"עמלות מט"ח? זה העולם של אתמול": מהפכת הקריפטו של טראמפ יצאה לדרך

אומרים שגם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום. במקרה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ייתכן כי שעת הדיוק התרחשה ב-17 ביולי 2025, כשאושרו שלושה חוקים והחלטה אסטרטגית שאמורים להזניק את ארצות הברית למעמד של מובילה עולמית בתחום הקריפטו. על הדרך, ייתכנו גם שינויים טקטוניים בצריכת הכסף העולמית: מדינות עלולות לאבד את המטבע הלאומי שלהן בעוד אזרחיהן מממנים הלכה למעשה את החוב הלאומי האמריקני - אבל היי, זה דונלד, כך שהגיע הזמן שאחרי שנים שהעולם "מנצל באכזריות" את ארה"ב, היא תחזיר לו בדיוק באותו מטבע - רק דיגיטלי.

שלושת חוקי הקריפטו שאושרו בבית הנבחרים האמריקאי עוסקים בהסדרת השוק כולו, ברגולציה ספציפית לתחום המטבעות הדיגיטליים היציבים (נסביר בהמשך) ובמניעת אפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי צמוד דולר על ידי הבנק המרכזי בארה"ב. ההחלטה האסטרטגית מאשררת את כוונתו של טראמפ כי ארה"ב תקנה ביקטוין בכמויות גדולות כנכס רזרבה אסטרטגי לאומי לצד הזהב.

"החוקים החדשים משנים סדרי העולם", מעריך בן סמוחה, אושיית קריפטו ישראלית, מייסד אתר CryptoJungle והמכללה לבלוקצ'יין. "כשטראמפ נכנס שוב לבית הלבן הוא הקים מועצת קריפטו, שקיבלה מנדט להתוות בתוך 180 ימים את הדרך למסגרת החוקית והרגולטורית שלפיה יפוקח תחום הקריפטו בארצות הברית. המטרה הוגדרה כהפיכת הקריפטו לאחד משני אפיקי הצמיחה הכלכליים המרכזיים של ארה"ב, בנוסף ל-AI. טראמפ הגדיר עם הקמת הוועדה ארבעה נושאים מרכזיים שהוא מעוניין שיקרו - והנה, עכשיו הם קורים. זה הולך להשפיע חזק מאוד על כל העולם, כולל ישראל, שבינתיים משתרכת מאחור".

ד"ר צבי גבאי, עורך דין מוביל בתחום הבלוקצ'יין וראש מחלקת רגולציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, סבור כי החוקים החדשים מאוד חשובים, אך מגיעים באיחור של שבע שנים. לדבריו הסיפור מתחיל בכלל ב-2017, עם בום ההנפקות של הטוקנים הדיגיטליים שגרם לרוב העולם להתוודע לראשונה לקריפטו. "בשלב זה התחיל הוויכוח האם מטבעות דיגיטליים הם נייר ערך, ושתי הכלכלות המובילות בעולם - האמריקאית והאירופית - תפסו כיוונים מנוגדים. בעוד שהאירופים ישבו חמש שנים וחוקקו חוק קריפטו מסודר, האמריקנים קבעו שקריפטו זה נייר ערך, החלו לירות לכל הכיוונים ולהגיש עשרות הליכי אכיפה, כמו במערב הפרוע. בסופו של דבר, גם הרשויות בארה"ב הבינו שאי אפשר לקדם רגולציה באמצעות אכיפה, קודם צריך לדעת מה מותר ואסור. וזה מה שקורה עכשיו".

CLARITY Act: סדר בבלגן

החוק הראשון, והפשוט מבין השלושה, נועד ליצור מסגרת רגולטורית מוסדרת לתעשיית הקריפטו בארה"ב. "הרעיון הוא לתת בהירות, להסדיר גבולות גזרה בין הרשויות הרגולטריות הפיננסיות - הפדרל ריזרב, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון" מסביר סמוחה. "החוק נועד לתת כמה שיותר ודאות ליזמים, לחברות שרוצות לפעול בתעשייה וגם למשקיעים שרוצים להשקיע בה, כדי לאפשר את משיכת הכספים המטורפת שכבר מתרחשת ממילא ולהגדיל אותה באלפי מונים".

