"להיערך להמשך הורדה": האם החלטת הריבית הקרובה תבשר על השינוי?

החלטת הריבית האחרונה בינתיים של בנק ישראל, שפורסמה ב-29 בספטמבר 2025, נראית כיום כמו טקסט מהעבר הרחוק, שלא מעורר יותר מדי געגועים. בין הנימוקים להשאיר את הריבית במשק הישראלי ללא שינוי על 4.5%, ציין בנק ישראל את "התעצמות הלחימה בעזה". כלכלני הבנק כמובן לא היו יכולים לדעת כי כבר ב-9 באוקטובר ייחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס, בתיווך ארצות הברית, טורקיה מצרים וקטאר.

מזרח תיכון חדש? גל אהדה בלתי נשלט כלפי בעולם כלפי ישראל? לא בדיוק, אבל ערב החלטת הריבית של נובמבר, אפשר להודות שהמצב הגיאו-פוליטי השתפר במשהו.

מחר (שני) ב-16:00, נדע האם בנק ישראל אכן החליט להוריד את הריבית, פעולה שלא עשה מאז ינואר 2024 - או שישאיר אותה שוב ללא שינוי, בפעם ה-15 ברציפות? בארצות הברית, נזכיר, ביצע הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) ארבע הורדות הריבית מאוגוסט 2024 עד אוקטובר 2025, מרמה של 5.5% ל-4% בלבד.

"בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית על רקע התמתנות קצב האינפלציה וירידת פרמיית הסיכון של ישראל", מעריך חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "הריבית הגבוהה מכבידה על חידוש הצמיחה במשק, ומטילה נטל כבד על ציבור הלווים ובעלי המשכנתאות. עם זאת, היכולת של בנק ישראל להמשיך מעבר להורדה זו לתוואי של הורדת ריבית מתמשכות תלויה ביכולת הממשלה להעביר תקציב אחראי מחולל צמיחה, המתמודד עם אתגר הגירעון. המשך פריצת מסגרת התקציב והגרעון הממשלתי הוא כרגע האיום המרכזי על היכולת להמשך הורדות ריבית לאורך זמן".

בשיחה עם N12 ביזנס הוסיף הרצוג: "השוק כבר מגלם את הורדת הריבית הזאת ולהערכתי זה יקרה, אבל השאלה החשובה יותר כרגע היא מה יהיה תוואי ההורדות קדימה. זה תלוי במידה רבה בתקציב המדינה, כי אחד מהחששות האינפלציוניים זה המשך גידול בגירעון. ככל שהמדינה תאמץ ותצליח להעביר תקציב 2026 אחראי, המשקף שינוי בסדרי העדיפויות וכולל מחוללי צמיחה עם יעדי גירעון אמיתיים ולא נפרצים - יגדל הסיכוי להמשך הורדות ריבית".

זה לא קרה בשנה שעברה

"נכון. התקציב בשנה שעברה היה תקציב שהיעדים שלו נפרצו פעם אחר פעם אחר פעם. חלק מזה נבע משינויים במצב הביטחוני, אבל חלק גם נבע מהערכות אופטימיות יתר על המידה, שכבר ביום חתימת התקציב ידעו והתריעו שהן לא ריאליות. כיום, כשמדברים על לייצר אופק להמשך הורדת הריבית התנאים הם אחריות תקציבית, תקציב מעודד צמיחה, ריסון האינפלציה, המשך הרגיעה הביטחונית והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. אנחנו רואים גם ניצנים של חידוש ההשקעות הזרות בישראל, וזה עוד גורם חיובי".

עד לאן הנגיד יילך עם הורדות הריבית, אם הכל יילך כשורה?

"בהנחה שאכן תהיה אחריות פיסקלית של הממשלה, אפשר לראות בשנה הקרובה 2-3 הורדות ריבית נוספות, לרמה של 4% או קצת פחות".

"לא סיבוב פרסה"

לפי טלאור ינאי, סמנכ"לית כספים בדן אנד ברדסטריט ישראל, "המשק הישראלי נכנס עכשיו לשלב שבו הורדת הריבית היא לא איזשהו מהלך דרמטי, אלא תגובה טבעית למציאות. אנחנו רואים. האינפלציה נרגעת, הצריכה נחלשת ואי הוודאות העסקית גוברת. אחרי תקופה ממושכת של מדיניות מוניטרית מרסנת במיוחד, נוצרה שחיקה ממשית: משקי הבית תחת לחץ ועסקים קטנים ובינוניים נחנקים מעלויות האשראי וגם החברות גדולות נאלצות להתנהל בזהירות יתירה בכל מה שקשור לסיכוני אשראי ומימון".

