קרן ההון סיכון הגלובלית GGV Capital נוסדה בשנת 2000 והיא מנהלת יותר מ-9.2 מיליארד דולר ומאז הקמתה הונפקו 57 חברות בהן היא השקיעה. את הפעילות בישראל מנהל עופר יונגר החל משנת 2018 ואליו הצטרף גם דן כהנא כמשקיע ב-2020.
GGV מתמקדת בהשקעות בשלבים מוקדמים (סיד,A, B) וממשיכה להשקיע בחברות הפורטפוליו עד לשלבים האחרונין לפני ההנפקה וכאסטרטגיה היא מאוד מעורבת בחברות שבהן היא משקיעה. "המנדט שלנו הוא להשקיע בשלבים שונים במחזור החיים של החברה והתפיסה שלנו היא לחבור לחברות כמה שיותר מוקדם ולהמשיך לגדול. השקענו בערך 300 מיליון דולר בישראל", מסביר יונגר שמנהל את פעילות ההשקעות של הקרן בישראל ואיש סייבר ותיק.
"חשוב לציין שאנחנו בוחרים לעבוד עם יזמים שיש להם את הטאלנט הטוב ביותר לנהל", הוא מוסיף. "אין לנו מטרה לנהל את החברות שלנו, אנחנו מהמרים על אנשים בצורה הכי חדה וטובה שאנחנו יכולים. אנחנו מחפשים פאונדרים עם כוחות על שמגיעים עם גישות שונות".
"האמונה שלנו היא שאנחנו העובדים שאתה לא יכול לפטר", יונגר מוסיף. "אנחנו מנסים לעבוד איתם בצורה צמודה ופתוחה על איך בונים חברה, איך מספרים סיפור ואיך מודדים את ההצלחה. הרבה חברות מנסות הרבה פעמים לרוץ נורא מהר, אנחנו רוצים לעזור להם לבנות ביזנס. הרבה משקיעים מכווינים את האסטרטגיה שלהם בלהביא חברה מ-0 ל-1, האסטרטגיה שלנו היא להסתכל לטווח רחוק יותר מבחינת חשיבה ומבחינת מיצוי הפוטנציאל של החברה. אנחנו לא מממשים רווחים, המטרה היא להגיע עם החברה לטווח הרחוק".
"היתרון שלנו הוא שאנחנו עובדים עם הרבה חברות שעברו הרבה כשלים", הוא מסביר. "אנחנו רואים הרבה מאוד כישלונות ואנחנו מנסים להביא את נקודת המבט שלנו לחברות כדי שהם יוכלו ללמוד מהר יותר ויוכלו לעשות מהלכים טובים יותר".
על מנת להמחיש את הנקודה, יונגר מספר על חברת הסייבר torq. "זה מקרה של צוות מעולה, סקנד טיימר שהתחילו לגייס כסף לסטארטאפ חדש", הוא מספר. "הרעיון הראשוני שלהם לא פגע בול, אבל הם עשו שם דברים מאוד מעניינים. חשבנו ביחד איתם על מה יהיה הדבר הבא, והבנו שהמוצר שלהם מתאים מאוד לצוותי סקיוריטי, חיברנו אותם לכל מי שאנחנו מכירים ואנחנו מכירים הרבה אנשים בתעשייה. היום זו חברה מעולה עם מוצר שנחטף מהמדפים".
יונגר מדגיש שהם לא משקיעים לטווח קצר. "המטרה שלנו היא שהחברה תצליח כמה שיותר", הוא מצהיר. "על זה אנחנו מקבלים כסף. המשקיעים שלנו לא משקיעים בשביל חברה יציבה, הם משקיעים בשביל חברה מיוחדת".
מה אתם מחפשים ביזמים שבהם אתם משקיעים?
"שאלה טובה, אין חוק אחד", מספר כהנא, שהצטרף לקרן בשנת 2020. "יש יזמים מאוד שונים שכולם בנו חברות ששוות הרבה כסף. חלק הם גאוני טכנולוגיה שמבינים לחלוטין את התעשייה והם יכולים להביא את הלקוחות שלהם למקום חדש. יש אחרים שיודעים לגייס צוות שיודע לבנות טכנולוגיה מצוינת, להרים חברה ומכירות. כל אחד הוא קצת שונה אבל אנחנו מחפשים 'ספייקס' באנשים, שהם הטובים בעולם בדברים ספציפיים".
יונגר מוסיף כי המכנה המשותף של היזמים שהם בוחרים הוא היכולת לספר סיפור טוב. "לא רק לנו אלא גם לאנשים כמונו בהמשך", הוא מסביר. "לספר את הסיפור ללקוחות, למשקיעים ולעובדים. הם צריכים היכרות עמוקה עם התחום שהם עוסקים בו ועם הבעיה שהם רוצים לפתור. אם הוא לא מכיר מספיק טוב תהיה לו בעיה - יהיו הרבה ירידות לפני העליות. אנחנו מסתכלים על צוות ולא על בן אדם, הדבר הכי חשוב זו יכולת ההתפתחות, להבין שמשהו משתנה. היזמים הכי טובים ממציאים את עצמם כל הזמן מחדש, זה שונה לראות יזמת בתחילת דרכה לעומת 3-4 שנים אחרי".
