בטלטלה הנוכחית במדינת ישראל, כשמונחי-על כמו "דמוקרטיה", "משילות" ו"שלטון החוק" מונחים על הכף, נראה כי ההשלכות הכלכליות של בליץ החקיקה של הממשלה נדחקות לשורה השנייה או אפילו השלישית ולא תמיד נראות לעין כל. עם זאת, ברור גם שליוזמות החקיקה יש ועוד יהיו השלכות כלכליות רבות ומרחיקות לכת. כמה מחשובות בהן מוארות בסקירה הכלכלית שפרסם יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר. אז מהם סעיפי התשלום הכלכליים של המהפכה המשפטית, שכולנו צפויים להרגיש היטב בעיקר ב-2024?
הורדת אופק דירוג האשראי של ישראל
ההשלכה המדוברת ביותר היא כמובן תגובת חברות דירוג האשראי הבינלאומיות - מודי'ס, סטנדרד אנד פורס ופיץ' - לבליץ החקיקה. שתי הראשונות כבר פרסמו אזהרות למשקיעים בעקבות ביטול עילת הסבירות, אבל השאלה המעניינת היא כמובן מה הן צפויות לעשות בהמשך.
בסקירת לידר מעריכים כץ וכלכלני לידר, כי "הממשלה הנוכחית תמשיך למשול ללא שינוי במדיניות, כולל המשך המדיניות לקידום מהלכים לשינוי בחקיקה המשפטית לכיוון החלשת אפשרות הביקורת על ידי בית המשפט העליון". לפי לידר, מדיניות זו צפויה לגרום להורדת אופק הדירוג של ישראל בחלק מחברות הדירוג, מ"יציב" ל"שלילי". בשיחה עם Business, כץ מדייק את הדברים ומעריך ש"יותר מחברת דירוג אחת צפויה להוריד את אופק הדירוג של ישראל. אני חושב שבהחלט צריך לתמחר את זה".
במילים אחרות, לפחות שתיים מבין שלוש חברות הדירוג יפחיתו להערכת כץ את אופק הדירוג לישראל ל"שלילי" - מהלומה שאם אכן תונחת, תכאיב מאוד גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעדיין מתעקש וטוען ששום דבר מהותי לא קרה באמת לכלכלת ישראל.
לפי כץ, "הם (הממשלה הנוכחית – ד.א) לא יעצרו כאן בכל מה שקשור לחקיקה. יהיו יוזמות נוספות, בהחלט כן. הנחת העבודה שלי היא שלא יהיה כאן אחורה פנה, אנחנו לא הולכים להתעורר מחלום רע והכל יחזור לקדמותו. זה לא יקרה. ההנחות הפנים-פוליטיות שלי אינן ורודות: אני לא רואה עצירה או רגיעה, אם כי צריך לתת מקום גם לתרחישים אופטימיים יותר כמו התרחיש שהעלה תומאס פרידמן, פרשן 'ניו יורק טיימס' שלפיו התקדמות אפשרית לנרמול היחסים עם סעודיה תאלץ את ממשלת נתניהו להסכים לוויתורים מול הפלסטינים. אבל, זה לבטח לא התרחיש המרכזי. בתרחיש המרכזי, הסביר יותר, אנחנו עדיין מדברים על חוסר ודאות, צמצום בגיוסי הייטק, רגישות במסחר בשער חליפין, אינפלציה ואולי עוד העלאת ריבית".
ריבית גבוהה עד אמצע 2024
כדאי לעצור ולהתבונן רגע בריבית בישראל. לאחר שטיפסה בעשר העלאות רצופות מ-0.1% ל-4.75%, הריבית המקומית הייתה אמורה להיות רגע לפני שינוי מגמה. זה לא קורה, לפי כץ, מאחר שחוסר הוודאות שיוצרים מהלכי החקיקה של הממשלה מוביל לפיחות בשקל, ששוחק את הצריכה הפרטית וגורם לעסקים לחשוב הרבה יותר מפעמיים לפני הרחבת פעילות בארץ. לכך יש להוסיף את הירידה בגיוסים בהיי-טק, בריחת המוחות שכבר החלה, והפיטורים בסקטור. "בשורה התחתונה", מעריך כץ, "אני צופה צמיחה של 1.8% בלבד ב-2024 לעומת תחזית ל-3% של בנק ישראל".
והריבית? כץ צופה כי זו תישאר ברמה גבוהה, ככל הנראה 5%, עד אמצע 2024. "קשה לי לראות ירידה מהירה בריבית, ואני צופה רק שתי הורדות ריבית ב-2024", הוא אומר.
המשבר בהיי-טק
"בחודשים האחרונים", מזכיר כץ, "אנחנו רואים התאוששות בהיי-טק העולמי, אבל אצלנו המגמה הפוכה בגלל הנסיבות המקומיות. אנחנו רק שבוע אחרי ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות ועכשיו יהיה קשה יותר לגייס כסף בחו"ל. חברות יתחילו לחשוב על העברת הפעילות מכאן. עם זאת, אלה תהליכים שלא קורים מהיום למחר ולכן נרגיש בעוצמה את השינוי רק במהלך השנה הבאה".
עלייה באבטלה
לפי כץ, ההאטה במשק הישראלי תשליך בסופו של דבר גם על זירת התעסוקה. לפי בנק ישראל, האבטלה צפויה לעלות בשנה הבאה מ-3.6% ל-4.1%. כץ צופה עלייה מדאיגה ל-4.5% אבטלה ב-2024 ומסביר: "זו פונקציה של ההתמתנות בפעילות הכלכלית, הפיטורים, הירידה בהשקעות וצמצום הביקושים. כל זה יוביל את הסקטור העסקי לצמצם את מצבת כוח האדם שלו. גם מי שלא יצמצם לבטח לא יקלוט עובדים חדשים".
קטר צמיחה חדש
מול כל התחזיות הקודרות הללו מציינים בלידר, כי "מנגד, ישראל תמשיך ליהנות מגידול חד בייצוא הביטחוני, בפרט מהזמנות ממדינות אירופה".
"האמת", מנתח כץ, "זה די דרמה מה שקורה שם, הייצוא הבטחוני הופך פתאום לקטר הצמיחה החדש של המשק הישראלי, לאחר שבמשך שנים הסתכלנו רק על ההיי-טק. אפשר לזהות גידול חד מאוד בייצור ברבעון השני השנה בענפים שמאוד מזוהים עם הייצוא הבטחוני כמו כלי הובלה, התעשייה האווירית ותחום האלקטרוניקה".
איך אתה מסביר את זה?
"החברות הישראליות שעובדות בתחומים אלה מקבלות הזמנות מאוד גדולות, בעיקר באירופה ובעיקר ממדינות כמו גרמניה שהתעוררו, נבהלו ממלחמת רוסיה-אוקראינה והחליטו להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן. זה קטר הצמיחה החדש שלנו".