בדיוק הזמן להורדת ריבית?

"המציאות הכלכלית הנוכחית אכן מאפשרת לבנק להתחיל לחשוב על תיקון מבוקר של הריבית. אבל, חשוב להדגיש כי את עלות המדיניות עבור המשק כולו. אחרי תקופה ארוכה של ריבית קבועה, השאלה היא לא האם יש מקום להפחתה, אלא איך לבצע את ההפחתה בלי לייצר השלכות אינפלציוניות".

מה תאותת הורדה עכשיו?

"גם אם ההשפעה לא תהיה מיידית, עצם המהלך הוא איתות חשוב. בנק ישראל מאותת על זהירות, אבל גם שומר על אופטימיות מסוימת בנוגע להתאוששות הכלכלה המקומית וחזרה הדרגתית לשגרה פיננסית, עם פחות סיכונים. ריבית נכונה היא ריבית שמובילה את השוק, לא מכבידה עליו. מדיניות ריבית נכונה לא תימדד באומץ, אלא בדיוק. ריבית מדויקת מביאה בחשבון את הסביבה המקרו-כלכלית, את הסיכונים ואת הצורך לשמור על כלים אפקטיביים לטווח ארוך. הורדת ריבית היא לא חגיגה, היא התאמת מסלול. היא לא אמורה להפתיע את השוק, אלא לייצב אותו".

"בנק ישראל נהג באחריות"

אורי מור, מייסד-שותף בפירמת הבנקאות להשקעות מור-לנגרמן, מדגיש כי "גם אם תיפתח כעת מגמת הפחתות ריבית, חשוב להבין כי קצב ההורדות צפוי להיות איטי וזהיר מאוד במהלך 2026, מתוך רצון לשמור על יציבות פיננסית ולמנוע התלקחות מחודשת של האינפלציה.

"בין הגורמים שיעודדו המשך הורדות ריבית, ניתן לציין את ההתחזקות המתמשכת של השקל, המפחיתה את יוקר היבוא ותורמת לבלימת לחצים אינפלציוניים", הוא אומר. "בנוסף, ככל שסביבת האינפלציה תמשיך להיות יציבה ומתונה, בנק ישראל יקבל ביטחון רב יותר לבצע צעדים נוספים. גם שמירה על משמעת תקציבית והיצמדות ליעדי הגירעון יתרמו להמשכיות מגמת ההפחתות, שכן מסגרת פיסקלית יציבה מצמצמת סיכונים מאקרו כלכליים. גורם נוסף הוא סביבת הריבית בעולם: הפחתות ריבית בארה"ב עשויות להפחית את הצורך לשמר פערי ריביות גבוהים, ובכך לאפשר הפחתה מקומית מתונה".

מה עלול לעכב או אף לעצור את התהליך?

"חריגות תקציביות משמעותיות או הגדלת הגירעון מעבר ליעדים, עלולות לערער את אמון השווקים וליצור לחצים אינפלציוניים שיחייבו זהירות מצד הבנק. גם שוק עבודה הדוק, שבו הלחץ על השכר גבוה, עלול לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה ולהקשות על המשך הורדות ריבית. סיכונים גיאופוליטיים מחודשים עשויים לגרום לתנודתיות בשוק המט"ח ולהחליש את השקל - תרחיש שעלול להקפיא את מגמת ההפחתות. ולבסוף, כל עלייה בציפיות האינפלציה תגרום לבנק ישראל לאמץ גישה שמרנית יותר, במטרה לשמר יציבות מחירים".

הרצוג ומור לא סבורים שבנק ישראל הגזים כשהמתין עם הורדת הריבית 14 החלטות ריבית רצופות, מינואר 2024. לפי הרצוג, "הבנק המרכזי לא פעל בחלל ריק. במשך כל הזמן הזה היינו בסיטואציה שבה פרמיית הסיכון של מדינת ישראל הייתה מאוד גבוהה, בעוד שההוצאות תקציב הביטחון ותקציב הממשלה נפרצו פעם אחר פעם. כתוצאה מכך וכתוצאה מהמלחמה והשלכותיה, כמו מחסור בכוח אדם בענף הבנייה, נוצרו לחצים אינפלציוניים. במקביל, התייקרו עלויות הייצור והייבוא. לכן, אני חושב שבנק ישראל נהג באחריות בתקופה זו".

