תחום הרכב עובר מהפכה בתקופה האחרונה כשהביקוש לרכבים חשמליים צובר תאוצה כשעל פי התחזיות עד שנת 2025 תגיע סך מצבת הרכבים החשמליים והנטענים בישראל ל-215,000 רכבים במצטבר. הרכבים החשמליים ממשיכים לנגוס בנתח השוק עד שתוך מספר שנים יהיו הרוב המוחלט של הרכבים על הכביש, אלא שהמעבר דורש היערכות מבחינת תשתיות תחבורה וחשמל שלא בטוח שהמדינה ערוכה אליהם.
"השאלה היא לא האם זה יקרה, אלא תוך כמה זמן נעבור ממנועי בעירה פנימית למנועים חשמליים", אומר פרופ' טל רביב, ראש מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב ל-Business. "עדיין יש לטכנולוגיה מעט מחלות ילדות, אך בעוד עשור לדבר על מכונית עם מנוע בעירה פנימית יהיה שווה ערך לשיחה על קטר הקיטור".
רביב מוסיף כי הטכנולוגיה של כלי הרכב החשמליים בישראל עדיין בהתהוות, אך בתחומים מסוימים היא נמצאת באיחור. "אנחנו באיחור ניכר בכל הקשור להפיכת התחבורה הציבורית לחשמלית", הוא מדגים. "אם ישראל הייתה מחליטה להחליף את כלל האוטובוסים העירוניים לחשמליים זה היה משפיע דרמטית על נוחות הנסיעה, הזיהום והרעש במרכזי ערים ומקל על הרגולציה והתשתיות לקראת הטמעת הרכב הפרטי החשמלי".
האם המדינה ערוכה מבחינת כמות החשמל שיצרכו הרכבים הפרטיים?
"סביר כי טעינה בסדר גודל רחב תתרחש בלילה כשהביקוש נמוך", אומר פרופ' רביב. "לכן לא צפויה קפיצה אדירה בעומסים ודווקא מהבחינה הזו נראה כי המדינה עושה מהלכים על מנת להגדיל את הקיבולת. הצד השני של הבעיה הוא פריסת עמדות טעינה ציבוריות, המתרחשת לאט ביחס למדינות אחרות בעולם".
רביב מסביר כי השוק בארץ קשור לשוק האירופי וההנחה היא כי זמן קצר אחרי שבאירופה יפסיקו להעלות מכוניות מונעות בנזין על הכביש, נוכל לראות מהלך דומה בישראל. "אין ספק כי זהו העתיד, ולא עתיד רחוק מידי", הוא אומר. "תחנות הדלק יחליפו את המודל שלהן למכירת חשמל. מצד אחד אלה חדשות רעות עבורן כי לאנשים תהיה גם עמדת טעינה בבית, מצד שני אנחנו 'נבלה' יותר זמן בתחנה כך שיוכלו למכור לנו יותר שירותים".
פרופ' רביב מציין כי המחסום העיקרי במעבר לרכב חשמלי בקרב אינדיבידואלים היום, הוא 'חרדת הטווח' (Range Anxiety) לפיו אנשים חוששים כי יתקעו ללא יכולת לנוע. "עם הזמן יהיה אפשר לטעון רכבים מהר יותר והפריסה של נקודות הטעינה יתרחבו גם כן", הוא אומר. "אך זה קורה לאט. אם המדינה הייתה רוצה לעשות משהו כדי לזרז את התהליך היא הייתה צריכה להשקיע יותר. זו הביצה והתרנגולת, כיון שברגע שיגדל הביקוש לטעינה המדינה תתערב".
בחודש אוגוסט האחרון אישרה הממשלה את תקציב המדינה וחוק ההסדרים, בתוכו סעיף המציין את "הכנת התשתית למעבר לתחבורה חשמלית" בישראל, לפיו דיירים בבניינים משותפים יהיו רשאים להתקין תשתיות לצורך הקמת עמדת טעינה, ללא הסכמת שאר הדיירים. כמו כן, המדינה תחייב כל בניין חדש שייבנה בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
עומר בוביס, מנכ"ל EV-Meter מקבוצת NAYAX פחות אופטימי בנוגע להיערכות הממשלה בתחום התשתיות. "מי שאין לו חנייה פרטית יהיה תלוי לגמרי בעמדות טעינה ציבוריות", הוא אומר. "דיירי בניינים משותפים יעמדו בפני אתגרים כמו צריכת חשמל מלוח משותף והיעדר תשתיות. כבר היום חסרות אלפי עמדות טעינה ציבוריות. מי שמבקש להטעין היום מכונית חשמלית בבניין משותף, לרוב סובל ממחסור ברשתות חשמל ושיוך לדירה. עולה גם השאלה האם יש מספיק חשמל על מנת להטעין את כל המכוניות?".