גבאי נזכר איך נראו פני הדברים בימי הבלגן. "מיזמי קריפטו שהגיעו אליי בשנים האחרונות - המלצתי להם לוותר על השוק האמריקאי. נכון, זו כלכלה מטורפת וכולם רוצים להיכנס אליה, אבל כל מי שעיניו בראשו ראה שזה פשוט לא מתאים. אז יש אירופה והמזרח הרחוק ויזמים אמרו לעצמם: אין ברירה, נוותר בינתיים על ארה"ב". אלא שעם חזרת טראמפ לשלטון, ממשיך גבאי, הדברים השתנו. "הוא בעצם בא ואמר בדרכו הלא מנומסת: מה זה הקשקוש הזה? בוא נעשה פה סדר, צריך רגולציה - והוא צודק".

הקריפטו הגיח לחיינו כבשורה אנטי-ממסדית, אלא שלדברי גבאי - הרגולציה וההשתלבות במערכת קריטיות קריטית להצלחתו. "לטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש נישה קצת אוטופית וקצת חתרנית של אנחנו הולכים נגד הממשלות והבנקים… זה חמוד, בסדר? זה מתוק נורא והיה חלק מההמראה של הביטקוין. אבל כדי שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תגשים את הייעוד שלה, צריך שהשוק הקונבנציונלי יאמץ אותה - והגופים המוסדיים הגדולים בעולם לא יאמצו אותה בלי רגולציה. הרגולציה שטראמפ מניע היא רגולציה מאפשרת, שתגרום לבלוקצ'יין להיכנס למיינסטרים של הכלכלה העולמית. ברגע שזה יקרה, כולנו נרגיש את זה".

GENIUS Act: לייצב את המטבעות היציבים

החוק השני, שעוסק לכאורה בתת-קטגוריה בתחום הקריפטו, הוא כנראה לב המהפכה. נדרש הסבר קצר: מטבעות דיגיטליים יציבים (stablecoins) הם מטבעות קריפטו הצמודים למטבע מרכזי, למשל לדולר או לאירו. ההצמדה הזו נועדה למנוע את הרעה החולה של התחום כולו - התנודתיות. במקום שהמטבע יקפוץ 20% לכאן או לכאן בכל יום מסחר, הוא צמוד לדולר ואמור לנוע בהתאם לתנועות המטבע האמריקאי.

ממשל טראמפ רואה במטבעות היציבים מפתח רב עוצמה לשינויי כללי המשחק - לטובת האינטרסים האמריקאים, כמובן. "היו הרבה שאלות בנוגע למטבעות דיגיטליים יציבים, רבים חזו במשך שנים את קריסתם, אבל הם הפכו למטבעות הדיגיטליים הכי שמישים בכל מה שקשור להעברות כסף גלובליות", אומר יונתן אירם, שותף במחלקת ההיי-טק והון סיכון של מיתר עורכי דין. לדברי אירם, שמוביל את העיסוק בבלוקצ'יין ובמטבעות קריפטוגרפים במיתר, החוק בא להסדיר את האירוע, "לתת מסגרת חוקית לגופים שרוצים להנפיק מטבעות יציבים ובמקביל גם להגן על הצרכנים", כדבריו.

באילו מקרים למשל?

"מהגרי עבודה שצריכים להעביר כסף הביתה, נתקלים בריביות עושק בשוק המט"ח וברור שעדיף להם להעביר את הכסף במטבעות דיגיטליים יציבים. לי עצמי לקח שלוש שנים מרגע שהתחלתי לעסוק בקריפטו ועד שהתחלתי גם להשתמש במטבעות דיגיטליים, אבל כשמנסים זה פשוט מדהים, הכסף עובר בשניות. גם בארץ, רוב משתמשי הקריפטו מחזיקים מטבעות יציבים. הם מאוד נוחים כתחנת מעבר מפוזיציה לפוזיציה, למשל אם עשית רווח על מטבע אחד ועדיין לא החלטת מה תהיה ההשקעה הבאה. ועדיין, חסם הכניסה המרכזי לקריפטו היה ונשאר השימושיות, עד כמה זה נוח ופשוט למשתמשים. החוקים הם צעד בכיוון הנכון, אבל בסופו של דבר צריך אימוץ של התחום והתקרבות של הקריפטו לקונצנזוס מבחינת שימוש".

גם גבאי מדבר בשבחי המהירות. "השינוי מתחיל הפעם מהמטבעות הדיגיטליים היציבים", הוא אומר. "הם מאפשרים ליהנות מיתרונות הבלוקצ'יין, בשילוב היציבות של מטבעות כמו הדולר והאירו. אם לקוח חדש במשרד עורכי הדין שלי צריך בדחיפות חוות דעת, אקח ממנו מקדמה. הבעיה שלפעמים לוקח למקדמה שבועיים עד שהיא מגיעה אלינו דרך המערכת הבנקאית. בקריפטו זה מגיע תוך 20 שניות. עד היום התנודות במטבעות הדיגיטליים היו כל כך מטורפות, כך שאם משלמים לך באית'ריום המטבע עלול לצנוח ולגרום לך לאבד חלק מערכו. למי שאינו מהמר, זו תנודתיות בלתי נסבלת. מטבע יציב, הצמוד לדולר, סוגר את הפינה הזו - אני נהנה מהיתרון של הבלוקצ'יין, בלי החיסרון של התנודתיות".

