משבר האקלים הוא כבר מזמן לא בשוליים, ועידת גלזגו והשינויים המהירים שמשפיעים על החיים של כולנו העלו את הנושא לכותרות. גם במגזר העסקי והטכנולוגי מקצים יותר משאבים לפתרונות ירוקים, לא רק מרצון טוב, אלא מתוך הבנה שפתרונות לאתגרים הסביבתיים והחברתיים גם שווים כסף. לכן, ההשקעות בתחום על ידי קרנות שמתמחות ב"השקעות אימפקט" (כאלה שמשפיעות לטובה על החברה והסביבה) עולה באופן משמעותי.
על פי נתוני IFC (התאגיד הבינלאומי למימון) כמות השקעות האימפקט בשנת 2020 נאמדה בכ-2.3 טריליון דולר, ומוגדר עדיין כתחום נישתי, אבל הוא צובר תאוצה. "השקעות אימפקט הן השקעות בחברות שהתוצר שלהן פותר בעיות שהעולם סובל מהן ברמה הסביבתית, החברתית והאנושית", מסביר גל חיות, שותף מנהל בקרן ברידג'ס (Bridges). "המטרה הראשונה של ההשקעה היא לייצר תשואת שוק ואז עולם טוב יותר".
קרן ברידג'ס (Bridges) שהוקמה בשנת 2018, היא קרן האימפקט הגדולה בישראל, שמנהלת 80 מיליון דולר. "אנחנו רואים שינוי באקוסיסטם, יש צמיחה משמעותית גם בכמות החברות שפונות אלינו וגם בהבנה כי האימפקט משמש את החברות לא פחות מאשר את העולם", מוסיף חיות. "גם המשקיעים עוברים שינוי, המוסדיים שבעבר פקפקו בהצלחת האימפקט התחילו להשתמש בו כמדד נוסף להשקעה".
ברידג'ס ישראל מתמקדת בטכנולוגיה ונפתחה בעקבות הקרן האירופית של סר רונלד כהן, העוסקת בהשקעות אימפקט מסורתיות. "יש מגמה מתגברת אבל הסחף הגדול עוד לפנינו", מציין גל. "הימנעות מנזק זה עדיין לא אימפקט, האימפקט הוא לייצר פתרון או תוצאה המביאים ערך מוסף מדיד ומשמעותי לחברה ולסביבה".
ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן ההשקעות פיטנגו מבהירה כי השקעות אימפקט נעשות בסופו של דבר למטרת רווח. "לא חסרות בעיות שיש לפתור", היא אומרת. "החל ממשבר האקלים, משבר גיוון ושוויון מגדרי או פערים חברתיים. התחום הגיע לנקודת רתיחה שבה גם משקיעים וגם חברות אמרו 'שניה, חייב להיות משהו מעבר למה שאנחנו מציעים'".
קרן פיטנגו היא קרן הון הסיכון הגדולה בישראל שמנהלת יותר מ-2 מיליארד דולר, שהושקעו ביותר מ-200 חברות הזנק ישראליות ובינלאומיות. כעת, בהובלת ססיל, הקרן מקיימת תהליך דו כיווני וראשון בעולם לפיו גם החברות הקיימות בפורטפוליו עוברות תהליך של אימוץ אסטרטגיית ESG (השקעות שמיטיבות עם החברה והסביבה) והתאמה ליעדי ה-SDG (יעדים לפיתוח בר קימא) של האו"ם. גם החברות החדשות שבהן תשקיע הקרן, יעברו בחינה של המודל האסטרטגי והאימפקט שלהן.
"נושא האימפקט, ובפרט תחום ה-ESG אשר היה בעבר נישה צדדית בעולם העסקי, ולכל היותר מתוחם במסגרת מחלקת אחריות תאגידית בתאגידים הגדולים, הופך להיות פרמטר משמעותי מתמיד עבור משקיעים, ויזמים", ציינה בת שבע משה, ראש תחום פועלים הייטק. "בשנים האחרונות, ובפרט מאז פרוץ הקורונה, במהלכה השתנה האיזון בין החברות הגדולות והותיקות שנפגעו לפחות בהתחלה בצורה דרמטית ביותר מהמגפה, לבין תעשיית ההייטק שפרחה יותר מתמיד, אנו רואים מגמה משמעותית של שינוי, השמה במקום מרכזי יותר את תחום האימפקט".
"מגמה זאת באה לידי ביטוי במכלול יוזמות וארגונים חדשים הנוסדים על רקע זה", הוסיפה. "החל מקרנות הון סיכון המשקיעות בתחומי האימפקט בלבד, עד קרנות שמשקיעות רק בחברות הקשורות בתחומי ה- ESG, יזמים המתחייבים מ-DAY ONE, על תרומת אופציות למטרות חברתיות, ועד חברות שמיום היווסדן מגדירות מודלים חברתיים המוטמעים במודל העסקי שלהן".
מה היתרונות הכלכליים של אימפקט?