חברת EV-Meter פיתחה מערכת לניהול ערוצים המחלקת את החשמל בצורה אופטימלית בין כלל הרכבים המחוברים ומונעת עומס יתר. כמו כן, לחברה מערכת להפעלת עמדות טעינה המביאה לחיובים מסודרים לדיירים המשתמשים בחשמל הכללי לטעינת רכביהם. "המהפכה קיימת אם נרצה או לא נרצה", אומר בוביס. "רכבים פולטים בין 25-30 אחוז מהפחמן דו חמצני בעולם ובשונה מתעשיות אחרות, תעשיית הרכב לא הראתה ירידה בזיהום במשך שנים רבות למרות שיש לה פתרון. יצרני הרכב כבר קיבלו החלטה ויפסיקו לייצר רכבים עם מנועי בעירה פנימית, הרכבים האלו יגיעו לישראל ולכן המדינה חייבת להכין את הקרקע".
איך בכל זאת מעודדים את המעבר למכונית חשמלית?
בחלק מהמקומות ברחבי העולם, בדגש על אירופה וארה"ב, מקבלים החזר כמעט מלא על עמדת הטעינה והשימוש בה. בקליפורניה למשל, מקבלים הנחה משמעותית על חשבון החשמל דרכו נטענה המכונית החשמלית. בנורבגיה, 70% מהרכבים שנמכרו השנה הם חשמליים. "החזון הגדול הוא שהעולם יהיה ירוק וחשמלי, כשכל אחד יכול להשתמש במספר מקורות אנרגיה", מסביר מושיאל ביטון, מנכ״ל ומייסד שותף בחברת Addionics. "הלוחות הסולריים ישמשו אותי במהלך היום וכשתהיה שעת עומס גם הרכב שלי יהיה מקור לחשמל".
"אם נחזור לחזון הקרוב", הוא מציין. "מדובר בניסיון להגיע לרכבים החשמליים עם המחיר והביצועים הטובים ביותר. ברגע שהמחיר וטווח הנסיעה יהיו דומים לרכב עם מנוע הבעירה, נגיע לנקודת האל-חזור. אנשים לא ישלמו יותר 300 שקל לטנק דלק, אלא 30 שקל לאותה הנסיעה. אני מאמין שנוכל לראות זאת כבר בסוף 2030".
אדיוניקס הוקמה לפני שלוש שנים והיא מתמקדת ב'אוסף הזרם', שהוא רכיב מרכזי בסוללה כדי לייעל את הביצועים. "אנחנו רוצים לייצר את הסוללה של הדור הבא כדי להביא למדינות ואנשים ברחבי העולם עצמאות אנרגטית", הוא אומר. "הפתרונות היום מציעים סוללה גדולה ויקרה עם זמן טעינה ארוך, או סוללה קטנה וזולה עם טווח קצר וטעינה מהירה. שיפור הסוללה במחיר זול יותר יהפכו את המעבר לכדאי כלכלית ויאיצו תהליכים ברמה העולמית".
מבחינת התשתיות, ביטון טוען כי מדינת ישראל יכולה לעשות יותר. "המדינה צריכה להציב עמדות טעינה ברחוב כדי לתת מענה למי שאין לו חניה, כפי שאנו רואים באירופה", הוא אומר. "כמו כן יש צורך בהתבוננות מערכתית לאומית רחבה, ליכולת להגיע לעצמאות אנרגטית יש גם משמעות ביטחונית והיא גם לטובת התושבים. "לפי ההערכות בחברה, ב־2025, 12-15 אחוז ממכירות הרכב בעולם יהיו של מכוניות חשמליות, וזה רק הממוצע, יהיו מדינות שחשמליות כבר ישלטו בכבישים שלהן. ב־2030 הממוצע העולמי כבר יגיע ל-30-35 אחוז".
החיסרון המרכזי למעבר לרכבים חשמליים
המעבר של ישראל לרכבים חשמליים אמנם יצמצם משמעותית פליטות של גזים מזהמים ועשוי אף להפחית את פליטות גזי החממה, אך לא בהכרח יפתור את הבעיה המרכזית עבור התחבורה בישראל כיום, הגודש בכבישים. פרופ' רביב טוען כי "תחבורה חשמלית במידה מסוימת עלולה להחריף את הבעיה הזו, שכן מרכיבי העלות הגדולים בנסיעה במכונית באזור עמוס זו עלות האנרגיה והבלאי המואץ. במכונית חשמלית צריכת האנרגיה והבלאי כמעט ואינם מושפעים מתנאי גודש. גם מהפכת האוטונומיה שמתרחשת במקביל תגדיל את הפקק כי הזמן יהיה פחות מבוזבז מבחינת הנהגים. לכן הטכנולוגיות הדרמטיות עבור שוק הרכב מחייבות מחשבה גם על בעיית הגודש שאנו מתמודדים אתו."