חברת אוניות המכולות הגדולה בעולם "מארסק" הייתה הראשונה להודיע שהיא עוצרת את הפלגת אוניותיה בים סוף בעקבות מתקפות של החות'ים על שתיים מאוניותיה. החברה עצרה תחילה את הפלגתן של כ-20 אוניות שהיו אמורות לעבור דרך מפרץ עדן וביום שלישי האחרון היא הודיעה רשמית כי היא מסיטה את נתיב השיט שלהן. במקום לחלוף סמוך לחופי תימן, לחצות את ים סוף ולהיכנס לים התיכון דרך תעלת סואץ, האוניות יקיפו את יבשת אפריקה ויחלפו דרך כף התקווה הטובה בדרכן הארוכה ממערב למזרח. 

הצעד של "מארסק" היה רק דחיפה ראשונה לכדור שלג שעד מהרה החל להתגלגל בזירת הסחר הימי. הודעות דומות על הסטת נתיב השיט התקבלו מענקית הספנות MSC האיטלקית ביום ראשון, ענקיות הספנות Hapag-Lloyd הגרמנית ו-CMA CGM הצרפתית ביום שני ו-ONE היפנית ביום שלישי האחרון. חברת ספנות נוספות קיבלו החלטות דומות וחברת הספנות ההונג-קונגית סינית OOCL לקחה צעד מרחיק לכת והודיעה בשבת כי היא מפסיקה לשנע סחורה לישראל וממנה. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה כי נכון לרביעי האחרון יותר מ-100 אוניות מכולות הסיטו את מסלולן. 

בתחילת הדרך היו מי שהעריכו שהחות'ים שלוחי איראן יזהרו לממש את האיום, אך עד לאמצע דצמבר יותר מ-20 ספינות דיווחו כי הותקפו באזור. לאחר שחלק ניכר מענקיות התובלה הימית כבר החליטו להסיט את נתיבי השיט הודיע בשני מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, כי ארצו תוביל כוח הגנה ימי רב-לאומי להבטחת חופש השיט באזור. על פי דיווחים מפי מקור רשמי אמריקאי ספינות המלחמה של הכוח הפועל במסגרת מבצע שזכה לשם "שומר השגשוג" לא ילוו בהכרח כלי שיט בודדים אלא יעניקו להם מטריית הגנה. החות'ים כידוע פוגעים באוניות סוחר באמצעות כטב"מים, טילי שיוט ואפילו טילים בליסטיים.

מורדים חות'ים בתימן (צילום: רויטרס)
ארה"ב תימנע מתקיפה? חות'ים בתימן | צילום: רויטרס

ספינות מלחמה אמריקאיות ובריטיות כבר יירטו איומים ששיגרו החות'ים בחודשים האחרונים וכלל לא ברור כיצד כוח ההגנה החדש ישנה את המצב. "אנשי ביטחון כבר נמצאים על סיפונן אוניות סוחר ואוניות מלחמה אמריקאיות ובירטיות יירטו איומים אוויריים", אומר תא"ל (בדימוס) פרופ' שאול חורב, שהיה סגן מפקד חיל הים. "הקמת הכוח לא פותרת את הבעיה אם הוא רק מיירט, כדי לפתור את הבעיה צריך לתקוף את אותן עמדות על חופי תימן שמהן משוגרים הכטב"מים והטילים השונים". 

 "אני מניח שהאמריקאים ירתעו מלתקוף בתימן", הוסיף חורב. "המבחן האמיתי של הכוח טמון בשאלה מתי אותן חברות שהסיטו את נתיבי השיט יגידו שאמצעי הביטחון מניחים את דעתן ויחזרו לשוט באזור. כל עוד לא יטפלו ביכולות הירי מהחוף, אני מעריך שהן לא יחזרו". השיחה עם פרופ' חורב התקיימה טרם הדיווח בבלומברג בליל שלישי לפיו ארה"ב ובעלות בריתה שוקלות תקיפות נגד החות'ים בתימן, מתוך הבנה שהכוח הרב-לאומי עליו הוכרז עשוי שלא להספיק להסרת האיום. כלומר, בארה"ב אכן מהססים אך מבינים שללא פעילות התקפית יהיה קשה להסיר את האיום. 

