"זה רק התחיל": למה השקל מתחזק מול הדולר?
עליות השערים בתל אביב, הטלטלות בשוק המתכות היקרות, היחלשות הדולר והמתח הגיאופוליטי שמזיז את מחירי הנפט: מה עומד מאחורי התנודתיות בשווקים והאם זה סימן לאופטימיות או לדאגה? | עושים סדר

יש תקופות בכלכלה, אולי גם בחיים, שנדרש מבוגר אחראי שיבוא ויעשה קצת סדר, יצייר תמונה גדולה באמצע מה שנראה ככאוס של עליות וירידות במספר רב של גזרות. הפעם בחרנו למשימה את יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מומחה למאקרו-כלכלה עם עשרות שנות ניסיון בזירה הכלכלית כולל תפקידים בכירים באוצר ובבנק HSBC .
ביקשנו מכץ לנתח את המתרחש בימים אלו בשווקים הפיננסים בארץ ובעולם, בשוק המט"ח, בזירת המתכות היקרות (זהב וכסף), בהיי-טק הישראלי, בנתוני המאקרו המקומיים ובנפט. מתשובותיו עולה ראייה אופטימית יחסית לעתיד הקרוב, אם כי לא באופן גורף.
השווקים הפיננסיים
2025 הייתה שנה מצוינת לשווקים בכלל, ולבורסה בתל אביב בפרט. מדד ת"א 35 זינק ב-51.6%, ת"א 125 עלה 51% ות"א 90 טיפס כ-46.6%. בוול סטריט נרשמו עליות שנתיות נאות אך מתונות יותר, עם 16.4% ל-S&P 500, כ-20% בנאסד"ק ו-13% בדאו ג'ונס. "שווקי המניות בארה"ב נראים מנופחים מעט או לא מעט, תלוי על איזו חברה מסתכלים. מדברים לא מעט על כך שצריך לבוא תיקון בשווי '7 המופלאות' (אנבידיה, אפל, מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית-גוגל, מטא-פייסבוק וטלסה)", מסביר כץ. "בבורסה בתל אביב, לעומת זאת, כבר אי אפשר לייחס את הכל לחברות הטכנולוגיה, כי אין שם דומיננטיות של חברות כאלו כמו בוול סטריט. בתל אביב זה בעיקר בנקים, חברות ביטוח, תחום הפיננסים".
לדברי כץ, "הביצועים של המשק הישראלי תחת מלחמה עצימה הפתיעו לטובה את כולם. המשק תפקד והמשיך לתפקד לא רע בכלל, תוך כדי שנתיים של מלחמה. חברות הדירוג דיברו על גירעון תקציבי של כ-8% ב-2025, אבל סיימנו את השנה עם 4.7% בלבד ועלייה בהכנסות ממיסים. האוצר אפילו צופה קצב צמיחה של 5%-5.2% ב-2026, מה שנראה לי מעט אופטימי מדי, אבל 4% בהחלט נראה לי סביר".
השוק בת"א יכול לרשום שנה נוספת של עליות?
"כן, השוק יכול להמשיך לעלות, כי שווי החברות בו עדיין סביר יחסית, בניגוד אולי לחלק מהחברות בארצות הברית. כמובן, קשה לי לראות את ת"א עולה בקצב מהיר כפי שראינו ב-2025. מצד שני, ההערכה והתחושה היא שבנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית - וזה נותן דלק לשוק המניות ולשוק האג"ח".
דולר-אירו
כץ סבור כי "בסופו של דבר הכל קשור, כאשר הזהב עלה הדולר ירד מול המטבעות המרכזיים בעולם". סיבה נוספת להתחזקות הדולר היא (וירידת הזהב) שהוא מונה היא ההכרזה כי היו"ר הבא של הבנק הפדרלי המרכזי יהיה קווין וורש. "בניגוד לשמות אחרים שרצו בחודשים האחרונים כן נתפס כדמות אמינה שמייחסת חשיבות ליעדי האינפלציה ותשמור על עצמאות הפד" הוא מסביר.
"יחס הדולר-אירו חצה את רף ה-1.20 וחזר ל-1.18, זה בהחלט שיפור. מצד שני, זה כבר קרה כמה פעמים, כשטראמפ ירה לכל הכיוונים בעניין המכסים. כשזה קרה ראינו ממש תגובה אלימה בשווקים, אבל אחר כך טראמפ נסוג והגיע להבנות. והנה, ממש השבוע הוא ביטל את תוספת המכסים והגיע להבנות עם הודו על שלא יקנו נפט מרוסיה. בתמורה, ההודים קיבלו הסכם הבנות שבו המכסים שלהם מול ארה"ב יורדים, מה שהוביל לעליות בשווקי אסיה ולהתחזקות הדולר. בכל פעם שממשל טראמפ מפגין סימני שפיות ורצון בוודאות, זה טוב לדולר בעולם".

שקל-דולר
שער הדולר איבד יותר מ-13% מול השקל ב-12 החודשים האחרונים, עד לשפל של 3.09 שקל לדולר. עם זאת, בשבוע האחרון נרשמה התחזקות מסוימת של 0.2% בדולר מול השקל, במהלך שעדיין מוקדם לכנות אותו שינוי מגמה.. "במקרה של שער השקל, עדיף להסתכל עליו בהשוואה לסל המטבעות - דולר, יורו, יין יפני, יואן סיני, ליש״ט בריטית וכל השאר", אומר כץ. "ההשוואה לסל מאפשרת לבודד את הגורם הישראלי נטו. אם עושים את זה, רואים שהשקל חזק מאוד, הוא עלה מול הסל כ-8.5% ב-2025 והוסיף עוד כ-1.5% בינואר השנה. זה נובע בראש ובראשונה מצמצום האיומים על מדינת ישראל, אם זה חמאס בדרום, חיזבאללה בצפון ואפילו איראן. גם חברות הדירוג הבינלאומיות הבינו את זה, ולראייה מודי'ס שהעבירו אותנו מתחזית שלילית עם אופק שלילי לתחזית יציבה. גם זה כמובן משפיע לטובה על השקל - וזה עדיין לא הכל".
