רשלנות רפואית ממעוף הציפור

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית משמעה מתן שירותים רפואיים מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא (או מי שנתן טיפול רפואי), אשר כתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הגורם המטפל נהג כפי שנהג.

למרות שההגדרה עשויה להישמע מורכבת, בפועל ניתן להבין אותה היטב באמצעות דוגמאות:

רשלנות רפואית בלידה למשל כאשר אישה בהריון מתקדם מגיעה ללידה והעובר נמצא במצג עכוז, או שמדובר בעובר גדול מאוד, קיימות הנחיות רפואיות ברורות המורות על ביצוע ניתוח קיסרי. אם למרות זאת מתבצעת לידה רגילה, ובמהלכה נגרם נזק ליילוד אזי מדובר ככל הנראה בהתנהלות רשלנית.

טיפול או ניתוח באיבר הלא נכון - טעויות חמורות כגון ניתוח ברגל הלא נכונה, או כריתה של שד בריא במקום שד החולה, מתרחשות לעיתים בשל חוסר תשומת לב, כשלים בזיהוי המטופל או ליקויים ארגוניים. כאשר טעויות כאלה גורמות לנזק ממשי, אזי מסתמן שמדובר ברשלנות רפואית.

המקרה המובהק ביותר - השארת כלי ניתוח, למשל מספריים בגופו של מטופל בתום הליך כירורגי, דבר שעלול להוביל לפגיעה קשה ואף למוות. זהו אחד המקרים הברורים ביותר של רשלנות רפואית.

מי יכול להיתבע בגין רשלנות רפואית?

במסגרת תביעת רשלנות רפואית ניתן להגיש תביעה נגד:

• אנשי הצוות הרפואי שהיו מעורבים בטיפול, למשל רופאים, מרדימים, אחיות.
• המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול, כגון בית חולים, קופת חולים או מכון רפואי, אשר גם להם יכולה להיות קיימת אחריות משפטית (ישירה או שילוחית).

האם כל תביעת רשלנות רפואית מסתיימת בפיצוי גבוה?

התשובה לכך מורכבת ולא תמיד חיובית. מניסיון מצטבר של שנים רבות בתחום, ניתן להצביע על פערים משמעותיים בין מקרים שונים:

מקרה שהוביל לפיצוי משמעותי
אם ובתה פנו לאחר שילדה נותרה עם נזק נוירולוגי קשה. הבירור העלה כי על אף שהעובר היה גדול במיוחד, לא בוצע ניתוח קיסרי, והלידה התנהלה כלידה רגילה תוך הפעלת כוח משמעותי. התוצאה הייתה פגיעה עצבית קשה מסוג שיתוק על שם ארב (Erb’s Palsy), שהותירה את הילדה עם נכות לכל חייה. במקרה זה נפסק פיצוי בהיקף של מיליוני שקלים.

מקרה עם פיצוי מצומצם
מנגד, מטופל שעבר עקירות שיניים מיותרות אכן חווה פגיעה קשה ומטלטלת, אולם מבחינה משפטית הנכות שנקבעה לו הייתה נמוכה ובהתאם לכך, גם הפיצוי שנפסק היה זעום.

המסקנה ברורה: ככל שהנזק חמור יותר, פרמננטי ומלווה בנכות משמעותית – כך גדל היקף הפיצוי האפשרי. אחד השיקולים המרכזיים בקביעת גובה הפיצוי הוא הפגיעה בכושר ההשתכרות העתידי, ולכן אדם צעיר או קטין עם נכות קשה צפוי, על פי רוב, לפיצוי גבוה בהרבה מאדם מבוגר או מי שסובל מנכות קלה בלבד.

פיצוי בגין עוגמת נפש – מה חשוב לדעת?

בישראל, פיצוי בגין עוגמת נפש בלבד נחשב לרוב נמוך. גם כאשר מדובר בחוויה קשה או טראומטית, בתי המשפט נוטים לפסוק סכומים מתונים בראש נזק זה. במקרים שבהם לא נותרה נכות קבועה, ולעיתים אף לא נגרם נזק פיזי משמעותי, הגשת תביעה עשויה שלא להיות כדאית מבחינה כלכלית.

מדוע תביעות רשלנות רפואית כרוכות בעלויות גבוהות?

החוק מחייב לצרף לכתב תביעה ברשלנות רפואית חוות דעת רפואיות מקצועיות, שמטרתן להוכיח הן את קיומה של הרשלנות והן את הנזק שנגרם בעקבותיה. מדובר בחוות דעת משפטיות לכל דבר, הניתנות על ידי מומחים בכירים ונושאות משקל של עדות בבית המשפט.

עלות כל חוות דעת עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים, ובמקרים שבהם קיימים נזקים בתחומים שונים – פיזיים ונפשיים – יש צורך במספר חוות דעת. הקושי במציאת מומחים המוכנים להעיד נגד עמיתיהם, ולעיתים הצורך להסתייע במומחים מחו״ל, תורמים אף הם לעלות הגבוהה.

אז מה השורה התחתונה?

תביעות רשלנות רפואית עשויות להניב פיצויים גבוהים במיוחד, אך אין להיכנס להליך כזה מבלי לבחון היטב את סיכוייו ואת כדאיותו הכלכלית. כאשר מדובר בתביעה בעלת פוטנציאל פיצוי גבוה, כנראה שהעלויות מוצדקות. לעומת זאת, בתביעות קטנות, ייתכן שההוצאות יעלו על התועלת.

לסיכום

רשלנות רפואית הינו תחום מורכב ומן הסבוכים שבדיני הנזיקין. לא כל מקרה מצדיק תביעה, ולכן חשוב לפנות מראש לעורך דין בעל ניסיון והתמקצעות ייעודית בתחום, שיבחן את נסיבות המקרה, יעריך את הסיכויים ויחסוך כניסה להליך משפטי ארוך ויקר ללא הצדקה.

משרד עו"ד ונוטריון ריול עדיקה עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף קשים. עו"ד ריול עדיקה משמשת כיו"ר וועדת רשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין מחוז ירושלים.