כשהעבודה שוחקת את הברכיים: הניצחון המשפטי של פועל האחזקה מול הביטוח הלאומי

סיפורו של פ.ל, פועל אחזקה ותיק מגרמניה באחד המפעלים המוכרים בדרום, הוא סיפורם של עובדים רבים בישראל. במשך כ-20 שנה, כלל סדר יומו של פ עבודה פיזית אינטנסיבית: תיקון מרצפות המפעל תחת עומס, כריעה ממושכת על הברכיים, ערבוב חומרים וטיפוס על מדרגות.

כאשר הברכיים החלו לבגוד בו והוא נאלץ לעבור ניתוח להחלפת מפרק, פנה פ.ל למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה בפגיעתו כ"מחלת מקצוע" או כ"מיקרוטראומה". אלא שהמוסד בחר "לעצום עיניים" ודחה את התביעה בטענה לקונית כי המחלה התפתחה על רקע "מצב תחלואתי טבעי" ואינה קשורה לתנאי עבודתו.

המקרה: 20 שנה על הברכיים, המאבק וטענות הצדדים

במסגרת התביעה שהגשנו לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (ב"ל 48828-08-22), נדרש בית הדין לבחון את הקשר הסיבתי בין העבודה לנזק.

התובע טען, באמצעות משרדנו, כי אופי עבודתו - הכולל מאות פעולות חוזרות של כיפוף ויישור הברכיים מדי יום - יצר "פגיעות זעירות" שבהצטברותן גרמו לשחיקה הקשה. הדגשנו כי לא ניתן להתעלם מתנאי השטח הקשים בהם עבד פ.ל במשך עשרות שנים.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען, כי אין מדובר במיקרוטראומה אלא בתהליך ניווני רגיל שתואם את גילו של התובע. לשיטתם, לא הוכח רצף של פעולות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו מספיק כדי להצדיק הכרה משפטית מיוחדת.

הניצחון: הכרה מלאה במיקרוטראומה

לאחר מאבק משפטי עיקש שארך כארבע שנים, שכלל דיוני הוכחות ומינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, הגיעה התפנית. המומחה שמינה בית הדין קבע באופן חד-משמעי כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של פ.ל לבין השחיקה בברכיו.

בעקבות חוות הדעת הנחרצת, נאלץ המוסד לביטוח לאומי לחזור בו מדחייתו. בית הדין נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, והכיר בפגיעתו של פ.ל כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. בנוסף, חויב המוסד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

מוסר השכל וייעוץ מקצועי: הנחישות והידע מנצחים את הבירוקרטיה

פסק הדין בתיק של פ.ל מוכיח כי גם מול גוף חזק כמו המוסד לביטוח לאומי, אסור להרים ידיים. אף ש"טחנות הצדק פועלות לאט", ייצוג משפטי נחוש שמתמקד בפרטים הקטנים של אופי העבודה יכול להוביל לשינוי ההחלטה ולמימוש זכויות העובד!

מאת עו״ד עמית שטרייכמן ולירן גלפנד - שותפים בכירים, שטרייכמן גלפנד ושות׳, משרד עורכי דין