מחקר חדש מתריע על הצפה של תעמולה רוסית ברשתות חברתיות. כבר שנים שעולות שוב ושוב טענות על חשבונות מטעם השלטון הרוסי המייצרים פייק ניוז ופרופגנדה, אך המחקר החדש, שנעשה עבור האיחוד האירופי, מצא כי מאז הפלישה לאוקראינה המצב אף החמיר - ושהרשתות החברתיות נכשלות שוב ושוב בטיפול בתופעה.

"במספרים אבסולוטים, חשבונות פרו-קרמלין ממשיכים להגיע לקהל גדול יותר ויותר בפלטפורמות של מטא (פייסבוק ואינסטגרם, ש"ר). במקביל, הקהל לחשבונות שממומנים על ידי הקרמלין בטלגרם שילש את היקפו", כך על פי הדוח החדש. לפי המחקר, פוסטים מחשבונות הממומנים על ידי הקרמלין נצפו כ-16 מיליארד פעמים מאז 2022.

הדוח מוצא כי מספר החשבונות הנתמכים ע"י הקרמלין עלה גם בטיקטוק, אך את עיקר הבעיה הדוח תולה דווקא בטוויטר. הדוח מוצא כי מאז הרכישה של אילון מאסק את החברה, והפירוק של המחלקה העוסקת בבטיחות המשתמשים - שהיתה אמורה להילחם בתופעה - השפעתם של חשבונות הממומנים על ידי הקרמלין עלתה משמעותית בחצי השנה הראשונה של 2023.

אילון מאסק על רקע טוויטר X (צילום: bluecat_stock, Frederic Legrand - COMEO, שאטרסטוק. עיבוד: tech12)
מאסק. מאז רכישתו את טוויטר כמות התכנים הרוסיים בעליה | צילום: bluecat_stock, Frederic Legrand - COMEO, שאטרסטוק. עיבוד: tech12

בשנת 2020 טוויטר הודיעה כי היא מתחילה להילחם באופן פומבי בחשבונות ממומנים על ידי מדינות כמו רוסיה או צפון קוריאה, במטרה להילחם במדינות המשתמשות בפלטפורמה שלה להפצת תעמולה. זה היה צעד בכיוון הנכון, אך המאמצים הללו נקטעו כשאילון מאסק קנה את החברה והוביל לפירוק של מחלקות שלמות, ביניהן המחלקה שעסקה בנושא. באפריל השנה, החברה הודיעה כי היא מבטלת לחלוטין את התוכנית למלחמה בתעמולה.

באירופה מאיימים בקנסות

חוק חדש שנכנס לתוקפו בחודש שעבר באיחוד האירופי דורש מחברות הטכנולוגיה הגדולות לעקוב אחר חשבונות המסכנים ילדים ומפיצים תוכן לא חוקי או נועדו לפגוע בתהליכי בחירות דמוקרטים - ולהסירם. האיחוד יכול להטיל קנסות כבדים על חברות שלא יעמדו בתנאים החדשים. המחקר החדש, ששם דגש על טוויטר, יכול להוות בעיה רצינית עבור הפעילות של החברה באירופה.

כשאילון מאסק קנה את טוויטר הוא הוביל לפירוק של מחלקות שלמות, ביניהן המחלקה שעסקה במלחמה בתעמולה. באפריל השנה, החברה הודיעה כי היא מבטלת לחלוטין את התוכנית בנושא

אך גם חברות הטכנולוגיה האחרות, שלא ביטלו את המחלקות שאמורות להגן על המשתמשים מפני הטרדות ופרופוגנדה, אינן עומדות בסטנדרטים כפי שקובע המחקר של האיחוד האירופי. המחקר מוצא כי גם חברות כמו מטא או טלגרם, שכן נלחמות באופן אקטיבי בתופעה של הפצת פרופוגנדה, נכשלות שוב ושוב.