לאחר שנים של חגיגת גיוסי ההון והעובדים בהיטק – מגיע שלב ההתפכחות. הנפילות בשווקי ההון, והירידה בגיוסי ההון הפרטי שהגיעו בעקבותיהן, הובילה לגל פיטורים נרחב בתעשיית ההייטק הישראלית. לאחר שנים שבהן התלוננו החברות על האינפלציה בדרישות העובדים, ועל הלחץ הבלתי פוסק להתרחב ולגייס עוד ועוד כוח אדם בכל מחיר – הכוח חוזר אליהן. אז מה הסיבות לגל הפיטורים?

בניסיון להבין כיצד תופסים בהיטק את גל הפיטורים, מהיכן מגיע הלחץ לפטר, אילו תפקידים ייפגעו ואילו דווקא יתחזקו, והאם הרע בכלל עוד לפנינו – שוחחנו עם היזם הסדרתי, יו"ר ומנכ"ל רייזור לאבס (Razor Labs), רז רודיטי, ועם יונתן סלע, שותף בקרן ההון סיכון הבינלאומית Square Peg המנהלת כ-3 מיליארד דולר, שבין השקעותיה חברות כמו Canva ו-Aidoc.

כמו המניות של סטארטאפים רבים שהונפקו בשנתיים האחרונות, גם רייזור לאבס, שמפתחת מערכות בקרה מבוססות AI לתעשייה, חוותה צניחה משמעותית בערך המנייה. רייזור לאבס, גייסה 100 מיליון שקל בבורסת ת"א לפי שווי של 500 מיליון שקל, אך ירדה מאז לשווי שוק של כ-42 מיליון שקל. לדברי, רודיטי, הלחצים לפיטורים מגיעים בתקופה האחרונה מכל הכיוונים.

"המשקיעים עצמם מפעילים יותר לחץ מבעבר, משום שמערך הסיכונים שלהם משתנה", הסביר. "כשהמשקיעים יכולים לקבל 3 אחוזים על אג"ח, זה גורם לכולנו להסתכל אחרת על היכולת לגייס הון, ומאלץ אותנו לבצע התאמה בהוצאות".

הדבר השני, לדברי רודיטי, הוא מחיר המניה אותה הוא מכנה "ברומטר לביצועים שמתעדכן כל יום ומפעיל לחץ פסיכולוגי. אם בתקופה הטובה הייתה פרמיה גדולה על כל חברות ההיטק, באופן גורף, אז עכשיו יש דיסקאונט, אולי קצת מוגזם לרעה – הענשה. מי שהולך לשוק הציבורי צריך לבוא מוכן לזה עם עור עבה". עוד תוספת למד הלחץ מגיעה לטענתו מ-"ביקורתיות היתר" של התקשורת, שמגיעה עתה לאחר תקופה שבה "אהבה לפאר את הסטארטאפים".

האם זו רק ההתחלה?

"יכול היות שהרע ביותר עוד לפנינו. זה מאוד תלוי מה יקרה ברמת המאקרו. אם האינפלציה תירגע כי מחירי הנפט ירדו, אז הציפיות לעליית הריבית יפחתו, ונגמור את זה ב-"תיקון עדין" ברמת כוח האדם. אבל אם המצב ימשיך כך אז התיקונים האלימים עוד לפנינו. רוב החברות מפטרות במסגרת תיקון וסידור, לא דיאטה משמעותית".

רז רודיטי, יור רייזור לאבס
רז רודיטי, יור רייזור לאבס

"כרגע ההשפעה עדינה יחסית, ולא רואים עדיין גלי פיטורים גדולים ועמוקים. אבל צריך גם לשים לב שבחברות הישראליות הגדולות והחזקות כמו וויקס מאנדיי ואפספלייר לא ראינו קיצוצים דרמטיים".

האם סוג כזה של פיטורים זה משהו שהחברות אפילו ממהרות לעשות, מרצון, לאחר שלא יכלו לעשות את זה בתקופת הצמיחה הגדולה?

"צמצום של 10 אחוז בכוח האדם, זה לחלוטין במסגרת תיקון של עיוותים שנולדו בתקופת הגיוס ללא הבחנה, וחוסר הירידה לפרטים כאידיאולוגיה. חברות רצו לצמוח, ופחות היה חשוב להן אם עובד מספר 300 במחלקת הפיתוח עובד ב-100 אחוז או ב-60 אחוז תפוקה. בחברות גדולות מדידת ביצועים לא הייתה בראש סדר העדיפויות בשנה האחרונה".

