דווקא השנה: מתי נראה סוף סוף ריבית על הפלוס שלנו בעו"ש?

קורא נאיבי, שאולי החמיץ איכשהו את נתון הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בישראל (29.4 מיליארד שקל ב-2024), עוד היה עשוי לחשוב שהנה הנה מתחיל לו השינוי שכולם מצפים לו בנוגע ל-כ-230 מיליארד השקלים ששוכבים ביתרות הזכות של הישראלים.

האמנם? האם הבנקים הישראלים באמת מתחילים לפתח הגינות בסיסית, שבמסגרתה לא רק יגבו ריבית דו-ספרתית על המינוס בחשבונות העובר ושב, אלא גם ישלמו ריבית סבירה על כסף ששוכב ביתרות הזכות?

אין צורך להיסחף: קריאה מהירה בדיווחים על הצעד של דיסקונט מעלה, כי ריבית של 3% תשולם רק לבעלי יתרות של עד 10,000 שקל בעו"ש, ורק אם סך ההשקעות בחשבונם (פיקדונות, ניירות ערך, מט"ח) לא עולה על 30,0000 שקל. בדיסקונט טוענים כי מדובר בלקוחות רבים. נניח. 

מכאן, לכוכבית מס' 1: "מבצע" הריבית על יתרות הזכות בעו"ש יימשך בדיסקונט רק עד סוף השנה האזרחית הנוכחית. הבנק אמנם הצהיר כי ימשיך להעניק ריבית לחלק מלקוחותיו גם בשנה הבאה, אבל לא פירט כמה ריבית ולכמה לקוחות. מה שנקרא, מעונן עד ערפילי. 

כוכבית מס' 2: תשלום הריבית שעליו התחייב דיסקונט הוא חלק מ"מתווה החזר הרווחים של הבנקים לציבור", שעליו הכריז בנק ישראל במרץ 2025. במסגרת המתווה אמורים הבנקים להעניק לציבור הטבות בשווי כ-3 מיליארד שקל בתקופה שבין הרבעון השני של 2025 לרבעון הראשון של 2027. כלומר, גם ההטבה הנוכחית של דיסקונט, המוערכת במאות אלפי שקלים בלבד, אינה איזה פרץ של רצון טוב, אלא חלק מתוכנית כוללת של הבנקים להתמודד עם הזעם הציבורי על רווחי השיא שלהם דווקא בעיצומה של מלחמה קשה, עם מאות אלפי נפגעים, מפונים ומה לא. 

 פי 45 לטובת הבנקים 

כך או אחרת ולמרות כל הכוכביות, המבצע של דיסקונט הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון. מספיק מבט אחד מהיר בנתונים העגומים, כדי להבין את זה: רק 7.6% מיתרות הזכות בבנקים כיום זוכות בכלל לקבל ריבית כלשהי. 92.4% מקבלות אפס עגול. הריבית הממוצעת על יתרת זכות בעו"ש בבנקים עומדת כיום, לפי נתוני בנק ישראל, על 0.1% בלבד, לעומת ריבית  ממוצעת של 12.7% על יתרות החובה בעו"ש ולעומת ריבית בנק ישראל, העומדת כיום על 4.5%.

כדי להבין עד הנתונים הללו קיצוניים, מומלץ להמחיש אותם במספרים. הנה: על כל 10,000 שקל ששוכבים ביתרת זכות בעו"ש הבנקים מרוויחים כיום לפחות 450 שקל (4.5% ריבית), אבל משלמים חזרה לציבור בממוצע רק 10 שקלים (0.1% ריבית).

כלומר: קיים פער של פי 45 לטובת הבנקים ברווח על כסף ששייך בכלל לציבור. נכון, ההפקדה בעו"ש מאפשרת למפקידים זמינות ונזילות של הכסף - וזה חשוב. אבל, גם כך נדמה כי הבנקים, על רווחי העתק שלהם, היו יכולים להרשות לעצמם להרוויח קצת פחות בגזרה זו. 

