ערד טקסטיל, שהייתה מוכרת כ"מגבות ערד", היא הספקית הגדולה בישראל למוצרי טקסטיל לשוק המוסדי ומותג שכל ישראלי שביקר במלון משנות ה-80 מכיר. עם מנכ"ל צעיר שהתמנה לתפקיד בעיצומה של הקורונה, החברה עברה מייצור ליבוא ושיווק של מצעים ומגבות, פתחה ערוץ שיווק לשוק הקמעונאי והפכה לחברה רווחית.
אסף סוויסה (31), מנכ"ל ערד טקסטיל מסכם שנתיים בתפקיד ועונה על השאלון שלנו: איך הוא הגיע מהמקלט בעופרת יצוקה למסע בארה"ב, למה אימא שלו הוציאה אותו מתוכנית מחוננים, ואיך מביאים את המצעים והמגבות של מלונות 5 כוכבים הביתה?
"טיפ לצעירים? "אתה אף פעם לא יודע איפה דלת תפתח"
מהי תפיסת המנהיגות שלך?
"אני מסתכל על מנהיגות דרך שלושה וקטורים שונים שמשלימים אחד את השני: הראשון הוא אנשים, כלומר הצוות שמקיף אותך ויכול להוביל מנקודה אחת לנקודה שנייה. רואים את זה כרגע במונדיאל. כוכב אחד גדול שלא מקבל סיוע מהצוות מסביבו לא יכול להתקדם קדימה. צריך לבחור צוות מנצח ולדעת לרוץ איתו.
"דבר שני הוא תשוקה. ג'ון מקסוול אמר פעם שהאומץ להגשים חזון צריך לבוא מתוך תשוקה ולא מתוך עמדה. אם הסביבה שלך לא תראה תשוקה יהיה לך מאוד קשה לרתום אנשים אחריך.
"הדבר האחרון שבונה מנהיגות, הוא למידה. אני לא יודע הכל ואין לי מנדט על השכל. אנחנו צריכים ללמוד מהסביבה שלנו וממקורות אחרים. היה לי מקרה בשירות הצבאי שלי שלא עוזב אותי. עמדנו בפניי סוגיה מבצעית משמעותית שהיינו צריכים למצוא לה פתרון, ובסופו של דבר מי שהביא את ניצני התוכנית המבצעית שיישמנו היה לוחם ביחידה ולא אחד המפקדים. זה מקרה שהוכיח לי שסיעור מוחות ויכולת למידה מכל מי שנמצא מסביבך הם סופר-קריטיים ליכולת שלך להנהיג".
כיצד מנכ"ל מתנהל מול לחצים וציפיות לתוצאות בשטח?
"ברגע שהגעת להיות מנכ"ל, זו בררת המחדל שלך. תמיד יהיו ציפיות ואליהן יתווספו לחצים וצריך לדעת להתנהל בסביבות משתנות. אני מנכ"ל בשנתיים האחרונות והכל קרה בהן חוץ מיציבות. הייתי בן 29 כמעט כשמוניתי לתפקיד, בין הסגרים של קיץ 2020. זו הייתה תקופה של אי-ודאות ואי-יציבות לא נורמלית והייתי צריך להשקיע יותר זמן ומשאבים ולנתח את הסיטואציה כדי לאתר הזדמנויות במצב הזה.
"היינו צריכים לבצע הערכת מצב כל הזמן ולראות איפה אנחנו משתפרים בין אם בכוח אדם, בין אם בפתיחה של ערוצי מכירה חדשים ובין אם בסגירה של יחידות שהן לא בהכרח מצליחות וצריך אומץ ותעוזה לדעת לסגור אותן ולהגיב מהר".
מה היה הרגע שעיצב לך את הקריירה?
"כשהגעתי לערד טקסטיל בספטמבר 2020, הייתי צריך להיות בחפיפה מתמשכת עם מנהל בכיר מסטנדרט טקסטיל, החברה האמריקאית שמחזיקה את ערד טקסטיל כחברת בת. תוך זמן קצר התחילו לדבר על סגר ראש השנה ואותו מנהל החליט שהוא לא מתכוון להישאר פה תקוע והזמין כרטיס טיסה חזרה לארה"ב. מצאתי את עצמי עם הרבה יותר אחריות על הכתפיים, מבלי שבאתי מתחום הטקסטיל ומבלי שהייתי מס' 1 בתפקיד הקודם שלי.
