השקל ממשיך לשבור שיאים - אז למה רשימת הנפגעים מתארכת?

"היזהר במה שאתה מבקש" אומרת האימרה והנה - זה שוב קורה בשוק המט"ח: רק לפני כשנה, באפריל 2025, שייט לו שער השקל-דולר על כ-3.7 שקלים לדולר, אבל מאז הוא התחזק בכ-20%. ביום רביעי שעבר הדולר נסחר, לראשונה מזה 31 שנים, מתחת ל-3 שקלים לדולר - והיד עוד בהחלט נטויה. כמה עוד יכול להתחזק השקל ומה המחיר שחלקנו עלולים לשלם?

"לפני כמה שנים הערכתי שהדולר יגיע ל-2.8 וצחקו עליי", נזכר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "עכשיו כולם מתחילים לראות שזה ריאלי, אפילו יותר נמוך מכך. תהיה תנועת מטוטלת והדולר גם יעלה, אבל הכיוון והמגמה הם למטה".

למה זה קורה?

"אף אחד לא אוהב לממש הפסדים, אלא אם כן אין ברירה. הרבה מאוד משקיעים שכנעו את עצמם שהדולר יעלה במלחמה ויגיע ל-4 שקלים, אבל היום כבר אין להם ברירה אלא להכיר במציאות, לשים את החלומות בצד ולהתחיל לפעול. גם ישראלים שהשקיעו בוול סטריט ולא הביאו בחשבון את השפעת הפוזיציה במט"ח מתעוררים עכשיו".

מה עם התעשיינים?

"הם מכנסים אספות חירום וחוששים שהממשלה ובנק ישראל יכולים כיום לתת רק אקמול, ושאם המצב הנוכחי יימשך או יחמיר זו תהיה מכת מוות להרבה מאוד מפעלים. אצל כל המפעלים שהם לא מפעלי היי-טק עם שולי רווח גרנדיוזיים, מדובר בקטסטרופה. כל מי שלא עובד כיום עם גורמים מקצועיים ולא מחשב על הגרוש את המשמעות של האיסוף, נמצא בבעיה גדולה". לדברי פריימן, אלו שנפגעים מהתחזקות השקל צריכים להתחיל לקבל את המצב ולהיערך למציאות הזו במקום לנסות לשנות אותה. "המגמה תמשיך להיות כלפי מטה. אנשים צריכים להפנים את זה", הוא אומר.

בהקשר זה, הוא מדגיש שבנק ישראל אינו הכתובת לפתרון הבעיה. "בנק ישראל לא יכול ללכת נגד השוק. הוא יכול למנוע אירוע נקודתי, קיצון, אבל הוא לא יכול לשנות את המגמה לעשר השנים הבאות. וזה הדבר המשמעותי. הוא יכול להתערב עכשיו כדי לעזור לשוק, לא אתפלא אם יתברר שהוא כבר פעל מאחורי הקלעים. יכול להיות שהאוצר, כנגד הגיוסים שיש לו במט"ח, יחליט שעכשיו הוא עושה רכישת מט"ח יותר גדולה ויקפיץ את הדולר ל-3.10. אוקיי, אז מה? זה לא ישנה את המגמה. בטווח הארוך, השקל יהיה חזק. לכן מי שמסתכל קדימה, אם יהיה כזה אירוע והמדינה תספק לו הזדמנות למכור מט"ח בשערים גבוהים - מצוין, שיינצל את זה".

אתה אומר שזה לא הולך להיגמר לא מחר ולא מחרתיים. מה אפשר לעשות?

"המדינה צריכה לתת ריבית יותר נמוכה וגם הטבות ופטורים מארנונה לתעשיינים, לצמצם את העלויות השקליות שלהם. זה בדיוק הסיפור של הסבסוד ההיסטורי שהיה במדינת ישראל. אתה צריך לטפל בנקודה הפרטנית ולא לסבסד את כל השוק. כשאתה מתערב, אתה מפזר את הכוח שלך על רבים".

ומה יקרה לא יינקטו צעדים כאלה?

"אנחנו לא נראה במדינת ישראל את כל התעשייה שנמצאת בפריפריה המסורתית. כל מי הספקים למפעלים הגדולים יימחקו, כי הגדולים יעדיפו לייבא במקום לקנות בשוק המקומי. כל מפעלי הפחים, המתכת - כולם ייעלמו. הם לא יכולו להתקיים. כל מי שיש לו נגיעה לייצוא, לא תהיה לו זכות קיום. שולי הרווח של המפעלים בפריפריה לא מאפשרים שחיקה של 20%-30% ברווחיות. זה לא הייטק".

