המומחה לסין: "מי שישלוט בעולם הם לא טראמפ, פוטין או שי"

בזמן שבאירופה מנסחים רגולציה על בינה מלאכותית ובישראל עוד מתלבטים איך לגשת אליה, בסין כבר מזמינים קפה מרחפן ומתארחים במלונות שמופעלים כמעט לחלוטין על-ידי רובוטים. בעיני אמיר גל-אור, מבכירי ההון-סיכון בישראל ומי שמנהל קשרים עסקיים עם הסינים כבר 25 שנה, יזמים חכמים ינסו לרכוב על הגלים שמקדמת הממשלה הסינית ולא להיאבק בהם.

לפי גל-אור, המפתח להבנה של סין הוא להבין לאן היא מצעידה את עצמה. יעד אחד כזה שהמשטר מקדם במרץ הוא הובלה עולמית בבינה מלאכותית. "ה-AI בסין מתפתח במהירות מאוד גבוהה", מסביר גל-אור. "יהיה פה מאבק בין המזרח למערב, וזה יהיה הקרב האמיתי החשוב ביותר. אנחנו בעולם משתנה - גיאופוליטית, טכנולוגית וחברתית".

לדבריו, השאלה איננה אם הבינה המלאכותית תהפוך לישות עוצמתית יותר מהאדם, כי התשובה היא כן מוחלט - אלא מה בכוחנו לעשות כדי לוודא שאותה ישות לא תהפוך לעויינת. "הבינה המלאכותית כבר מזמן ברחה מהאורווה. אין שום אפשרות לעצור את זה. מי שינסה להאט, יאפשר לאנשים עם כוונות הרבה פחות טובות לשלוט בזה, כי 'הרעים' לא עוצרים".

כלומר, גל-אור סבור כי העתיד שלנו תלוי לא תלוי ביחסי הכוח מול הבינה המלאכותית, אלא באיך ננתב אותה. "היא הולכת להיות חזקה מהאדם בצד האינטלקטואלי ובשלב מסוים גם פיזית", הוא חוזה. "כשיש לך ישות שהיא בכירה ממך ובעלת יכולות יותר משמעותיות ממך, הדרך היחידה להתמודד איתה זה אם היא תתנהג בצורה שהיא חיובית, שלוקחת את האדם כפרויקט שרוצים לטפח אותו, לעזור לו ולקדם אותו. מה שאתה תכניס פנימה, זה מה שייצא".

גל-אור אינו רק פרשן של המגמה, אלא שחקן פעיל במגרש. לפני כשנה השיק את OMGene - פלטפורמת בינה מלאכותית המנתחת מידע גנטי והתנהגותי כדי למפות "אזורי גאונות ויצירתיות" אישיים. החזון שלו הוא "להגביר את האושר" באמצעות חיזוק היכולות הייחודיות של כל אדם. בימים אלה נערכים ניסויים בטכנולוגיה בקרב כ-1,350 מתמודדי פוסט-טראומה, בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון.

עם יד על הלב, היית נותן לסינים את הטכנולוגיה שלך?

"לא, לא הייתי נותן. אבל אני לא חושב שאפשר יהיה לעצור את הסינים. המחשבה שהסינים יושבים ומחכים לקחת ממישהו אחר טכנולוגיות, הייתה נכונה לפני 40-30 שנה. היא הפסיקה להיות נכונה בהדרגה בעשרים שנה האחרונות. עכשיו זה אפילו הפוך - הרבה חברות מערביות מנסות לקבל מהסינים טכנולוגיה. הם עובדים בקוד פתוח, עם הרבה פחות מגבלות, ולכן ההתקדמות שלהם מבחינה יישומית תהיה יותר מהירה".

