זוכרים את הפאניקה הכלכלית שהשתוללה כאן רק לפני שנה, כשהתברר שכלכלת ישראל שוקעת למיתון אחרי שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית? כשנודע שהתוצר המקומי של המשק ברבעון השני של 2020 צלל ב-28.7% לעומת הרבעון הקודם?
דו"ח מיוחד של ארגון ה-OECD, שהתפרסם בספטמבר 2020, אף הזהיר כי "מגפת הקורונה מאיימת לבטל חלק מההישגים הכלכליים של מדינת ישראל בעשור האחרון", והעריך כי ההתאוששות הישראלית תהיה איטית. מכל עבר נשמעו קינות ואזהרות יום הדין.
והנה, בקושי חלפה שנה וכלכלת ישראל נראית איתנה מתמיד, שלא לדבר על השקל המקומי שממשיך להפגין עוצמה. איך בדיוק זה קורה? "אם מסתכלים על התוצר הלאומי, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם כרגע, אם לא ה-מובילה", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. "כשמשווים את התוצר ברבעון השני של 2021 לרבעון האחרון לפני הקורונה, הרבעון האחרון של 2019, רואים גידול של יותר מ-3% בתוצר בישראל. זה יותר טוב מהנתונים בארצות הברית, בכל מדינות אירופה, ביפן ובקוריאה… סין כנראה עוקפת אותנו, אבל סין זה סיפור מיוחד".
מה קרה לכל נבואות הזעם?
"זה אכן הרבה יותר טוב ממה שחשבו. בזמן אמת אף אחד לא ממש ידע קורה, לא היה ניסיון קודם ולא היו תקדימים רלוונטיים. צריך לזכור גם שניתנה, כאן ובמדינות אחרות, תמיכה עצומה מצד השלטונות בצורה של הזרמות כספים. ההזרמות האלו סייעו מאוד ביצירת התאוששות מהירה ועוצמתית. ועדיין, זו לא הסיבה המרכזית להתאוששות המהירה בכלכלת ישראל".
מהי הסיבה המרכזית להתאוששות?
"הייצוא חתום על רוב ההבדל מבחינת ישראל - ובתוך הייצוא אנחנו מדברים בעיקר על ייצוא שירותי היי-טק. מבחינת ההיי-טק הישראלי, אם לא הייתה קורונה היה צריך להמציא אותה. מתחילת המגיפה התחום הזה צמח הרבה יותר מהר משאר התחומים. גם ייצוא הסחורות שאינן היי-טק היה די חזק בישראל, ולכן הייצוא לבדו מסביר את היתרון שיש לישראל על פני מדינות אחרות. אם נסתכל על תחומים כמו צריכה פרטית או השקעות, לא הצטיינו יותר ממדינות אחרות. הייתה אצלנו קפיצה מאוד חזקה בקניות רהיטים ומוצרי חשמל, אבל גם בזה אנחנו לא שונים משאר העולם. הייצוא עשה את ההבדל והציב אותנו בעמדת הובלה".
מגמת ההתאוששות צפויה להימשך?
"בכל פעם שהיה נדמה שאנחנו מחוץ לקורונה, למשל בקיץ שנה שעברה או באפריל-יוני השנה, המשק רשם התאוששות מהירה מאוד, אבל זה קרה גם במדינות אחרות. עם זאת, בעקבות הדחיפה המתמשכת שאנחנו מקבלים מהייצוא, ישראל יכולה לצפות לצמיחה חזקה יותר משאר המדינות בשנה-שנתיים הקרובות.
"למה? משתי סיבות עיקריות. ראשית, יש עליית מדרגה בכל העולם בשימוש בטכנולוגיה וזה משהו שיילך איתנו שנים קדימה. ישראל נמצאת חזק על הגל הזה ואמורה ליהנות ממנו, גם מבחינת תעסוקה, שכר, קבלני משנה, השקעות, צריכה פרטית ואפילו רכישת דירות. הפריחה הזו נפרשת על פני תחומים רבים. יהיו כמובן עליות וירידות במהלך הדרך, אבל בבסיס יש כאן שינוי אסטרטגי גלובלי.
