שנת 2021 הייתה שנת שיא עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית. 55 חברות היי טק חדשות ו-8 שותפויות מחקר ופיתוח הונפקו השנה בבורסה בתל אביב, לעומת 19 בסה"כ בשנה שעברה. יותר מ-20 חברות ישראליות הונפקו בוול סטריט. יותר מ-30 חברות ישראליות הצטרפו השנה למועדון חדי הקרן, כלומר חברות שעדיין אינן נסחרות בשוקי ההון אך השווי שלהן מוערך ביותר ממיליארד דולר.

השבוע נחשף כי תעשיית ההיי טק תתרום עד סוף השנה, על פי ההערכה, 18 מיליארד שקלים לקופת המדינה. זאת לעומת 6 מיליארד בלבד אשתקד. גם החברות שלא הונפקו נהנו מהצלחה, ב-2021 סך ההון שגייסו סטארט-אפים פרטיים זינק לסכום של 24.5 מיליארד לעומת 10.8 מיליארד בשנה שעברה.

זה חלק מתופעה גלובלית, מספר חברות היוניקורן בעולם כמעט הכפיל את עצמו ב-2021 וכעת לפי דירוג שערכה חברת מחקר סינית יש יותר מ-1,000 ברחבי הגלובוס. בוול סטריט נרשם שיא הנפקות מאז שנת 2000, 399 הנפקות ו-142.5 מיליארד דולר שגויסו על פי נתוני חברת Renaissance Capital.

"זו הייתה שנה באמת פנטסטית בשווקי ההון בעולם ככלל", מודה ג'יי ג'ובאס, שותף-בכיר במקינזי וראש ה-Fuel, תוכנית הסטארט-אפים והסקייל-אפים הגלובלית של מקינזי, "12 או 24 חודשים אחורה המומחים לא צפו את זה. מה שמניע את השוק העולמי זה חדשנות ובמגמה מתמשכת היא עוברת מהתאגידים הגדולים לסטארט-אפים. בשנתיים האחרונות ראינו את האפקט הזה ממש ממריא".

כישלון ה-SPAC והביצועים המאכזבים של החברות שהונפקו

כלכלנים חזו שהשנה האחרונה תהיה השנה של ה-SPAC ואכן 604 חברות SPAC גייסו השנה בוול סטריט 143.5 מיליארד דולר, נתון גבוה יותר מגיוסי ההון של חברות אלו ב-15 השנים האחרונות. נסביר, חברות SPAC הן חברות המיועדות לרכישה בלבד, הן מונפקות בבורסה ומגייסות הון מבלי שיש להן פעילות עסקית. המשקיעים סומכים את ידם על מקימי החברה שידעו להתמזג או לרכוש חברות קיימות אחרות ובכך יצקו תוכן לחברה.

עבור החברה שנרכשת על ידי הספאק או מתמזגת איתו, מדובר בתהליך פשוט יותר של הפיכת החברה לציבורית, ביחס להנפקה עצמאית בבורסה. כמחצית מהחברות הישראליות שהונפקו השנה בוול סטריט עשו זאת באמצעות SPAC, שבינתיים מראות נתונים שליליים למדי.

למעשה, ממש לא הכל ורוד, 17 חברות ישראליות שהונפקו בספאק השנה בוול סטריט רשמו יחד ירידה של 18.8 מיליארד דולר בשווי. בין חברות אלו ניתן למצוא את כל אלו שהתמזגו לספאק אולי מלבד "ארבה". כמובן שהיו גם הצלחות – גלובל אי יותר מהכפילה את שוויה, מאנדיי העלתה את שוויה ב-79 אחוז וסנטינל וואן ב-33 אחוז. ובכל זאת הירידה האחרונה בבורסה בארה"ב ואותם נתונים מאכזבים של מרבית החברות שהונפקו – מעמידים בסימן שאלה גדול את ביצועי הספאק ב-2022.

