"מטרת חממת הטכנולוגיה "אינגב" היא להפוך את הנגב ל'פאלו אלטו' של ישראל": מדינת ישראל הצליחה למתג עצמה כמדינת הייטק מובילה ברמה העולמית, אך רוב הפעילות בה בתחום זה מתרחשת במרכז. בנגב ובגליל מתגוררים יותר מ-31 אחוז מאוכלוסיית המדינה, כשרק כ-2.9 אחוז מפעילות חברות הסטרטאפ מתקיימים באזורים אלו. ההון האנושי בורח ליישובי המרכז והחברות נמשכות למטרופולין היכן שההון האנושי נמצא.
אוכלוסיית הנגב כולו מונה כיום יותר מ-500 אלף תושבים ובעתיד הקרוב תגיע ל-600 אלף. חלקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב, שעל פי מחקר הכנסת הגיע לכ-270 אלף תושבים בשנת 2020, יהיה יותר ממחחצית האוכלוסייה באזור. כש-45 אחוז מהתחלות הבניה נמצאות בנגב ובגליל, ומכאן שבעיית התעסוקה תלך ותגבר.
ארנון קולומבוס מנכ"ל 'אינגב', ציין כי "שבירת מעגל קסמים זה של תעסוקה חסרה ושל משכורות נמוכות, מחייב פעילות שתרתום באופן משמעותי את כל עוגני הכלכלה הדרומיים והלאומיים ותייצר מנוף לניפוץ תקרת הזכוכית, הן מבחינת האמונה והן ביכולות ובאיגום המשאבים".
לצורך כך, הוקמה ביוזמת הממשלה ובהובלת רשות החדשנות, החממה הדרומית InNegev, שתפקידה לאגום משאבים רלוונטיים בדרום, לחבר גורמי תעשיה, אקדמיה, מחקר וכיוב' ולייצר תשתית חזקה שתתמוך בפתיחת מיזמים טכנולוגיים וחברות הזנק בדרום. ארנון קולומבוס, מנכ"ל החממה, מגיע בעצמו מהנגב – מתגורר בקיבוץ חצרים שליד באר שבע, בן 55, נשוי ללילך ואב לשלושה. הוא כיהן בתפקידי ניהול בכירים בחברות בינלאומיות בדרום כמו נטפים וכיל, מתנדב ומוביל עמותות חברתיות בנגב כמו "להעז ביחד", ו"תופסים כיוון" באופקים, הקים ומשמש כיו"ר תוכנית "ראידאת" לפיתוח מנהיגות בקרב צעירות בדואיות בנגב, במסגרת ארגון כוכבי המדבר.
לדבריו, החממה משלימה את תפיסת פארקי ההייטק המוקמים בנגב ותספק תשתית של חברות שינבטו ויצמחו בפארקים אלו. גם פארקים חדשים לתעשיות עתירות ידע המתוכננים לאזור התעשייה עידן הנגב ואופקים, אינם מתחרים בפארק ההיי טק שהוקם בבאר שבע, שמכוון למרכזי מחקר ופיתוח של חברות הייטק. הכוונה היא להצמיח חברות בתחילת דרכן, ואף להביא חברות גדולות, שיקימו בנגב מפעלי הייטק משמעותיים, שישאירו בנגב את האוכלוסייה המקומית העוסקת בתחום והיום נוסעת צפונה כדי לעבוד, ואף להביא עובדי הייטק מהמרכז לדרום.
רק מיזמים עם זיקה לדרום
החממה שהוקמה בשנת 2020 מכוונת למיזמים בשלבים מוקדמים וכבר הקימה תשתית מרשימה של שיתופי פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים בדרום וקישרי עבודה עם שותפים רבים. "למרות הקמתה בתקופת הקורונה יש כבר בחממה 5 חברות סטארט אפ, עוד 5 בשלבי קליטה אחרונים וכ-8 חברות בבחינה סופית. היעד הוא לגייס 100 חברות לחממה בתוך 8 שנים," מציין קולומבוס. לדבריו, המיזמים המתאימים לחממה חייבים להיות עם זיקה לדרום: חשוב לציין שהגדרת הפעילות עם זיקה לדרום היא חשובה ביותר ולכן ניתנת גמישות בתהליכי המיון והקבלה למיזמים שאינם מזוהים באופן מובהק עם תחום הפעילות, אך כן מזוהים עם הדרום," הוא מדגיש.
