משקיע הטק שמנהל מיליארדים: "אין מה ללמוד תכנות, תלמדו פילוסופיה"

כשיונתן סלע יושב מול יזם בתחילת דרכו, הוא לא רואה רק גרפים או מודלים עסקיים; הוא רואה מסע שהוא עצמו מכיר היטב. סלע, השותף שמוביל את פעילות Square Peg בישראל ב-5.5 השנים האחרונות, הוא לא המשקיע הטיפוסי. הוא יזם בנשמתו שבנה שלוש חברות לאורך 12 שנים, חווה את רכבת ההרים מקרוב - מהמתח של גיוס עשרות מיליונים ועד לרגעים שבהם "לא" הייתה התשובה היחידה שקיבל. היום, הוא מנהל נכסים בהיקף של כמעט 4 מיליארד דולר עם תובנה אחת מרכזית: השוק תמיד ישתנה, אבל היזם הוא העוגן היחיד שנשאר.

בניגוד לקרנות רבות שנוקטות בשיטת ה-"Spray and Pray" (פיזור רחב של השקעות קטנות בתקווה שאחת מהן תהפוך ל"יוניקורן"), סקוור פג פועלת לפי אסטרטגיה של High Conviction. "אנחנו לא זורקים צ'קים קטנים לכל עבר ומקווים לטוב", מסביר סלע. "הפילוסופיה שלנו פשוטה: אנחנו בוחרים מעט חברות, נכנסים בשלבים מוקדמים מאוד (Seed ו-Series A), והופכים לשותפים הכי אגרסיביים שלהן".

המספרים מדברים בעד עצמם: מעל 75% מההון של הקרן מושקע בסבבי המשך באותן חברות פורטפוליו. זו הגישה שהובילה את הקרן להיות מהראשונות להאמין ב-Canva האוסטרלית (ענקית העיצוב ששווה עשרות מיליארדים) וב-Airwallex, שם התחילה הקרן עם צ'ק של 4 מיליון דולר והמשיכה להשקיע עד שהגיעה לחשיפה של מעל 100 מיליון דולר. "כשאנחנו מאמינים במישהו, אנחנו עושים Doubling Down ו-Tripling Down", הוא אומר. "אנחנו לא רק משקיעים, אלא שותף אופרטיבי שמלווה את היזם בבוץ".

מברמן בברים בת"א - לקרן שמנהלת מיליארדים

המסלול של סלע לכיסא השותף בקרן שמנהלת מיליארדים לא עבר דרך המסלולים הרגילים. הוא גדל בבנימינה, שירת כקצין בחיל האוויר, ולאחר השחרור עבד כמדריך פסיכומטרי ביום וברמן בלילות. הוא קודם כל יזם - במשך 12 שנה בנה שלוש חברות שונות (Tvinci ,YouNow ו-Props) וחווה את רכבת ההרים מקרוב: מהמתח של גיוס עשרות מיליונים ועד לרגעים שבהם "לא" הייתה התשובה היחידה שקיבל ממשקיעים.

הניסיון הזה, שכלל גם עבודה בקרן האמריקאית המיתולוגית Venrock (שהשקיעה באפל ובאינטל), הוא שהעניק לו את הפרספקטיבה של המלחמה על הסטארט אפ מבפנים.

כשסלע צולל לניתוח השוק המקומי, הוא מתמקד בחוסן האנושי כ-DNA הייחודי שמגדיר את התעשייה הישראלית. "השוק ישתנה והטכנולוגיה תוחלף, אבל היזם תמיד נשאר", הוא קובע. "החוסן הזה הוא הנכס האסטרטגי הכי חזק שלנו, והוא מה שמאפשר ליזם הישראלי לצמוח מתוך אי ודאות".

היכולת להשתקם ולהמציא את עצמך מחדש קשורה לדבריו למניע פנימי עמוק שהוא מחפש בכל יזם. "אני תמיד מחפש אנשים עם 'צ'יפ על הכתף' ורעב להוכיח משהו לעולם", אמר. "בישראל יש ריכוז גבוה במיוחד של דמויות כאלו, שיודעות למגנט אליהן טאלנט גם כשהתנאים מסביב נראים בלתי אפשריים".

לשיטתו, היכולת הזו לרתום אנשים היא המבחן האמיתי של כל סטארט אפ בראשית דרכו. "המדד הכי חשוב להצלחה של חברה הוא היכולת למשוך את האנשים הכי חכמים כשיש לך רק מצגת ביד", סיכם. "זה הכוח האמיתי של היזם הישראלי - להפוך רעיון מופשט למגנט של אינטליגנציה אנושית".

אחת הדוגמאות לגישה זו היא חברת Vi Labs שבה השקיעה הקרן. המייסד, עמרי יופה, עבר מסלול רצוף כישלונות בתחילת הדרך, אך זכה לגיבוי יוצא דופן מהמשקיעים שלא ויתרו על הפוטנציאל הטמון בו. "הקרן גיבתה אותו שלוש פעמים לאורך הכישלונות האלו כי האמינה בו ברמה האישית", הוא מסביר. "בסוף הוא ביצע פיווט לעולם הדאטה הרפואי, והיום החברה מצילה חולי שבץ בכל העולם והיא יוניקורן בהתהוות".

