העיכוב בפיצויים לעסקים – ואי הוודאות במשק: "חברות מתכננות לעבור מחוץ לישראל"

אחרי שנים עשר ימים של לחימה ממושכת, הטילים אמנם פסקו ומטוסי חיל האוויר כבר שבו ארצה, אבל בעבור בעלי עסקים רבים - המלחמה האמיתית רק החלה. בעלי חנויות ומשרדים שניזוקו במלחמה, מתארים סירבול בירוקרטי מול הרשויות במנגנון קבלת הפיצויים, ותחושת אי וודאות שרק הולכת וגוברת.

בשבוע שעבר פגע טיל בליסטי ששוגר מאיראן במתחם עסקים בנס ציונה והרס כליל את החנויות באיזור, בהן הסניף של רשת חנויות הפירות והירקות "נוי השדה". "נכנסנו למקלט באזעקה, והתחלנו לשמוע יירוטים ובומים מאוד חזקים", משחזרת נוי הדס, בעלת הרשת. "התחילו להגיע אליי תמונות בוואטסאפ מהפגיעה, וזה מאוד הלחיץ אותי". לאחר האזעקות, כשניתן היה לצאת, נוי חשה במהרה אל החנות. "אני יוצאת למקום, ונורא פחדתי שתהיה עוד אזעקה בדרך. הגעתי לשם, והכול סגור. אי אפשר להיכנס, וכל נס ציונה ריח של עשן", היא נזכרת.

עובדי הסניף ששהו באותו הזמן במרחב המוגן שבחנות לא נפגעו, אולם נזק רב נגרם למקום. לדברי נוי, מדובר בשווי של מאות אלפי שקלים. "זה נזק מטורף לרכוש, ותודה לאל שזה רק ברכוש", היא מדגישה. "את רואה את כל התוצרת החקלאית שהגיעה מהצפון, שעברה את כל התלאות האלה כדי להגיע למרכז, ובסוף כולה זכוכיות, שרופה ומפויחת. חקלאים זה עם שעובד no matter what, גם תחת אש. זו הציונות שלנו".

אלא שזה רק חלק מהתמונה, שכן לצד הנזק הכספי, ישנו גם קושי רגשי לקום מההריסות ולחזור לתפקד כרגיל. "קירות נתלשו מהמקום, קופות נהרסו ונשרפו... השטח מלא במדפים שקרסו, בקבוקי שמן זית שבורים על הרצפה... הלב שלי קרס", מתארת נוי. "זה סניף ותיק שקיים כבר 11 שנה, וההרס הוא בלתי נתפס". ההדף העוצמתי מהנפילה פגע בעשרות דירות, חנויות ועסקים קטנים נוספים באיזור, שמצויים כעת בחוסר אונים לנוכח אי-הוודאות. "את רואה שם גבר בן 50 יושב ובוכה מול החנות שלו, כי הוא יודע שכרגע היא סגורה, השיפוצים יעלו לו מאות אלפי שקלים, הוא לא יכול לעבוד והוא לא יודע מה יהיה עם המדינה".

"WeWork מפוצצים והמחירים בשמיים"

רשימת העסקים שנפגעו במלחמה הזאת ארוכה ולא מסתכמת רק בחנויות קמעונאיות. היא כוללת גם חברות ובתי עסק שונים מתחומי השירותים והפיננסים. מאיר וידר, איש מילואים ובעל עסק לייעוץ משכנתאות המעסיק תשעה עובדים, גילה על הפגיעה במשרד שלו ברמת גן ממש במקרה - בזמן שהוא בשירות המילואים. "חבר שלי התקשר אליי באותו בוקר ואמר לי 'תשמע, נפל טיל ברמת גן'. ואז קלטתי שאני מזהה את המקום", הוא משחזר. "אני לוחם במילואים, והייתי בכלל במשימה כל הלילה. זה פשוט פירק את כל המשרדים".

