הסערה סביב היוזמה לתקן את החוק לאיסור אפליה הולכת ומתעצמת, וחברות מובילות במגזר העסקי כמו בנק דיסקונט Wiz, מור ואלטשולר שחם, הצהירו שלא יעבדו עם עסקים שיחליטו לנהוג לפיו. אך האם מותר לאותן חברות לעשות זאת? ואם אכן התיקון לחוק יעבור – מה הצעדים המשפטיים בהן יוכלו לנקוט חברות ועסקים שמעוניינים להתנגד למהלך?

כל עוד לא עבר התיקון המדובר לחוק, המאפשר אפלייה על רקע אמונה דתית, ההכרזות של החברות העסקיות במשק נותרות במישור ההצהרתי בלבד. ״הואיל ויש חוק שאוסר שאוסר כרגע על איסור אפליה, כולנו נמצאים באותו מקום ואנחנו לא יכולים להפלות לכאורה גם את מי שמפלה, ומדובר בעניין לרשויות האכיפה״, הסביר עו״ד יוסי בנקל, שותף בכיר ומנהל מחלקת ליטיגציה וחדלות פרעון במשרד שבלת ושות׳. ״מה שהקהילה העסקית מנסה לעשות הוא לשדר מאזן אימה – אם עסקים יחלו בפרקטיקה מפלה הם יופלו. כל עוד לא שונה החוק, אין לכך משמעות אופרטיבית. עם זאת, למאזן האימה יש משמעות דקלרטיבית גדולה״.

עו"ד יוסי בנקל  (צילום: אורן דאי, יח"צ)
"מנסים לייצר מאזן". עו"ד יוסי בנקל | צילום: אורן דאי, יח"צ

מה המשמעות של האיום לדברי עו״ד בנקל? ״אם האיסור על אפליה מתבטל באופן גורף – זה עובד לשני הצדדים", טען.  "אף אחד לא יוכל למנוע מבעלי עסקים להפלות עסקים שנוקטים במדיניות שכזו. כל בעלי העסקים שהתעוררו השבוע, ביניהם גם בנק דיסקונט ואפילו המשרד שלנו, מצהירים כי שלא נשרת בעלי עסקים שמפלים. יש כאן למעשה כדור שלג, כאשר כל אחד יוכל להפלות כל אחד מכל מסיבה כלשהי ואין לזה סוף״. מכאן מגיע מהלך ההתנגדות של החברות העסקיות: ״התגוננות אפשרית אזרחית שכזו תהיה לגמרי חוקית, משום שהיא אומרת שאנו נקיים את החוק החדש כלשונו. כלומר אם לכולם מותר להפלות, אז גם לי מותר״.

 חוששים מחרם

 למאזן שהחברות מנסות ליצור, נכנסים גם שיקולים בינלאומיים. ״צריך לזכור שישנן חברות רבות הכפופות לחוק האמריקני האוסר אפלייה", הוסיף עו"ד בנקל. "עולה שאלה, האם חברה מארה"ב יכולה להמשיך לעשות עסקים מול לקוחות או ספקים אחרים שכן מפלים? כאן עלולה להתעורר בעיה". בנקל מביא כדוגמה לקושי הזה את חברת בן אנד ג'ריס בישראל שנאלצה להתמודד עם החלטת החברה האם האמריקנית שלא למכור בשטחי יהודה ושומרון. "זה העלה שאלה – האם הזכיין בישראל יכול לייצר ולמכור מוצרים בניגוד למדיניות החברה", אמר. "יכול להיות שחברה זרה תרצה לבטל הסכם עם חברה ישראלית משום שהיא נותנת שירות לחברות מפלות או מקיימת פרקטיקה מפלה. זה יכול לזלוג למערכות שלא חשבנו עליהם״.

 לכך מתווסף גם חשש מחרם בינלאומי, שיכולים לפגוע במקומה הכלכלי של ישראל בעולם. ״אם חברות אמריקניות או בינלאומיות לא יסכימו לעבוד עם עסקים בישראל ובישראל משום שתתאפשר כאן הפליה ממוסדת, יש כאן סכנה ממשית למעמדה הכלכלי של ישראל בעולם״, מזהיר עו״ד בנקל.

גלידת בן אנד ג'ריס (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"ומה קורה אם החברה כפופה בכלל לחוק האמריקני?" מקרה בן אנד ג'ריס | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מעבר לשאלה האם התיקון לחוק יעבור את בג״ץ, ייתכן כי ישנן הגנות נוספות שניתן להשתמש בהן כדי למנוע הפליה מלבדו. ״ישנן עקרונות יסוד בשיטת המשפט הישראלית כמו תום לב, ואף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמאפשר בין היתר לאדם חופש דת, חופש מדת וגם חירות לגבי נטייה מינית. האם החוק הזה מגביל את האפשרות שלי כבעל עסק לעניין מתן השירות?״, תוהה עו״ד בנקל ומחדד, ״החשש שלי הוא שגם אם בתי המשפט יפסקו שניתן לאסור הפליה מתוך מקורות אלו, הקואליציה תשנה את חוקי היסוד ותוציא מהשיטה את העקרונות הללו. זו הסכנה, וצריך לראות את היער ולא רק עץ-עץ״.