"הייתי צריך להוביל חברה שאני הצעיר ביותר בה עם מטה שברובו בגיל של הוריי. ההזדמנות האדירה שקיבלתי יכלה לרדת לטמיון והייתי צריך לעשות הכל כדי שזה לא יקרה. ברוך השם, החברה היום במקום אחר לחלוטין - לראייה, הצלחנו להעביר את החברה ב-2021 לרווחיות משמעותית".
מה הטיפ שלך להצלחה ליזמים ועובדים צעירים?
"Never say never". כשמציעים לך מפגש חברתי והזדמנות להכיר אנשים חדשים – קח אותה. אתה אף פעם לא יודע מאיפה הדלת תפתח. כשהייתי תלמיד בכיתה יב', שימשתי כיו"ר מועצת הנוער באשקלון. כחלק מהתפקיד, הפעלנו מקלטים לילדים ברחבי העיר במהלך מבצע עופרת יצוקה, כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה ולשמר שגרה בעיר. באחת הפעמים מנהלת התוכנית אמרה לי שהגיעו אורחים מארה"ב ושהיא רוצה שאדבר בפניהם ואספר על הפעילות. אחרי חודש מצאתי את עצמי במסע גיוס כספים בקהילות יהודיות בארה"ב. הייתי ילד בן 17 והנסיעה הזו לימדה אותי וחישלה אותי. אם הייתי אומר שאני מתבייש שום דבר מזה לא היה קורה".
"צריך לבזר את מקורות ההכנסה ולא להישען על רגל אחת בלבד"
ערד טקסטיל, החלה את דרכה כמיזם של משפחת היימן האמריקאית בעלת סטנדרט טקסטיל, והייתה סמל לתעשייה ציונית ותעסוקה בפריפריה. השינויים בענף בעשורים האחרונים, שנבעו מעלויות כוח העבודה והתייקרות תשומות הייצור, לא פסחו גם עליה. לאחר שהעבירה את הייצור מהמפעל בערד, שפעם העסיק 500 עובדים, לירדן. החליטה בשנים האחרונות לסגור גם את מפעל הייצור הירדני ולעשות טרנספורמציה לחברה יבואנית ומשווקת, בעיקר לשוק הישראלי.
לדברי סויסה, הלב הפועם עדיין נמצא בערד והחברה קרובה לקהילה ולאנשי המפתח בעיר. "המטה של ערד טקסטיל יושב בפארק המדע בנס ציונה מטעמי נוחות וחסכון בפקקים ודלק אבל אנחנו נמצאים פעם בשבוע במרלוג בערד. בשנתיים האחרונות גדלנו מ-6 עובדים ל-20 עובדים בערד".
איך אתה רואה את עתיד ענף הטקסטיל?
"בלי ערך מוסף קשה להיות רלוונטי בענף הזה. העתיד בחברות טקסטיל למלונאות שייך למי שיעזרו ללקוחות שלהם לשפר את החוויה של האורח עם מוצר טוב ושירות טוב. עוד דבר חשוב לעתיד התחום הוא כל הזמן להתייעל בפרמטרים של Cost per use. אנחנו רוצים לעזור ללקוחות שלנו להיות הרבה יותר יעילים – בעלויות רכישה ותפעול שוטף.
"יש לנו פטנט למגבת 'Transition' שפיתחנו אחרי מחקר שנעשה עם רשת מלונות Mariott בארה"ב. במחקר ראינו שמרכז המגבת הינו האזור הלח ביותר כי זה המקום בו רובנו משתמשים, ולכן פיתחנו פטנט שהופך את מרכז המגבת לצפופה וכבדה יותר. הפטנט הזה חוסך כ-8 אחוז ממשקל המגבת מה שאומר שהלקוח שלנו ישלם פחות על כביסה פר קילוגרם והאורח ירגיש שמרכז המגבת הרבה יותר יוקרתי. הבשורה הזאת חסכה עשרות מיליוני דולרים בשנתיים האחרונות ברשת Mariott בלבד".
יש עדיין חשיבות לייצור טקסטיל בישראל?
