מחירי הסחורות והמזון עולים במהירות ברחבי העולם, בשבוע שעבר הצהיר יו"ר הפד ג'רום פאואל כי אי אפשר להסתכל על האינפלציה כדבר זמני והיא כאן כדי להישאר. שיעור האינפלציה היום במדינות ה-OECD הוא הגבוה ביותר מאז 2008 והערך של המטבעות נשחק. איך משפיע המצב על תיק ההשקעות שלכם? 

לפני הכול צריך להבין מה גורם לעליות החדות במחירים."אנחנו מגיעים ממקום שבמשך יותר מ-30 שנה האינפלציה רק ירדה עד שהגענו ל-0 אינפלציה כמעט", מסביר ארז מגדלי, סגן מנהל חטיבת השקעות לא סחירות במגדל ביטוח. "יש לכך שני גורמים. הראשון הוא השיבושים בשרשראות האספקה בעקבות הקורונה (הובלה, הייצור, הסגרים ושינוי דפוסי הצריכה של האנשים). פה אנחנו מעריכים שזה צפוי להתמתן במידה שהעולם יחזור לשגרה".

עניין נוסף שמדבר עליו מגדלי הוא הביקושים. "מצבם של הצרכנים בעולם הוא טוב מאוד", הוא מסביר. "הממשלות נתנו הרבה כסף והיציאה בהרבה יותר חזקה ממה שחשבו, בארה"ב יש אבטלה נמוכה. אם ב-2008 לקח 7-8 שנים כאן זה הרבה יותר מהיר. יש גם ביקושים גדולים יותר וגם היצע".

יו"ר הפד ג'רום פאואל בעדותו מול בכירי הפד (צילום: רויטרס)
"האינפלציה לא דבר זמני". פאואל | צילום: רויטרס

העלייה במחירי האנרגיה הגבירה את האינפלציה השנתית הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD, בקצב העלייה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2008, בו העולם כולו היה נתון למשבר פיננסי קשה, שהביא לזעזוע עצום לכלכלות העולם. 

לא רק מחירי האנרגיה והמזון עולים ברחבי העולם. לאחרונה, הודיעה הלשכה לסטטיסטיקה של המשרד העבודה בארה"ב, כי המחירים במדינה, עלו ב-6.2 אחוז בשנה האחרונה. גם ה-Eurostat,  לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, פרסמה לאחרונה את הדו"ח השנתי שלה, ובדומה לדו"ח שפורסם בארה"ב, גם דוח זה הראה שהאינפלציה באיחוד האירופי הגיעה לרמה גבוהה בהרבה מהצפוי, בשיעור של 4.1%.

בבריטניה, מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה, מצביע על אינפלציה של 4.2 אחוז, כשהתחזית ל-2021 היא שהאינפלציה תנוע בין 4.9-5.2 אחוז וההערכה היא שהאינפלציה כאן כדי להישאר לתקופה. "אנחנו מניחים שהאינפלציה תישאר ברמות האלה בין שנה לשלוש שנים", אמר דן דובר יו"ר בית ההשקעות גלובלנט, העוסק בניהול עושר, תכנון פיננסי והשקעות אלטרנטיביות. "בבריטניה מדברים על שנה אחת של 5 אחוז".

ארז מגדלי, ס' מנהל חטיבת השקעות במגדל ביטוח (צילום: מגדל ביטוח, יח"צ)
ארז מגדלי, ס' מנהל חטיבת השקעות ומנהל השקעות לא סחירות במגדל ביטוח | צילום: מגדל ביטוח, יח"צ

"צריך לזכור שאנחנו שוחים במים שלא היינו בהם קודם", הוא אומר. "ההגיון אומר שזה יוצר אינפלציה. יש ניסיונות לגדר ולהעביר את החוב לדורות הבאים. בכל מקרה יש היום מציאות אינפלציונית, כשהריביות עדיין נמוכות. אין הרבה אלטרנטיבות השקעה, רוכשים חוב במחירים נמוכים מאוד כרגע. אם רוצים לחסוך צריך תשואה וכרגע אי אפשר לקבל את זה מאיגרות חוב. כתוצאה מטכנולוגיה, היום לציבור יש נגישות להשקעות אלטרנטיבות בקנות פרטיות שפעם לא הייתה להם את הגישה אליהם".

