האם ה-SEO מת? המהפכה שמטלטלת את עולם השיווק

במשך יותר משני עשורים היה יעד אחד שכל סמנכ"ל שיווק, מנהל דיגיטל ומומחה SEO חלמו עליו: להתברג ולהישאר בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש בגוגל עבור החיפושים החשובים ביותר לעסק שלהם. אם צרכן חיפש "שוקולד" ו"מקס ברנר" לא הופיע בעמוד הראשון, זו הייתה בעיה. אם גולשת חיפשה "הורדת ריבית" ו"גלובס" לא היה שם, זו כבר הייתה כמעט מבוכה מקצועית.

חוקי המשחק, אתם אולי זוכרים, היו ברורים: ככל שהדירוג בתוצאות גוגל היה גבוה יותר, כך גדלו הסיכויים שהגולשים יקליקו על האתר, יקראו את התוכן, יגבירו מעורבות ואינטראקציה (Engagement) ואולי אף יהפכו ללקוחות. אלא שבשנתיים האחרונות החוקים השתנו. עלייתם של מנועי הבינה המלאכותית (להלן: מנועי ה-AI) ובראשם ChatGPT, ג'מיניי, קלוד ו-Perplexity, הרגילה את המשתמשים לקבל תשובה מלאה כבר במסך הראשון, בלי להקליק על קישור חיצוני.

גוגל השיקה בתגובה במאי 2024 את AI Overviews, עם תשובות מבוססות בינה מלאכותית המופיעות בראש תוצאות החיפוש. ההשלכות היו לא פחות ממדהימות: לפי נתוני SparkToro ודאטוס (Datos), כ-68% מהחיפושים בגוגל במחצית הראשונה של 2026 הסתיימו בלי אף קליק לאתר חיצוני. מותגים ואתרים בכל העולם חוו צניחה חדה בתנועה מגוגל אליהם. פתאום נראה שמקומות ראשונים בתוצאות החיפוש של גוגל כבר לא מבטיחים תנועה חזקה לאתר.

בשלב דרמטי זה, שעדיין נמשך, תעשייה שלמה שואלת את עצמה האם זו תחילת הסוף של ה-SEO, אותו קידום אורגני במנועי חיפוש או שאולי דווקא תחילתו של משהו חדש, שאנחנו עדיין לא מכירים? האם המותגים חייבים להתחיל לחשוב במונחים של GEO (ראשי תיבות של Generative Engine Optimization), כלומר להתמקד בהתאמת התוכן למנועי ה-AI? וגם אם כן, מהם המדדים להצלחה בעולם החדש, שבו פחות ופחות אנשים מקליקים?

כדי לענות על השאלות הגדולות האלו כינסנו ארבעה מבכירי השיווק והדיגיטל בישראל: הילית פישמן, מנהלת השיווק הראשית (CMO) באודיוקודס ולשעבר CMO באמדוקס; דורון אהרונסון, מנהל השיווק הראשי (CMO) בחברת חברת שירותי הענן והייעוץ הטכנולוגי SELA, ולשעבר מנכ"ל Jolt; מיכל לוצקי, סמנכ"לית השיווק של חברת הביטוח AIG ישראל; ותומר לוינסקי, מייסד משותף ומנכ"ל קבוצת השיווק הדיגיטלי לאוס מדיה, המתמחה ב-SEO ו-GEO.

כל אחד מהמרואיינים התבקש להשיב על 7 שאלות בוערות, שנמצאות כיום בלב המהומה. התשובות לפניכם.

האם ה-SEO מת, גוסס או רק משתנה?

תומר לוינסקי מסרב להספיד. "הרבה מאוד שנים מנסים לקבור את ה-SEO, אבל זה לא קורה", הוא אומר. "נכון, יש טראפיק שעבר ועובר לעולמות ה-AI, אבל אין גסיסה של ה-SEO. ה-AI צומח חזק, אפילו במאות אחוזים, אבל רוב התנועה האורגנית לאתרים עדיין מגיעה מגוגל".

לדבריו, דווקא מי שהשקיע לאורך השנים ב-SEO מגיע מוכן יותר לעולם החדש. "מי שדאג למותג ולאתר שלו צריך היום בעיקר לבצע התאמות כדי להצליח גם ב-GEO. החיפוש בגוגל, אורגני וממומן, עדיין מביא תוצאות: יש טראפיק, יש לידים ועסקים עדיין עובדים לפי זה. בנוסף, צריך להבין שיש הבדל בשימושים: הרבה פרומפטים במנועי AI מגיעים בשלב של השוואה ומחקר, אחרי שאנשים כבר חיפשו בגוגל".