"הקורונה לימדה אותנו לקח לגבי מה החשיבות של ייצור מקומי. יש דברים שאפשר לייבא ודברים שלא. ישנם תחומים בענף הטקסטיל שחשוב שיישארו בישראל ולצערי עזבו לפני כמה שנים. אנחנו יצאנו החוצה, כי לא התאפשר לנו להמשיך בייצור. לא רק בישראל, גם בירדן. בסוף יש מוקדים בעולם לתעשיות מסוימות ובשוק הטקסטיל המוסדי והטקסטיל לבית, מאוד קשה לעשות תהליכים בכחול לבן. קשה לייצר פה ולהתמודד עם מחירים שמגיעים מהמזרח הרחוק. יחד עם זאת, בשנה וחצי האחרונות החזרנו את מרבית התפירה לבתי מלון לישראל".
"אי אפשר להשוות תפוח לאגס כשמתייחסים לפערי מחירים"
מדוע בחרתם להתרחב לשוק הקמעונאי בשנים האחרונות ולפתוח סניפים פיזיים ואתר מכירות אונליין?
"ככל שעסק מתגבר הוא חשוף להרבה יותר שחיקה בחזית שלו. אנו פעילים בשוק המלונאי בישראל ומחוצה לה מתחילת שנות ה-80 ובשלב הזה היינו הרבה יותר חשופים לפגיעה ואכן נפגענו. ההבנה שלנו הייתה שצריך לבזר את מקורות ההכנסה ולא להישען על רגל אחת בלבד. החלטנו להתרחב לריטייל מתוך ידיעה שהמוניטין של ערד בקרב הציבור הישראלי הוא טוב. חזרנו גם לעולם הטקסטיל הרפואי בבתי החולים, וחזרנו לשווק למדינות שכנות כמו קפריסין ויוון על בסיס מפעלי הייצור של החברה העולמית.
"אנחנו מנסים לייצר הכנסות מכל מיני מקורות שלא תלויים זה בזה. בשנים האחרונות גם הרחבנו את שוק המוצרים. עלינו פי 5 במכירות המצעים בבתי מלון בשנתיים האחרונות מהבנה שאנחנו כבר נמצאים שם עם המגבות שלנו. עשינו לאחרונה גם קולקציית קפסולה של הלבשת בית במחירים נגישים לצרכנים שנמכרה כמו לחמניות".
כיום ניתן לרכוש מצעים ומגבות בזמן הקניות בסופר, מה היתרון שלכם על פני מתחרים ועל פני יבוא זול?
"השאיפה שלנו היא להביא את האיכות והפינוק של מלונות 5 כוכבים, שאנחנו הספקים הגדולים ביותר שלהם בישראל, גם לצרכן הביתי. הקורונה שניתקה אותנו מעולם החופשות וההנאות, הייתה קטליזטור מטורף לעלייה בצריכה של המוצרים האלה. רצינו להביא את המלון הביתה – המצעים הלבנים המפנקים והמגבות הכבדות. זה דבר שערד יודעת לתת.
"הרבה פעמים, החומרים שמשתמשים בהם ביבוא הזול הם מצעים 100 פוליאסטר שגורמים להזעה ברגע שישנים עליהם או מיקרופייבר. אי אפשר להשוות תפוח לאגס כשמתייחסים לפערי מחירים. לערד יש סטנדרט של איכות שאנחנו לא יורדים ממנו. הקמנו מחלקת בקרת איכות במרלוג ויש לנו בקרת איכות גם במדינות הייצור. כל משלוח עובר בקרה ואם יש טעות היא תיעצר אצלנו. כשבוחנים אותנו בערכים של וליו פור מאני המחיר שלנו נהדר. הצרכן נעשה גם יותר מודע לפרמטרים של איכות המוצר כמו צפיפות חוטים או אריגת סאטן ומבצע השוואות בחנויות".
האם היבוא האישי של מוצרי טקסטיל – רכישות אונליין מחו"ל – משפיע עליכם?
"להערכתי, מדובר בתחום פחות בולט ברכישות מחו"ל. ראשית, למצעים ומגבות יש משקל ונפח וזה מתבטא גם בעלויות המשלוח שהופכות את הקנייה לפחות משתלמת. בנוסף, חלק מהותי מחוויית קנייה של טקסטיל הוא מגע וליטוף. אנשים רוצים להרגיש מגבת ואת הפלאפיות שלה".
איך זה מסתדר עם החנות המקוונת שלכם?
