוי לצבור תשואה שתתווסף כמובן לתרומה.

זה בדיוק הכלי הפיננסי שחיפשו בישראל פרד וסימה סימון, ממייסדי חברת Jfrog הישראלית, שפיתחה פתרון לעדכון אוטומטי של תוכנות, הונפקה בנאסד"ק ב-2020 וגייסה כחצי מיליארד דולר. "פרד ואני תמיד תרמנו, גם כשלא היה לנו כסף", מעידה סימון. "עשינו רילוקיישן לארצות הברית במסגרת העבודה ב-Jfrog ונחשפנו שם לסביבת עבודה שתרומות היא חלק קבוע ממנה. שם למדנו לראשונה שאפשר לתרום גם נכסים, כולל מניות - ובעצם לעשות תרומה ישירה בלי לעבור במס הכנסה ובלי למכור את הנכס ורק אז לתרום את הכסף.

“כשחזרנו לארץ מהרילוקיישן ב-2017 חיפשנו גוף בישראל שאפשר לבצע דרכו תרומה ישירה – אבל עדיין לא היה כזה. ב-2019 שמענו על הקמת קשת של מאיה, ומאז אנחנו תורמים רק דרכה. אחרי שנפגשו עם סכומי כסף גדולים הרבה יותר בהנפקה של Jfrog, מיסדנו את התהליך והתחלנו לתרום באופן קבוע מהמניות שלנו בחברה. גם הילדים שלנו, שכבר מספיק גדולים להגן על מדינת ישראל, מעורבים בתרומות, במטרה שההרגל הזה יעבור לדור הבא".

מה היתרון בתרומה של מניות?

"אני מקבלת 35% החזר מס על כל שקל שאני תורמת. קודם הייתי צריכה למכור את המניה, לקבל את הכסף, לשלם למס הכנסה את החלק שלהם ולתרום את החלק שנשאר. למעשה, היינו מקבלים קבלה ו-35% החזר רק על החלק שתרמנו, לא על סכום התרומה כולו".

אז זה הרבה יותר משתלם, ברור.

"תראה, אני לא מהאנשים שיש להם בעיה לשלם מס הכנסה. אני משלמת מיסים כמו שעון - ומשלמת בחיוך. אבל, כשתורמים כסף קיים רצון בסיסי לנסות לתרום את הסכום כולו".

מהם התחומים שבחרתם לתרום להם?

"אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות חלל ובסיוע לבעלי חיים, אבל בשלוש השנים האחרונות הרבה כסף הלך לציוד לחיילים ולילדים בכל מיני מצבים של סיכון. בתחום החלל, היינו מהתורמים הראשונים של בראשית 2 (פרויקט השיגור של החללית הישראלית לירח שהוקפא באפריל 2025 בשל חוסר תקציב - ד.א). בתחום בעלי החיים, אנחנו תורמים הרבה כסף לעמותת 'להתחיל מחדש', שמצילה חמורים ומטיסה אותם לחו"ל, למקומות שמתייחסים אליהם יפה".

בארץ לא מתייחסים אליהם יפה?

"יש בארץ הרבה חמורים שמתעללים בהם, שמתייחסים אליהם כמו לטרקטור ומכריחים אותם למשוך עגלות כבדות כל הזמן. הצלנו גם חמורים שהיו אמורים להגיע לעזה כדי לחפור מנהרות וחמורים שהיו אמורים להגיע לתעשיית הקוסמטיקה בסין, שבטוחה שיש להם מרכיב מאוד חשוב בעור. בחו"ל מוצאים להם עמותות ובתים מדהימים. העמותה של בריז'יט בארדו לקחה מאיתנו כבר מאות חמורים. זו חיה מדהימה מבחינה חברתית, והם מקבלים שם חיי גן עדן עד יום מותם. הטסנו עד כה לחו"ל כבר יותר מ-700 חמורים".

"מי שתרם ב-2020 עשה תשואה של 25%"

לפי נתן מוזר, השנים הכי טובות לתרום הן השנים בהן הכנסתך החייבת היא "משוגעת", כדבריה. "תורמים צריכים לדבר איתנו באירועי הנזילות הגדולים, בין מסמך העקרונות (Term Sheet) לסגירת העסקה (Closing). זה מוריד הרבה סטרס מתורמים שלא מכירים מספיק טוב את עולמות התרומות וגם לא חשבו על זה לפני שהם התעשרו. המניות אמנם הפכו לאחרונה לטרנד, אבל אנחנו עושים את זה כבר שש שנים".

בתרומת מניות אין אירוע מס?

"לא, אין. אתה לא משלם מס רווחי הון ומקבל 35% מכל שקל בחזרה, עד תקרה של 10 מיליון שקל בשנה".