גל-אור (63), נושא ונותן עם הסינים כבר חצי יובל. הוא הישראלי היחיד שהנשיא הסיני שי ג'ינפינג העניק לו מדליה - פרס ידידות מטעם ממשלת סין על תרומתו הגדולה ליחסי סין-ישראל בעסקים. הוא שירת כטייס קרב בחיל האוויר ונחשב לאחד מבכירי ההון-סיכון בישראל, ובעל ניסיון עתיר בשוק הסיני. לדבריו, "בישראל רמת הידע על סין היא מהנמוכות בעולם המערבי", ורק כמה עשרות בודדות של ישראלים מבינים את המערכת הסינית באמת.

נקודת המוצא שלו עשויה להפתיע. "אני חושב שרוב היזמים הישראלים לא צריכים ללכת לסין", הוא אומר. "אם בעבר הליכה לסין נתנה לך פרמייה חיובית כי רצו טכנולוגיה ישראלית, היום סין השתנתה, היא רוצה לממן רק דברים סיניים. לכן כל מה שהיה פרמייה, היום הוא דיסקאונט". בהקשר של סין, גל-אור מציע ליזמים לאמץ את מה שהוא מכנה "אסטרטגיית האיים": לבחון כל סקטור לגופו. "אתה חייב להתייחס למקרה הספציפי שלך בצורה עניינית לחלוטין, לדעת שבסין היתרון הוא שוק מאוד גדול ומהירות מאוד גדולה, AI מעולה, והחיסרון הוא שיותר קשה בסין".

כך למשל, לישראלים עשוי להיות יתרון יחסי בתחומים כמו Medical Device, שבהם הסינים נמצאים בפיגור. "איי מצויינות" נוספים הם תחומים שקשורים לרובוטיקה ולתעשייה מתקדמת - כמו סנסורים, רכיבים וטכנולוגיות שיכולות להשתלב במערכות ייצור ולהעניק יתרון תחרותי ולהוזיל עלויות.

מנגד, גל אור מזהיר מכניסה לתחומים רגישים יותר. "תוכנה היא תחת התקפה כללית... הייתי נזהר מאוד מעולם התוכנה ומעולם השבבים. סין לא רוצה שיעזרו לה, והיא לא תקיים שיתופי פעולה מאוד פתוחים", הוא מסביר. "כל מה שהוא דו-שימושי, הוא כמובן בעייתי בצד הישראלי בכלל, כי זה יכול להתפרש כתמיכה בסין שמוגדרת כמדינה שלא מייצאים לה שום דבר שהוא דו-שימושי".

כלל האצבע האמריקאי

כלל האצבע הראשון עבור חברות ישראליות הפועלות מול סין לפי בר אור הוא פשוט: לפעול כפי שפועלות החברות האמריקאיות המקבילות להן: "תסתכל מה חברות אמריקאיות מוכרות עושות - ותעשה אותו דבר". אם חברה אמריקאית מוכרת, פועלת ומשתפת פעולה בתחום מסוים בסין, זו בעיניו אינדיקציה מספקת לכך שגם חברה ישראלית יכולה לפעול באותו מרחב, חרף אמירות דיפלומטיות או לחצים פוליטיים. לדבריו, יזמים ישראלים נוטים לעיתים לצנזורה עצמית מוגזמת מתוך חשש מתגובת וושינגטון.

במקביל, הוא מזכיר כי בעיני הסינים ישראל נתפסת כשער לארצות הברית - נכס אסטרטגי שמאפשר להם לגדר סיכונים ולהעמיק פעילות גם בשוק האמריקאי. "הסינים חושבים שלישראל יש מהלכים, מדינה קטנה אבל חכמה", הוא מסביר, וטוען כי המיצוב הזה מעניק לחברות ישראליות יתרון ייחודי אם הן יודעות לנצל אותו נכון

האיפוק הסיני

בחירת התחום הנכון היא רק חלק מהמשוואה. גם בענפים שבהם לישראל יתרון ברור, ההתנהלות התרבותית עשויה להכריע אם ההזדמנות תהפוך לעסקה. "בסין אתה צריך להקשיב, להקשיב באמת", מסביר גל-אור. הסינים אינם חושפים תמיד במפורש את מלוא האינטרסים שלהם, ולכן יזם זר חייב לקרוא בין השורות, לשאול ולהתייעץ עם גורמים מקומיים. "דבר פחות, תקשיב יותר - ותנסה להקשיב למה שלא נאמר".