גם מבחינת המיקום בתוצאות החיפוש, לוינסקי לא ממהר לוותר על הישן. "עמוד ראשון בגוגל הוא עדיין נכס. אנחנו רואים שאתרים שמופיעים שם מופיעים גם בחיפושים דומים במנועי בינה מלאכותית. יש קשר בין הדברים".

מיכל לוצקי מציעה הסתכלות רחבה יותר על מסע החיפוש. "גוגל עדיין מחזיקה כ-90% משוק החיפוש העולמי ושולחת הכי הרבה טראפיק לאתרים. החיפוש לא נעלם, הוא פשוט נעשה רחב יותר", היא אומרת. "AI צריך להיות נוכח בהרבה נקודות, לא רק בנקודת המוצא שהכרנו". ב-AIG, לדבריה, כבר מתכוננים למצב שבו לא רק בני אדם יבקרו באתר. "אנחנו עובדים חזק על כתיבת ערכים ועל הבנת הצרכים של הצרכנים. במחשבה ארוכת טווח, אנחנו מעריכים שה-SEO לא ייפרד מאיתנו, אבל הגבולות בינו לבין GEO, בין תוכן למותג, ייטשטשו. חשוב גם לזכור שאם כיום מבקרים באתרים שלנו בעיקר אנשים, בעוד שנתיים-שלוש ייתכן שיבקרו בהם בעיקר סוכני AI שמייצגים את המשתמשים ומבקשים עבורם תשובה או המלצה. אנחנו נערכים למציאות הזאת".

לכן, מסבירה לוצקי, מיקום גבוה בגוגל עדיין חשוב - אבל הוא כבר לא המדד היחיד. "השאלה החשובה כיום היא לא רק כמה קליקים קיבלנו, אלא איזו השפעה יצרנו לאורך מסע הלקוח".

דורון אהרונסון מחבר בין SEO ל-GEO אפילו בצורה ישירה יותר. "אני ממש לא הייתי אומר שה-SEO מת, כי הוא מחובר חזק ל-GEO", הוא אומר. "ג'מיניי, מנוע AI שצומח מאוד וגם פופולרי בישראל, נשען על תוצאות החיפוש של גוגל. היסודות שלו הם האינדוקס של גוגל. אם אתה לא עושה SEO טוב, יהיה לך קשה מאוד לקבל תוצאות טובות גם בג'מיניי". לדברי אהרונסון, ההפרדה בין התחומים כבר אינה חדה כפי שהייתה. "ממש לא הייתי מזלזל בהופעה בעמוד הראשון של גוגל. השימוש בגוגל עדיין גדל, גם בשנתיים האחרונות. עם זאת, יותר ויותר משתמשים מסתפקים בתשובה שמנוע ה-AI מגיש להם".

גם הילית פישמן מתארת את המצב כאבולוציה, לא כהכחדה. "ה-SEO הקלאסי לא מת", היא אומרת. "יש כאן אבולוציה. כולנו לומדים לנצל את המומנטום של ה-GEO החדש, אבל גם לא לזנוח את מה שעשינו עד היום. זה תהליך של למידה ושינוי התנהגותי". באודיוקודס, היא מספרת, לא נטשו את עבודת ה-SEO אלא התאימו אותה למציאות החדשה. "אנחנו משאירים את ה-SEO בעינו, אבל מבינים שנבנית כאן שכבה נוספת שצריך להיות מוכנים אליה. אנחנו חברה שקיימת כבר יותר מ-30 שנה, ולפני כשנה עברנו על רוב התוכן שכתבנו ושכתבנו אותו בפורמט של שאלות ותשובות, כדי שלמנועי ה-AI יהיה קל לצרוך אותו. לא רצינו שיהיה לנו תוכן לא שמיש".

איך משפיעה תופעת ה"זירו קליקס" על התעשייה?

אם ה-SEO לא מת, תופעת ה"זירו קליקס" בהחלט מאלצת מותגים לחשוב מחדש. כשמשתמש מקבל תשובה מלאה בתוך גוגל או בתוך מנוע AI, הוא לא בהכרח נכנס לאתר שממנו המידע נלקח. עבור מותגים, זו בעיה - אבל גם הזדמנות. פישמן מזהירה שמי שלא ייערך לשינוי עלול לפספס לקוחות. "זו בהחלט יכולה להיות בעיה, אם לא מתכוננים אליה", היא אומרת. "לכן אנחנו רואים כיום כמעט בכל יום חברות חדשות שמציעות לעזור בטרנספורמציה של תוכן ל-GEO, כך שמנועי ה-AI ימצאו אותך".

היא נותנת דוגמה פשוטה: "פעם הספיק לקדם היטב ביטוי כמו 'מערכת טלפוניה' ולהגיע לעמוד הראשון בגוגל. היום משתמש עשוי לכתוב במנוע AI: 'אני מחפש מערכת לניהול שיחות בארגון. תעזור לי למצוא ולהשוות'. אם אני לא מוכנה ברמת התוכן, אם אין לי שאלות ותשובות, מאמרים, נוכחות בלינקדאין או ברדיט - אני מפספסת הזדמנות עסקית".

