ברקע חקיקת ביטול עילת הסבירות ירידות בבורסה בתל אביב ופיחות בערך השקל. סוכניות דירוג האשראי הבין-לאומיות ציפו כי החקיקה בנושא תעשה בהסכמה וכעת כלכלנים ישראלים בכירים מביעים חשש מתגובת הסוכניות לחקיקה החד-צדדית ומהורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל. לדירוג האשראי השפעה משמעותית על הריבית במשק הישראלי וכך גם על תשלומי המשכנתאות וההלוואות של אזרחי ישראל.  

ירידות בבורסה ובערך השקל, חשש מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל: מדד תל-אביב 35 צנח ב-2.21 אחוז לאחר אישור חוק ביטול עילת הסבירות, זאת לאחר שנהנה בחודש האחרון דווקא מעליות שערים של כ-6 אחוז. מדד תל-אביב 125 ירד ב-2.32 אחוז ות"א בנקים ב-3.86 אחוז. השקל נחלש מול הדולר והאירו - עד לשעה שבע בערב התחזק הדולר מול השקל בכ-1.2 אחוז והאירו ביותר מ-0.7 אחוז.  

המהלך החד-צדדי לביטול עילת הסבירות מגיע בניגוד לציפייה של סוכניות דירוג האשראי הבין-לאומיות. לאחר שסוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל, החליטה בחודש מאי האחרון סוכנות S&P להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על AA- ואת תחזית הדירוג "יציבה". זאת, בצל ההנחה שתושג הסכמה רחבה לגבי הרפורמה המשפטית. בסוף חודש מאי, סוכנות דירוג האשראי פיץ' העריכה כי יחס החוב-תוצר של ישראל ימשיך לרדת ואף ציינה כי היא מועמדת להעלאת דירוג - אך סייגה זאת בכך שקידום השינויים במערכת המשפט עשוי דווקא להביא לפגיעה בדירוג.  

כלכלנים בכירים ששוחחו עם Business חוששים מתגובת סוכניות דירוג האשראי הבין-לאומיות ומהורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל. "כנראה בחודשים הקרובים יגיבו חברות הדירוג לכך שראש הממשלה נתן להן צפי שגוי", אומר הערב (שני) פרופ' צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי (IDC) הרצליה, "הם ישנו את התחזית של ישראל ממצב נייטרלי לצפי שלילי, זו ההערכה שלי בשלב זה. התפתחות זו כשלעצמה, יחד עם הפיחות בשקל, יגרמו להעלאת ריבית. בעקבות זאת, תשלומי המשכנתאות יעלו ויפגעו באוכלוסייה החלשה שלקחה משכנתאות בהיקף גדול בריבית פריים".  

גם פרופ' אביה ספיבק, בעברו המשנה לנגיד בנק ישראל ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון, מזהיר מהשלכות החקיקה החד-צדדית. "זה היה מהלך של הולכת שולל כנראה", הוא מתייחס לציפייה של חברות דירוג האשראי שהחקיקה תעשה בהסכמה, לאחר שלפי הדיווחים נעשו מאמצי שכנוע מולן מצד ראש הממשלה נתניהו. "האנשים בחוץ לארץ לא אוהבים שמוליכים אותם שולל וזה יחזור כבומרנג. לוקח להם זמן להגיב אבל כשהם מגיבים זו תגובה חזקה".  

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הוא ממובילי מחאת הכלכלנים כנגד הרפורמה המשפטית. ""אני חושש מצונאמי של מינויים לא ראויים", אומר דישטניק, "לצד זה, כל סוכניות דירוג האשראי דיברו איתנו על חקיקה בהסכמה רחבה. החקיקה לא הייתה כזו וההשלכות עשויות להגיע. לא אופתע אם נראה בהמשך דוחות מיוחדים. ההסתברות שגם S&P ופיץ' יעבירו את ישראל לתחזית שלילית עלתה משמעותית".  

ההשלכות אינן מסתכמות רק בדירוג האשראי. "ההשלכות ארוכות הטווח יהיו הרסניות גם ללא כל חקיקה נוספת", אומר פרופ' אקשטיין, "למזלנו הגדול ההייטק הישראלי הכניס כמות כסף כל כך גדולה עד שנבחרה הממשלה הזו וכל עוד ההייטקיסטים עדיין מעדיפים לחיות בתל אביב ולא במקומות אחרים בעולם זה יאפשר בארץ רמת חיים טובה. המכה הכלכלית תקח זמן, אבל כבר היום אנשים עובדים, משרתי מילואים ביחידות קרביות מרגישים שזה לא המקום שלהם והתחושה הזו מחלחלת לילדים שלהם".