המרוויחים

לכל משבר יש מרוויחים ומפסידים ומעניין לעסוק תחילה דווקא במרוויחות הגדולות משיבוש נתיב השיט בים סוף. חברות הספנות: באופן מנוגד לאינטואיציה אך צפוי, חברות הספנות נהנות מנסיקת מניות בעקבות המשבר. מניית צים הישראלית שהפסידה 2.3 מיליארד דולר ברבעון השלישי השנה, זינקה בכ-60 אחוז החודש ומגמה דומה נרשמה בקרב חברות זרות כמו "מארסק" שמנייתה זינקה בכמעט 20%.

 הסיבה לכך היא שקודם למצור הימי שהטילו החות'ים, סבל שוק התובלה הימית מהיצע גבוה וביקושים נמוכים שהורידו את המחיר להובלת מכולה. המסלול הארוך מסביב לאפריקה מאריך את משך ההפלגה מהמזרח לישראל בכשבועיים. "מעלויות שהגיעו ל-18 אלף דולר למכולה צנחו המחירים לאזור ה-3,000-2,000 השנה עם ירידת הביקוש", מסביר חורב. "הארכת נתיבי השיט תחייב הפעלת יותר אוניות ותעלה שוב את הביקושים". 

איראן ורוסיה

חברת בריטיש פטרוליום (BP) ששולטת ב-20% נפח הסחר העולמי בנפט גולמי הודיעה בשני האחרון שתפסיק לשוט דרך ים סוף. בעקבות ההודעה והחשש משיבושים בתובלה הימית של נפט, מחיר הנפט הגולמי עלה במשך שלושה ימים ברציפות עד ליום רביעי. בחמישי מחירי הנפט שבו לרדת על רקע ביקושים נמוכים בעולם ותפיסת השוק שהנזק של האיום בים סוף יהיה מוגבל כל עוד לא יתרחב למפרץ הפרסי. בכל זאת, עליית המחיר מורגשת והחוזים העתידיים על נפט ברנט הגיעו למחיר של יותר מ-79 דולר לאחר שפל של כ-73 דולר בשלישי שעבר. 

רוסיה היא אחת מיצואניות הנפט וכלל הדלקים המאובנים הגדולות בעולם, כשלקוחותיה העיקריות הן סין, הודו, טורקיה ואירופה שממשיכה לנסות להשתחרר מכבלי התלות ברוסיה. במסגרת מאמץ זה, הגדילו מדינות אירופה משמעותית את יבוא הדלקים ממדינות במזרח התיכון כמו ערב הסעודית וקטאר וכן דלקים מזוקקים מסין והודו. הארכת נתיב השיט של דלקים אלו לאירופה ועליית מחירי האנרגיה בעיצומו של החורף, מועילה לאסטרטגיה הרוסית של החלשת אוקראינה והמדינות התומכות בה. 

נשיא רוסיה פוטין בפגישה עם נשיא איראן ראיסי בטהרן (צילום: Iranian Presidency / Handout/Anadolu Agency, Getty Images)
המרוויחים הגדולים. פוטין לצד חמינאי וראיסי | צילום: Iranian Presidency / Handout/Anadolu Agency, Getty Images

 

"רוסיה מרוויחה לא רק ישירות מעלייה במחירי הדלקים שהיא מייצאת אלא גם מההתעסקות במשבר הימי", סבור חורב. "תשומת הלב והנכונות של ארה"ב ומדינות נאט"ו לסייע לאוקראינה בתחמושת וכסף ירדה משמעותית. עליית מחירי האנרגיה באירופה עשויה רק להאיץ את המגמה". 