מה עוד?
"גורם נוסף שתומך בעוצמת השקל זה הירידה בחשיפה לדולר הגופים המוסדיים. הם הגדילו את החשיפה לסביבות 2 טריליון שקל במלחמה, אבל מפחיתים אותה בהדרגה בחודשים האחרונים, ככל שגורמי הסיכון במשק הישראלי פוחתים. חשוב להבין שמדובר בגופים גדולים מאוד, ולכן הם נעים באיטיות. במילים אחרות, בכל מה שנוגע לירידה לחשיפה הדולרית, הם רק התחילו".
מצב ההיי-טק
בכל הכבוד הראוי לגורמים הגיאו-פוליטיים, כץ מציע למקד מבט על ההיי-טק הישראלי, מי שמכונה ובצדק רב "הקטר" של הכלכלה הישראלית. "ההיי-טק מכניס מט"ח כל הזמן בסדר גודל עצום. ייצוא השירותים בלבד בהיי-טק הסתכם ב5.5 מיליארד דולר ב-2025, עלייה של 13%. וזה בלי הסחורות, תרופות וכימיקלים וייצוא ביטחוני; וגם לפני שההשקעה של אנבידיה במשק הישראלי מתחילה להימדד".
מה בנוגע לגיוסים של חברות ההיי-טק?
"גם שם אנחנו רואים פריחה מדהימה של יותר מ-5 מיליארד דולר לרבעון. כל זאת, ברבעונים 2,3 ו-4 ב-2025, לעומת קצב של 2.5-3 מיליארד דולר לרבעון לפני כן. הכסף הזה, גם אם הוא מגיע לישראל באופן חלקי, מממן תשלומי שכר מקומיים".
השקל החזק דווקא אמור להכביד על חברות ההיי-טק היצואניות.
"השקל החזק כמובן לא חיובי עבור הייצוא הישראלי, אבל מזל גדול שייצוא ההיי-טק נהנה מרווחים גבוהים וגם, במקרים רבים, רמת תחרות נמוכה יותר עקב התמקדות בנישות. אם תיקחו לדוגמה את רפאל, עם כל מה שהיא יכולה לספק בהגנה מפני טילים - אין הרבה מתחרים שיכולים לספק את זה. ברור שייסוף השקל פוגע ברווחיות של הפירמות והן חייבות להתייעל, אבל אני חושב שאם בוחנים את ההשפעה נטו על היקף הייצוא, רואים שהפגיעה יחסית מינורית".
מתכות יקרות
השנה האחרונה היתה מטלטלת במיוחד בשוק המתכות היקרות. הזהב עלה כ-75% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד הכסף זינק כ-172%. בשבוע האחרון, לעומת זאת, הזהב איבד כ-9% ואילו הכסף נחתך ב-26%.
"לא מעט סיבות הובילו לעליות של עשרות אחוזים במחירי הזהב והכסף. בין השאר, בנקים מרכזיים הגדילו את האחזקות שלהם, אבל צריך לשים לב להקפאת הנכסים הפיננסים של רוסיה. הצעד הזה של הממשל האמריקאי מפחית את הביטחון באחזקת אג"ח של ממשלת ארה"ב על ידי הסינים ועל ידי הרוסים - למעשה על ידי כל מי שנמצא על הכוונת של טראמפ", מסביר כץ. "חוסר הוודאות הכללי, ובמיוחד בנוגע לצעדים האמריקאים, יצר חוסר אמון באפיק האג"ח האמריקאי, שבדרך כלל נחשב מאוד בטוח. גם המחירים הגבוהים בבורסות והחששות מתיקון תמכו במחיר זהב גבוה".
מה גורם לירידות החדות עכשיו?
"כדאי לזכור כי בשוק המתכות היקרות פועלים הרבה מאוד גורמים ספקולנטים. מעבר לזה, יש נדבך משמעותי מאוד של השקעת עדר, משקיעים שנכנסים בשיא ובורחים כל עוד נפשם כשמתחילות ירידות. גם לגורמים גיאו-פוליטיים יש משקל בשינוי המגמה, בעיקר התפוגגות המתח סביב גרינלנד לאחר סבב האיומים במיסוי של 100% על האירופאים מצד טראמפ. ראינו כבר לא מעט פעמים את טראמפ מתעתע בשווקים בהצהרות קשות, אבל בסופו של דבר נסוג מהגישה התוקפנית שלו".
המסחר בנפט
במחיר הנפט נרשמה ירידה חודשית של 0.6%, עם ירידה יומית חדה של כמעט 5% בתחילת השבוע. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 66 דולר לחבית, אחרי שעלה כבר ל-70. לפי כץ, "התמתנות מחירי הנפט נובעת בעיקר מהרגיעה במתיחות הגיאופוליטית. עם זאת, אני מעריך כי הכיוון הכללי של הנפט יהיה למטה גם בהמשך, כי יש עודף היצע בעולם וגם כי טראמפ לפני הבחירות לקונגרס ורוצה מחיר נפט עוד יותר נמוך. אם הסיפור עם איראן יסתיים בטוב, בלי מתקפה אמריקאית, נראה לדעתי ירידה נוספת במחיר הנפט".
