"החמאתי לה על הטיפול. היא אמרה: 'חבל שאי אפשר לגרום לתוצאה להחזיק'"

לפני כמה שנים, זמן קצר לפני החתונה שלהם, יעל כפרי חזרה מטיפול אסתטי. בעלה, עומר, החמיא לתוצאה ושאל כמה זה עלה. "כ-7,000 שקל", היא ענתה. כמה חודשים אחר כך הגיע טיפול נוסף. המחיר היה כמעט זהה. "פתאום הבנתי שזו הוצאה שחוזרת על עצמה שוב ושוב", מספר עומר. "התחלנו לדבר על זה, ואז יעל אמרה משפט שנשאר איתי: חבל שאי אפשר לגרום לתוצאה להחזיק יותר זמן".

השיחה הזאת, שנשמעה אז כמו עוד שיחת סלון בין בני זוג, הפכה למסע של שמונה שנים. היום עומדים השניים מאחורי Subderma, חברת דרמו קוסמטיקה ישראלית שמפתחת מוצרים לעור שעבר הזרקות אסתטיות. לדבריהם, החברה מוערכת כיום בכ-20 מיליון דולר על בסיס סבב הגיוס האחרון שלה ופועלת במספר שווקים בעולם.

"לא באנו מעולם הרפואה, לא מהביוטק ואפילו לא מהקוסמטיקה", אומר עומר. "באנו בעיקר עם הרבה סקרנות". יעל היא מטפלת באמנות בהכשרתה. עומר הגיע מהתחום הביטחוני ובהמשך הקים וניהל עסקים בתחומים שונים. אף אחד מהם לא דמיין שימצא את עצמו יושב מול חוקרי עור, ועדת הלסינקי ומעבדות.

"בשלב הראשון בכלל ניסינו להבין איך עובד בוטוקס", הוא מספר. "משם התחלנו לקרוא מחקרים ולהיפגש עם רופאים. ככל שעלינו לרופאים בכירים יותר, קיבלנו יותר דחיות. מבחינתם היינו שני אנשים בלי רקע שמספרים להם שאפשר לעשות משהו שאף אחד עוד לא עשה".

במשך כמעט שנה הם עברו בין מומחים עד שהגיעו לפרופ' אבנר שמר. גם הפגישה איתו לא הסתיימה בהתלהבות. "כבר הייתי בטוח שזה נגמר", אומר עומר. "אבל כמה שבועות אחר כך הוא חזר אלינו ואמר: בדקנו את הרעיון. יכול להיות שיש פה משהו".

מאותו רגע התחיל המסע האמיתי. בני הזוג מספרים שהשקיעו בפיתוח מיליוני שקלים, רשמו פטנטים, עברו ניסויי מעבדה וניסויים קליניים והשקיעו גם חלק גדול מהחסכונות האישיים שלהם. "היו רגעים ששברנו חסכונות שיועדו לבית כדי לממן עוד מחקר", מספר עומר. "ואז, אחרי חודשים של עבודה, אתה מקבל תשובה אחת: לא עבר. אלה רגעים שאתה שואל את עצמך אם להמשיך".

כדי להמשיך לממן את החברה, הוא אפילו חזר לתקופה מסוימת לעבוד באבטחה אישית. "הייתי צריך הכנסה, אבל גם רציתי להישאר ממוקד בחברה. במקביל יעל בנתה את כל הצד השיווקי והמותג, כשבכלל עוד לא היה מוצר על המדף". גם כשהגיעו הצעות השקעה, לא תמיד היה פשוט לקבל החלטות.

"בתקופות הכי קשות הציעו לנו לוותר על השליטה בחברה", הוא מספר. "זה היה מאוד מפתה, במיוחד כשהכסף מתחיל להיגמר, אבל הרגשנו שאם נוותר על השליטה מוקדם מדי נאבד את מה שבנינו". בסופו של דבר הם בחרו להמשיך לבד, גייסו משקיעים נוספים, וגם שילמו על כך בדילול משמעותי של אחזקותיהם.

הדרך לא הייתה רצופה רק באתגרים מקצועיים. הקורונה עיכבה מחקרים וניסויים, ובהמשך גם המלחמה פגעה בפעילות. "היו לנו הסכמים עם חברות בחו"ל שכבר היו כמעט סגורים", מספר עומר. "אחרי 7 באוקטובר חלקם פשוט נעצרו. מעבר לזה, חלק גדול מהחברה היה במילואים. באותו רגע העסק כבר לא היה הדבר היחיד שמעסיק אותך".

למרות זאת, החברה המשיכה להתפתח. לדברי המייסדים, כיום היא פועלת בישראל ובמספר מדינות נוספות באמצעות שותפים ומפיצים, ומנהלת מגעים להרחבת הפעילות בארצות הברית, שאותה הם רואים כשוק המשמעותי ביותר עבורם. "המטרה שלנו היא לא רק למכור מוצר", אומר עומר. "אנחנו רוצים לבנות חברה ישראלית שתהיה שחקנית משמעותית בשוק האסתטיקה העולמי".

אבל אולי האתגר הגדול ביותר בכלל נמצא בבית. לעבוד כזוג, הם מודים, מורכב לא פחות מלבנות סטארט־אפ. "יש ויכוחים", מחייכת יעל. "לפעמים הוא מדבר אליי כאילו אני עובדת שלו, ואני מזכירה לו שאני אשתו. אבל עם השנים למדנו שכל אחד אחראי על התחום שלו".

עומר משלים: "למדנו להפריד בין הבית לעבודה, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי. בסוף אנחנו באותה סירה".

כשהם מסתכלים לאחור, הם אומרים שהשווי, המשקיעים והפעילות הבינלאומית הם רק תחנות בדרך. "אם היית אומר לי לפני שמונה שנים לאן נגיע, לא הייתי מאמין", אומר עומר. "אבל גם היום אנחנו מרגישים שאנחנו רק בתחילת הדרך. אחרי הרבה שנים שבהן הלכנו בערפל, רק עכשיו אנחנו מתחילים לראות את האופק".