ג'יי ג'ובאס, שותף-בכיר במקינזי  (צילום: מקינזי)
ג'יי ג'ובאס, שותף-בכיר במקינזי | צילום: מקינזי

כדי להבין יותר טוב מה קרה פה בשנה האחרונה שוחחנו (בזום) גם עם ארבעה עורכי דין מובילים ממשרד "מיתר", מייק רימון, שירה עזרן וטליה גרסטלר, שותפים במחלקת התאגידים וניירות הערך – עסקאות ומיזוג וכן ד"ר שחר הדר, שותף במחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד – מוביל בתחום ספאקים. המשרד טיפל השנה בחלק גדול מההנפקות בתעשיית ההיי טק הישראלית, בין היתר למשל בהנפקות המוצלחות למדי של "מאנדיי" ו-"גלובל-אי". הם נתנו לנו הצצה למאחורי הקלעים.

שורה של גורמים הביאו לאותו מפץ שראינו השנה, אחד הראשונים שמזכירים עורכי הדין הוא שינוי בדפוסי השימוש בטכנולוגיה של האוכלוסייה. "האבולוציה הטכנולוגית בעולם וההישענות, האפקט הקושר שיש לטכנולוגיה על אוכלוסיות הולכות וגדלות", תיאר רימון, "התהליכים האלו נכנסו לקצב מואץ".

מייק רימון, שותף במחלקת תאגידים וניירות הערך משרד (צילום: תומר יעקובסון)
מייק רימון, שותף במחלקת תאגידים וניירות הערך משרד מיתר | צילום: תומר יעקובסון

"את השיחה הזו כנראה לא היינו מקיימים בזום לפני שנתיים", מעירה עזרן. "הילדים למדו בזום, תור לרופא נעשה בווידאו, כסף עבר בביט. תסתכל כיצד אוכלוסיות חדשות התחילו להשתמש בטכנולוגיה השנה, לסבא וסבתא לא הייתה סיבה ללמוד להשתמש בזום קודם. הקורונה גרמה להאצה של 5 שנים בקצב הלימוד של אוכלוסיות שונות להשתמש בטכנולוגיה, זה נכפה עליהן".

כששוק ההון התעורר והקרנות האמריקאיות גילו את ישראל

הדר סבור כי המשבר טלטל את שוק ההון הרדום והכריח אותו להתעורר. "הרבה חברות במהלך השנים ישבו על הגדר והמתינו להחלטה אם להנפיק", הוא משתף מהיכרות אישית, "מדובר בחברות שכבר הגיעו לבגרות ושווין הוערך במאות מיליונים. תוכניות הסיוע של הממשל הפדרלי בארה"ב יצרו כר פורה לאותן חברות שהמתינו על הגדר לצאת להנפקה השנה".

"המשקיע האמריקאי השתנה", מגלה ג'ובאס, שעבר לישראל בשנה האחרונה והקים את Israel Tech HubMckinsey, "לפני עשרים שנה חברי המשקיעים אמרו שהם משקיעים בחברות שהם יכולים לנסוע עליהן ברכב, אחר כך דיברו על לטוס חמש שעות והיום הם מבינים שצריך להשקיע גלובלית. השוק נהיה כל כך תחרותי בארה"ב שהמשקיעים היו חייבים לצאת ולחפש אפיקים חדשים להביא תשואה, אנחנו רואים עליה בהשקעות גם במערב אירופה אבל בישראל בהחלט הצמיחה גדולה יותר".

שירה עזרן, שותפה במחלקת החברות וניירות ערך משרד מ (צילום: תומר יעקובסון)
שירה עזרן, שותפה במחלקת החברות וניירות ערך משרד מיתר | צילום: תומר יעקובסון

ג'ובאס מונה שורה של סיבות לחיבור הזה. "הסטרטאפים הישראלים תמיד היו מוכוונים לקהל האמריקאי", הסביר, "מידת החדשנות והבשלות הטכנולוגית גבוהה תרמו גם כן את חלקן. ברגע שמשקיעים התחילו להשקיע בסטארט-אפים ישראלים בשלבים מוקדמים יש אפקט עדר".

ברור שצריך שניים לטנגו ועל מנת להבין גם כיצד השתנה היזם הישראלי, שוחחנו עם ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול היי-טק בפירמת החשבונאות PwC Israel. "היכולת של היזם הישראלי להתמקד בבעיה ולדעת לדקור אותה מהתחלה", תיאר, "כמו גם לבנות אסטרטגיה ולדעת בדיוק איפה החברה תהיה בעוד כמה שנים זה מדליק את מה שצריך אצל קרנות ההשקעות".