"פיטורים על רקע שקל חזק"

"עוצמת השקל הלכה והתחזקה מאז מבצע הביפרים בספטמבר 2024, שהבהיר שהאיום הקיומי על מדינת אינו חזק כפי שחשבו", אומר ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SFP, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי. במקביל, הוא מוסיף, היו מהלכים של נשיא ארה"ב טראמפ להחלשת הדולר. "למעשה יש כאן שתי מגמות שהולכות באותו כיוון ומשפיעות על השקל-דולר".

לדבריו, הכוחות הכלכליים מראים שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר. "אבל התקדימים ההיסטוריים מראים שבכל פעם שהגענו לסביבות ה-3 שקלים, כמו עכשיו, מתרחשת התפתחות כזו או אחרת שעוצרת את המגמה". לשאלה עד מתי המגמה תימשך הוא משיב בנחרצות: "בניגוד לכל מיני חזאים, נביאים ושרלטנים, אין לי שמץ של מושג".

פלוטינסקי מציע למקד את הדיון בפגיעה שספגו ישראלים רבים, שהצטרפו לטרנד ההשקעות במדד הדגל של וול סטריט, S&P 500. "המדד הזה אמנם עשה תשואה דו ספרתית ב-12 החודשים האחרונים, אבל מבחינת הישראלית מדובר בחשיפה דולר ובנטרול ירידת הדולר מול השקל S&P 500 עשה תשואה על סף השלילית. כלומר, הדולר ירד בתקופה זו יותר מאשר ה-S&P 500 עלה".

מי נפגע מהמהלך הזה יותר - ומי פחות?

"רוב הישראלים שנהרו להשקיע במדד הזה, עשו את זה בניגוד לצרכים שלהם כמשפחות ישראליות שחיות במדינת ישראל וקונות בשקלים. לא נכון לעשות את זה בלי גידור לחשיפה הדולרית. ועדיין, היו ישראלים שנפגעו אפילו יותר, כי הם השקיעו באגרות חוב אמריקאיות. לאגרות כאלו יש תשואה של 4%-6%, כך שאם הדולר מאבד 15%-16% - ההשפעה על ההשקעה ברורה"

כל אותם משקיעים ישראלים שנפלו - מה, הם לא מבינים את מה שאמרת כאן? אף אחד לא סיפר להם?

"התשובה נחלקת לשניים: קודם כל, המסחר הולך בשנים האחרונים יותר לכיוון של מסחר עצמאי. ומה לעשות, רוב המשקיעים העצמאיים בכלל לא נכנסים לרזולוציות כאלו ולא הבינו שכאשר הם קונים מדד או מניה, הם קונים גם התחייבות מט"חית. בבור הזה נפלו, להבדיל, גם הרבה סוכני ביטוח, שפשוט הצמידו את הכסף של הלקוחות שלהם לטרנד העכשווי, שהיה S&P 500. אחוז המשקיעים הישראלים שנפלו כך, בהשקעה של כמעט 100% במדד האמריקאי, הוא עצום. ואגב, עכשיו, כשהדולר מתחת ל-3 שקלים, רבים מהם עוברים להשקעה 100% או כמעט 100% בשקל. האם נכון לעשות זאת? בכלל לא בטוח".

איך אפשר להימנע מטעויות כאלו?

"קודם כל, להקפיד על פיזור בתיק. לא להשקיע הכל במקום אחד. מעבר לכך בית ההשקעות מציעים כיום מסלולים שמאפשרים גידור, למשל השקעה במניות הטכנולוגיה בנאסד"ק עם גידור מטבעי מלא, מגודר שקל. אפשר ללכת על זה במכשירים פנסיוניים".

הישראלים נפגעו גם ברמת התא המשפחתי?

"מאוד תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה. כשאותה משפחה שטסה לחו"ל, קונה באמזון או קונה מוצרי אלקטרוניקה זה טוב לה. מצד שני, אם המגמה הזו תימשך לא יהיה מנוס מפיטורים על רקע שקל חזק בחברות יצואניות ישראליות - וזה כמובן יפגע בלא מעט משפחות".