אור לנצ'נר עומד בראש אחת מחברות כריית המידע הגדולות בעולם, שעובדת עם יותר מ-20 אלף לקוחות ברחבי העולם ועל פי ההערכות מכניסה יותר מ-150 מיליון דולר בשנה עם רווח של עשרות מיליונים. החברה שומרת על פרופיל נמוך בישראל, אך היא כבר הספיקה לעצבן ענקיות כמו מטא וטוויטר. לנצ'נר התחיל בחברה כמנהל מוצר זוטר ותוך חמש שנים התיישב על כסא המנכ"ל. "אני גדלתי יחד עם החברה", הוא מספר בריאיון לזירת המנכ"לים.
לנצ'נר (37) גדל ברעננה וכבר מגיל 14 הוא התחיל לעבוד. "התחלתי כמנקה שירותים בקולנוע בקניון רננים", הוא משחזר את העבודה הראשונה שלו. "ינקתי את זה מהמשפחה. ההורים שלי עצמאים, לאבא שלי היה מפעל לעיבוד שבבי והוא היה לוקח אותי לנקות את הרצפה של המפעל ביום חופש מהגן, לכן היה לי הגיוני ללכת לעבוד בגיל כל כך צעיר".
בגיל 18, אחרי שעבד בעוד מספר עבודות הוא התגייס לקורס חובלים. "האהבה הגדולה שלי היא הים", הוא מעיד. "אני גולש יותר מ-20 שנה, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא בעניין של קריירה צבאית אז עברתי לתותחנים. מצאתי את עצמי בכל זאת בקבע, יצאתי לקורס קצינים והשתחררתי בתפקיד מ"פ".
"שלחתי מייל למנכ"ל עם דברים שחשבתי שכדאי להם לתקן, הוא אהב את זה"
אחרי הצבא והטיול הגדול באוסטרליה לצד חברתו, שהפכה לימים לאשתו, הקים לנצ'נר אתר אינטרנט שנקרא 'שותף'. "זה היה כמו יד 2 למציאת שותפים", הוא מסביר. "הרעיון היה למצוא שותפים לכל פעילות כמו שותף לדירה, שותף למשחק כדורגל או שותף לטיול. הייתה גם קטגוריה לשותפות עסקית והיא הייתה בתשלום. האתר התחיל להכניס כסף ובתוך עשרה חודשים מכרתי חצי מהאתר לחברת תוכנה ישראלית שאהבה את הרעיון. זה לא היה סכום עתק, אבל הייתי ילד ומבחינתי זה היה אקזיט. באותו הזמן למדתי בילוגיה ימית במכמורת, עזבתי אחרי סמסטר ראשון ומאז לא הוצאתי תואר כי אני לומד מעשייה".
לנצ'נר המשיך ביזמות והקים לא מעט מיזמים באינטרנט, וזה גם מה שהוביל אותו למסלול ששם אותו על כיסא המנכ"ל בענקית הדאטה הישראלית. "ב-2015 הקמתי אתר שעשה סקירות לתוספים של דפדפנים וסקרתי תוסף שנקרא Hola VPN", הוא משחזר. "שלחתי מייל למנכ"ל עם דברים שחשבתי שכדאי להם לתקן. הוא מאוד אהב את הגישה והפידבק המקצועי, נפגשנו, התאהבתי בחברה ושבועיים אחר כך מכרתי את כל העסקים שהיו לי והצטרפתי כמנהל מוצר זוטר לחברה - אלה היו השורשים של ברייט דאטה".
כשלנצ'נר הגיע לחברה העיסוק המרכזי שלה היה תוסף VPN שמאפשר לגלוש במדינות שונות כמקומיים. התוסף זכה להצלחה גדולה עם מיליוני הורדות ובאיזשהו שלב חברת ישראלית גדולה המתעסקת בענף התיירות ומנתחת תובנות לבתי מלון גדולים פנתה לחברה וציינה כי התוסף משמש אותה באיסוף המידע, אך בגלל שהוא מוכוון לצרכן הפרטי לא ניתן להשתמש בו בסקייל גבוה.
