כשמסתכלים מהצד על עולם ההייטק, לפעמים נראה שכל מי שמצליח להשתלב הוא רק בעלי רקע טכנולוגי, יוצאי 8200 או מוסד אקדמי אחר, אך הביקוש לעובדים בתחום עושה את שלו, ואנשים משלל מקצועות שונים ומגוונים מוצאים את עצמם עושים הסבה. ממחנך ועובדת סוציאלית ועד לתכשיטנית – שוחחנו עם האנשים שהחליטו לעזוב הכול באמצע החיים, ולהצטרף להייטק.
כשנטלי אולפסקי עלתה ב-2014 מרוסיה ופתחה עסק קטן לתכשיטנות, היא התחילה ללמוד שיווק דיגיטלי עבור העסק ומצאה את עצמה עמוק בתוך קריירה בהייטק כאנליסטית בחברת Payoneer. "קורס מקוון אחד הוביל לאחר והתחלתי ללמוד ניתוח נתונים. אני חושבת שזו הייתה אחת ההחלטות הנכונות ביותר עבורי", היא מספרת ומשתפת, "יתכן שחלק בי מתגעגע לתחושת החופש והיצירתיות שהייתה לי כיזמת, אבל היא מאוזנת היטב על ידי דברים אחרים, למשל, עם צמיחה מקצועית והזדמנויות למידה".
למרות הפחד, היא החליטה ללכת על השינוי: "לא היו לי חששות ספציפיים בזמן שהחלטתי להתחיל ללמוד ניתוח נתונים, מכיוון שכבר עשיתי כמה שינויים בקריירה בעבר. הפחד העיקרי שלי היה למצוא מספיק זמן פנוי בשביל זה, מכיוון שתוכנית הלמידה הייתה די אינטנסיבית. רק בסוף הקורס, כשהגיע הזמן לשלוח קורות חיים, הבנתי שהגיל, המגדר ורמת העברית שלי עלולים להקשות עלי".
הסבת קריירה מפתיעה לא פחות ממנה, עברה קארן שלום בהט (37), עובדת סוציאלית לשעבר וכיום מנהלת גיוס בחברה בה אולפסקי עובדת. "אני שמה לב לזיקה בין הדברים בהם עסקתי לבין התפקיד בהייטק, כמי שמגייסת לחברה את כוח האדם שירכיב אותה", היא מסבירה ומתארת, "בפועל, אני עוזרת לארגון למצוא עובדים טובים ולאנשים למצוא עבודה טובה. זה עיסוק שכולו אנשים - אתה עוזר לאנשים למצוא את העבודה שלהם".
המעבר אינו קל כמו שזה נראה לפעמים מהצד לדבריה: "שינוי תעסוקתי הוא אף פעם לא פשוט. הוא דורש ללמוד מאפס תחום אחר, שפה חדשה ועולם תוכן זר. למזלי, את המעבר להייטק עשיתי בתקופת הקורונה, לאחר שיצאתי לחל"ת. אין ספק שהתזמון הזה סייע להפוך את התהליך לפחות קשה ממה שהוא. זו הייתה תקופה של חוסר וודאות במשק, והעובדה שהביקוש לעובדים בהייטק היה וגם כיום הוא מאוד גבוה, יצר סוג של הקלה והוריד את החשש מחוסר הודאות התעסוקתי שריחף מעל ראשם של רבים באותם ימים קשים כשהקורונה נכנסה לחיינו".
וכמובן שישנם גם עובדים שנמשכים להייטק בגלל התנאים. "משך אותי עניין ה- Work Life Balance במערכת שמכבדת את זמן המשפחה והחיים האישיים, וכמובן שהתחום מאפשר את זה בצורה טובה", מספר אושרי חייקה (41) מירושלים, שבעברו עסק בחינוך בלתי פורמלי והיום הוא מפתח Front End בחברת Priority, "באופן אינטואיטיבי נמשכתי יותר לפרונט כי בתור בן אדם שלא בא מהעולם הזה בשום צורה, יש משהו בתכנות פרונט שהפידבק הוא נורא מייד. זה נתן לי תחושה טובה וצמצם את תחושת הזרות שהייתה לי".
למי שחושב לעשות הסבה כמוהם, הוא ממליץ: "תתחילו לבד, לפני שאתם נכנסים לקורס ומחויבות, יש מלא קורסים חינם באינטרנט. תתחילו ותקבלו הרגשה התחלתית. תנסו לראות איך זה מרגיש לשבת כל יום מול מחשב ומה העבודה. בסופו של דבר, העבודה הרבה פעמים היא פתירת בעיות - להיתקל במשהו שלא עובד ולנסות לתקן. צריך לוודא שזה שלא מתסכל אותך ולראות שזה עושה לך טוב. לפני שאתה מכניס את עצמך לזה תתנסה קצת, יש לך הזדמנות שלא דורשת יותר מדי מאמץ".
אז מה המניע העיקרי של אנשים כשהם עושים הסבה שכזו? "אנשים מבינים שיקר לחיות כאן, רוצים הכנסה גבוהה יותר, לקיים ולשמור על איכות חיים מסוימת ולכן מחפשים מקור הכנסה גבוה ומוצאים אותו בעיקר בהייטק", מסביר אילן שנקר, ראש תחום קריירה בפרקטיקום, תכנית מקוונת המכשירה חסרי ניסיון לעבודה בהייטק בתחומים טכנולוגיים, "המגוון בשיטות הכשרה מאפשר לכל אחת ואחד, ללא קשר להשכלה הקודמת לפחות ברמת הפוטנציאל, להשתלב ולעבוד בהייטק, בייחוד כשמעסיקים בהייטק מגלים יותר גמישות להעסקה היברידית ואף עבודה מרחוק בחלק מהתפקידים. לאלו שמשקיעים בעצמם, עם מספיק מוטיבציה, תיק עבודות רלוונטי למשרה וחיבור אותנטי לטכנולוגיה יש סיכוי מוגבר".