סמוחה מצטרף לדברים. "אם אתה רוצה להעביר כסף דרך הבנק לחו"ל, בהצלחה לך לחכות 3-5 ימי עסקים ולשלם מינימום של איזה 30-50 דולר עמלה, גם אם תעביר סכומים קטנים. מעבר לכך, מחכה לך גם הר של שאלות כי נקודת המוצא היום של המערכת הבנקאית היא שאם אתה מעביר מט"ח באופן גלובלי אתה עבריין שצריך להוכיח שכל העברה חוקית. המטבעות היציבים, לעומת זאת, מאפשרים לך להחזיק דולר בארנק בטלפון הנייד ולהעביר אותו ישירות לאדם אחר תוך כמה שניות, בעמלה כמעט לא מורגשת בכל סכום שתבחר להעביר. כל זאת, בלי שום בנק או מתווך אחר. השינוי הזה יוצר מהפכה בעולמות התשלומים".

אבל טראמפ התכוון שיקרה יותר מזה, נכון?

"נכון. חוק המטבעות היציבים לוקח את השליטה בחזרה לדולר האמריקאי. המטבעות היציבים למעשה ישמשו לגביית כסף על השימוש בדולר ועל מתן הלוואות בדולר, משהו שבנקים מחוץ לגבולות ארצות הברית היו יכולים לעשות בזול עד כה. אנחנו מדברים על טריליונים של דולרים שעוברים ביום ולכן זה מיליארדים של הכנסות פוטנציאליות למגזר הפרטי בארצות הברית, וכתוצאה מכך - גידול בהכנסות ממיסים".

לדברי סמוחה, ישנה גם זווית גיאו-פוליטית לסיפור. "ברית בריקס שמובילות מדינות כמו ברזיל, רוסיה הודו, סין ודרום אפריקה, מנסה להקים גוש סחר אלטרנטיבי לגוש שמובילה ארה"ב. לבריקס הצטרפו כבר יותר מ-15 מדינות ובדרך להצטרף עוד 30 מדינות. אחת המטרות המרכזיות שלהם היא להפחית את ההשפעה של הדולר. הבעיה מבחינת ראשי הבריקס היא שהם לא מייצגים בפועל את האנשים שלהם, את העם. אנשים בעולם מעדיפים בבירור את הדולר, יותר מ-45% מהחוב בעולם נקוב בדולר ויותר מ-65% מהתשלומים בעולם מתבצעים במטבע האמריקאי... מטבע צמוד דולר הוא כלי נשק עצום בידיים של הממשל בארה"ב. הם הולכים להשחיל את הדולר לכיסים של כל אזרחי מדינות הבריקס, תוך עקיפת המערכות הבנקאיות של אותן מדינות. כלומר, דווקא האזרחים של מדינות שמנסות להוריד את התלות בדולר - ארגנטינה, טורקיה, ניגריה, זימבבואה, קולומביה ואחרות - יממנו בפועל את החוב האמריקאי, כי הם מאמצים במהירות את השימוש במטבעות דיגיטליים יציבים".

מה קורה לדוגמא בארגנטינה?

"בארגנטינה סובלים כבר שנים מקריסת מטבע ומאיבוד אמון בממשל. בשוק השחור שם תקבל פי שניים או יותר על כל דולר אמריקאי ממה שתקבל על אותו דולר בבנקים בארגנטינה. כלומר, הבנקים, בחסות המדינה, מנסים לגנוב כסף מהאזרחים. כתוצאה מכך, ארגנטינה היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש במטבעות דיגיטליים יציבים צמודי דולר. כמעט כל האזרחים מחזיקים מטבעות כאלו ומשתמשים בהם ביומיום, אפילו לתשלום שכירות. המעבר המלא שלהם למטבעות יציבים על חשבון המטבע המקומי עשוי להיות הרבה יותר מהיר ממה שחושבים".

אתה רואה מצב שארגנטינה מוותרת על הפזו, המטבע הלאומי שלה, לטובת מטבע דיגיטלי יציב?