"יש לנו המון לקוחות חוזרים. שביעות הרצון בקרב לקוחות ערד היא גבוהה. 78 אחוז מדרגים אותנו עם 5 כוכבים ועוד קרוב ל-20 אחוז מעניקים לנו 4 כוכבים. אני מאוד פעיל ברשתות החברתיות ולפעמים עונה בעצמי לבקשות או תלונות של לקוחות בפייסבוק ובטוויטר. אנחנו בני אדם וגם אנחנו טועים אבל אנחנו לוקחים אחריות מלאה כלפי הלקוחות שלנו".
מה היא תפיסת העולם שלכם בנוגע לזיהום הסביבתי שנגרם מתעשיות הטקסטיל?
"קיימות היא המגמה שמרחפת מעל כולם. תעשיית הייצור של טקסטיל היא נורא מזהמת. אנחנו רואים תהליכים שמתעצמים בשוק המסחרי והמוסדי ששמים יותר דגש על תהליכי ייצור אורגניים וידידותיים לסביבה ושימוש ביותר חומרים ממוחזרים.
"כחברה, אנחנו מאמינים בעמידות ארוכה של מוצרים ועושים מעבר ליותר שימוש בחומרים מהצומח, צמצום השימוש במים ושימוש באנרגיות מתחדשות".
"אני מחפש עובדים שיקשו עליי"
מטה ערד, שכאמור יושב כיום בפארק המדע כולל 20 עובדים. במרלוג בערד נמצאים 22 עובדים - מלקטים, מלגזנים, אנשי בקרת איכות ועוד ניצוץ יצרני אחד שמורכב מ-3-4 תופרות המועסקות ע"י קבלן חיצוני ועוסקות בתפירת רקמות ללקוחות פרטיים, הוספת כיסים לחלוקי בית מלון ופעולות תפירה קלות. לדברי סויסה, הוצאות התפירה הן נתח נכבד בהוצאות של החברה.
מהם שלושת הדברים העיקריים שאתה מחפש בעובד?
"יושרה , מקצועיות ויצירתיות. אני אדם מאוד אנליטי, איש של מספרים ודווקא המעצב של ערד הוא האדם הכי קרוב אליי בחברה. הוא אומן בנפש שלו ועף כמו ציפור. כשאני חושב על האקסל הוא מביא לי רעיונות שלא היו על השולחן. המשימה שלי כמנכ"ל היא לדעת לחבק את 'הציפורים' האלה. אני לא רוצה להיות שבוי בקונספציה ומחפש עובדים שיקשו עליי ומאפשר את זה. חלק מזה קשור לעובדה שאני מנכ"ל צעיר. יחד עם זאת, בסופו של דבר האחריות היא עליי - בהצלחות ובכישלונות - ולכן אני צריך לעשות איזון בין לחבק את היצירתיות ללשים לה גבולות.
"אחד הדברים שאני הכי מעריך בערד זו התמקדות והשקעה בדור הצעיר. גרי היימן, הבעלים של סטנדרט טקסטיל, הוא דור שלישי ליצרני טקסטיל והבן שלו הוא דור רביעי בחברה. המטרה שלהם היא לבנות נבחרת צעירה שתוכל להוביל את החברה קדימה בישראל ובעולם. אני מחפש את האנשים שיכולה להיות להם המשכיות בארגון ושיעשו מסלול ארוך בחברה".
"הייעוד שלי הוא לעשות למען עם ישראל"
סויסה בוגר תואר ראשון בהצטיינות יתרה במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. נשוי לספיר ואבא לדניאל ואריאל שנולדה רק לפני שבועיים. חובב כדורסל מושבע שאף הגשים חלום עם ערד שיצרה קולקציית מרצ'נדייז למכבי ת"א.
באיזה בית גדלת?
"גדלתי בבית דתי באשקלון ואני כיום חי חיים מסורתיים. למדתי בישיבה תיכונית ואני בן לאנשי חינוך - כך שקיבלתי את הבית ספר הכי טוב בבית. יש לי אחות שהיא פרופ' למשפטים שחיה בארה"ב ואח שהוא מהנדס אוויר בתעשייה הביטחונית.
"בבית, שהיה חם ומחבק, דחפו אותנו להצלחה אינדיבידואלית יחד עם תרומה לקהילה. ההורים שלי הם טיפוסים מאוד שונים אבל משלימים. כדוגמה, כשהייתי בכיתה ח' הייתי בתוכנית מחוננים של מתמטיקה מטעם אונ' בר-אילן. השקעתי בה הרבה והנפש שלי הייתה פגועה. אימא שלי ראתה אותי והבינה שלא טוב לי והיא זאת שאמרה לאבא שלי שהוא איש חינוך יותר קשוח, שהילד לא ממשיך בתוכנית. בסוף יצאתי משם והגשמתי את עצמי דרך הספורט, כשחקן כדורסל, ובמעורבות חברתית.
