גל הפיטורים בהייטק: "לינקדאין לא באמת פותרים את הבעיה"

גל הפיטורים בהיי-טק הישראלי לא מראה בינתיים שום סימני דעיכה. כששאלנו השבוע גורם המלווה שנים עשרות סטארט-אפים ישראליים מה עוצמת המשבר הנוכחי, מ-1 עד 10, התשובה המהירה והמעציבה הייתה "בין 8 ל-9".

על אף הנטייה המוכרת שלנו, כישראלים, לקרוא את המציאות כשמשהו שקורה בעיקר לנו, חייבים לזכור שגל הפיטורים הזה הוא חלק ממגמה גלובלית של פיטורים בחברות ההיי-טק, כולל הגדולות שבהן. כמה דוגמאות: אוראקל צפויה לפטר כ-30 אלף עובדים, מטא כבר פיטרה 8,000; אמזון, מיקרוסופט וסיילספורס פיטרו כל אחת אלפי עובדים.

האשם תמיד: AI

בישראל, נוסף לרשימת הגורמים לפיטורים גורם כבד משקל: השקל המתחזק. העוצמה המתמשכת של המטבע הישראלי מול הדולר מייקרת מאוד את הפעילות כאן, בעיקר בגלל ששכר העובדים משולם בשקלים. מבחינת המשקיעים הזרים בחברות ההיי-טק הישראליות, הכל נמדד בדולרים והדולר כרגע פשוט חלש מדי מול השקל. המשמעות היא שכל עובד, כל משרד וכל הוצאה בישראל עולים הרבה יותר מבעבר. אז המשקיע הזר לוחץ, המנכ"ל הישראלי מפטר 15% מהעובדים בישראל כדי לעמוד בדרישות - וכולם יחד מפילים את זה על ה-AI.

על אף שאין במדינת ישראל שום גוף ממשלתי או תקשורתי שמספק באופן קבוע נתונים על הפיטורים בהיי-טק, אפשר בהחלט לחשוד כי מה שאנחנו רואים בינתיים זה נתון מרוכך למדי של המציאות בשטח. הנתונים בתקשורת, בעיקר בכל מה שנוגע לסטארט-אפים הישראלים, לא תמיד מדויקים. מנכ"לים שמפטרים 50 עובדים יכולים גם להשיב לשאלות כתבים כי פיטרו 10. חברות רבות מבצעות סבבי פיטורים אגרסיביים, אבל אף אחד לא שמח להודות בכך.

חלק מהחברות מנסות להלביש על הפיטורים טוויסט חיובי: הן אומרות שה-AI אפשר להן להתייעל וזה נכון, אבל רק באופן חלקי. AI אכן מייעל חברות, אבל מה שהכי לוחץ על החברות הישראליות כרגע זה השקל החזק שמביא להתייקרות הפעילות בישראל - בראש ובראשונה מבחינת שכר העובדים שמשולם בשקלים, אבל גם עלויות אחרות כמו שכירות, שירותים מקצועיים, תקורה ותפעול.

חלק מהחברות אפילו אימצו "טריק מלוכלך" - משרות רפאים: הן מפרסמות מודעות דרושים ממש לאחר סבב פיטורים, כדי ליצור מצג של "עסקים כרגיל". במקרים רבים, מדובר במשרות שאף אחד לא באמת מתכוון לאייש אותן. הן נועדו רק להסתיר את העובדה שהחברה מתכווצת.

"יש כיום 10,000 משרות פתוחות"

מול הגל הזה עומדים יזמים ישראלים, מתוך התעשייה עצמה, שמעדיפים כדבריהם "לעשות קצת טוב". התוצאה, באחת היוזמות שעלו ממש השבוע לרשת וללינדקאין, היא מנוע חיפוש מבוסס AI בשם JobFox, ששואף לרכז ולהציג את כל המשרות הפתוחות כרגע בהיי-טק הישראלי.