"כשהשקל מתחזק זה יכול להיות נזק אדיר", הוא אומר. "יוקר המחייה בישראל לא הגיוני. לונדון בדירוג האחרון נמצאת במקום ה-16, תל אביב במקום הראשון. באנגליה אדם צעיר עדיין יכול להרשות לעצמו לקנות בית, בישראל זה כמעט בלתי אפשרי".   

"צריך לחפש השקעות שלא מושפעות מעליות המחירים", הוא מסביר. "יש הרבה אתגרים כדי למצוא ביטחון. החיסכון הוא אתגר מטורף". 

מה ההשפעה של האינפלציה על תיק ההשקעות?

"האינפלציה שוחקת את כוח הקנייה של הכסף", מסביר דובר. "כלומר פוגעת בתשואה הריאלית של תיק ההשקעות. לכן, חשוב, במיוחד בתקופות כאלה, שתיק ההשקעות יציע לפחות בחלקו מוצרים מוגני אינפלציה. ככל שרכיב המזומן שלנו בתיק ההשקעות, או בחשבון העו"ש גבוה יותר, כך אנחנו מושפעים יותר לרעה מהאינפלציה".

"שטר של 100 דולר מתחת למזרן, יקנה סחורה בשווי 96 דולר רק לאחר שנה של אינפלציה של 4 אחוז", הוא מסביר. "האסטרטגיה לייצר הגנה בתיק בתקופות של אינפלציה עולה וחוסר וודאות היא להסיט חלק מההשקעות, כמו אג"ח למשל, המציעים גידור מפני עליית שערים. בנוסף, אנשי מקצוע צריכים לפקוח עין על מניות וחברות רגישות לריבית הנהנות מאינפלציה". 

מגדלי מציין כי הנכסים בתיקי ההשקעות כיום מושפעים מאוד מהריביות. "הריבית הייתה במגמה אחת במשך המון זמן", הוא הסביר. "היא נשארה נמוכה המון זמן. מה שנצטרך לעשות עכשיו זה לצנן את הביקושים. הבנקים המרכזיים בכל העלם מתחילים לעצור את המדיניות המתמרצת של השנים האחורנות. בכמה מדינות העלו ריבית, בישראל עדיין לא. עליות הריבית האלה קודם כל ישפיעו על האג"ח".

מהן המניות הטובות ביותר לתקופות אינפלציוניות?

"לגבי המניות זה קצת יותר מורכב", מסביר מגדלי. "מצד אחד הן נהנות מצמיחה ועלייה במכירות, אך מצד שני הן נפגעות משני דברים עיקריים: עלויות ההובלה, הן לא יכולות לגלגל הכול על הצרכנים. בגל האינפלציות הגדול של שנות ה-70 ראינו שהמחירים של המניות יורדים בעיקר בגלל העלאות המחירים. לכן צריך להיות הרבה יותר בררן ולבחור כאלה שיש להן כוח תמחור, יש חברות שהצרכנים יהיו מוכנים לשלם יותר עבור המוצרים שלהן. צריך גם לשים לב לעלויות של החברות - ככל שהעלויות של החברות קבועות יותר, כך הן מושפעות פחות". 

דן דוברי, יו"ר בית ההשקעות גלובלנט (צילום: אפי יוספי)
דן דוברי, יו"ר בית ההשקעות גלובלנט | צילום: אפי יוספי

דובר מוסיף שצריך לשים לב להסתמכות החברות על הסחורות. "מכיוון שהאינפלציה מגדילה את עלות הסחורות, ניתן לצפות שעסקים בעלי הסתמכות נמוכה יותר על חומרי גלם, יצליחו יותר מאלה עם מוצרים עם עלות יקרה", הוא מציין. "הביצועים של מניות ה-Blue-chip עשוים להיות טובים יותר מאלו של מניות הצמיחה, בתקופות אינפלציוניות, מכיוון שאותן חברות נושאות פחות חובות. כל עליית ריבית תגדיל את עלויות התפעול של חברה, שתלויה בצמיחה המונעת על ידי חובות. הבנקים כמובן נמצאים בקצה השני של המשוואה הזו - הרווח שלהם על הלוואות גדל כשהריבית עולה, אבל עליהם להתמודד עם בעיות שונות ומגוונות".

השקעות אלטרנטיביות כגידור לאינפלציה

מגדלי מציין כי מסלולים לא סחירים מושפעים פחות מאינפלציה - נדל"ן ותשתיות. "בנדל"ן החוזים בארץ הם צמודי מדד אז זו הגנה ממש טובה מאינפלציה", הוא מסביר. "נדל"ן הוא נכס ריאלי, השווי שלו עולה עם האינפלציה גם כשיש לך חוזים צמודים".