"חד משמעית כן. הנשיא שלהם, חבאייר מילאיי, כבר אמר שהוא רוצה להפוך את ארגנטינה למדינה דולרית. להערכתי, למדינות רבות לא תהיה ברירה אלא לוותר על המטבע שלהן. אלו שלא יוותרו יהפכו להיות הצפון קוריאות הבאות ויחסמו את האינטרנט מהאזרחים שלהם. אחרי שהאינטרנט עשה מהפכה של מידע בתקשורת, הוא עושה עכשיו מהפכה בכסף. לשמחתי, ארצות הברית הבינה את זה ודברים קורים היום מהר מהצפוי. שינויים שהיו אמורים לקרות עד 2035, קורים שישה חודשים אחרי שטראמפ נכנס לתפקיד".

Anti-CBDC Act – חסימה לדולר הדיגיטלי

החוק השלישי מונע מהבנק המרכזי בארה"ב להנפיק דולר דיגיטלי. "בנק ישראל מנסה כל הזמן לקדם את פרויקט השקל הדיגיטלי - והנה, בארה"ב דווקא מעבירים חוק נגד הדולר הדיגיטלי", אומר אירם. "הגישה האמריקנית נובעת לדעתי בעיקר מחשש שמטבע דיגיטלי ממשלתי יעניק לשלטון אמצעים לעקוב אחרי כל דבר שאנשים עושים עם כסף. בארצות ברית לא כל כך אוהבים שנכנסים לאזרחים לתוך הכיסים ועוקבים אחרי אנשים. אירופה וישראל, לעומת זאת, הרבה יותר סוציאליסטיות - הן רגילות לעקוב אחרי אנשים".

סמוחה נחרץ אפילו יותר. "מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא כלי להגדלה משמעותית של השליטה באזרח. החוק החדש בארה"ב מונע מהפדרל ריזרב לא רק להנפיק את המטבע, אלא גם אוסר עליה לחקור את זה, להתחיל לפצח או לקיים ניסויים. החוק למעשה מורה לבנק המרכזי בארה"ב לזנוח לחלוטין את פרויקט הדולר הדיגיטלי. הרפובליקנים ממש רואים בזה כלי ריגול נגד האזרחים, מכשיר שאם היה מגיע לידי הדיקטטורים האולטימטיביים בהיסטוריה, הם וצאצאיהם היו נשארים בשלטון עד היום. באירופה, לעומת זאת, מאמצים את הרעיון של מטבע דיגיטלי לאומי, וזה לא מפליא על רקע הידרדרות של אירופה לעבר קומוניזם. הזוי בעיניי שבנק ישראל בחר דווקא באירופים כמודל לחיקוי".

אירם מאמין שאישור החוקים יבצר את מעמדה של ארה"ב כמובילת קריפטו עולמית, ויחזיר הביתה עסקים אמריקאים. להערכתו, צמיחה של תחום הקריפטו בארה"ב תתבטא גם בצמיחה מקבילה בישראל. "ככל שהתחום נחשב יותר כשר או לבן, זה מושך יותר אנשים לעסוק בו", הוא מסביר. "לפני עשר שנים קריפטו נקשר להלבנת הון ולהימורים, אבל זה מזמן כבר לא ככה. היום התחום נחשב לגיטימי לחלוטין. בארה"ב, הממשל מבין שהוא לא צריך להתערב לאנשים במסחר בקריפטו, אבל כן צריך לתת להם חוקים ומסגרת רגולטורית".

גבאי מסכים באופן חלקי. "ישראל קיבלה החלטה מודעת, לדעתי שגויה, לשבת על הגדר בכל מה שנוגע לבלוקצ'יין. היינו צריכים להיות מובילים עולמיים בתחום הזה וב-AI - ואנחנו לא שם. אירופה כבר מזמן באירוע, ועכשיו גם ארה"ב נכנסת בכל הכוח. עם זאת, ברגע שתהיה רגולציית קריפטו בגופים המוסדיים הגדולים בארה"ב, גם המוסדיים הגדולים בישראל יידעו איך להתייחס לקריפטו. כל ניהול הסיכונים כלפי הקטגוריה הזו ישתנה, כיום הוא אובר שמרני".

אתה רואה השפעות נוספות עלינו, הישראלים?

"כן. לדוגמא, אנחנו מאוד אוהבים לטוס - ולראייה, האנרגיה שמשקיעים הבנקים בפרסומות על עמלות מט"ח. אבל במובנים רבים, זה העולם של אתמול כי אמור להיות לנו ארנק דיגיטלי אחד, עם מטבע דיגיטלי יציב. אם אני מגיע ללונדון ומשלם בבית קפה, הארנק אוטומטית מתרגם את הערך למטבע מקומי בלי שום עמלות וכל הסיבובים שעושים עלינו. אם ארצה לקנות מניה של אפל, אקנה אותה גם מהארנק".