חיות טוען כי "מדובר בהגיון כלכלי. אם בעבר הסתכלו על מודל של תשואה וסיכונים, היום התווסף למודל גם ההשפעה, האימפקט. אנחנו רואים שהאימפקט הוא יתרון שבא לידי ביטוי מול בעלי העניין, הלקוחות ובעיקר בגיוס אנשים".
בפיטנגו עוזרים לחברות הקיימות והחדשות לאמץ פרקטיקות על מנת להפוך אותן לטובות יותר, קודם כל כלפי פנים. "פיתחתי כלים שמתאימים לקרן 'מיינסטרים'" אומרת בליליוס, "המשקיעים שלנו רוצים למקסם רווחים אבל כולם מבינים שלעשות רווח זה חשוב, אבל לא מספיק. כדי לעשות היום יותר רווח, צריך להביא משמעות. אלו החברות שמגייסות את האנשים הכי טובים שגם יישארו לעבוד יותר זמן, חברת אימפקט יודעת לגייס כסף ובסוף גם הלקוחות אוהבים את זה. התהליך הזה מייצר חברות חזקות, טובות ורווחיות יותר".
את קרן Welltech הקימו אמיר אלרואי וגלית הורוביץ לפני כשלוש שנים והשקעותיהם מתפרסות על פני עשרה תחומים בעולמות הרפואה הדיגיטלית וה-Wellness. "המעבר העולמי לרפואה מונעת האיץ את הפריחה של טכנולוגיות הוולנס והבריאות" מסביר אלרועי, "אנו רואים חברות עם יזמים סדרתיים מתחומי הסייבר או הפינטק שבוחרים לעבור לעולמות האלו בשל כך. כקרן אימפקט, אנחנו מחפשים גם את הרווחיות הפיננסית וגם הרווחיות הסביבתית והחברתית".
הורביץ מציינת כי חיפוש הפתרונות הוא תוצר של עלייה במודעות המתרחשת בשנים האחרונות: היום הסטרטאפים מוצאים אותנו". אלרואי מסביר כי צריך להיזהר מלהתמקד רק באימפקט ושצריך לבנות מודל עסקי שיניב רווחים. Antidote היא דוגמה לחברה שהשניים השקיעו בה, מדובר בקופת חולים דיגיטלית בארה"ב, המנגישה שירותים רפואיים לאוכלוסייה של 38 מיליון אמריקאים מסגמנט ההכנסה הבינוני, כאלו שאינם נכללים בתוכניות 'אובמה קייר' מצד אחד ואינן יכולות להרשות לעצמן את ביטוחי הבריאות מהצד השני. בכך הן מקלות על חייהם וחיי הסובבים אותם.
איך מודדים את האימפקט?
כיום ישנה מגמה חזקה של יצירת מדדים ברורים לאימפקט וקיים פורום עולמי שעוסק בבניית הקריטריונים. לפי חיות "נוכל לבדוק את התוצאה ועל מי החברה השפיעה, מה עומק ההשפעה, מה הסיכונים שהיא מייצרת ולא רק את המוצר. כשבסוף תימדד רמת התרומה לפתרון".
בברידג'ס בונים תזה עבור כל חברה ובודקים מדעית את המדדים שמתאימים לה. "אנחנו מוציאים דו"ח אימפקט גלובלי המפרט את שיטת המדידה שלנו ואיזה אימפקט תרמו חברות", מסביר חיות. "נושא המדידה הופך למקצוע ומתפתח. כקרן מתמחה, אנחנו עובדים ביחד עם החברות בהן אנו משקיעים על פיתוח וחיזוק אסטרטגית האימפקט וניהול ההשפעה החברתית והסביבתית".
כדי להימנע מאחיזת עיניים ושימוש לא ראוי בכספי ההשקעה, ועד שיקבע מדד אחיד, הקרנות מפקחות על הדוחות הרבעוניים, מקבלות מושב בהנהלת החברה ועוקבות אחר היעדים שמציבה החברה. מדידת האימפקט טובה גם לחברות, שכן היא תקל עליהן את המעבר ברגע שתגיע רגולציה בנושא, מה שעלול לעלות הרבה כסף.
"הרגולציה מגיעה אלינו", מסבירה בליליוס. "חברות שמנפיקות בארה"ב צריכות לעמוד כבר היום בסטנדרטים של גיוון וחברה שתסחר תיצרך לעמוד גם ברגולציה סביבתית. כלומר אפשר לזייף עד גבול מסוים. בתור קרן שרוצה לאמץ את ההשקעות ברות הקיימא למיינסטרים, אנחנו חייבים כל הזמן לתת את המשאבים כדי שהחברות יעמדו בהתחייבויות, זה וולנטרי לגמרי".
היא מוסיפה כי "קרנות בכל העולם צועדות לכיוון האימפקט, בפורומים בינלאומיים פונים אלינו המון ומבקשים לדעת איך ליישם את המדיניות שלנו. אני מעריכה שבשנתיים-שלוש הקרובות נראה אינפלציה של אמירות על ESG ואימפקט, חלק יהיו רציניות ומגובות אסטרטגיה וחלקן דיבורים".