"אלמנט נוסף הוא התשתיות", מוסיף מגדלי ומציין כי התמחור בעולמות התשתיות מותאם לעלויות (לדוגמה: אגרת כביש 6 כוללת בתוכה את העלויות שמושפעות מהאינפלציה). "שני המסלולים  הדברים האלה מייצבים את התיקים מבחינת האינפלציה". 

"גם הסחורות מתפקדות יותר טוב בתקופות של אינפלציה", מוסיף מגדלי. "הנכסים מתפקדים יותר טוב, בפעמים הקודמות ראינו שסחורות מעולמות האנרגיה, חקלאות וכו' ידעו לשמור על ערכן. בניגוד לאגרות חוב מדובר גם בנכס ריאלי".

דובר מוסיף: "מאז תחילת השנה, הפצת חיסוני הקורונה, תמריצים פיסקאליים רבים והסרת ההגבלות על פעילויות רבות, הזינו את הכלכלה ויצרו התעוררות מחודשת של אופטימיות בקרב הצרכנים. מה שהניע זרימת השקעות מסיבית לאסטרטגיות השקעה חלופיות". 

"כנכס מוחשי ופיזי, הנדל"ן לרוב בעל מאפייני גיוון והגנה מפני אינפלציה. הערך מנדל"ן להשקעה קשור ישירות לפוטנציאל השבח שלו ולתזרימי המזומנים הצפויים, הקשורים להכנסה שנוצרת על ידי המשתמשים בנכס. עם זאת, מדובר בקטגוריה רחבה, עם מגוון רחב של פרופילי סיכון-תשואה וסוגי נכסים", הוא אומר. "נדל"ן מניב צמוד מדד, פונה למשקיעים בשל מקור התשואה היציב יחסית לתיק. נכון לעכשיו, תשואות שמתקבלות מנכסים מסחריים פרטיים באיכות גבוהה, עולות על אלו של איגרות חוב באיכות גבוהה, מה שמספק כר הכנסה פוטנציאלי גדול יותר לתיק כדי לקזז השפעות אינפלציוניות". 

עוד מציין דובר: "בניגוד לאג"ח מסורתיות, שבהן ריבית הקופון קבועה בנקודת ההנפקה, ההכנסה שמקורה בנדל"ן עשויה לגדול לאורך זמן כתוצאה מהעלייה בהסכמי השכירות. בסביבה אינפלציונית המאופיינת בכלכלה חזקה, הגדלת עלויות תשומות הבנייה וביקוש לשטח העולה על ההיצע הזמין,  מאפשרים למשקיעי הנדל"ן ליהנות הן מהכנסות גבוהות יותר משכירות והן משבח הנכס". 

הלוואות פרטיות או קרנות חוב

השקעות אשראי פרטיות כרוכות בעסקאות מימון חוב, המתרחשות מחוץ לשווקים הציבוריים המסורתיים. הלוואות ישירות הן תת-קבוצה של התחום, המתמקד במיוחד בהלוואות לחברות פרטיות בשוק הביניים, שמסיבות שונות אין להן גישה למימון בנקאי מסורתי. הלוואות אלה שרוכשים משקיעים, מובטחות בדרך כלל עם שעבוד ראשון כנגד נכסי חברה. "אסטרטגיות הלוואות ישירות, נהנות מתשואות גבוהות יחסית וסיכון ריבית נמוך מכיוון שהריבית הנגבית על ההלוואות "צפה" עם עליות או ירידות בשיעור הלוואות לטווח קצר - מאפיין מבני שעשוי להגביר את ההגנה על האינפלציה. בעוד שיש ניירות חוב הנסחרים בציבור עם ריבית משתנה  (בעיקר בשוק ההלוואות הממונפות), שוק ההלוואות הישירות נהנה בדרך כלל משיעורי ריבית גבוהים יותר".

"החסרונות בעת השקעה בהלוואות ישירות כוללים סיכון אשראי", מציין דובר. "חוסר נזילות יחסי ותשלום מס כניכוי במקור על רווחי ריבית, החל על ההכנסה המופקת למשקיעים החייבים במס. חשיבות בחירת האשראי ואופי הקנייה וההחזקה של ההשקעה, חשוב שהמשקיעים יבחרו בחברה המנהלת את ההשקעה בצורה מקצועית, שדורשת רק משקיעים שאינם דורשים נזילות מיידית ושההלוואות וההשקעה יהיו לתקופה העולה על 5 שנים".