כשחברה נמצאת על סף תהום כלכלית יש לא מעט סימנים מעידים שאינם מחייבים הסתכלות על דוחות כספיים. כשהחברה בה אתם עובדים מתחילה להתעכב באספקת הזמנות, משנה לרעה תנאי התשלום לספקים שלה, סובלת מתחלופה גבוהה של אנשי מפתח בדרג הניהולי או משליכה יהבה על פרויקט שסיכויי ההצלחה שלו מוטלים בספק - ראו הוזהרתם. הכלכלה הישראלית מצויה בעיצומו של גל הליכי חדלות פירעון (פשיטות רגל) ולסימני האזהרה האלו יש משמעות.
נתוני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהתפרסמו לאחרונה מעידים על עלייה חדה בחודשים האחרונים בהליכים שנפתחו בעניינן של חברות שנקלעו לקשיים ולהן נכסים שיש לפעול לכינוסם. עד כה, נפגע במיוחד ענף הבנייה הסובל מסביבת הריבית הגבוהה והתקררות שוק הדיור. רק בשבועיים האחרונים, נפתחו הליכים נגד החברה היזמית רום כנרת ומונה כונס נכסים לחברה היזמית צברים.
"זה נראה כמו 2008, המצב יחריף"
"אנו מעריכים ש-1,500 חברות ועסקים בענף הבנייה יפגעו", מעריכה יפה פנט, מנהלת מחלקת מודיעין עסקי ב-d&b. "הערכה זו מתבססת על נתונים חצי שנתיים וההנחה שקצב הכניסה של חברות בענף לקשיים ישמר. אנו מזהים מגמה של הרעה במצב ללא התייצבות באופק, שכן שיעור הריבית צפוי להמשיך להיות גבוה. הפגיעה היא לא רק בענף הבנייה אלא גם בענפי הלוויין כמו מטבחים, ריהוט וקרמיקה".
"זה נראה כמו 2008, חזו שיהיה טוב ובשטח המצב קשה", אומר ניר זכילינסקי, מייסד ומנכ"ל קבוצתSRI global וממייסדי המרכז לגישור ותהליכי חדלות פירעון. "עד אחרי החגים אני סבור שהמצב רק ילך ויחריף. הבעיה בשוק הנדל"ן היא שאין האטה, יש עצירה של ממש בבת אחת. שינוי מגמה תלוי בצעדי הממשלה שתיתן רוח גבית לעסקים ותעניק רשת ביטחון כלשהי. הסנטימנט כרגע בשוק שלילי, אחדים מדברים על משבר ואחרים על מיתון ולסנטימנט כשלעצמו השפעה שלילית על העסקים".
"חברות נופלות על הטווח הקרוב ולכן הן חייבות לבנות לעצמן מראש מסגרות אשראי משמעותיות. עסקים צריכים לחשוב על מסגרת האשראי כמו ביטוח ולשלם את העמלה הכרוכה בה גם כשהמצב טוב, על מנת שלא להגיע למשבר תזרימי ביום סגריר"
איך לזהות שהמעסיק נכנס לקשיים?
אחת השאלות המעסיקות ביותר נוכח גל החברות שקורסות היא כיצד עובד יכול לזהות את סימני האזהרה ולנטוש את הספינה לפני שהיא שוקעת. העובדים בקווי הייצור לא תמיד יודעים שהחברה בקשיים עד לשלבים מתקדמים למדי. "כשחברה מתחילה לקצץ צריך להתחיל לחשוש: אם זה במספר העובדים או בתנאים שלהם", סבורה פנט. "משכורות הן האינדיקציה המהותית ביותר. אם ההחברה מלינה שכר ומנסה למשוך אפילו עוד יום או יומיים זה דגל אדום ברור. יש מעסיקים שבניגוד לחוק מחלקים את המשכורת של העובד על תקופה כי אינם יכולים לעמוד בתשלום, זו אינדיקציה בוטה".
אלא שהרבה לפני שמגיעים לכך, עובדים במטה החברה ובייחוד אלו שמתנהלים מול ספקים יכולים לזהות את סימני האזהרה. "תקן ביקורת 570 מפרט את כל סימני האזהרה שיש לשים לב אליהם", אומר זכילינסקי. "סממן מרכזי הוא גירעון בהון החוזר, כלומר שסך כל ההתחייבויות השוטפות של החברה עולה על ההון השוטף. סימנים שניכרים יותר לעובדים עצמם קשורים בספקים, למשל ספק שעובר לשלם במזומן ומראה בכך שהוא לא מאמין בחברה ולא נותן לה אשראי".