בקרן קשת מפעילים מאמצים זה שנים כדי לשכנע את רשויות המדינה להגביה את התקרה, אך לדברי קרן מוזר הם עדיין לא זיהו נכונות לכך. "הגענו ל-1.35 מיליארד שקל הפקדות לתרומה בחמש שנים, נתון משוגע" היא אומרת. "החברה האזרחית עובדת כמו משוגעת בשנים האלו, שהתחילו בקורונה ונמשכים במלחמה. ארגוני מגזר שלישי יודעים לעבוד בכל מצב, גם במצבי חירום, גם בלי לצאת מהבית, הם עדיין עובדים. הרבה מהנטל נפל על החברה האזרחית, אבל במקביל היו גם לא מעט אקזיטים שאפשרו ליזמים לתרום מניות. לקחנו את המניות, המרנו אותן לכסף, השקענו בשוק ההון ויצרנו תשואה שנתית ממוצעת של 8%-9%. מי שתרם בשנת 2020 עשה אצלנו תשואה של 25% על הכסף שלו עד היום".

השווקים עשו הרבה יותר בשנים האלה...

"ברור. אני לא מתיימרת להשקיע כמו בית השקעות, אסור לי להשקיע בנכסים אלטרנטיביים או בפרייבט אקוויטי. מותר לי להשקיע עד 30% במניות והשאר באג"חים".

גם להלל מוסקוביץ מ-BGA יש בטן מלאה על תקרת הזיכוי הנמוכה. "בארצות הברית אין תקרה של כמה אפשר לתרום בשנה. פה בארץ מס הכנסה מגביל עד 10 מיליון שקל בשנה. קח לדוגמת המייסדים של וויז, הם עשו אקזיט ענק. לתרום רק 10 מיליון שקל בשנה זה מבחינתם סכום די קטן, אבל על כל שקל שהם יתרמו מעבר לזה הם לא יקבלו זיכוי. כמעט כל הלקוחות שלי מגיעים לדצמבר מדי שנה עם שאלה אחת: 'האם כבר הגענו לתקרה?'".

מה אומרים על זה במס הכנסה?

"אין להם האמת תשובה טובה, אבל עם כל האקזיטים שראינו במדינת ישראל בשנים האחרונות, 10 מיליון שקל זה כבר לא סכום עתק. יש לנו 4-5 לקוחות שמגיעים לתקרה הזו כל שנה. מס הכנסה צריך להגדיל את הסכום המקסימלי כי זה יפתח את הברז".

כמה כסף בתרומות, אתה מעריך, הולך ככה לאיבוד?

"רק במשרד שלי, אם לא הייתה תקרה הלקוחות היו תורמים בין 50 ל-100 מיליון דולר ב-2025. גם אם התקרה הייתה גבוהה פי 4, הלקוחות שלי היו מגיעים אליה".

עניין של חינוך

כשמאיה נתן מוזר מביטה לעתיד הלא רחוק, היא רואה הכפלה ואף שילוש בהיקפי הפעילות של קשת. "אני רוצה להגיע ל-500 משפחות תורמים, לעומת כמעט 200 כיום. מבחינת כסף, יעד המינימום שלי הוא 400 מיליון שקל לשנה, אבל יעד המקסימום - כמה שיותר. אני רוצה שזה יהיה no brainer מבחינת התורמים, מן פעולה אוטומטית של 'אני אתקשר למאיה וקשת והם כבר ידאגו לזה'".

מעבר להיותם אנשים עשירים, מיהם אותם תורמי ההיי-טק שאת מכוונת אליהם?

"הרצון לתרום זה בעיקר עניין של חינוך מהבית. למה דווקא מתעשרי ההיי-טק תורמים? אולי בגלל שהם התחנכו במדינה הזאת, ויודעים שקיבלו ממנה חלק מהיכולות שלהם. לדוגמה, אנשי הסייבר בצבא. הם גם יודעים שיש קשר מאוד עמוק בין ה-well-being של החברה בישראל להמשך השגשוג הכלכלי של המדינה, לכן אכפת להם להיות חלק מזה, לדאוג שזה יקרה".

דווקא יש לאנשי ההיי-טק יש קצת תדמית של מנותקים, שעסוקים רוב הזמן באקזיטים ובמסיבות. אולי בגלל זה הם תורמים, כדי להילחם בתדמית הזאת?

"זו ממש הכללה. אתה יכול להיות בן אדם מאוד מאוד חברתי ומאוד מודע לצרכים שיש בחברה הישראלית, ועדיין לבחור לעשות מסיבות ולטוס לחו"ל כשאתה מוכר את החברה שלך. רבים מיזמי ההיי-טק הם אנשים מאוד חברתיים, והיו כאלה גם לפני האקזיט. החגיגות ומספר היוגורטים במשרד זה חמוד, אבל זה לא אומר שום דבר על הבן אדם"

גם סימה סימון סבורה שזו לא הסיבה לתרומות של אנשי ההיי-טק. "יש הייטקיסטים שחוגגים הרבה, אבל רוב האנשים בתחום הזה פשוט נותנים את החיים שלהם כדי שהמיזם שלהם יצליח. אחוז מאוד מאוד קטן באמת מצליח, אבל כולם מסתכלים רק על ההצלחות ואף אחד כמעט לא מדבר על המחירים: פגיעה בבריאות, פגיעה בחיי המשפחה וכל הסיכונים האחרים. כולם מסתכלים על מה שיש לך בבנק ביום שאחרי, אבל לא חושבים בכלל מה עשית ועברת בשנים שקדמו לאקזיט. מי שעבר את זה או ראה את זה מקרוב, יודע שכל הצלחה בהיי-טק דורשת מסירות ונכונות לתת הכל".