מאחורי המיזם עומדים שלושה - רועי שטרנבג, ניר קוסובר ועידו מרוז - השותפים בסטארט-אפ בוטסטרפ בתחום השיווק בשם Scalefox.ai. "עשרות חברים שלנו פוטרו בשבועות האחרונים, ממש נשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים", מספר מרוז בראיון ל-N12 Business, "אז החלטנו רגע לעצור הכל ולראות איך אפשר לעזור להם ולכל מחפשי העבודה.

זו לא הפעם הראשונה שמרוז נחלץ לעזרת מפוטרים. בתחילת המלחמה הוא היה מעורב במיזם שסייע למילואימניקים שפוטרו למצוא עבודה. "זה משהו שבוער בי כבר הרבה זמן", הוא אומר.

למה אתם חושבים שאתם יכולים לעזור במשבר כה נרחב וגדול?

"אנחנו רואים שיש הרבה מאוד פיטורים, אבל במקביל חברות גם מגייסות עובדים. מצד אחד יש תחושה כמעט של Doomsday בהיי-טק, אך מצד שני יש כיום בתעשייה כ-10,000 משרות פתוחות. הבעיה היא שעד היום לא הייתה לזה במה. לינקדאין לא באמת פותרים את הבעיה, כי בערך חצי מהמשרות בכלל לא נמצאות שם וגם החיפוש שלהם לא מספיק נוח".

איך עובד המאגר שלכם?

"בנינו בסיס נתונים של כמעט 6,000 חברות בהיי-טק הישראלי, עם מעקב אוטומטי אחר כל חברה חדשה שקמה. באמצעות AI אנחנו דוגמים את כל המאגר מדי יום. רואים שם שגם חברות שפיטרו מגייסות".

לפי מרוז,המפוטרים הרבים שמנסים לחזור נתקלים כיום בשוק תעסוקה קשה במיוחד. "קודם כל, הם לא יכלו לראות איפה יש משרות פתוחות, אבל את זה באנו לפתור. מעבר לכך, רוב החברות מצפות היום שהעובדים יבואו עם סט של יכולות לעבוד בעולם החדש, לעבוד עם AI בצורה נכונה. אנחנו מתכננים לעזור למפוטרים גם בזה".

איך תעזרו?

"נוסיף פיצ'רים שיקלו על המפוטרים להתקבל לעבודה חדשה. נעניק להם כלים המתאימים קורות חיים למשרה, מכינים לראיונות, מספקים סינון אוטומטי על משרות והתראות על משרות חדשות שנראות מתאימות.

"מנגד, אנחנו רוצים להנגיש את החברות לעובדים - ולפתוח את המאגר שלנו בפני החברות. הרעיון הוא לשדך בין החברות לעובדים פוטנציאליים. כבר החלו לפנות אלינו חברות שרוצות לשתף פעולה".

אם תצליחו זה אומר מבחינתכם משרה מלאה. מה יהיה על הסטארט-אפ שלכם?

"נכון, אבל עוד חזון למועד. כרגע אנחנו עסוקים בלעשות קצת טוב".

JobFox בקושי יומיים באוויר. מה רמות השימוש עד כה?

"ב-24 שעות הראשונות נכנסו ונרשמו כ-500 אנשים, וכולם מאוד מאוד אקטיביים בחיפוש עבודה. כל אחד מהם נכנס כמה פעמים לאתר".

המפוטרים הם ברובם עובדים שה-AI יכולה להחליף?

"לא בהכרח. יש גם כאלה, אבל הפעם פוטרו המון מנהלי ביניים. יש נטייה של החברות הגדולות לשטח את הארגונים ולעבוד בקבוצות הרבה יותר גדולות תחת מנהל בודד. דווקא מקצועות כמו מכירות וניהול תיקי לקוחות לא ייפגעו מה-AI - והביקוש להם יעלה".

מה יקרה הלאה?