"בעיניי, הייעוד שלי הוא להחזיר מעצמי ולעשות למען עם ישראל. יש לי תשוקה אדירה לחינוך. הייתי 8 שנים בצבא והשתחררתי בדרגת סרן. לאחר מכן הלכתי לפרויקט של יזמות חברתית בקרב בני נוער. אני לא פוסל הליכה לפוליטיקה למרות שקשה כרגע להעריך שאני מוצא את עצמי במקום הזה אבל ימים יגידו".
איך הגעת לתפקיד מנכ"ל ערד טקסטיל?
"לפני 4 שנים הכרתי את ההנהלה של סטנדרט טקסטיל דרך בן משפחה שעבד בחברה האמריקאית. זו הייתה היכרות חברתית והיה חיבור ביני לבין סמנכ"ל הכספים של הקבוצה וחשבנו על זה שיום אחד נעשה משהו יחד. לימים הם חזרו לארץ, קבענו פגישה ובבוקר הפגישה נאמר לי שאני היום מתראיין לתפקיד מנכ"ל ערד.
"זה היה שבועיים אחרי שהבן הבכור שלי נולד. אומרים שכל ילד מביא את המזל שלו וכנראה שזו לא קלישאה. עשינו ראיון קצרצר בתחנת דלק בצד הדרך ולאחר 7 חודשים והמון התפתחויות קיבלתי טלפון שהתקבלתי לתפקיד. עבדתי אז בחברה משפחתית נהדרת בתחום הזכוכית לענף הבניין כסמנכ"ל פיתוח עסקי".
העובדה שאתה מגיע מבית מזרחי ודתי מהפריפריה הופכת את ההישג שלך למשמעותי יותר?
"לכל אחד שיקרא את הכתבה הזאת אני אומר שאמונה היא המנוע הכי חזק להצלחה. אנחנו צריכים לשנות סטיגמטיות וסטריאוטיפים. סויסה מאשקלון יכול להיות מנכ"ל בגיל 29 ולהוביל חברה להצלחה ולצאת אחרי זה ולעשות דברים בחוץ. אם אסף סויסה יכול, כל אחד אחר יכול. אנחנו לא נדבר על זה וניתן לאחרים פרס על זה שהם חשוכים, אנחנו נעשה ונראה להם שהם טועים".
"אני שואל את עצמי לאן הגענו"
אילו תפיסות מוטעות יש לגבי מנכ"לים וראשי חברות בציבור?
"הרבה פעמים אנשים חושבים שמנכ"ל מנותק ומרוויח המון כסף. הסטראוטיפ הזה נובע ממסגור ומייחס הרבה פעמים גם גיל מסוים או רקורד מסוים למנכ"ל. מנהיגות קיימת גם אצל אנשים צעירים".
מהו הדבר שהכי מטריד אותך בישראל מבחינה חברתית, כלכלית או תרבותית?
"מקרה הרצח שהיה בשבוע שעבר בחולון זעזע אותי בצורה בלתי רגילה. אני שואל את עצמי לאן הגענו. לא פשוט פה. יש אתגרים ביטחוניים, קשיים ויוקר מחייה, ולצערי השיח הולך למקומות של הקצנה ופילוג במקום למקום של אחדות. בתור קצין בצוק איתן ובעמוד ענן ראיתי מה זה עם ישראל ואת ההתגייסות שלו לטובת מטרה אחת. למה אנחנו צריכים מבצעים צבאיים ושחרב תהיה מונחת על צווארנו כדי שנבין שאנחנו היחידים שיכולים להיות שם בשביל עצמנו.
"אני מאחל לנו, לעם ישראל, שמי שיהיה בהנהגה בתקופה הקרובה ישכיל להוריד את עוצמת הלהבות ולאחד את העם וזה לא משנה אם הוא ימין או שמאל. אנחנו עם אחד".
אסף סויסה הוא חבר בפורום ראשי החברות שמאגד בעלים, יו״רים ומנכ״לים של חברות מובילות במשק. הפורום מאגד את כל ענפי המשק – תעשיה, היי-טק, מסחר ושירותים.