"אנחנו בוחרים קודם את התוצאה וממנה גוזרים את השוק"
בבדריג'ס משקיעים 1-7 מיליון דולר בחברות קטנות ובינוניות שיכולות לשרת אוכלוסיות מוחלשות בישראל הן על ידי תעסוקה הוגנת והן על ידי הנגשת שירותים ומוצרים, וכן בחברות טכנולוגיות שיכולות לסייע בפתרון אתגרים חברתיים או סביבתיים גלובליים. "קרנות אחרות בוחרות תחום כמו סייבר, תוכנה או פינטק. כלומר, הן בוחרות את השוק ולא את ההשפעה. אנחנו בוחרים קודם את התוצאה וממנה גוזרים את השוק, לכן אנו עוסקים בתחומים רחבים יותר אבל בהלימה גבוהה עם הביזנס". אומר חיות, "כחלק מהתפקיד שלנו אנו מלווים גם יזמים ויזמיות בתחילת דרכם, כדי לכוון ולאתגר אותם כבר בשלב מוקדם, להמשיך לעקוב אחריהם ולהשקיע בשלב שהחברה בשלה בו".
המהלך שפיטנגו עשתה הוא אימוץ הערכים גם על חברות חדשות וגם על קיימות. "קודם כל אנחנו משקיעים בסטרטאפים הכי טובים שיש מבחינת צוות וטכנולוגיה", מבהירה בליליוס, "אחר כך נבדוק את תנאי ההשקעה ורק לאחר מכן נוסיף את האימפקט כמדד. כלומר, אנחנו רוצים לעשות כסף ואקזיט ולייצר את החברות הכי מוצלחות אבל אנחנו לא רוצים לוותר על הערכים שלנו מה שחשוב לנו, הפלנטה, האוויר, העולם שנשאיר לילדים שלנו" היא מסבירה, "לכן אנחנו חושבים איך משלבים ערכים בתוך מה שאנחנו עושים. נסתכל פנימה על החברה דרך עיני ה-ESG, על הלקוחות והעובדים, איך נוכל להיות אחראיים יותר – האם יש נוהל למניעת שחיתות? האם כשחייבים לטוס בוחרים במלונות ירוקים? נבחן את טביעת הרגל הפחמנית שלנו". הדבר הבא שעושה הקרן הוא בחינת האימפקט של החברה כלפי חוץ לפי 17 יעדי הפיתוח (הSDG) של האו"ם. "נסתכל על המוצר והמודל העסקי, נבחן מה המוצר עושה לטובת האנושות וכיצד הוא קשור ליעדי הפיתוח. אימפקט מדיד גם בחברות שהמוצר שלהן אינו נראה כאימפקט בהתחלה, חברת סייבר לדוגמה, יכולה להגן על דאטה של בתי חולים".
הצד השני של המטבע
לא רק דרך הפעולה של הקרנות השתנתה, אלא גם הדרך שבה פועלים יזמים ויזמיות, התחומים בהם יפעלו ואפילו השקפים במצגת שלהם למשקיעים. בתפקידה האחרון, כיהנה ליאת פרימור כחברת הנהלה בטבע ארה"ב ופיתוח מוצרים לשוק האמריקאי. "כשעברתי לשם הבנתי שטבע מוכרת כל תרופה רביעית, אבל אנשים לא יודעים אפילו מה הם קונים", היא מספרת. "אני בעצמי הייתי בהריון מסובך והרופא נתן לי תרופה לא נכונה שיכלה להרוג אותי, רק ההכרות שלי עם עולם התרופות מנעה אסון. הבנתי שיש המון אנשים שפשוט מקבלים טיפול תרופתי לא נכון וזו בעיה עצומה ברחבי העולם שמביאה להפסד של 200 מיליארד דולר בשנה".
ב-FeelBetter שהקימה פרימור יחד עם יורם הורדן, מבקשים לפתור בעיה קשה הנובעת מטיפול תרופתי לא מתאים. "בין 25-35% מהאשפוזים בגיל השלישי בארה"ב ובישראל נובעים מתרופות לא מתאימות, האלגוריתמיקה שלנו יכולה לזהות לפי קריאה של תיקים רפואיים מי יתאשפזו בשלושת החודשים הקרובים ולמנוע זאת. המערכת שלנו לא רק מביאה לרופאים את המטופלים שזקוקים להם באמת, אלא גם מורידה ב30% לפחות את הזמן שרוקח יתכונן לפגישה עם המטופל".
השירות של FeelBetter הצליח בפיילוט שנעשה יחד עם קופת החולים 'לאומית' בקרב 150 אלף מטופלים כרוניים, כעת המוצר מיועד לארגוני בריאות בחו"ל וקופות חולים נוספות בישראל. "המעבר לתיקים רפואיים אלקטרוניים בישראל שיפרה את הפיתוח שלנו משמעותית, כמו גם התפיסה החדשה בחברה האמריקאית לפיה ארגוני הבריאות חולקים את הסיכון עם חברות הביטוח. כל אלו הם חלק מהמעבר לרפואה מונעת". מי שהשקיעו ב-FeelBetter הן בין היתר קרן האימפקט הצעירה GoodCompany ורשות החדשנות, במסגרת התוכנית לנשים וקידום בריאות דיגיטליים.