בתחילת השבוע, חזר מאיר למרכז לצורך הסידורים - ולדבריו חשכו עיניו. את הנזק הכלכלי של שיפוץ המשרד, השכרה של משרד חלופי, התמודדות עם עובדים שיוצאים לסירוגין למילואים ופגיעה בהכנסות העתידיות, הוא מעריך בכ-600 אלף עד 700 אלף שקלים. "אין גם עם מי לדבר כאן, לא בעירייה ולא מס רכוש. אין מישהו שיודע לעשות סדר בכל הדברים האלה", מתאר מאיר. "אנחנו חברה של ייעוץ משכנתאות, יש לנו עמדות עבודה וקהל גדול שאנחנו מלווים, וזה ממש תקע לנו את החיים ואין פתרונות. נצטרך עכשיו למצוא משרדים, וכל הווי-וורקים מפוצצים והמחירים בשמיים. למצוא עכשיו שכירות אחרת ולשפץ משרד בסדרי גודל כאלה - זה לא מהיום למחר".

מאיר, כמו בעלי עסקים נוספים, מרגיש שהסיוע מהמדינה לעסקים הקטנים פשוט לא מספיק. "אנחנו מכירים את זה מהסבבים הקודמים", הוא אומר, "אנחנו בלופ כזה כבר חמש שנים, עוד מהקורונה. כשהשוק נפתח אחרי הסגרים, לא עזרו לבעלי העסקים, ואנחנו רואים את זה עד היום. אני מטפל באנשים שלוקחים משכנתאות, שעוד מתקופת הקורונה תקועים עם הלוואות". לדבריו, הסיוע המיידי שהוא זקוק לו הוא בהוצאות השוטפות, אולם בינתיים גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט מדי, מה שהופך את ההקלות שהובטחו לפחות ופחות אפקטיביות. "הן לא בזמן אמת. עד שאני תופס את מס רכוש... יש מיליון בעלי עסקים שפשטו את הרגל כי לא היה למדינה שום כלי לעזור להם".

בעיה מרכזית נוספת לדברי מאיר היא היעדר התאמה בין סוג ההקלות לצרכים הייחודיים השונים של כל עסק ועסק. "עסקים כמונו, יועצי משכנתאות - זה עולם שונה, אבל אנחנו עובדים עם לקוחות, מחזיקים משרדים. המדינה לא מעודדת שום עזרה לבעלי עסקים. ואנחנו מחזיקים מיליון עסקים בישראל, שמגלגלים 70% מהמשק. זו הבעיה של המדינה".

עו"ד ורו"ח אלי אור, דיקן בית הספר לחשבונאות במכללה למנהל ולשעבר בכיר ברשות המסים, מלווה בימים אלה מקרוב את העסקים הקטנים. לדבריו, בעלי העסקים מבולבלים - ולא רק בגלל המצב הביטחוני, אלא בעיקר בגלל אי הבהירות סביב מתווה הפיצויים. "משרד האוצר הציג תוכנית, אבל זו תוכנית שהוכנה לפני המלחמה, והיא לא עברה עדיין את האישורים המתאימים", מתאר אלי. "יש המון בלבול - האם זה יאושר כמו שפורסם? האם ישתנה?".

בהתייחס למתווה המסתמן מסביר אלי כי ההתייחסות דיכוטומית מדי ובמקרים מסויימים לא תואמת את המציאות בשטח. "לפי הפרסומים, עובד אמור בזמן המלחמה להישאר בבית ולא לעבוד בכלל, אבל בעידן הנוכחי יש גם עבודה מהבית. אז אם אדם נשאר בבית, עם הילדים ועם האזעקות, אבל ענה ללקוחות בטלפון וסייע שעה-שעתיים למעביד שלו כדי להחזיק את העסק מעל המים - אז אותו עובד בעצם עבד ולא יהיה זכאי לפיצוי, וכאן יש חששות מאוד גדולים", הוא מזהיר. "הם עשו טובה למעביד, התגייסו למטרה - וכרגע הם נפגעים". 