"שנית, אם הממשלה תצליח לאשר את תקציב המדינה בכנסת, זה גם יכול להשפיע באופן חיובי על הצמיחה. אנחנו כמעט שלוש שנים בלי תקציב, בלי רפורמות וכמעט בלי השקעות. התקציב הנוכחי, אם יעבור, כולל לא מעט השקעות ורפורמות וצפוי להניע את הכלכלה באופן חזק יותר".
צריך לסייג את האופטימיות. העלייה המהירה בחודש אוגוסט בתחלואה, עם חזרה לרף המדאיג של יותר מ-10,000 מאובחני קורונה ביום, מעוררת מן הסתם חששות מחודשים גם בגזרה הכלכלית. "במבט קדימה, יש מקום מסוים לדאגה", מסכים זבז'ינסקי. "התחזיות דיברו על כך שב-2022 התחלואה בכל העולם תרד לרמות מאוד נמוכות, כאלו שלא משבשות בצורה משמעותית את הפעילות הכלכלית. אבל עכשיו כבר התחלנו להפנים שנצטרך כנראה לחיות לצד המגיפה ונשאלת השאלה מה זה בדיוק אומר, מה יהיה עם תחומים המבוססים על שירותים, או תיירות. יש מדינות שזה קריטי מבחינתן ויכול להיות שזה יפגע קצת בתחזיות האופטימיות ל-2022".
גם בישראל?
"אנחנו לא שונים משאר העולם, אבל היתרון שלנו הוא שאצלנו תחום תיירות החוץ יחסית קטן כאן ומוחלף בקלות יחסית בתיירות פנים של ישראלים. כמובן שיש נישות שבהן יש ותהיה בעיה, כמו מורי דרך ומדריכי תיירים, אבל בסך הכל המשק הישראלי פחות תלוי בתיירות חוץ.
"מצד שני, תחומי התרבות והפנאי צפויים כנראה לחוות תחת התו ירוק התאוששות יותר איטית ממה שחשבנו. הרי רק לפני שלושה חודשים חשבנו שזהו, נגמר. עדיין לא ברורות המשמעויות הכלכליות של לחיות לצד המגיפה. נכון, יש לנו כרגע יתרונות יחסיים על פני רוב העולם, אבל כמובן שעדיף שהמגפה תסתיים. יתרון יחסי הוא תמיד רק חצי נחמה".
איך אתה מסביר את העוצמה המתמשכת של השקל?
"השקל נהנה כרגע מתמיכה של כוחות הן בצד הריאלי והן בצד הפיננסי. בצד הריאלי, הייצוא מזרים דולרים לישראל. מעבר לכך, יש השקעות בחברות סטארט-אפ והשקעות בחברות בוגרות יותר - וגם זה מכניס דולרים לכאן ומחזק את השקל.
"הכוחות הפיננסיים חשובים לא פחות. כאן אנחנו מדברים על משקיעים זרים, שמשקיעים בשוק הישראלי; ומשקיעים מוסדיים מקומיים, שמבצעים הגנות על תיק ההשקעות שלהם בחו"ל. המוסדיים רוצים למנוע מצב של פגיעה בשווי השקלי של התיק שלהם בחו"ל אם הדולר ייחלש בעוד שכאן השקל מתחזק. הם קונים שקלים ומייצרים ביקושים - בשנה האחרונה מדובר בכמעט 30 מיליארד שקל. למעשה, השקל מקבל תמיכה מכל הכיוונים והכוח היחידי כמעט שעומד מנגד זה בנק ישראל, שקונה דולרים. הבנק המרכזי לא ממש מתכוון לשנות מגמה או לגרום לפיחות גדול, אבל הוא מנסה לבלום במידה מסוימת את השקל".
כמה זמן להערכתך תימשך המגמה הזו?
"כל עוד השווקים בעולם עולים והפריחה בהיי-טק נמשכת, קשה לראות שיהיה פה שינוי דרמטי. שינוי יכול לבוא אם תהיה העלאת ריבית משמעותית בארה"ב שתוביל להתחזקות הדולר. גם ירידות חזקות ומתמשכות בשווקים בארה"ב יכולות לגרום להתחזקות הדולר, גם מול השקל".