"אני חושב שהיזמות באופן כללי ובישראל בפרט נהייתה קלה מדי. נכון זה מסע קשה, יש המון על הכתפיים אבל הרבה פעמים, במיוחד בתקופה שהכסף היה זול זה גרם להרבה יזמים לחשוב שהם יכולים להביא את המאנדיי הבא. יש המון יזמות 'קאז'ואלית' וזה לא מתכון להצלחה. יזמות זה מסע עם עליות וירידות".
"יזם צריך שתהיה לו את היכולת להבין דברים שהוא לא הכיר עד לפני שבוע ולשאול את השאלות הבאות שהן עשויים להיתקל בהן".
איך בונים DNA טוב לחברה?
"העובדים הראשונים שמגייסים הם אלה שיעבדו הכי קשה ואלה שיקבעו את התרבות", הוא מסביר. "הקלישאה תגיד שהיזם מגדיר את הגישה אבל האנשים הראשונים מגדירים את התרבות, הם הבסיס של החברה".
איך בונים סיפור נכון לחברה?
כהנא מסביר את החשיבות בבניית הסיפור של החברה למכירות. "הלקוחות הראשונים לא קונים מוצר הם קונים צוות", הוא מסביר. "אם תשאל יזם כמה מהזמן שלו הוא מבלה בלגייס עובדים, למכור את המוצר ולגייס כסף הייתי מניח שזה לפחות 50 אחוז, החצי השני זה סטוריטלינג. אי אפשר להתחיל מאפס בן אדם שלא יודע לספר סיפור בכלל – יהיה לו מאוד קשה".
"בגלל זה אולי קיימת הקלישאה שהמוצר הטכנולוגי הכי טוב הוא לא בהכרח הכי מצליח", מוסיף יונגר. "אני חושב שזה תהליך אינטראקטיבי. יותר חשוב ממה אתה מספר זה מה אתה מקבל בחזרה. מה הפידבק שנותנים לך. יזם צריך לראות את החזון הגדול ולדעת לספר את הצעדים הקטנים שיביאו אותו לזה.
מנקודת המבט שלכם מה אתם חושב על התעשייה הישראלית?
"אנחנו לא משקיעים בטעות בישראל, יש לנו ראייה מאוד חיובית על היזמים הישראלים, הם רוצים לשנות משהו ולעשות משהו גדול", מצהיר יונגר אך מציין גם את הצד הפחות מוצלח של היזמות הישראלית. "אני חושב שהיזמות באופן כללי ובישראל בפרט נהייתה קלה מדי. נכון זה מסע קשה, יש המון על הכתפיים אבל הרבה פעמים, במיוחד בתקופה שהכסף היה זול זה גרם להרבה יזמים לחשוב שהם יכולים להביא את המאנדיי הבא. יש המון יזמות 'קאז'ואלית' וזה לא מתכון להצלחה. יזמות זה מסע עם עליות וירידות".
יונגר גם לא מסתיר את התפיסה שלדעתו יזמים צריכים לשאוף להגיע לארה"ב. "לא אוהבים להגיד את זה אבל חשוב להיות איפה שהשוק נמצא", הוא מציין. "הרעיון שצריך לעבור לשוק שהוא בדרך כלל בארה"ב זו הייתה אקסיומה, אבל בגלל הקורונה והעובדה שתל אביב הפכה להיות עיר מצוינת אנשים רוצים להישאר בארץ, לדעתי זה לא נכון. חייבים להיות איפה שהשוק. וזו נקודת כשל של הרבה יזמים".
האם המהפכה המשפטית משפיעה לדעתכם על האופן שבו רואים את התעשייה הישראלית?
"אני לא פוליטיקאי", אומר יונגר. "אני משקיע ביזמות הישראלית והמטרה שלי שהיא לא תהיה ישראלית אלא גלובאלית. אני משקיע בחברות שרוצות להיות גלובאליות ואני מסתכל על מה הבאים בתור יחשבו. בגלל שיש חוסר יציבות פוליטית זה משפיע. אנשים שמחים להיכנס לשוק הישראלי כי הם אומרים שזה כמו להשקיע בניו ג'רזי. החוקים דומים וההתנהלות הדומה, ברגע שיש חוסר יציבות הם מתחילים להסס. אין לי ספק שזה ישפיע, ואני כל הזמן נשאל על זה. אני לא מסתכל על מה נכון, אין לי מושג מה נכון, אבל זה לא ענייני. אני מדבר על ההשפעה של חוסר היציבות".
מה טיפ הזהב שלך ליזמים?
"אני חושב שיזם צריך קודם כל להבין שזה מסע לטווח ארוך", אומר יונגר. "הוא צריך להבין שהוא הולך להקדיש כמות נכבדת מהחיים שלו למיזם, הוא צריך להבין עם מי הוא עושה את זה, מי השותפים לדרך. זה מסע מאוד ארוך אני חושב שקבוצת היזמים צריכה לחשוב על פתרון קריטי לתעשייה ולא משהו שהוא נייס טו האב. אין דבר כזה יותר, הבעיה צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של הצוותים שיאמצו את המוצר. יותר מדי קטגוריות שנולדו בארץ וגם ימותו בארץ כי הרבה אנשים עושים קו".