מה עומד מאחורי היחלשות השקל? לאחר יומיים שבהם השקל ירד ערכו בכ-2 אחוזים מול הדולר, התחדש אתמול (שני) המסחר במט"ח בעליות והשער היציג נקבע בעלייה נוספת של כ-0.8 אחוז, ברמה של 3.468 שקל לדולר. בשבוע האחרון איבד השקל כמעט שלושה אחוזים מערכו מול הדולר.

 במערכת הכלכלית והפוליטית מנסים למצוא הסברים אפשריים להיחלשות, נוכח המשבר הפוליטי סביב הרפורמה במערכת המשפט וההסלמה הביטחונית בסוף השבוע. באופן לא מפתיע, גם הפעם תלוי מאוד את מי שואלים. "במשך שנים אנחנו רואים מגמה ברורה, שאם שוק המניות האמריקני עולה השקל מתחזק ואם השוק יורד - שקל יורד", מזכיר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. "אבל הנה עכשיו, זה כבר לא קורה. זה מלמד אותנו שיש עכשיו בזירה עוד גורם שמשפיע, ככל הנראה הדיבורים על רפורמות".

 זבז'ינסקי סבור שככל שיתפתחו הדברים בגזרה הביטחונית-פוליטית – כך יושפע חוזקו של השקל. "אם מדובר ברעש זמני נראה חזרה להתנהגות רגילה של הדולר-שקל מול שוק המניות", הוא מסביר. "אירועים ביטחוניים, אפילו מלחמה, בדרך כלל משפיעים על שוק לטווח קצר, אבל עכשיו אנחנו בתוך משהו שאני לא בדיוק יודע לצפות לאן הוא יילך". 

זה משבר נקודתי – או יותר מזה?  

"להערכתי, זה לא ישפיע לאורך זמן. אולי ייתכנו השפעות בטווח הארוך, אבל אם יימשך המצב הנוכחי עם כותרות יומיות על נושא הרפורמה, השוק יאבד פוקוס על הנושא הזה בהדרגה ונראה חזרה להתנהגות הטבעית במסחר".  

ירידת מתמשכת של השקל תפתח חזית נוספת במאבק הקשה ממילא באינפלציה

"נכון, אם יהיה פיחות בקצב מהיר הוא ילחץ את האינפלציה כלפי מעלה. זה משפיע על מחירי המוצרים המיובאים ועל סעיף הנסיעות לחו"ל, שנחשב סעיף משמעותי במדד. נכון להיום, התחזית מדברת על כך שהריבית תעלה ל אבל אם יימשך הפיחות יכול להיות שנראה משהו אחר. כל זה יקרה רק אם יהיה פיחות שלאחריו שער הדולר יישאר ברמות יותר גבוהות, ולא יחזור לנקודת המוצא של המהלך". 

 זבז'ינסקי מסביר בכלליות כי כניסה של כוח חדש שמשפיע על שער החליפין תגרום לשווקים כולם להיות תנודתיים. עם זאת, כשנשאל אם אכן לאחרונה נכנס כוח חדש מהסוג עליו דיבר לזירה – הוא ממהר לסייג. "לא יודע, זה לא קורה בזירה הכלכלית".

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש (צילום: רמי זרנגר,  יח"צ)
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב | צילום: רמי זרנגר, יח"צ

 "שינוי לא אמור להתבצע בשבירת כלים"

יוסי פרנק, מנכ"ל מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים, משתמש בשפה יותר החלטית. בניגוד לזבז'ינסקי, פרנק מצייר תמונה חד משמעית: "כל מה שקורה כיום בשקל-דולר זה נטו מה שקורה במגרש הפוליטי. בימים האחרונים, אנחנו רואים שינוי דרמטי והשקל נחלש בעיקר בגלל השינויים שהממשלה החדשה רוצה לבצע במערכת המשפט".

 זה תהליך שהחל עכשיו?