"זה אולי נראה במבט ראשון שאילצו את הבנקים לתת הטבות בסדר גודל של 3 מיליארד, אבל אני רואה כאן בעיקר גימיק", אומר יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. "כדאי לשים לב שאין שום מנגנון של אכיפה על הבנקים במתן ההטבות. נגיד בנק ישראל עושה להם נו נו נו, אבל אין כאן הרבה יותר מזה. כמו בתחומים אחרים, המטרה היא קודם כל היא לשמור על הבנקים ורק אחרי זה להתייחס לציבור. רואים את זה גם בשיקולי הריבית של הנגיד, פרופ' אמיר ירון. זו התנהלות שלא תעלה על הדעת, אבל בנק ישראל נוהג כך בשנים האחרונות".

 הבנקים משחקים את המשחק? 

"כן, הם כבר התרגלו לכך שמדי פעם הנגיד מבקר אותם די בעדינות ואז הם ממשיכים לעשות מה שהם רק רוצים. לפעמים הם נותנים לו איזה אתנן קטן ובזה נסגר העניין לכמה חודשים, עד הסבב הבא. רק לבנק אחד בישראל, בנק הפועלים, יש כיום מנגנון אוטומטי שבו העו"ש מתאפס בכל יום והכסף שם נכנס לפיקדון נושא ריבית. זה לדעתי מנגנון שבנק ישראל היה חייב לאכוף מזמן בכל הבנקים". 

על מה אתה מדבר? כלקוח ותיק של בנק הפועלים, מעולם לא קרה לי שיתרת הזכות בעו"ש עברה אוטומטית לפיקדון.

"ברור, אתה צריך לבקש את זה".

אה… ולמה הבנקים לא מספקים שירות כזה כברירת מחדל? 

"אין להם שום אינטרס לספק את זה, הרי בעו"ש שוכבים 230 מיליארדי שקל. למה שהם יעשו איזשהו צעד, איזשהו מאמץ בנושא הזה? הנגיד היה צריך להיות המבוגר האחראי, שידאג לייצר מנגנון הוגן כלפי הציבור. בינתיים, הוא ממש לא בכיוון ולא נראה כמו מישהו שיזיז את הבנקים ימינה או שמאלה".

היית רוצה שהנגיד יילך נגד הבנקים? 

"זה דווקא אחד הנושאים היחידים שבהם אני לא בא בטענות לנגיד הנוכחי, מכיוון שגם נגידים קודמים קודם כל דאגו ליציבות הבנקים ורק אחר כך לציבור. זו אסטרטגיה שהנגיד ירון ירש מקודמיו, אבל אימץ אותה לחיקו בשמחה רבה. כבר יותר משנתיים, מינואר 2023, הוא ברוטינה של לשבת בצד ולא לעשות כלום. לא רק בנושא הזה, גם בריבית ובהתערבות בשוק המט"ח. בנק ישראל לא מתמודד. יש לא מעט צעדים שהנגיד היה יכול לנקוט - ובינתיים לא נקט אף אחד מהם".

מה עם הממשלה? למה היא לא מתערבת?

"כאיש מקצוע, אני מתנגד בחריפות להתערבות של הממשלה ופגיעה בעצמאות בנק ישראל. כולנו יודעים מה המחיר של זה, ורואים מה קורה בארצות הברית. אני תמיד אומר באירוניה שלמזלו של הנגיד לממשלת ישראל יש דברים אחרים לדאוג להם כרגע. זה לא היה עובר בשתיקה בזמנים נורמליים".

מה היה קורה בזמנים נורמליים?

"בזמנים נורמליים הממשלה, שתפקידה לדאוג לציבור, היה מתערבת במצב בו הנגיד לאורך זמן לא עושה שום צעד אקטיבי".

ביטחון ונוחות לפני תשואה

בהנחה שהבנקים לא ממש מתכוונים להתחיל להעניק ריבית בנק ישראל על יתרות זכות בעו"ש, מה יכול לעשות ציבור החוסכים?