"הערכות השווי השנה היו גבוהות – אבל יתכן שהחברות יצדיקו אותן"

"אני לא חושב שזו בועה", ממהר להצהיר ויצנבליט, "רוב מוחלט של החברות שהנפיקו הן חברות טובות מאוד שלאורך הזמן תתמוכנה בשווי שלהן. בגלל ההייפ שהיה השנה, יתכן שבאמת הלכו לקצה העליון של השווי. וזה גורם לכך שהתשואה פחות טובה. אבל בטווח הארוך, הענף היחיד שאפשר לדבר בו על צמיחה אמיתית וכמעט וודאית זה ההיי-טק".

טליה גרסטלר - שותפה במחלקת התאגידים וניירות הערך מ (צילום: תומר יעקבסון)
טליה גרסטלר - שותפה במחלקת התאגידים וניירות הערך משרד מיתר | צילום: תומר יעקבסון

ג'ובאס מסכים כי יתכן שהערכות השווי היו גבוהות מדי, אך לא פעם ראינו מקרים בהן חברות טכנולוגיה מתחילות עם ירידה בשווי ואז מתפסות למעלה. "הגיוני שהערכות השווי בשנה הבאה יהיו נמוכות יותר", אמר, "אבל זה לא אומר שנראה פחות השקעות. המגמה של ההון לכיוון השוק הפרטי של הסטארט-אפים היא מגמה מתמשכת שלא תעצור. אם השנה קנו באותו סכום 10% מהחברה, המשקיעים ישקיעו גם ב-2022 אבל אולי יבקשו 15%".

מה יהיה ב-2022?

"מפץ כמו שראינו ב-2021 הוא נדיר וקשה לי להאמין שיחזור על עצמו ב-2022", רימון משיב. "נראה המשך מסוים, כי שוקי ההון הם עדיין האפיק המועדף. אני חושב שמספר ההנפקות יקטן, וההיקף יהיה כתלות מאוד משמעותית בביצועים של חברות שהנפיקו ב-2021". בריאיון עם ויצנבליט הוא מצדו מעריך שאנחנו אחרי השיא במגמת ההנפקות בתל אביב ויותר חברות יישאו עיניהן לשוק האמריקאי.

שחר הדר שותף במחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד מיתר (צילום: תומר יעקבסון)
שחר הדר שותף במחלקת תאגידים וניירות ערך במשרד מיתר | צילום: תומר יעקבסון

הדר לא לגמרי מסכים ומבקש שניתן לחברות הישראליות עוד קצת זמן. "באופן טבעי מסתכלים על ביצועי חברות IPO בטווח הקצר", הוא אומר, "אבל נכון לבחון אותן בטווח הארוך, אנחנו בשנה תנודתית בכלל בשוק ההון. הכרזות מטעם הבנק הפדרלי, סביבת אינפלציה משתנה, כל אלו השפיעו על הביצועים. המבחן האמיתי של החברות הוא בוודאי לא בשלושה-ארבעה חודשים אחרי ההנפקה".

למה ללכת להנפקה?

"אופציית הרכישה או המיזוג (M&A) מצטמצמת ברגע שחברות שואפות להפוך ליוניקורן או שכבר הגיעו לזה ולזה מצטרפת אטרקטיביות גדולה יותר בפני עובדים שמגייסים", מדגיש רימון, "לכן הן ימשיכו להסתכל על שוק ההון".  הדר מוסיף: "כמובן שיש עוד הרבה חברות ישראליות חזקות, יקרות מאוד, שמוכנות להנפקה. זה כמובן לא בהכרח אומר שהן ינפיקו בשנה הקרובה". עזרן מעריכה כי חלק גדול מה-SPAC עשויים להתפרק לפני שיצקו לתוכן תוכן.

