ענף חדרי הכושר רשם צמיחה מתמדת בעשור האחרון. העלייה ברמת החיים בישראל והגברת המודעות לאורח חיים בריא הביאו לפריחת הענף. אלא שהתפשטות נגיף הקורונה פגעה בענף בצורה משמעותית. קריסת רשת סטודיו C עלולה להיות רק הסנונית הראשונה לקריסה המונית של חדרי כושר. כ-250 חדרי כושר נמצאים כיום בסיכון גבוה - עד כדי סכנת סגירה - אם המגמה תימשך, כך עולה מסקירת דן אנד ברדסטריט (d&b).
התפרצות זן הדלתא הובילה להאטה מחודשת בפעילות, דווקא כשהיה נדמה שהענף שב לחיים. בחודשים יוני-יולי הפעילות פחתה ואי הוודאות לגבי אופי ורצף הפעילות הצפויים בענף נמשכה. מהסקירה עולה שכתוצאה מהזעזוע בפעילות, ענף חדרי כושר שנהנה מפדיון מצרפי של כ-3.95 מיליארד שקל בשנת 2019, ירד בכ-45 אחוז לע-2.2 מילארד שקל בלבד בשנת 2020.
על פי הערכות d&b הענף ימשיך להיות ברמת סיכון גבוהה גם במהלך המחצית השנייה של שנת 2021, ואף עלולה להעמיק אם יוחלט על הרחבת המגבלות במשק ובענף, בדגש על סגר רביעי. בענף חוששים מכך ש-30 אחוז מהלקוחות שפקדו את חדרי הכושר טרם פרוץ משבר הקורונה לא ישובו להתאמן בחדרי כושר בתקופה הקרובה, גם בשל החשש להידבק וגם לאור שינויי הרגלים של האנשים שהתרגלו להתאמן לבד בבית.
לצורך המחשה, ניתן לבחון את הירידה החדה בהכנסות של רשת הולמס פלייס. בשנת 2020 רשמה הרשת מחזור הכנסות בסך של כ-196 מיליון שקל, מדד רווחיות לפני הורדת ריבית, מיסים פחת והפחתות (EBITDA) בסך 28 מיליון שקל והפסד של כ-78 מיליון שקל בשורה התחתונה. זאת לעומת מחזור הכנסות בסך של כ-421 מיליון שקל, מדד רווחיות EBITDA בסך של כ-138 מיליון שקל ורווח נקי בסך של כ-14 מיליון שקל בשנת 2019.
עלייה של 13 אחוז ברמת הסיכון בענף חדרי הכושר
הענף, אשר מאופי פעילותו, כרוך בהתקהלות לקיום פעילותו, ספג שיבוש עד כדי קיפאון בפעילות, תחת ההגבלות והסגרים במשק. עוד לפני התפשטות הנגיף הענף אופיין בתחרותיות גבוהה, על רקע ריבוי נותני השירותים הפועלים בו, הכוללים רשתות מועדוני כושר, מועדוני כושר פרטיים, מועדוני כושר Low Cost (הדוגלים באסטרטגיית מחיר), מרכזי קאנטרי קלאב המפעילים חדר כושר בשטח מתחמם, חדרי סטודיו לעיצוב וחיטוב ומאמני כושר עצמאיים. כך, טרם המשבר פעלו בישראל למעלה מ-3,000 מתחמי כושר ועיצוב הגוף על סוגם.
טרם היקלעותה לקשיים רשת סטודיו C, שהעסיקה כ-240 עובדים, נחשבה לשחקן מרכזי בענף עם 26 מרכזי סטודיו לעיצוב וחיטוב. הרשת לא שרדה את תקופת הקורונה שבמהלכה העסקים בתחום חוו גל נטישות של לקוחות כתוצאה מהסגרים וההגבלות שהביאו לירידה משמעותית בהכנסות, מחד, ומהמשך תשלום הוצאות קבועות של שכירות ודמי ניהול, וכן, תשלום הוצאות בגין ביטול מנויים, מאידך.
למעשה, בנטרול ימי הסגרים והמגבלות במשק, במהלך שנת 2020 ענף חדרי הכושר פעל במשך 172 ימי פעילות בלבד, כלומר במחצית מימות שנה שעברה חדרי הכושר היו סגורים, מה שפגע בהכנסות, ברווחיות ובתזרים העסקים בענף.
על פי מדדי דן אנד ברדסטריט, במהלך שנת 2020, תחת השפעת משבר הקורונה, נרשמה עליה של כ-13 אחוז ברמת הסיכון בענף חדרי כושר. בפברואר 2021, לאחר הפתיחה המחודשת של המשק אחרי הסגר השלישי ועל רקע מבצע החיסונים הנרחב, חלה ירידה (ארעית) ברמת הסיכון בענף, אולם כתוצאה מאי-הוודאות במשק תחת השפעת זן דלתא, בחודשיים האחרונים נרמה עליה מחודשת ברמת הסיכון בענף בשיעור של כ-6%. בנטרול הירידה הארעית בסיכון בתקופה פברואר-מאי 2021, בסך הכל נרשמה עליה מצטברת של כ-16% ברמת הסיכון בענף מאז פרוץ משבר הקורונה אשתקד.