ראשית, כל התקדמות מתחילה בהבנה והפנמה של המצב הקיים. "צריך לזכור שבנקים הם מוסדות פיננסיים למטרת רווח", אומרת אסתר ז'אן איבגי יועצת משכנתאות ופיננסים, סגנית מחוז בהתאחדות יועצי המשכנתאות. "הם בוחנים מגמות כל הזמן, רואים שהלקוחות לא ממהרים למשוך יתרות עו"ש ומבינים שיש כאן הזדמנות. חלק גדול מהציבור מעדיף להחזיק יתרה נזילה. הבנקים מביאים את זה בחשבון בחישובי רווח ובניהול סיכונים".

איך הבנקים מרוויחים מהכסף שלנו בעו"ש? 

"הם פועלים אקטיבית לייצר הכנסה מהכסף, בעוד שהלקוחות פשוט משאירים אותו 'ישן'. עודפי הזכות של הציבור מנוצלים על ידי הבנקים להשקעות באג"ח, העמדת אשראי או הפקדה חוזרת בבנק ישראל – הכול ללא עלויות מימון ובצורה פשוטה מאוד. רוב הציבור לא מודע לכך ולא יודע מה הבנק עושה עם הכסף שלו מאחורי הקלעים. רבים בטוחים שהכסף בעו"ש פשוט 'ממתין להם', בלי להבין שהוא מניב רווח עצום לבנק - רווח שאולי היה יכול להניב גם להם". 

מה גורם לציבור להשאיר כ-230 מיליארד שקל ביתרות זכות בעו"ש?

"צרכים שונים, שהמכנה המשותף להם הוא תחושת ביטחון. מי שמשאיר כסף בעו"ש לרוב מייעד אותו למטרה ברורה: רוכשי דירות לא רוצים לסכן את ההון בטווח הקצר; אנשים מבוגרים שחוו משברים כלכליים מעדיפים זהירות; בעלי עסקים צריכים נזילות לפעילות שוטפת. אנשים מרגישים יותר רגועים כשהכסף נגיש להם כאן ועכשיו. במקרים כאלה, השאיפה לנוחות וביטחון גוברת על הרצון לתשואה גבוהה".

מה יכול לעשות מי שבכל זאת מחפש גם תשואה? 

"חשוב לדעת שיש היום מגוון אלטרנטיבות פשוטות ונזילות, המאפשרות לקבל ריבית בלי לוותר על זמינות. נציין שתי דוגמאות בולטות: הראשונה, קרן כספית: השקעה סולידית מאוד, בעיקר באג"ח ממשלתיות קצרות. הקרן נזילה בתוך יום עסקים ומניבה תשואה של 3.5%–4%. החיסרון, אם אפשר לקרוא זה ככה: הלקוח צריך לנקוט פעולה אקטיבית ולבקש להעביר את כספו לקרן.  הדוגמה השניה - פיקדון יומי או שבועי בבנק: סגירת סכום קצר טווח, עם תחנות יציאה. מוצר סולידי, פשוט ונגיש, שמניב יותר מהשארת הכסף בעו"ש".

למה בעצם נשאר כל כך הרבה כסף בעו"ש? 

"הציבור לא תמיד רואה את המספרים הגדולים. מי שמחזיק כמה אלפים או עשרות אלפים בחשבון העו"ש, לא תמיד מתרגש לשמוע ש-4% על 100,000 שקל הם 4,000 שקל בשנה. חבל, כי מי שכבר הצליח לצבור הון לא צריך לחשוש לשלב בין האלטרנטיבות הקיימות: קרנות כספיות, פיקדונות, השקעות סולידיות וגם השקעות בסיכון גבוה יותר עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, כמו שוק ההון. אל תשאירו את כל הרווחים לבנקים".

לפחות הם מחזירים לנו עכשיו קצת מהרווחים, דרך מתווה בנק ישראל. 

"המתווה הוא רעיון יפה, אבל בפועל ההטבות שהבנקים נותנים משמשות אותם יותר ככלי שיווקי מאשר כפתרון אמיתי. התמורה הכספית לכל לקוח עדיין נמוכה".