"חברות היי-טק ימשיכו לפטר, אנחנו עוד לא קרובים לסיום הגל. מצד שני, החברות שמגייסות עובדים ייהנו בתקופה ממאגר איכותי במיוחד של עובדים שנפלטו לשוק. מרבית המפוטרים עבדו בחברות גדולות וחוו חוויה של ביטחון תעסוקתי מדומה. פתאום, ביום אחד, הם בחוץ - וזה מפחיד. אבל הם צריכים להרים את הראש, התעשייה אמנם במשבר אבל היא לא מתה ויש המון חברות שמגייסות ממש עכשיו".

"דרישה גוברת לטאלנטים מחו"ל"

איך מתמודדים עם משבר של פיטורי אלפי עובדים? תלוי את מי שואלים. יאיר לרר, סמנכ"ל בסטארט-אפ Ubeya, שייך לגל ראוי לציון של חברות היי-טק וקרנות הון סיכון מקומיות, שמציעות הזדמנויות תעסוקה חדשות במטרה לסייע לעובדים שפוטרו לחזור במהירות למעגל העבודה. המשרות מוצעות בעיקר בתחומי הסייבר, AI, תשתיות ענן ותוכנה, דאטה ודיפ-טק.

Ubeya מפתחת פלטפורמת AI, המשמשת מפיקים של אירועי ענק באיצטדיונים ואולמות בידור בינלאומיים. המערכת מאפשרת למארגנים לנהל את כוח האדם והספקים במופעי תרבות וספורט המוניים כמו משחקי הפרמייר-ליג באנגליה, גמר ליגת האלופות, טורניר הטניס ווימבלדון, מרוצי פורמולה 1 וסיבובי ההופעות הגדולים של טיילור סוויפט ואואזיס. "אנחנו כיום 55 עובדים, אבל מגייסים עוד כל הזמן", מספר לרר. "כרגע יש לנו 8 משרות פתוחות בעיקר בתחומי הפיתוח, המוצר והשיווק. למזלנו, אנחנו פועלים בשוק שנמצא בעלייה. רוב קבוצות הפרמייר-ליג באנגליה עובדות איתנו וזה קרה די מהר. גם תהליך החדירה לשוק האמריקאי, שקורה בחודשים האחרונים, מהיר ומוצלח מאוד. השקל החזק משפיע על כולם, אבל המצב הטוב בשוק שלנו מאפשר לנו לגייס עובדים למרות חולשת הדולר".

אדי כץ, ממייסדי החברה הבורסאית גרופ 107, מציע פתרון שונה לגמרי. החברה שלו מציעה לחברות ישראליות להחליף חלק מהעובדים הישראלים היקרים שלהן בעובדים ממרכזים באוקראינה, פולין או ארגנטינה, שעלותם 800-1,000 דולר בחודש בלבד. "יש דרישה גוברת לטאלנטים מחו"ל, אבל אני לא יכול לשייך את זה רק לחולשת הדולר מול השקל", הוא אומר. "חברות מנצלות את המשבר הנוכחי כדי לשדרג את עצמן בעובדים עם הבנה, יידע וניסיון גדולים יותר בתחום ה-AI. עובדים שלא מתמצאים כיום ביכולות AI - הארגונים כבר פחות צריכים אותם. גם עובדי ההיי-טק הישראלים צריכים להפנים את זה".

מה בעצם השתנה?

"לראשונה מ-2019 אין צמיחה במספר עובדי ההיי-טק בישראל, יש אפילו האטה. זה נובע, משער הדולר ופריצת ה-AI, אבל גם משיקולים של יציבות עסקית. ישראל עוברת כל הזמן משברים ומלחמות, בעוד שהמשקיעים והחברות רוצים יציבות. במצב כזה, אם אפשר במסגרת ניהול סיכונים של הארגון למקם חלק מהצוות מחוץ לישראל - למה לא? חברות ההיי-טק לא יוציאו את מרכז הכובד והפיתוח כולו לחו"ל, אבל חד משמעית הן מבינות שהן צריכות גם עובדים מסוג אחר, במקומות אחרים. חברות שבונות כיום בישראל צוותי AI יודעות שהן צריכות לשלב בהם גם עובדים מחו"ל. המגמה הזו רק תתחזק".