 "כשהגופים הזרים שפעילים בבורסה הישראלית רוצים לקנות מניות, הם מוכרים דולרים והשקל מתחזק. לעומת זאת, כשהם מוכרים מניות וקונים בחזרה דולרים, השקל נחלש. זה מה שקורה בשני גלים בתקופה האחרונה. הגל הראשון היה בדצמבר, כשקרן העושר של נורבגיה שמנהלת נכסים בכ-1.3 טריליון דולר, הודיעה שהיא מפסיקה את פעילותה בישראל. לצידה הפסיקו פעילות גם כמה גופים יותר קטנים. הגל השני, שמתרחש בימים האחרונים, הוא כבר יותר קיצוני ומתנהל בניגוד למגמות המסחר בעולם. זה גל שנובע כל כולו מההחלטות שעומדת לקבל הממשלה החדשה". 

לא מעט אנשים יחלקו עליך ויאמרו - 'מה אתה מבלבל את המוח? אירועים כאלה אף פעם לא משפיעים על שוק ההון לאורך זמן, מקסימום השפעה חדה וקצרה ואחר-כך זה תמיד מתיישר'

"מישהו שאומר את זה או שלא מבין מה הוא מדבר, או שלא מבין מה קורה בשוק, או שהוא בעל אינטרס. מבחינתי, זה לגמרי בסדר לדבר מהפוזיציה, השאלה היא מה הטיעונים שלך. אבל בשטח, לראשונה זה הרבה מאוד זמן, אנחנו רואים שכל הגורמים המקצועיים יוצאים נגד זה. מאות כלכלנים בכירים, כולל אנשים ששימשו במשרות אמון בממשלות ליכוד קודמות; פרופסורים באוניברסיטאות הכי גדולות וכל הפרופסורה בישראל; מנכ"לים לשעבר במשרדי ממשלה, הכי בכירים  - אם כל האנשים האלה יוצאים ואומרים שיש פה סכנה אמיתית, אז כנראה שיש דברים בגו. מלבד סכנה אמיתית לדמוקרטיה בישראל, יש פה גם סכנה אמיתית לאיך העולם יתפוס את מדינת ישראל מבחינה כלכלית. ראינו את הדברים האלו קורים בטורקיה, פולין והונגריה ואנחנו לא יכולים להמשיך לספר לעצמנו שנעמוד בזה, כי אנחנו כלכלה חזקה".  

יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

ראש הממשלה נתניהו הגדיר את הכסף שיוצא עכשיו מהשקעות בישראל כ"כסף טיפש"

 "זה הכינוי האחרון שאפשר לתת לכסף שיצא מכאן בימים האחרונים. העצה שלי האישית לראש הממשלה: אל תתייחס לגורמים שמזהירים אותך כטיפשים, לא כולם כאלה. מרבית העולם העסקי - ואני כולל בכך גם את המשפטנים והאקדמיה - סבור שהרפורמה המשפטית הכוללת היא צעד קיצוני שאסור לאשר אותו במלואו. לא הייתי מחפש את השניים-שלושה שיעמדו לצדך ויגידו שאין בזה שום סכנה. עדיף לעצור רגע, לחשוב, להתייעץ. לא חושב שיש מישהו שסבור שלא צריך לשנות כלום במערכת המשפט, אבל שינוי אמור להתבצע בצורה חכמה, לא בשבירת כלים. זה לא עובד בכלכלה מודרנית וגם לא במדינה מודרנית, במיוחד במדינה כמו שלנו שלא עומדת לגמרי בזכות עצמה ועדיין תלויה במידה מסוימת בחסדי העולם המערבי וארצות הברית".

 מה יקרה לכלכלה הישראלית אם הרפורמה המשפטית תעבור במלואה? 

 "אם זה יהיה, אני צופה השלכות דרמטיות לכלכלה הישראלית, אבל חשוב להדגיש שאני לא נותן סבירות גבוהה לתרחיש הזה. המאבק שמתפתח כאן מבפנים רק יסלים. אף אחד לא יוותר, אף אחד לא ייתן לזה לקרות. זה כבר מוציא אנשים לרחובות וייתכן שהם יעשו גם הרבה יותר מזה. אני מעריך שבסופו של דבר נתניהו יתעשת, או שאנשים אצלו בתוך המפלגה יקומו וימתנו את התהליך".