החות'ים זוכים לסיוע וכסף רב מאיראן ולכן סביר להניח שפעילות ההתקפית בים סוף לא הייתה יכולה לצאת אל הפועל אם הייתה מנוגדת לאינטרס האיראני. התובלה הימית חשובה לאיראן ואולם נתיב הסחר המרכזי שלה לא עובר בים סוף. הנפט האיראני עובר מהמפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי דרך מצרי הורמוז ומשם נע מזרחה ללקוחה העיקרית - סין. לכן, איום על מיכליות בים סוף שמעלה את מחירי הנפט מועיל לאיראן מבלי לפגוע בנתיבי הסחר שלה עצמה. "איראן מרוויחה גם גאופוליטית מהעיסוק בחות'ים במקום בתוכנית הגרעין הלא מפוקחת שלה", מדגיש חורב. 

התעשייה הביטחונית בישראל

ב-9 בנובמבר ביצעה מערכת "חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים בגובה רב יירוט מבצעי ראשון של טיל קרקע-קרקע ששיגרו החות'ים לאילת. שבועיים אחר כך, מנכ"ל משרד הביטחון חתם על הסכם המכירה של המערכת לגרמניה בעבור כ-14 מיליארד שקל, העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה. "מדינות ברחבי העולם מוטרדות מאיומים אוויריים ועוקבות אחר ההצלחה של מערכות היירוט הישראלית", אומר חורב.

תא"ל (מיל) שאול חורב  (צילום: ירדן זהב)
"מדינות רבות מוטרדות". חורב | צילום: ירדן זהב

 

מקום טוב באמצע

סין

הכלכלה הסינית מקרטעת ובקרן המטבע העולמית התריעו בחודשים האחרונים כי ללא רפורמות כלכליות קצב הצמיחה ירד מתחת ל-4% בטווח הזמן הבינוני. מעט לאחר תחילת המלחמה ציינו בבייג'ינג עשור ליוזמת "חגורה ודרך" של נשיא סין, שי ג'ין-פינג, לחיזוק הקשרים הכלכליים של סין עם מדינות ברחבי העולם ובעיקר באירופה ובאסיה. האיום על נתיב השיט בים סוף המחבר מזרח ומערב חותר תחת המאמץ הזה.

עם זאת, עמידתה של סין לצד רוסיה ואיראן בעת הזו ואי הצטרפותה לכוח הבין-לאומי בים סוף מהדקת את קשריה עם מדינות אלו, בהן היא רואה שותפות למאבק בהגמוניה המערבית. "סין משלמת מחיר כלכלי אבל בצד רווח במישור הגאופוליטי מהחלשה של ארה"ב", מתאר חורב. 

 

המפסידים

הצרכן הישראלי והאירופי

מחירי התובלה הימית לישראל מאסיה עלו משמעותית עוד בטרם הסטת נתיבי השיט. בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו כי המחירים מכמה נמלים בסין הגיעו ב-12 בדצמבר ל-2,300 דולר למכולה לעומת 1,975 בחודש נובמבר. הראשונים להיפגע בישראל יהיו מי שרוכשים רכב חדש מיבואני המכוניות ובמיוחד רוכשי מכוניות המיוצרות בסין. 

 "יקח עוד זמן עד שנראה עליית מחירים של ממש בישראל", סבור חורב. "כרגע יש מלאי, אבל בחודשים הקרובים הוא יסתיים. היבוא מהמזרח מתמקד במוצרי צריכה ומכשירים אלקטרוניים. עליית מחירים לא צפויה בחיטה ותבואה שמגיעות בנתיבים אחרים וגם לא בתרופות ובמוצרים יקרים יחסית המצדיקים שינוע אווירי. עליית מחירים דומה צפויה גם באירופה". 

 לישראת פעילות סחר משמעותית עם מדינות יבשת אסיה. "נכון לשנת 2018 רבע מהיבוא ומהיצוא של ישראל היו למדינות אסיה", אומר פרופ' אמריטוס יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית. "ההובלה היא תמיד חלק מעלות המוצר אך השפעתה על המחיר הסופי היא לא דרמטית". עם הערכה זו מסכים גם פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. "אורך נתיב התובלה הימי הוא לא הגורם הדומיננטי במחירי המוצרים", סבור פרופ' אקשטיין. "מוצר מהמזרח יכול להימכר במחיר דומה בישראל ובניו-יורק המרוחקת יותר. להמתנה בנמלים והיצע נמוך של מוצרים, כמו בקורונה, יש השפעה דרמטית יותר מעלות התובלה".