בעלי החממה הם קבוצה של חברות תעשייתיות גדולות בדרום (נטפים, סודהסטרים/פפסיקו, דולב) משקיעים דרומיים ואסטרטגיים (קיבוץ חצרים ואלפא קפיטל) רשויות מובילות (מ.א. בני שמעון) מוסדות אקדמיים (סמי שמעון) וקרן הברון הירש (יק"א) המשקיעה בפיתוח הנגב והגליל. החממה מטבעה בנויה על שיתופי פעולה ויצירת "אקוסיסטם" המפרה את כל אזור הנגב ומייצר הזדמנויות לצמיחה ופריחת סטארטאפים ותעשייה עתירת טכנולוגיות מתקדמות.
האקוסיסטם הרחב של החממה מכיל ארגונים ומוסדות עם הסכמי שיתוף פעולה ומכיל גורמים בין-לאומיים, לאומיים ודרומיים רבים – אוניברסיטת בן גוריון, מכון וולקני, מערך החדשנות של ארגון ממשלתי גדול, מרכז החדשנות של סורוקה, אשכול נגב מערבי, מכוני מו"פ בדרום, חממות פרטיות נוספות בכל אזור הדרום, מכוני גיוס והשמה טכנולוגית, מנהלת ירידת בסיסי המודיעין דרומה, משרד BDO, לוצאטו, אזורי תעשיה רבים ועוד.
החממה מתמחה בתחומי Ag-Tech, Food-Tech, Clean-Tech, Renewable Energy, Water-Tech, Waste & Recycling, Industry 4.0 .
לאחרונה נפגשו כל העומדים מאחורי פעילות החממה הטכנולוגית ומרכז החדשנות של הדרום – InNegev, ודנו בתכנית האסטרטגית שלה. במרכז התכנית שלושה עוגנים מרכזיים: הרחבת פעילות הסטרטאפים בנגב – בהובלת החממה הטכנולוגית, פיתוח מואץ של הון אנושי לתחומים הטכניים והטכנולוגיים, באמצעות הכשרות והסבות ייעודיות ובשיתוף כל הגורמים הפועלים בתחום בדרום והקמת אזור תעשיית היי-טק מהגדולים במדינה ב"עידן הנגב" עם תעשיות עתירות ידע, בינוניות וגדולות על שטח של 4,500 דונם.
"זו תהיה השלמה של אזור ההייטק בבאר שבע, שם מתמחים בעיקר בסייבר ותוכנה. באר שבע רושמת הצלחה אבל אי אפשר להקים שם תעשיות עתירות ידע, כי אין מקום. המטרה שלנו היא לגדל סטארטאפים שיתנו מהנגב שירות לכל העולם. זה יקרה בנגב בתאוצה מוגברת. התכנון האסטרטגי הוא מהמתקדמים ביותר בעולם במטרה להביא לנגב גם "ארגוני ענק" כמו אינטל, אמדוקס או נייס לדוגמא. התנאים לחברות מאוד אטרקטיביים ויצטרכו לכלול תמריצים משמעותיים". לדברי קולומבוס, לנגב יש יתרונות מובהקים בכל הקשור לתעשיות פודטק ואג-טק, כי החקלאות מאוד מפותחת בנגב. "אנחנו נהפוך את הנגב לפאלו אלטו של ישראל (העיר המרכזית בעמק הסיליקון עם אלפי מפעלי הייטק שמועסקים בהם כ-100 אלף עובדים. ר.מ.)," הוא מבטיח.
החממה ממוקמת ליד רהט
"המפתח לקידום הטכנולוגיה בנגב עובר דרך הבדואים," מדגיש קולומבוס: "התחזית היא שב-2030 הבדואים יהיו כ-50% מאוכלוסית הנגב. ההכנסה הממוצעת בדרום נמוכה מת"א בכ-20% ומהממוצע הארצי בכ-13%. הפערים האלה הם גם אחד הגורמים לפשיעה באזור זה ובריחת מוחות טובים למרכז".