לדבריו, מדובר בחברה רגישה יותר מכפי שנהוג לחשוב. "הסינים מאוד רגישים, יותר מהישראלים בוודאות", הוא אומר. לצד זאת, הוא מדגיש כי הם בעלי חריצות יוצאת דופן, רמת משמעת גבוהה ויכולת עבודה קבוצתית שמבוססת על ערכים קונפוציאניים של הרמוניה, תרומה ואחריות הדדית. "בכל אדם יש טוב ורע, והשאלה היא מה אתה מוציא ממנו".

עם זאת, בסין, מסביר גל-אור, תמיד תישאר זר, וגם אחרי שנים של פעילות, תתקשה להיכנס למעגל הפנימי ביותר. הוא מעיד כי "סיני לעולם לא יגיד לך 'אתה החבר הכי טוב שלי', אלא לכל היותר 'אתה החבר הזר הטוב ביותר שיש לי'". בעיניו, זו אינה אמירה אישית, כי אם מציאות תרבותית שצריך להפנים.

אלא שגם המאפיינים האלה משתנים בין הדורות. בעוד שניתן לראות בגל-אור משקיע אסטרטגי מ"הדור הישן", בנו רז נחשב לדמות בולטת בסין של 2026, עם מיליוני עוקבים וסוכנות משפיענים בבעלותו. כשאני שואלת מי פותח יותר דלתות, גל-אור מחייך: "זה לא עניין של יותר או פחות. זה עניין של סגנון. הדור הצעיר פועל יותר דרך חיבור רגשי ורשתות השפעה".

גל־אור מבקש להדגיש את הענווה שנדרשת מול סין. "זו חיה אחרת לגמרי. רק אחרי שנים אתה יודע לתפקד", הוא אומר. הסיבה לכך היא שסין פועלת בכמה "מערכות הפעלה" במקביל: זו שמוצגת כלפי חוץ - האירוח והקו הרשמי, ואלה שפועלות מתחת לפני השטח: אינטרסים לאומיים, נאמנויות וכוח. גל־אור אינו חוסך ביקורת מהממשל בבייג'ינג. לדבריו, המדיניות הסינית בשנים האחרונות "פגעה בסין ופוגעת בה על בסיס יומי". ובכל זאת, הוא מבקש לתווך את ההיגיון שמאחורי המהלכים. "הם פרנואידים בעצמם", הוא אומר, ומזכיר את הרגישות סביב טאיוואן, את החשש מפערים חברתיים ואת הדחייה של הדינמיקה הכלכלית המערבית. בעיניו, אפשר לחלוק על השיטה, ויש בה "מרכיבים קשים מאוד", אבל ישראלים שפועלים בסין צריכים קודם כל להבין אותה ולא לשפוט אותה. "סין לא נגדנו. היא לא בעדנו, אבל היא גם לא נגדנו", הוא מחדד.

גם ברמה הפרקטית, הסיכון בסין איננו תיאורטי בלבד. חקירות פתע של אנשי עסקים ופוליטיקאים הן מציאות קיימת. "זה קורה. אי אפשר להגיד שלא נתקלתי בזה", הוא מודה. לדבריו, אותו איפוק של השותפים הסינים נובע בין היתר מהחשש הזה - ממערכת שבה האינטרס הלאומי קודם לפרט, וההגנות האישיות חלשות יותר מהמקובל במערב. "אתה יכול למצוא את עצמך בחקירה ארוכה, אפילו במאסר", אומר גל-אור. "אין ספק שאיש עסקים סיני חושש מאוד, כי יש לו פחות מערכות הגנה על עצמו כאינדיבידואל. לכן, אחד הדברים הכי חשובים, זה לעולם לא להסתמך על קו אחד בסין". לדבריו, אסור לבנות פעילות על שותף יחיד או גוף יחיד, אלא לפזר מוקדי כוח וקשר ולבנות רשת רחבה, משום שאנשים ותפקידים משתנים במהירות.