נשיא סין שי ג'ינפינג (צילום: רויטרס)
שותפים למאבק בהגמוני. שי ג'י-פינג | צילום: רויטרס

 אלא שגם אם תהיה רק עליית מחיר מוגבלת בשוק הרכב, מוצרי צריכה ומכשירים אלקטרוניים, היא תופסת את ישראל בעיתוי גרוע. פרופ' זעירא סבור כי אנו נמצאים כבר בעיצומו של מיתון כלכלי. "סכסוכים עם הפלסטיניים מתאפיינים בגרירת המשק הישראלי למיתון", הוא מסביר. "יש לכך שלוש סיבות: פגיעה בתיירות, פגיעה בעורף המביאה לכך שאנשים פחות יוצאים לקנות ופוגעת בביקוש המקומי והסעיף המשמעותי ביותר - ירידה בהשקעות בישראל בציוד לתעשייה, בנייה ועוד. הסכסוכים עם הפלסטיניים נמשכים זמן רב ומלווים בחוסר וודאות לגבי היום שאחרי. אולי עוד לא רואים את זה, אך אני סבור שהמשק כבר במיתון ונראה את זה כשיגיעו נתוני הרבעון". 

 פרופ' זעירא מתאר כי מגמה דומה של מיתון נצפתה לאחר האינתיפדה הראשונה, לאחר רצח רבין ובמהלך האינתיפדה השנייה. "מה שמאזן את זה במידת מסוימת הפעם אלו ביקושים צבאיים גדולים, תחמושת שיורים וצריכים לרכוש", הוא אומר, "אך אני לא בטוח כמה זה יכול לקזז את המיתון. קשה להעריך את היקף המיתון הנוכחי, אך ניתן לקבל מושג מהמשברים הקודמים - 9% אבטלה באינתיפדה הראשונה וכ-11% בימי האינתיפדה השנייה. כרגע אנשים במילואים אבל כשהם ישתחררו, לחלקם לא יהיה לאן לחזור שכן חלק ממקומות העבודה נסגרו". פרופ' זעירא גורס כי רק סיום מהיר של העימות יכול למזער את הנזק הכלכלי ואם זה לא יקרה בקרוב יהיה צורך בצעדים אחרים כמו הורדת ריבית. 

מצרים

המצור הימי שהכריזו החות'ים על ישראל יכול להיראות לרגע כבעיה ישראלית תחילה, אך ההשפעות הכלכליות על מצרים עשויות בפועל להיות הרסניות הרבה יותר. בסוף יוני האחרון, דיווחה רשות התעלה על הכנסות שיא שנתיות של 9.4 מיליארד דולר מהתעבורה הימית והממשלה המצרית תלויה בכסף הזה. הסטת נתיבי השיט מהתעלה מייצרת הפסדים ישירים למצרים המצויה במשבר כלכלי מהגדולים שידעה בעשורים האחרונים, עם אינפלציה שהגיעה באוגוסט לשיא של כ-40%. במצרים הפגיעה כבר מורגשת, חברת MariTrace דיווחה השבוע על ירידה של 40% במספר האוניות ששטות בים האדום מ-330 ל-210. 

פרופ' צביקה אקשטיין (צילום: אלדד רפאלי)
עליית מחירים גם באירופה. אקשטיין | צילום: אלדד רפאלי

"מצרים וסעודיה החליטו להישאר בצד ולא להצטרף רשמית לכוח הבין-לאומי", אומר חורב. "במצרים זה בשל ההשפעה של האחים המוסלמים ובסעודיה עדיין מרגישים את הכוויות ממלחמתם שלא צלחה בחות'ים. שתי המדינות האלו מבינות שזו בעיה שלהן ולפחות במקרה של מצרים ברור שיש שיתוף פעולה מסוים עם הכוח. לצורך העניין, כוחות לא יכולים לעבור בתעלת סואץ ללא תיאום מראש ועם המצרים וסביר שהם לא יערימו קשיים אלא יסייעו".