נשמע מעולה. אז למה צריך את השקל?

"האמת, זו שאלה אדירה. אם אני בנק ישראל שמתבונן עכשיו בשינויים בהסדרת הקריפטו בארה"ב, אני מתחיל לחשוב איך אני מגן על השקל. יכול מאוד להיות שאנשים באמת יגידו: יש לי ערך במטבע יציב צמוד לדולר - תעזוב אותי מהשקל".

סמוחה מנסה להסביר למה לא הרגשנו כאן עד כה במהפכת המטבעות הדיגיטליים היציבים. "אל תשכח שב-15 שנים וקצת שהביטקוין קיים, השקל והפרנק השוויצרי נחשבים לשני המטבעות הכי חזקים ויציבים בעולם. כלומר, לא הרגשנו את הצורך משום שעוד לא חווינו אינפלציה אמיתית. למרות המחאות, המלחמות והמציאות הפוליטית הסבוכה, נשאר משום מה אמון במנהלי הכסף בבנק ישראל והשקל נשאר יציב".

זה ישתנה?

"מתישהו זה ישתנה ואז גם אנחנו נתחיל לאמץ את המטבעות היציבים. כיום יש לנו עוד מרחק רב באופן יחסי עד שנגיע לשם. לבנק ישראל יש הרבה מאוד רזרבות מט"ח, יחס החוב-תוצר במדינת ישראל יחסית נמוך יחסית, יש לנו עוד הרבה כריות ביטחון, אבל ככל שהמציאות הגיאופוליטית תידרדר, המלחמות יימשכו, ההוצאות והבזבוז הממשלתי יגדלו ומשבר האמון יעמיק - הכל יכול לקרות. אני מזכיר לך שהשקל הישן, שהיה כאן לפני השקל החדש, הספיק לחיות 7-6 שנים בלבד לפני שקרס לחלוטין. קריסת מטבע עלולה לקרות מאוד מהר, וישראל כבר חוותה את זה על בשרה".

מה עוד מפריע לך?

"הרגולטור כאן עדיין מונע מישראלים להשקיע בפנסיה בביטקוין שזה הנכס הבטוח ביותר מסך כל המטבעות. כל זאת, בשעה שבארה"ב וקנדה כבר אפשר וגם במקומות אחרים".

אולי זה קשור לתנודתיות המטורפת במטבעות הדיגיטליים.

"בפנסיה אתה מסתכל על הטווח הארוך. אין בעיה להגביל את החשיפה לקריפטו במסלול של גילאי 50 עד 65 או 50, אבל במסלול של צעירים כמוני שמבינים שבעוד 30 שנה מטבע ביטקוין בודד יספיק כדי לממן את כל הפנסיה שלהם, אז וואלה כן אני רוצה להחזיק בפנסיה שלי ביטקוין וכרגע הרגולטור חוסם אותי מכל הכיוונים".

מה עם רזרבות ביטקוין בבנק ישראל?

"אני תומך בזה. טראמפ דוחף את חוק לקניית ביטקוין כרזרבה. ארה"ב תקנה בתוך חמש שנים מיליון מטבעות ביטקוין, 200,000 מטבעות בשנה - אבל בבנק ישראל מסורבים לשמוע על זה. חבל, כי עוד לפני טראמפ, החשיבות של זה למדינת ישראל היא דרמטית. דווקא בגלל שאנחנו כלכלת אי, מוקפים באויבים שרוצים להרוג אותנו, אנחנו חייבים להפחית תלות בצדדים שלישיים".

האם ייתכן שטראמפ, שנתפס כאדם גס רוח ולא מתוחכם מדי, דווקא פועל בגזרת הקריפטו בחוכמה? לפי גבאי, ההתנהלות שלו עד כה מצביעה על כיוון חיובי. "אם יש משהו שלמדתי מהשנים האחרונות של ממשל ביידן ובמידה מסוימת גם ממשל אובמה, זה שלפעמים תחכום יתר עלול דווקא להזיק", הוא מסביר. "לפעמים יש אמיתות פשוטות, אז בואו נתקדם איתן. לאכול את הראש אם איתריום זה נייר ערך זה פלפול לא חכם בעיניי. במידה מסוימת, טראמפ מצליח לשמור בטיפול בקריפטו על פשטות מחשבה".