מור: "ההחלטות של בנק ישראל התבררו כמאוזנות ואחראיות. הכלכלה הישראלית המשיכה להפגין עוצמה גם בסביבת ריבית גבוהה, עם שוק עבודה חזק ושוק הון פעיל. רמת הסיכון הגיאופוליטי וחוסר הוודאות הפיסקלית בתחילת השנה הצדיקו זהירות ולא אפשרו צעדים פזיזים. חשוב לדייק כי שמירה על מסגרת הגירעון נבעה במידה רבה מצמיחה גדולה מהצפוי בהכנסות המדינה, אשר קיזזה חריגות משמעותיות בצד ההוצאות. במבחן הזמן, המדיניות המוניטרית המצמצמת תרמה ליציבות, חיזקה את אמון השווקים ושמרה על יציבות המחירים - ולכן קשה לטעון כי הבנק פעל בחומרה יתרה".

מור ממליץ לשים לב לכך כי "המדיניות המוניטרית ההדוקה בשנה האחרונה תרמה משמעותית לשיקום אמון המשקיעים הזרים בישראל, ואפשרה את חזרתם המהירה לשוק ההון המקומי - נקודת כוח קריטית הניכרת גם בחוזק השקל. כעת, חזרת האמון הזו מאפשרת להתחיל מגמת הפחתות ריבית אחראית, תוך מעקב הדוק אחר תנודות המחירים. חשוב לזכור כי עוצמת השקל אינה רק נתון פיננסי, אלא גורם מכביד על התעשייה הישראלית, במיוחד על היצואנים. במובן הזה, הפחתת ריבית נועדה לאזן גם את השפעות המט"ח, כדי שלא נראה פגיעה ארוכת טווח ביצוא. זו פגיעה קשה יותר מכל חרם או מגבלה חיצונית".

"תנאים לשינוי מגמה בשוק הדיור"

הרצוג, מור וינאי בוחרים לסיים את השיחה בשתי נקודות מעניינות בהקשר הריבית: שוק הדיור (הרצוג ומור) וטיפים לעסקים (ינאי). "הנדל"ן, בסופו של דבר, הוא שוק שמושפע מהריבית, אבל גם מביקוש והיצע", מבהיר הרצוג. "בשנתיים האחרונות השוק פעל בתנאים של ריבית גבוהה, אבל בלי הרבה צעירים שהיו אמורים לקנות דירה, אבל נקראו לשירות מילואים ממושך עקב המלחמה. הכניסה שלהם לשוק הנדל"ן התעכבה. עכשיו, המצב משתנה: הריבית כנראה מתחילה לרדת, המלחמה הסתיימה וכל אותם צעירים מגוייסים מתחילים את חייהם מחדש. יש פה שכבה שלמה שכאילו נשאר כיתה, ומצטרפת רק עכשיו לשוק הדיור. הביקושים שהם ייצרו, ביחד עם הורדת ריבית, ייצרו תנאים שיכולים לתמוך בשינוי מגמה בשוק הדיור".

לפי מור, "הפחתת ריבית הראשונה תשמש בעיקר איתות לשוק הדיור ולא צפויה לייצר תגובה מהותית בפני עצמה. עם זאת, אם לאחריה תגיע עוד הורדה או שתיים התמונה עשויה להשתנות, כמובן בתלות בגורמים נוספים. רצף של הפחתות כבר מייצר מגמה ברורה, וכשהשוק מזהה מגמה, מתחילה להתכנס מחדש הכדאיות הכלכלית של פרויקטי נדל"ן ומודלי המינוף שלהם. במצב כזה, היזמים זוכים לביטחון גבוה יותר ביכולת שירות החוב, המממנים הופכים נגישים יותר ותיאבון החוב עולה בהתאם. זהו השלב שבו גלגלי השוק מתחילים לנוע מחדש, לא בשל צעד נקודתי, אלא בשל שינוי כיוון שמייצר יציבות וציפייה לשיפור תנאי המימון לאורך זמן".

"חלון הזדמנויות לעסקים"

לפי ינאי, "אם הורדת הריבית תתממש, היא תייצר חלון הזדמנויות שדורש ניהול זהיר ואחראי. עסקים צריכים להיערך להמשך הורדה הדרגתית של הריבית, אבל גם להבין ולזכור שהם עדיין פועלים בסביבת ריבית גבוהה יחסית מבחינת עלות המימון. זה הזמן לעדכן את המודלים של התזרים, לחזק נזילות, לגוון מקורות מימון ולצמצם את משך החיים הממוצע של החוב כאשר התנאים מאפשרים זאת. ההשקעות צריכות להישען על תשואה מוכחת, לא על ציפיות".

מה בנוגע למשקי הבית?

"ההקלה בהחזרי המשכנתאות וההלוואות תורגש, אבל זה לא הזמן להרחיב את האשראי. חשוב לבחון מחדש את תמהיל הריביות ולצמצם הלוואות יקרות. ההורדה של הריבית היא הזדמנות לסדר את ההתחייבויות, לא להגדיל אותן".