גרסטלר מתעקשת כי עוד מוקדם לקבוע. "כל השוק בארה"ב בירידה בתקופה האחרונה", היא מנמקת, "מה שקרה ב-SPAC השנה זה ששיעורי ה-Redemption עלו. כלומר, למשקיעים באפיק זה יש אפשרות לפדות את מניותיהם ב-SPAC לפני שהוא מתמזג או רוכש חברה אחרת והם עשו את זה יותר השנה". זה המקום להזכיר שעל פי הנתונים בארה"ב משקיעים ב-SPAC השנה ניצלו אפשרות זו ב-50% מהמקרים לעומת 20% בשנה שעברה.

ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול היי-טק ב-PwC Israel (צילום: יח"צ)
ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול היי-טק ב-PwC Israel | צילום: יח"צ

ג'ובאס אף מעריך כי נראה עוד עסקאות SPAC משמעותיות ב-2022, שכן יש חברות כאלו שעדיין לא מצאו מטרה ויש להן תמריץ חזק לבצע רכישה או מיזוג. את הביצועים השליליים יחסית השנה הוא מיחס לחברות שנכנסו לתהליך הזה כשהן לא מוכנות באמת להיות חברות ציבוריות.

לויצנבליט, מצדו, חשוב לו לתת דגש על עניין העובדים. "כדי שנמשיך להיות אומת סטארט אפ בעוד עשור חייבים לדשן את הסטארט-אפים הצעירים", הוא הדגיש, "הם היום נדרשים ממש להילחם על כוח אדם איכותי וזה דבר שחייב להשתנות".

מוכנים להנפיק ב-2022? כך תעשו את זה

הנפקה בכלל היא תהליך מורכב ובארה"ב הוא אף מורכב יותר מבישראל. השלב הראשון הוא הכנה ל-IPO. "זה למעשה סדר וניקיון", מסביר הדר, "עוברים על החברה והפרופיל שלה ומוודאים שהכל נעשה בצורה הכי מדוקדקת כדי להכין את החברה לבדיקה נאותות של חתמים".

_OBJ

בשלב השני, החברה ביחד עם יועציה תבחר את החתמים שיובילו את ההנפקה. "אחרי שהצוות מושלם מבצעים Pick Off, כלומר מתחילים את תהליך הנפקה", ממשיך הדר, "במסגרתו יבוצעו כמה תהליכים מקבילים - הגשת תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית, בדיקות חתמים מאוד מדוקדקות בארה"ב והכנת החברה לציבורים, כלומר גיבוש מדיניות, תקנון".

כעת, החברה תבחר דירקטורים עצמאיים לדירקטוריון שלה. "לאורך הדרך מתבצע שיח שוטף מול הרשות לניירות ערך האמריקאית", מדגיש הדר, "השיח הזה נמשך עד שאין להם עוד הערות לתשקיף". בשלב זה החתם מארגן מפגשים בין החברה למשקיעות מוסדיות שיכנסו בהנפקה. "אלו פגישות של המנכ"לים לעתים אחד על אחד", מסביר הדר, "המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים שלו יחזרו בפגישות על אותה פרזנטציה 20-30 פעמים".

_OBJ

בעקבות אותן פגישות המשקיעים נותנים הוראות רכישה – למעשה מחליטים כמה ירכשו מהמניה בהנפקה וכמה הם מוכנים לשלם. "החתם בונה את ה-Book, כמו מין ספר הזמנות וחוזר לחברה עם המלצה בכמה להנפיק", מסביר הדר, "אם יש הסכמה בין החתם לחברה על התמחור, ההנפקה יוצאת לדרך ביום המסחר הבא".

רב הנסתר על הגלוי כשמסתכלים קדימה אל 2022, מגמות של התאוששות כלכלית בממדים מפתיעים, פוגשות את הגל החמישי שהביא עמו נגיף "האומיקרון". נותר לקוות שתעשיית ההיי-טק הישראלית תמשיך לצמוח גם מול הגבלות משתנות וחוסר וודאות, ושהכסף שנכנס לשוק המקומי השנה יביא לצמיחת חברות חדשות שישחזרו את ההצלחה בשנים הבאות. כמו כן חשוב שתמצא הדרך, שהתעשייה שמוכיחה את עצמה פעם אחר פעם כקטר של המשק הישראלי, באמת תצעיד קדימה גם סקטורים אחרים על פני הגדלת אי השוויון.