לנצ'נר הופקד על הפרויקט של פיתוח המוצר לעסקים. "חברות התחילו לפנות אלינו ואמרו שזה מוצר מדהים בשבילם כי זה מאפשר להם לראות מה עושים יוזרים שונים ברחבי העולם", הוא משחזר. "זו הייתה תובנה מעניינת עבורנו ושיש לזה ערך אדיר לעסקים. אז בנינו שכבה שמאפשרת לתקשר עם הטכנולוגיה הזו בקוד ולהגיע לסקייל. ככה זה גדל חברה אחרי חברה. אני לקחתי בעלות על המוצר הזה והוא התחיל להתפוצץ. הצורך לתובנות עסקיות דרך מידע מהאינטרנט התחיל לצבור אז תאוצה – בכל תחום. זה הדאטה בייס הכי גדול שהיה למין האנושי וברור שכעסק אתה צריך להיות שם".
"אני בעצם גדלתי יחד עם החברה", הוא מסביר. "זה לא היה רק המוצר שעבדתי עליו. היה צריך לבנות צוות מכירות ושיווק, זה פשוט היה צורך. בחברה הזו ה- DNA שאם אתה יוזם אתה מתקדם. אז פשוט עשיתי ולא חיכיתי – וזה הצליח. ב-2016 קודמתי להיות VP product ומשם תוך כמה חודשים הפכתי ל-COO של החברה (סמנכ"ל התפעול). ב-2017 קרן השקעות בריטית רכשה את החברה ב-160 מיליון דולר ושנה לאחר הרכישה החלפתי את אחד המייסדים בתפקיד המנכ"ל".
הוצג מחקר על הקשר בין אנטישמיות בטוויטר לאלימות בעולם האמיתי בכנסת, הגיעו לשם שרים וח"כים וזה היה מביך. המחקר אומר שיש המון משמעות למה שאתם אומרים ברשת, ומייד זה מתגלגל לרחוב. ואף אחד מהם לא התייחס למחקר, כולל שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שקלי, שנשא נאום חסר קשר. זה מאוד צרם לי כאזרח – וחוויתי מבפנים איך המדינה מתנהלת. יש משימה לשנות את שיטת המשטר וכל השאר לא חשוב. חייבים לעצור את זה
"מה שברייט דאטה עושה היום לא קשור בכלל למוצר שסקרתי אז", הוא מסביר. "הצטרפתי לחברה עם אותו DNA של לנסות מהר דברים ידיעה שאף אחד לא חכם. הדבר היחידי שאפשר לעשות זה לנסות, לבדוק ואם לא עובד להוריד מהר. ככה עושים מתוך מוצרים. האלטרנטיבה היא לתכנן לעומק חודשים ולחשוב מה אתה רוצה לעשות ואז לגלות שזה לא עובד".
"ראינו שהפעילות שאני עושה צוברת תאוצה והחלטנו שצריך להתמקד בעסק הזה ולא להתעסק במוצרים חדשים", הוא מוסיף ומציין שעם הזמן הפעילות הזו בעצם הפכה לליבה של החברה שבשירותיה משתמשים חברות ענק מכל העולם. "אם אתה עוצם עין אתה נהיה גרוע כעסק. פעם היינו צריכים לחנך לקוח פוטנציאלי למה חשוב לאסוף דאטה, זה כבר מזמן לא המצב בטח עכשיו כשכלי ה-AI שנכנסים – הם לא קיימים בלי 'סקרייפינג' של דאטה. הדבר הראשון שצריך להחליט עליו הוא על אופן איסוף המידע".
גם בתפיסה הניהולית של החברה הרעיון של לנסות ולעשות הוא חלק מההתנהלות. זה נכון שאין אצלכם פגישות?
"זה ה-DNA של החברה", מסביר לנצ'נר. "התמצית שלו זה יצירת אפקטיביות שמגיעים אליה רק כשכל עובד נמצא בבעלות מלאה על המשימות שלו. כל עוד אתה עובד במסגרת סט הנורמות של החברה אל תטריד אותנו במשימות שלך. אתה המנכ"ל של החברה הקטנה שלך בתוך החברה. לקחנו את זה לקיצון. עניין הפגישות הוא דוגמה מובהקת לכך. זה לא שאנחנו לא עושים את זה, אבל אנחנו מתייחסים לפגישות כאל עניין רציני. אם למשל תתקיים פגישה ולאחריה יתברר שהיא 'בזבוז' זמן - אנחנו נתחקר את זה. שלא יובן לא נכון - אנחנו מדברים המון: אם מונית לתפקיד כלשהו - כנראה שאתה הכי טוב בתחום; אם יש לך שאלות - תשאל, אבל אין צורך בישיבות כדי לקבל החלטה, הרי ממילא אתה הבן אדם שיודע הכי טוב בנושא הזה".