חברות נופלות על תזרים, לא על חזון
כדי להבין כיצד חברות יכולות להימנע מקריסה, יש לנסות תחילה לזהות מדוע חברות מצליחות עלולות לקרוס באופן מפתיע. "אפריקה ישראל הייתה חברה טובה עם נכסים מדהימים", מזכיר זכילינסקי לגבי החברה של איש העסקים לב לבייב שהגיעה לחדלות פירעון לפני כמה שנים. "הבעיה שלה הייתה התזרים, חוסר יכולת לשלם את החוב לנושים באותו הרגע. חברות נופלות על הטווח הקרוב ולכן הן חייבות לבנות לעצמן מראש מסגרות אשראי משמעותיות. עסקים צריכים לחשוב על מסגרת האשראי כמו ביטוח ולשלם את העמלה הכרוכה בה גם כשהמצב טוב, על מנת שלא להגיע למשבר תזרימי ביום סגריר. כך אנחנו עושים בשיח מדיקל שאני עומד בראש הדירקטוריון שלה".
פנט מצדה, מפנה את הזרקור על כשל נוסף של חברות המגיעות לא פעם לחדלות פירעון. "חברות רבות חושבות שגידול בהכנסות זה גידול ברווחים", היא אומרת. "אלא שבסביבת הריבית של היום, בתחום הנדל"ן למשל, יזמים מוכרים קרקעות במחיר בו רכשו אותם ולעתים אפילו בפחות. כדי להתמודד עם זה יש להקפיד על קצב גידול מבוקר בחברה, גדילה ללא שליטה היא מסוכנת. הטיפ השני הוא התנהלות מבוקרת מול הספקים. חברות חושבות לעתים שהן יכולות לבטל צ'ק לספק שהן רוצות להחליף, אבל המידע הזה מגיע לחברות המידע העסקי ומועבר בסופו של דבר לספקים ולקוחות שלא ירצו לעבוד איתן".
אווירה של חשדנות במשק וספק ביכולתן של חברות להשתקם
המשק מודע היטב לגל חדלות הפירעון והוא מעורר אווירה של חשדנות. "אנחנו מזהים עלייה בפניות של חברות ובקשה לקבל כלים לזיהוי חברות שנקלעו לקשיים", חושפת פנט. "אנחנו נותנים ציון המתעדכן מדי יום לחברות בענפים השונים, על פי ניתוח של אנליסטים ואלגוריתם. הציון מאפשר להשוות אותן לחברה ממוצעת בענף וחברות רבות היום מחליטות שלא לעבוד כלל עם חברות שציונן נמוך מהממוצע. מוסר תשלומים בעייתי למשל מוריד את הציון של חברה ויכולתה לפעול מול ספקים ולקוחות".
חשוב לציין כי אחת הסיבות למספר ההליכים הגבוה היא תיקון מספר 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. התיקון נכנס לחוק בעקבות הקורונה ומאפשר לכל חברה שנקלעה לקשיים עיכוב הליכים במשך שלושה עד ארבעה חודשים במטרה לעודד חייבים להגיע להסדרי חוב. תוקף התיקון הוארך עד למרץ שנה הבאה. המטרה של התיקון הייתה להוות תחליף להליכי חדלות הפירעון אך הדבר לא בהכרח מצליח.
"חברות המגיעות לשלב הזה מצויות במצב סופני למדי", סבורה פנט, "אני מעריכה שלמרות התיקון אין הרבה חברות שמצליחות להשתקם באמצעות הקפאת ההליכים שבתיקון 4, אולם אלו נתונים שצריך לבחון". חלופה אחרת להליכי חדלות הפירעון בית המשפט היא גישור. "אני מזהה שנוכח ריבוי ההליכים וההבנה שניתן להימנע מתספורות ולראות לפחות חלק מהכסף, יותר בנקים פונים לגישור", מתאר זכילינסקי.
הגל מאיים לשטוף גם את ההייטק
חברת ההזנק קונסטרו נכנסה להליכי חדלות פירעון באפריל השנה והיא לא היחידה. זיכלינסקי סבור שהמשבר הנוכחי מאיים גם על ענף ההייטק. "אני שומע על לא מעט חברות בקשיים גם מארגוני ההייטק וזה הזמן שלהן להיערך מראש", הוא משתף, "המשקיעים על הגדר וחברות סטארט-אפ רבות הן לא תזרימיות".
המצב הזה מהווה גם הזדמנות עבור משקיעים כמו זיכלינסקי. "המצב חד משמעית מייצר עבורנו הזדמנות", הוא אומר, "אנחנו לא משקיעים בחברות על סף חדלות פירעון כמובן, אבל כן בחברות שיכולות להצליח אך מתמודדות עם קשיים. פתאום השווי של אותן חברות הפך לשפוי. גם המבחנים השתנו, אני כבר לא מבקש מחברות להראות לי צמיחה, היום צריך לראות איך הן מממנות את הצמיחה".
***
גילוי נאות: יפה פנט היא מנהלת מחלקת מודיעין עסקי בדן אנד ברדסטריט, נותנת חסות למדור זה