באילו אזורים בארגון יתמקד לדעתך הקיצוץ?

"בכל חברה יש את הליבה של המוצר ויש פיצ'רים עתידיים, בין כאלה שנועדו להוסיף פיצ'רים למוצרים קיימים או התחלה של קו עסקי חדש. ברגע שאתה רוצה לחזק את הליבה שמכניסה כסף לחברה אתה פשוט מבטל את כל הפרויקטים היומרניים האלה. אפשר לראות את זה אפילו בפייסבוק הגדולה עם השעון וארנק הקריפטו – מיזמים שלא נותנים ביצועים הם הראשונים להיחתך".

ואילו מקצועות או תפקידים ייפגעו או יתחזקו?

"מקצוע המוצר התחזק מאוד בחמש השנים האחרונות, וצוותי המוצר גדלו דרסטית. אלא שדווקא משום שאלו צוותים שמבצעים מחקר ואנליזה ובודקים כיוונים חדשים – הם אלה שעלולים לסבול מצמצום. הסיבה לכך היא שברגע שיש כיוון אחד שמייצר את עיקר הרווחים, אז בתקופה שבה המיקוד הוא רווחים החברה מוכרחה להתקדם באותו כיוון כמה שיותר מהר – ולא בכיוונים חדשים, או בלהבין טוב יותר את המתחרים".

יונתן סלע, שותף בקרן ההון סיכון  Square Peg  (צילום: Square Peg)
יונתן סלע, שותף בקרן ההון סיכון הבינלאומית Square Peg | צילום: Square Peg

"בחברות הגדולות הצוותים האלה התנפחו וייתכן שיעשו בהם קיצוץ. אני לא יודע אם הן במיינדסט לעשות את זה כעת, אבל במבט צופה פני עתיד זה יכול לקרות".

"מקצוע נוסף שהתחזק מאוד בשנה האחרונה הוא משאב אנוש. בעידן שבו הלחץ על כוח האדם פוחת, ייתכן שהצמיחה האגרסיבית בעולמות ה-HR תיסוג".

ולעומתם, אילו מקצועות יפרחו?

אנשי מכירות. כשצריך להביא תוצאות צריך מכירות (לחברות שעסוקות במכירות ולא בשיווק). יתחזקו גם המפתחים מן הסוג שבונים את המוצר ממש, לעומת מקצועות פריפריה כמו Dev ops.

אלו קיצוצים אתם ביצעתם?

דבר ראשון לפני שפוגעים בהון האנושי חתכנו הוצאות שוטפות לא קריטיות כמו יועצים, שירותים שנרשמנו אליהם וכל מיני תוכנות שהבנו שפחות צריך. הפחתנו את כוח האדם באופן ששימר את העובדים שעוסקים במוצר שנמכר היום ופחות בפיתוחים יומרניים עתידיים. הדבר איפשר להפחית את כוח האדם יחסית משמעותית.

ומה לגבי קיצוצי שכר?

"גיוסים חדשים שיבוא במקום אנשים שעוזבים או מועזבים יקבלו משכורות נמוכות יותר, אבל לדעתי לא הבשילו התנאים לקיצוצי שכר. לאף חברה אין עדיין את האומץ לעשות את זה כרגע ואף אחד לא רוצה להיות הראשון. ובעולם שבו המחירים מאוד עולים, המשכורות עוד לא ירדו אפקטיבית אני לא רואה את הקיצוץ מגיע. לא כרגע, אבל אם תהיה החמרה אז כן. יכול להיות שזה הצעד שהכי חכם להייטק הישראלי לעשות".

"המדיניות שלנו תהיה היעדר העלאות שהיא קיצוץ מסוג אחר וראוי שכל ההייטק ינהג בצורה הזו כי המשכורות עלו בצורה לא פרופורציונלית וצריך להרגיע את העניין הזה".

"יש הבדל בין יזמים מנוסים ומקושרים לצעירים"

יונתן סלע, שותף בקרן ההון סיכון Square Peg, מספר שיש הבדלים בין דרכי ההתמודדות של מנכ"לים עם הציפייה המשתנה של המשקיעים לעבור מצמיחה לרווחים. "יש הבדל בין יזמים מנוסים ומקושרים שראו דברים בעבר או שחשופים לזרימת המידע מעבר לטוויטר ולכותרות, לבין כאלה שלא נמצאים בלופ הזה כי הם יותר צעירים ופחות מקושרים ואז עולה המשקל של המשקיעים בחברות".