"סיימת יום שלם של פגישות ואז אתה מגיע לתיבת הודעות מפוצצת", הוא מוסיף. "עזוב שזה לא איזון נכון בין עבודה לחיים אתה פשוט לא מספיק לעבוד. ה-DNA שלנו מפקס אותך לעבודה - זה לא אומר שזה קל. עובד חדש ממש עובר סדרת חינוך וזה לא מתאים לכולם, מי שעובד ככה מתאהב בזה".
"חוויתי מבפנים איך המדינה מתנהלת, חייבים לעצור את זה"
השיחה על ההתנהלות בין משרדי החברה נקטעת, כשהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מפתיעה וחולפת יחד עם פמלייתה על בית הקפה בו מתקיים הריאיון. כמה ימים לפני כן, היא ספגה השתלחות מצד השר דודי אמסלם, בשיאם של ימים מתוחים במיוחד. "אני רואה איך המצב משפיע על התעשייה", הוא אומר. "איך העולם הגדול והליברלי מסתכל עלינו, מאוד קל להגיע למצב שיהיו מדינות שיהיה להן אסור לעבוד איתנו. אנחנו רואים את ההתאוששות בעולם. אולי אם היינו מתעסקים יותר בכלכלה ופחות בשינוי צורת המשטר אולי גם אנחנו היינו בגרף עולה".
"אני חושב שהמצב הוא דרמטי כמו שמציגים אותו ובגלל זה אני מדבר על זה", הוא מוסיף. "בשבוע שעבר הייתי בכנסת בשדולה לחיזוק הקשר בין יהדות ארה"ב לישראל. אני הוזמנתי כי מחקר של ארגון בשם NCRI הוזמן לכנסת מארה"ב להציג מחקר שעשו על הקשר בין אנטישמיות בטוויטר לאלימות בעולם האמיתי. בשביל לעשות את המחקר הזה אספו המון דאטה מטוויטר. גם אנחנו תרמנו למחקרים האלה בדאטה. הוצג מחקר על הקשר בין אנטישמיות בטוויטר לאלימות בעולם האמיתי בכנסת, הגיעו לשם שרים וח"כים וזה היה מביך. המחקר אומר שיש המון משמעות למה שאתם אומרים ברשת, ומייד זה מתגלגל לרחוב. ואף אחד מהם לא התייחס למחקר, כולל שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שקלי, שנשא נאום חסר קשר. זה מאוד צרם לי כאזרח – וחוויתי מבפנים איך המדינה מתנהלת. יש משימה לשנות את שיטת המשטר וכל השאר לא חשוב. חייבים לעצור את זה".
לנצ'נר מתמודד גם עם תביעה שטוויטר הגישה נגדו ובעבר הייתה גם אחת של מטא, הוא לא חוסך בביקורת על חברות הענק. "אנחנו רואים מגמה שהזהרתי מפניה שנים", הוא אומר. "אני מייעץ לממשלה הבריטית בנושאים האלה, ענקיות הטכנולוגיה מבינות את הכוח של המידע שיש להם בפלטפורמה והם רוצים פשוט לשמור אותו לעצמם, למרות שזה מידע פומבי. זה התחיל לפני כמה חודשים בטוויטר, זיהינו את זה מיד ובחודש שעבר אילון מאסק החליט שכל מידע מטוויטר מחייב בהתחברות, זה מיד פגע בחוקרים, בעמותות שמנסות להציל חיים וגם בביזנס. זה לא יחזיק מים כי אתה לא יכול לנעול את הספריה. מהר מאוד ראינו מה הולך לקרות, גוגל הפסיקו לאנדקס את טוויטר. פתאום פרופילים של אנשים לא קיימים בגוגל, אז אנחנו מתחילים לראות שבלי הכרזות הם מתחילים לפתוח קצת".
לסיכום הריאיון, מה הטיפ שלך להצלחה?
"זה כמו שאני אומר על מוצר, תבנה אותו בידיעה שאתה לא חכם. יש תיאוריה בוא תבדוק אותה. גם בחיים, רציתי להיות בקורס חובלים, אז עשיתי מאמצים והגעתי לשם. תוך שלושה חודשים הבנתי שלא בא לי אז זזתי. התחלתי תואר ראשון אחרי סמסטר אחד הבנתי שזה לא מתאים ועזבתי. תמיד אפשר לתקן, עדיף תמיד לקחת את ההחלטה המהירה ואז לתקן מאשר להתחבט ולהתחרט שלא עשית את זה קודם. זו הציפייה שלנו גם בחברה".