טיקטוק עוברת לבעלות אמריקאית: מי ירוויח מהעסקה וכיצד היא תשפיע על התכנים?
השלמת העסקה בשבוע שעבר תאפשר לפלטפורמה לשמר את פעילותה בארה"ב ולממשל בוושינגטון לפקח על המידע שמופץ בה, במטרה למנוע דיס-אינפורמציה. האם ישראל תצא נשכרת ומדוע המשתמשים חוששים? "בסופו של דבר יש כאן העברה של השליטה מגורם אחד עוין לגורם שני"

בשבוע שעבר הכריזה טיקטוק על רכישת פעילות החברה בארה"ב ע"י אורקל, כשלחברת האם הסינית בייטדאנס יישארו 50%. האם פלטפורמת הנדוס התודעה העוצמתית הזאת, עם יותר מ-2 מיליארד משתמשים בעולם, מהם כ-170 מיליון אמריקאים, אכן עוברת סוף סוף לידיים אמריקאיות? לשאלה החשובה הזו, שעומדת בבסיס העסקה, אין כנראה תשובה חד משמעית.
הסינים יוצאים מהעסקה עם כמה קלפים מנצחים: האלגוריתם הסיני ימשיך לשרת את הפעילות בארה"ב, בעוד שהאחריות למכירות, שיווק ופרסום תישאר גם היא בידיים סיניות. האמריקאים, מצידם, רוצים להאמין כי האלמנט החשוב ביותר מבחינתם - הפיקוח על התוכן - יעבור כל כולו לידיהם, אבל כמו עם כל יצור כלאיים, נצטרך לחכות עד שהרך הנולד יגדל ורק אז לראות.
לפי העסקה המתגבשת, שעדיין לא אושרה באופן סופי על ידי הממשל הסיני, קבוצת משקיעים בראשות אורקל של לארי אליסון, קרן ההשקעות בלקסטון וקרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, תרכוש 50% ואת השליטה בפעילות טיקטוק בארה"ב, לאחר שפעילות זו תופרד מפעילות חברת בייטדאנס הסינית.
"לא עסקה משיקולי רווחיות"
הקבוצה הרוכשת נחשבת מקורבת למדי לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שלא ממש מתלהב כידוע מההשפעה העצומה של טיקטוק על הדור הצעיר באמריקה. אותה קבוצה למעשה כמעט סגרה עסקה עם הסינים כבר באפריל השנה, אבל אז הונחתו על בייג'ינג המכסים של טראמפ והכל הוקפא.
"מבחינה פיננסית", מסביר אלון לסט, אנליסט טכנולוגיות במיטב בית השקעות, "מדובר בעסקה לפי שווי פעילות של 14 מיליארד דולר מול הכנסות שנתיות בסך 10 מיליארד דולר לפעילות טיקטוק בארה"ב. כלומר, אם מודדים את העסקה לפי יחס שווי להכנסות, מדובר על יחס של 1.4 בלבד, יחס מאוד נמוך בהשוואה למה שמקובל בתעשייה. רק לשם השוואה, פייסבוק וגוגל נסחרות באזור מכפיל 9 על ההכנסות. אפילו סנאפצ'אט נסחרת במכפיל 2.5 על הכנסות".
מה המסקנה שלך מכל זה?
"הנחת הבסיס שלי היא ששולי הרווח פה לא יהיו גבוהים במיוחד, מה גם שהשליטה בהכנסות תישאר בידי הממשל הסיני. זה בהחלט מרמז ששיקולי הרווחיות לא היו הסיבה העיקרית לעסקה. לרוב הגופים המעורבים בעסקה יש תמריצים ושיקולים אחרים מאשר רווחיות הגוף החדש". לסט מגיע כאן ללב העסקה, מנקודת הראות האמריקאית לכל הפחות. לדבריו, "הגוף החדש שיווצר יהיה צנזור לפעילות טיקטוק בארצות הברית. המטרה המרכזית של הממשל האמריקאי היא למנוע הפצת מידע כוזב או מוטה, יש שיאמרו פרופגנדה, על דעת הקהל האמריקאית".