עוד מציין קולומבוס, כי מעבר לקידום הפעילות העסקית, תפקידה של החממה בראייה אסטרטגית הוא לקדם את הדו-קיום בנגב. כך למשל, בחרה חממת InNegev להתמקם בתוך אזור התעשייה "עידן הנגב" אזור הנמצא בבעלות משותפת של עריית רהט (44%) מ.א. בני שמעון (37% ובעלי הקרקע) ומ.מ. להבים (19%). "שיתוף פעולה זה של הרשויות המקומיות הצמיח אזור תעשיה בו רואים כל תושבי הנגב כ"שלהם" ומכאן היכולת לצמוח ולהצליח לייצר שותפות אמת גם במרכז החדשנות של הנגב InNegev. החממה פעילה ביחד עם מרבית הגופים הפועלים בדרום לקידום הטכנולוגיה ותעשייה המתקדמת בקרב האוכלוסיה הבדואית ואף פתחה את שעריה לארח את ארגון MOONA הפועל לקידום חשיפה טכנולוגית לנוער בחברה הערבית, בתוך הקמפוס הייעודי שנבנה כמרכז החדשנות בעידן הנגב.
בשיחה עמו הוא מדגיש קודם כל: "אם משחקים באותם כללים, נראה אותן תוצאות ובלתי אפשרי יהיה לשבור את תקרת הזכוכית; לכן צריך שנות את הכללים. לשם כך אנחנו מבצעים חבירות להמון גורמים מתחום ההייטק וההשקעות. החממה היא טריגר להניע את כל המעגלים - הרשויות המקומיות, הרשות לחדשנות, ארגונים חברתיים וארגוני יזמות טכנולוגית בחברה הערבית.
למה שזה יעבוד אם אין תשתית של הון אנושי מתאים בנגב?
"גם כיום עובדי הייטק רבים בנגב, אבל הם נוסעים לעבוד במרכז - יש רכבות. המטרה שלנו לייצר אינסנטיב מספיק חזק לחברות היי טק להגיע לנגב, ולמדינה שתסייע בסבסוד שכר, כדי שהיה כסף לשלם לעובדים חזקים. כבר היום חסרים כ-16 אלף עובדים למנהלת המעבר של הבסיסים לדרום".
אלו חבירות מעניינות בצעתם?
"לטובת הכשרת עובדים מהדרום יצרנו קשר עם יחידת 8200 שמתמחה בהכשרות טכנולוגיות בזמן קצר, ובקרוב נקים קמפוס טכנולוגי על כ-70 דונם באזור התעשייה עידן הנגב שליד רהט. זו בשורה אדירה". הכוונה לחנוך את המבנה החדש של מרכז החדשנות בנגב עם החממה הטכנולוגית במרץ 2022.
קולומבוס חוזר ומדגיש כי החממה היא מעין אינקובטור למיזמי הייטק בתחילת דרכם, כשהמטרה להשאיר אותם בנגב לאחר שיבשילו לחברות שמייצרות מוצרים מתקדמים בתעשיות עתירות ידע.
"איך זה עובד? לדוגמא, אם באוניברסיטת בן גוריון בתהליך האקסלרטור שלהם (תוכנית אואזיס) מזהים מיזם שיכול להבשיל למוצר, הם מחברים אותו אלינו. אנחנו מבשילים אותו, 'מדשנים' אותו, מלווים אותו, משקיעים בו כסף ויוצרים מצב שגם הסיכוי לכשל הוא נמוך יותר והצמיחה מהירה הרבה יותר," הוא מסביר.
"יש כיום הזדמנות לעשות דברים בנגב בצורה שונה עם חזון אמיתי לשנות ולייצר נקודת מפנה לכלכלה באמצעות ה'קטר הטכנולוגי'; זה עבד עבור מדינת ישראל ואין סיבה לא נצליח עם הפעילויות הנכונות גם בנגב – אנחנו חייבים את זה עבור הצעירים ועבור ההורים שבניהם עוזבים את הנגב," מסכם מנכ"ל אינגב.