_OBJ

"הבדל נוסף הוא בין מי שמנסה לגייס הון כעת שמרגיש הבדל עצום לעומת לפני כמה חודשים, בהשוואה למי שלא יצא עדיין לגייס ועדיין נהנה מהפרות של התקופה שלפני התהפכות הסנטימנט בשוק. חברות בשלבי צמיחה מתקדמת ההשפעות ברורות ומידיות, מי שמגייס בשלבים מוקדמים עדיין מרגיש שמה שהיה הוא שקורה, אך זה כבר לא המצב".

האם אתם מנחים את החברות היכן לקצץ?

"תלוי בחברה. חברה שיש לה מוצר פיזי יכולה להחליט שהיא מעדיפה לשפר את Unit economics (לחתוך בעלויות) בשווקים קיימים, על פני השורה העליונה וגדילה לשווקים חדשים. חברות תוכנה כשרות SaaS יכלו לרצות בעבר להפגין עד כמה החזון של החברה גדול ולייצר קווי הכנסות נוספים ולשם כך פיתחו מוצרים נלווים ללא נגיעה למוצר המרכזי כד לראות רווח בטווח הרחוק. היום חברות עוצרים פעילות מסוג זה ואפילו סוגרים יחידות שלמות".

למה מחכים כעת בהייטק כדי לראות האם אנחנו רואים רק תיקון קטן או שהגל הזה הוא רק ההתחלה ויש צורך בקיצוצים יותר עמוקים?

 

"יש פה שאלה רחבה יותר – עד כמה עמוק המשבר שאנו ניצבים בפניו ככלכלה. אנחנו חווים שוק (הלם) בשוק ההון וירידה של כ-23 בהשקעות הפרטיות. זהו שוק של מכפילים, שווי חברות, וגיוסים. עכשיו השאלה היא עד כמה השוק הזה פגע במערכת הריאלית עצמה – בביקושים (מצד לקוחות), ובתוצאות של החברות, גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות".

"כיום כל מי שמוכר סחורות ומושפע מהעולם הפיזי - חווה עליות מחירים, בין אם בשל עליות בהובלה או עיכובים בשרשראות אספקה. בצד הביקושים, מנסים לראות מעד כמה משמעותי השינוי שמתחולל בעקבות האינפלציה הגבוהה, עליית ההוצאות על דלק ודיור, ההפסדים בתיק המניות ועליית מחיר המשכנתאות. האם אלה מיתרגמים לשינוי בהרגלי הצריכה של אנשים. שינוי כזה יכול להוביל לירידה משמעותית בהכנסות ולירידה אובייקטיבית בשווי החברות. כרגע לא רואים עדיין סימנים מובהקים לכך. כן רואים השפעה בצד ההיצע אבל, לא רואים אותם בצורה מובהקת בצד הביקוש. רואים עדיין ביקוש גבוה בהרבה תעשיוץ, ובוודאי בעשירונים העליונים, אבל יש הערכה שאם האינפלציה תמשיך נראה ברבעון הקרוב גם השפעה על צד הביקוש".

האם וכיצד החברות נערכות לכך?

"כרגע בעיקר לא ממהרים לשכור עובדים חדשים במקום עובדים שעזבו – את זה רואים הרבה מאוד. קיצוץ  שכר זה משהו שבקושי רואים, ואם כן, אז בעיקר בהנהלה. כן רואים במקרים מסוימים בחלק מהתפקידים עצירות של העלאות שכר, וירידה בשכר במשכורת פתיחה של עובדים חדשים בארגון.

כשחברות רוצות לבצע שינויים בכוח אדם, לא רוצים לעשות זאת בשיטה של פיחות מזדחל, אלא מנסים להגיע בפעם אחת לגודל כוח האדם שהחברה צריכה לעתיד הנראה לעין. במצב, כמו עכשיו, שבו הסכין עדיין נופלת, ולא ברור עדיין איפה ניעצר מבחינת עומק המשבר או השפעה על ולואציות והיכולת של החברות לגייס – עדיין ייתכן שלפנינו עוד מדרגה. זו הדעה של הרבה אנשים".