ההשפעה על הקהל הצעיר בארה"ב אכן מדאיגה את הממשל במיוחד: 62% מבני ה-18-29 בארה"ב אומרים כי הם משתמשים בטיקטוק, לעומת 10% בלבד בקרב בני 65 ומעלה. מחקר של Pew מצא שיוצרי תוכן פוליטיים לא-ממסדיים (לא פוליטיקאים ולא עיתונאים) זוכים לאמון גבוה יותר בקרב צעירים מאשר גופי תקשורת - ומשפיעים על עמדותיהם בנושאים כמו זכויות הפלה, יחסי ארה"ב-ישראל, הגירה ואלימות משטרתית.
לסט: "טיקטוק היא פלטפורמה מאוד מאוד אפקטיבית להשפעה על דעת הקהל. אפשר להשוות אותה במידה רבה לטלוויזיה או לרדיו, שבהם הצרכנים פסיביים לחלוטין ולא יכולים ממש לסנן תכנים. לממשל האמריקאי חשוב לשלוט בתכנים שמוזרמים שם, זה למעשה התפקיד המרכזי של היישות החדשה".
מכירת הפעילות האמריקאית של טיקטוק לקבוצת מיליונרים פרו-טראמפ ובמקרה של אליסון ואוראקל גם פרו-ישראל, כבר מעוררת חשש גדול, בואכה פאניקה, בקרב הקהילה הפרו-פלסטינית שצמחה במהירות מפחידה בימי מלחמת "חרבות ברזל" - וממשיכה לצמוח גם כיום.
קהילה זו פונקה חזור ופנק ברשתות החברתיות בהובלת - כן, ניחשתם יפה - טיקטוק. "עסקת טיקטוק היא איום יסודי על שיח חופשי והוגן בנוגע לג'נוסייד המתמשך שמבצעת ישראל בפלסטינים בעזה", כתב השבוע אנליסט מדיניות חוץ ופעיל זכויות האדם סאנג'יב ברי באתר החדשות והתחקירים האמריקאי העצמאי The Intercept. להערכתו של ברי, "בלי מנגנוני הגנה מתאימים, פעילות טיקטוק בארצות הברית עלולה להפוך בקרוב לכלי לחסימת משתמשים מלראות ולהגיב לפשעי האנושות שמבצעת בעלת ברית מרכזית של ארה"ב".
לסט: "כשאנחנו בוחנים את התהליכים שקרו לאחר 7 באוקטובר, ברור כי לרשתות החברתיות הייתה השפעה מאוד חזקה על דעת הקהל. אנחנו רואים את זה בעוינות הגדולה והלא מדי רציונלית שאנחנו מקבלים מצד גורמים שונים במערב. הממשל האמריקאי רוצה לשלוט בזה, אבל השאלה היא אם השליטה הזאת בסופו של דבר תבוא לטובת האזרח. יש כאן העברה של השליטה מגורם אחד עוין לגורם שני, שאתה לא יודע עד כמה הוא באמת פועל בסופו של יום לטובת הצרכן. טראמפ, בהקשר זה, הוא באמת שאלה גדולה".
ישראל יכולה לצאת נשכרת מהעסקה הזו?
"אם אנחנו מניחים שישראל נפגעה בדעת הקהל כתוצאה מגורמים מניפולטיביים, מידת ההשפעה של גורמים אלה כנראה תפחת ולכן, כן - ישראל עשויה להרוויח מהמהלך".
האם ההשפעה הסינית בטיקטוק תפחת משמעותית, לפחות בארה"ב?
"העסקה יוצרת ייצור כלאיים, כך שההשפעה שלהם לא צפויה להיעלם לגמרי. חשוב גם לשים לב לכך שעוד לא ברור אם בכלל יש לנו את ההסכמה של סין למהלך. הממשל הסיני עדיין לא אמר את המילה האחרונה בנושא הזה, וצריך לראות באמת האם העסקה תבשיל. יש לנו חודש ימים עד שהעסקה אמורה להיסגר. מצד אחד, הסינים יודעים שהעסקה מחלישה את יכולתם להשפיע על דעת הקהל בארה"ב, כמו גם את יכולתם לקבל אינפורמציה על משתמשים אמריקאים. מצד שני, הם שומרים על האלגוריתם הסיני ועל הידע שנצבר כתוצאה מהשימוש בו. וגם זה לא מעט".