"סין היא לא שחקן שעומד בפני עצמו"

"סין היא לא שחקן שעומד בפני עצמו", אומר גל-אור. "היא משחקת משחק גיאופוליטי שמשפיע על כולנו". לדבריו, אי אפשר להבין את סין בלי להבין ביטחון, את יחסי ארה״ב-סין, את המזרח התיכון ואת מהפכת ה-AI בו זמנית. "אנשים חושבים שמי שישלוט בעולם זה טראמפ, שי ג'ינפינג או פוטין. אני לא", הוא ממשיך. "מי שישלוט בעולם זו מערכת שאתה בכלל לא יודע מיהי ואיך היא שולטת". בהקשר הזה, לדבריו, רגולציה לבדה לא תספיק, מפני ש"באירופה היא בין מטומטמת ללא יעילה". אך לישראל, הוא סבור, יש דווקא יתרון: גיוון גנטי ותרבותי שהופך אותה ל"שדה ניסוי" אידאלי לעיצוב הדור הבא של הטכנולוגיה.

לדבריו, המשמעות אינה רק טכנולוגית, אלא גם מדינית. "אני חושב שממשלת ישראל לא עושה את מה שצריך בגלל פחד מסין", הוא אומר. כוונתו היא לכך שבעבר הוקצו משאבים ללימוד והעמקת הקשר, בעוד כיום מוסדות מחקר ויוזמות שעסקו בסין צומצמו או נסגרו. הפוקוס הביטחוני של השנים האחרונות הרחיק עוד יותר את הנושא מהשולחן.

כשאני מבקשת מגל-אור להשלים את המשפט: "למה לא לפחד מסין", הוא לא מנסה להרגיע. "צריך לפחד מסין, כמו שצריך לפחד מ-AI. הוא חזק, מתחזק, מראה שרירים, והוא כאן להישאר", הוא אומר. בעיניו, השאלה איננה אם סין תיעלם או תיחלש, אלא כיצד מדינה קטנה כמו ישראל מתנהלת מול מציאות שאי אפשר לעצור. "אתה לא רוצה, אבל הוא יבוא אליך. הוא בתוך המכונית שלך, בטלפון שלך, ב-MRI, וגם בגבול שלך, בנשק שלך ובפוליטיקה שלך. הוא חלק מהגוף שלך כבר".

לדבריו, בעידן הבינה המלאכותית, יש להבנה הזו גם מימד עמוק יותר: "יש כמה מאפיינים סיניים בעידן של ה-AI שמגיע אלינו, וזה יקבע את ההתייחסות של ה-AI אלינו כיהודים, כישראלים". הוא מזכיר את הקוד הפתוח, את הרובוטיקה ואת ההשפעה הגלובלית של מודלים שפותחו או אומנו בסין, ומזהיר כי ההחלטות הערכיות של היום ישפיעו על מערכות שיפעלו בעוד עשור - גם כאלה שאנחנו עדיין לא מדמיינים.

כשאני שואלת אותו מה הוא מאחל לעצמו לשנה הקרובה, שנת הסוס הסינית, גל-אור משיב בנימה אופטימית: "זו צריכה להיות השנה שבה המודלים שאנחנו מפתחים ייכנסו לתשתית של העתיד, שזו תהיה שנת הפריצה. אני נמר, ונמרים עובדים טוב עם סוסים לפי המסורת הסינית. אז השנה הזו צריכה להיות שנה טובה".