אלי מצביע על מגמה מטרידה נוספת: בעלי עסקים מיואשים שמנסים לנצל את המצב: "יש כאלה ש'מתחמנים' את הימים שנשארו עד סוף החודש. אולי כדי להקפיץ הכנסות מחודש יוני לחודש יולי, כדי לעמוד בקריטריונים. חלק - באמת העסק שלהם נפגע והם לא יודעים בדיוק מה הם יקבלו, איך ומתי, וחלק מנצלים את המצב כדי לשפר את מצבם, וזה מאוד בעייתי".

לדבריו, המצב הנוכחי מוכיח שוב שהמדינה זקוקה למתווה פיצויים קבוע ומוסדר לשעת חירום, כדי לצמצמם את אי הוודאות במשק. "שכל אחד יידע מה האפשרויות שלו ברגע שיש מלחמה, ומה הוא יכול לעשות בצורה חוקית ונכונה עם העובדים שלו. יש עסקים עם תביעות פתוחות עוד מחרבות ברזל שעוד לא בדקו אותן, או שמעכבים להם את המענקים. בעבור חלקם, אם הפיצוי יתעכב בעוד חודשיים-שלושה בגלל ביקורת, יכול להיות שהם לא יהיו קיימים כבר".

התחזית המדאיגה: בריחת משקיעים ונטל על העסקים הקטנים

בעוד המדינה מנסה לטפל בנזקי ההווה, אלי אור מתריע גם מההשלכות העתידיות. לדבריו, המשק הישראלי עשוי לשלם מחיר כבד לא רק בגלל נזקי הפגיעות הפיזיות או הפיצויים שמתעכבים, אלא גם בשל אובדן אמון בקרב משקיעים מהארץ ומהעולם ותחילת מגמה של הגירה שלילית. "אף אחד בעולם שרוצה להשקיע בישראל לא מבין מה המדיניות של היציאה מהמלחמה, וזה מקום מאוד בעייתי לעשות בו עסקים בינלאומיים", מזהיר אלי. לדבריו, לא מדובר רק במשקיעים זרים. "גם עסקים ישראליים שוקלים להוציא פעילות החוצה. יש חברות שבקשר איתי שמתכננות איך לצמצם את ההשקעות ואת הפעילות, ולהעביר את הפעילות הישראלית למדינות מחוץ לישראל".

לפי אלי אור, דווקא העסקים הקטנים - אלו שנפגעו קשה יותר במלחמה, צפויים לשאת ברוב הנטל של הגזירות הכלכליות. "חברות שהמחזור השנתי שלהן עד 30 מיליון שקלים נחשבות לחברות קטנות, והן אלה שיישאו ברוב נטל המס של המלחמה", הוא מדגיש. "גזרות שמטילים כיום, לא נופלות על החברות הגדולות, אלא דווקא על העסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו צופים פה שנה מאוד קשה עם סיום 2025 ו-2026, שעסקים פשוט לא יפתחו והמשק לא יצמח".

בימים הקרובים צפויה ועדת הכספים לדון ולאשר את החקיקה שתעגן את מתווה הפיצויים שהוצג. בינתיים, בעלי עסקים רבים כמו נוי הדס ומאיר וידר, לא ממתינים. "אנחנו פותחים את הסניף מחדש בשבוע הבא ולא מחכים לאף אחד, אני עושה הכל כדי שאוכל לפתוח כמה שיותר מהר", מספרת נוי. "אנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו עושים הכול כדי לחדש את העבודה בסניף. כבר קיבלנו הצעות מחיר על כל השיפוצים שצריך לעשות שם, כבר הזמנו מה שצריך, אנחנו לא מחכים, וזאת בחירה".

לעומתה, מאיר מתקשה לשמור על אופטימיות. "אני מתאר לעצמי שיש עוד מיליון כמוני", הוא אומר. "עד שהם יתאפסו על עצמם, אני מתאר לעצמי שזה ייקח עוד חודש, חודשיים או שלושה. ואז יגיע שמאי ויעריך איזשהו נזק בסיסי שיספיק אולי ל-10%-20% מההוצאות, כי אנחנו מכירים את זה מסבבים קודמים".