מהפכת ה-AI: המהירות היא החפיר החדש

בתחום הבינה המלאכותית, סלע מזהה שינוי פרדיגמה דרמטי. אם בעבר קרנות חיפשו "חפיר" טכנולוגי עמוק, היום היתרון עבר למהירות הביצוע. "ה-AI הוא דמוקרטיזציה של האינטליגנציה. היום ה'חפיר' הוא כבר לא רק הקוד, אלא המותג ומהירות ההפצה", הוא מסביר. "חברות כמו Cursor או Lovable מוכיחות שאפשר להגיע להכנסות ענק בזמן שיא פשוט כי הן מוציאות גרסאות חדשות כל שבוע. יזם שלא יהיה אג'ילי מספיק כדי לשנות הנחות יסוד במהירות - פשוט לא ישרוד".

אחת התובנות שלו על האופן שבו תראה המציאות בעידן ה-AI נולדה מתוך חייו האיישים. את דרכו האקדמית הוא החל במסלול המבטיח של כלכלה ומשפטים, אך כעבור חודש אחד בלבד הבין שזה פשוט לא המקום שלו והחליט לעבור ללימודי פילוסופיה. עבור סלע, זו לא הייתה בחירה רוחנית, אלא הכשרה אסטרטגית לניהול מודרני, שכן הפילוסופיה מלמדת את מה שהוא מכנה חשיבה מהיסוד (First principle thinking), מדובר ביכולת לפרק כל בעיה למרכיבים הבסיסיים ביותר שלה ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, מה שמהווה לשיטתו את כלי העבודה החזק ביותר של מנהל כיום. "היתרון היחסי של יזם לא נשען רק על ידע טכני, בעיקר בעידן ה-AI בו יתרונות כאלה נשחקים מהר יותר", הוא מסביר.

לדבריו, אפילו הקוד עצמו הפך לשפה טבעית, כך שאין עוד צורך לדעת לדבר עם המחשב בסינטקס מסובך: "כבר לא צריך להכיר שפות תכנות מורכבות, פשוט צריך לדעת מה לבקש מהמכונה". במציאות שבה המכונה מבצעת את הקוד והמחקר, הערך האנושי עובר למקום אחר לגמרי. "אדם אחד המצויד בכלי AI יוכל לבצע כיום עבודה של צוות של 100 מהנדסים", הוא טוען. "אולם הכוח הזה מותנה ביכולת לשאול את השאלות הנכונות ולחשוב מהיסוד".

"ה-top 5% של המתכנתים יהיו בסדר גמור", הוא מעריך. "אבל עבור היתר, היכולת 'לדבר עם המחשב' הופכת לפחות רלוונטית כי הקוד הפך לשפה טבעית. מה שחשוב היום זה Agency - היכולת לקחת החלטות ולהחזיק בחזון". זו הסיבה שסלע ממליץ כיום ליזמים ולסטודנטים לשנות מסלול ולזנוח את הלימודים הטכניים המסורתיים. "אין כבר מה ללמוד תכנות", הוא חורץ. "תלמדו פילוסופיה".

"בטווח הארוך הביטקוין עוד יעלה"

כאן אנחנו מגיעים לנקודה שבה סלע נחשב לאחד המאמינים הגדולים והקולניים ביותר בתעשייה. לצד הובלת ישראל, הוא מוביל את תחום הקריפטו בקרן הגלובלית, ועבורו לא מדובר בהימור טכנולוגי, אלא בתיקון היסטורי של השיטה הכלכלית.

"ביטקוין הוא ה-Best performing asset של העשור האחרון, ויש לזה סיבה עמוקה", הוא קובע. "אנחנו חיים בעולם שבו האמון בממשלות נשחק. כסף הוא מערכת של אמון, ועד היום האמנו לממשלות שיכולות להדפיס כסף מהאוויר. הביטקוין הוא 'Sound Money' - כסף שאי אפשר להדפיס ממנו עוד, והוא לא שייך לאף מדינה. הוא שייך לאינטרנט".

סלע מציין כי ישראל היא מעצמה של ידע קריפטוגרפי. "זה לא מקרי שחברות תשתית ענקיות כמו StarkWare או Fireblocks צמחו כאן. אנחנו לא מחפשים אפליקציות קצה חולפות, אלא את התשתית העמוקה של הכלכלה החדשה, ושם לישראל יש יתרון אדיר בזכות השילוב בין מוח טכנולוגי לחוסן יזמי". בהמשך לכך, הוא מבהיר כי למרות התנודתיות, מי שבוחן את המגמה לעומק יבין שלא מאוחר מדי להצטרף.

מה השורה התחתונה שלך למשקיעים בקריפטו?

"אני לא נותן ייעוץ השקעות, אבל אם יש לך סבלנות לאופק של 5 שנים ומעלה, קשה לי לראות מה יעצור את הרכבת הזו. האמון בקוד פתוח ובמערכות שקופות הוא הטרנד החזק ביותר של המאה ה-21, ומי שמבין את הערך של כסף שלא ניתן להשחתה - יראה את זה קורה".

לשיטתו של סלע, השאלה היא לא "מתי" לקנות, אלא היכולת להבין את השינוי הפרדיגמטי במבנה של הכסף. הוא רואה בביטקוין ביטוי נוסף של אותה דמוקרטיזציה של אינטליגנציה ומערכות, שבהן הכוח עובר מהידיים של גופים ריכוזיים אל המתמטיקה והשקיפות של הרשת.