"התחזקות השקל מול הדולר היא סימן להתאוששות"
שער הדולר הגיע לשפל היסטורי של שלוש שנים ומשקף סיכון נמוך יותר בכלכלה הישראלית, על רקע התמתנות המלחמה. עם זאת, סקטורים מוטי מט"ח כמו הייטק, פארמה והתעשייה עשויים להיפגע

הירידה בסיכון של הכלכלה הישראלית ניכרת גם בשער השקל-דולר: שער הדולר ירד בימים האחרונים באופן ניכר והגיע לשפל של 3.19 שקל נכון לאתמול (רביעי). התחזקות השקל על חשבון הדולר נרשמת על רקע התמתנות המלחמה וחוסנה של הכלכלה הישראלית.
לדברי רוני אלפרן, סמנכ"ל הדאטה בחברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט, התחזקות השקל היא אירוע כלכלי משמעותי בעל השלכות רוחב על המשק הישראלי. "הקריטריון הראשון הוא הפחתת האינפלציה. רוב החומרים המיובאים לישראל כגון חומרי גלם, מוצרי חשמל, מזון דלק ועוד נרכשים במטבע חוץ ובעיקר בדולרים. כאשר השקל חזק יותר עלות הייבוא בשקלים יורדת עלות הייבוא, והיא מובילה באופן עקרוני לירידת מחירים או לפחות לבלימה של העליות. בכך, היא תורמת להתקררות האינפלציה. מגמה זו מעניקה מרחב פעולה גבוה יותר לבנק ישראל ועשויה להגדיל את הסיכוי להפחתת ריבית לקראת ההחלטה הקרובה. בנוסף, התחזקות השקל מצביעה על אמון גובר בכלכלה המקומית וירידה בפרמיית הסיכון, מה שעשוי להקל על משיכת השקעות זרות". לדבריו, גם משקי הבית והצרכנים עשויים להרוויח. "מוצרים ושירותים הנקובים במטבע חוץ כמו טיסות, מלונות וקניות באתרים בינלאומיים הופכים לזולים יותר בשקלים".

מאידך, אלפרן מצביע גם על סקטורים שעשויים דווקא להיפגע מהתחזקות השקל. "כששער החליפין נשחק, חברות יצואניות מקבלות פחות שקלים על כל דולר שהן מכניסות בעוד שעלויות השכר שלהן נותרות זהות, ובשקלים. כתוצאה מכך, המרווח התפעולי שלהן מצטמצם מיידית".
עוד הוא מציין כי "זהו סימן להתאוששות ואופטימיות כלכלית שעשויה לתרום למאבק באינפלציה ולפתוח פתח להקלות מוניטריות מצד בנק ישראל. עם זאת, חברות יצואניות וכאלו שפועלות בתחומי התעשייה, ההייטק והפארמה עשויות להתמודד עם שחיקה ברווחיות ולכן גם לעלייה בסיכון של פיטורי עובדים בתעשיות הללו".
"הברומטר" לסיכון
חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, מציין כי "התחזקות השקל משקפת את ירידת פרמיית הסיכון של ישראל בעקבות סיום המלחמה והערכות להתייצבות הפסקת האש. סיום המלחמה מייצר אופק לחזרה לצמיחה כלכלית, הקטנת נטל הביטחון ותקווה לחזרת משקיעים זרים לשוק המקומי".
הרצוג אף מצביע על כך כי שער הדולר משמש באופן מסורתי כ"ברומטר" לפרמיית הסיכון במשק. "אחרי ה-7.10, ראינו את השקל נחלש עד לרמה של 4 שקלים דולר. כעת, אנחנו רואים מגמה של התחזקות השקל על רקע סיום המלחמה. הירידה בשער החליפין תומכת בהפחתת יוקר המחייה והתמתנות האינפלציה ולכן גם נותנת רוח גבית להפחתת הריבית".

ההשפעה לא מיידית
התחזקות השקל עשויה גם לגרור הפחתת מחירים גם עבור הצרכן הפרטי, אך לא בטוח שהיא תהיה מיידית. דניאל בר שדה, סמנכ"ל השיווק של רשת "עולם הקולנוע והחשמל", מסביר כי "שער הדולר יגרום בעתיד לירידת מחיר ולא כרגע. זאת, משום שכעת המלאים שנמצאים בארץ כעת מתומחרים לפי השער הקודם של לפני כחודשיים.

לעומת זאת, בסחורה שתגיע לישראל בעוד כחודשיים נוכל כן לראות את השפעת שער הדולר הנוכחי וכן נראה ירידות מחיר. בעולמות הייבוא השפעת שער הדולר על המחיר לצרכן אורכת זמן, אך במחשבים ניידים שמגיעים מדי שבוע יש ירידה של 5%-10% עקב התחזקות השקל"