לוינסקי מסכים שמדובר באתגר משמעותי. "זו בעיה גדולה. יש מספר גדול מאוד של אנשים שלא נכנסים לאתרים ממנועי AI. הם מסתפקים בתשובה מג'מיניי, קלוד או GPT ולא ממשיכים הלאה". אלא שללצד האיום, הוא מזהה גם יתרון חדש למותגים קטנים יותר. "יש כאן הזדמנות גדולה למותגים קטנים להשתלב בתשובות של מנועי ה-AI ולהקדים מותגים הרבה יותר גדולים מהם".

האם מילות המפתח כבר לא חשובות?

אחת השאלות המרכזיות בעולם החדש היא מה קורה למילות המפתח - הבסיס שעליו נשען ה-SEO במשך שנים. גם כאן התשובה אינה חד-משמעית: מילות המפתח לא נעלמו, אבל הן כבר לא מספיקות לבדן.

לוצקי מתארת מעבר מחשיבה על מילים לחשיבה על מסע החלטה. "השינוי הגדול הוא מעבר מחיפוש של מילות מפתח בודדות לשאלות של הקשר ושל מסע החלטה", היא אומרת. "אם פעם שאלנו איזו מילת מפתח אנחנו רוצים לקדם, היום השאלה היא איך אנחנו מביאים את הלקוח לקבל החלטה". לדבריה, מי שינצח בעולם ה-AI הוא לא בהכרח מי שיפרסם את המאמרים הארוכים ביותר. "ינצח מי שישתמש בניסיון ובדאטה שלו כדי לבדל את עצמו מהמתחרים. שאלת הבידול היא אחת השאלות החשובות ביותר", היא אומרת.

במקרה של AIG, היא מסבירה, הבידול נבנה סביב כאב צרכני ברור. "אנחנו פועלים בתעשיית הביטוח, שבה קשה מאוד להתבדל. לאורך השנים עבדנו קשה על בידול בכל מה שקשור לתשלום תביעות מהיר, כי הבנו ששם נמצא הכאב הצרכני. אפשר לראות את זה גם בתוצאות ה-AI - זה מה שמבדל אותנו מול המתחרים. שלושת המרכיבים לניצחון בעולם החדש הם בידול, הבנת הכאב הצרכני והכרת מסע הלקוח".

לוינסקי מחדד את השינוי במונחים. "מילות מפתח הן יותר מושג של SEO. ב-GEO מדברים יותר בפרומפטים - במה שאנשים שואלים את מנועי החיפוש".

פישמן מזכירה את ההשקעות הגדולות שנעשו לאורך השנים סביב מילות מפתח, אבל מבהירה שהיום נדרשת צורת הגשה אחרת. "עסקנו המון בשני העשורים האחרונים במילות מפתח, השקענו בזה הרבה כסף ומחקרים. היום המצב שונה, כי מנועי ה-AI לא מחפשים תשובה בשתי מילים, אלא שאלות ותשובות. מילות המפתח היו לב העניין ב-SEO, אבל היום הכול הרבה יותר שיחתי". ועדיין, היא לא ממהרת להוציא אותן מהתמונה. "אנחנו עדיין רואים את המתחרים שלנו פעילים במילות מפתח, ולכן אי אפשר לומר שזה כבר לא חשוב. זה עניין של הגשה שונה".

אהרונסון מצביע על מעבר מהתמקדות במילה להתמקדות בהקשר. "עדיין משתמשים במילות מפתח, אבל אין ספק שהמשקל שלהן ירד, כי מנועי ה-AI מסתכלים על טקסטים באופן רחב יותר. הם מנתחים את הטקסט, את ההקשר שבו הוא מופיע ואת רמת המהימנות שלו". לדבריו, מנועי ה-AI בוחנים היום בעיקר את איכות התשובה. "גם ה-SEO חיפש סמכות וקרדיטציה, אבל מנועי ה-AI כבר לא שואלים רק עד כמה האתר עונה על מילות המפתח, אלא עד כמה הוא עונה על השאלה של המשתמש. זה מחייב תכנון לאחור: להבין אילו שאלות אני רוצה לדעת לענות עליהן, ועד כמה אני יודע להגיש תשובה רלוונטית, מדויקת ובעיקר אמינה".

מהם המדדים כיום להצלחה, אם לא טראפיק ולידים?

בעולם שבו משתמשים רבים מקבלים תשובה בלי להיכנס לאתר, גם המדידה משתנה. טראפיק ולידים עדיין חשובים, אבל הם כבר לא מספיקים כדי להבין השפעה אמיתית. אהרונסון מגדיר זאת כ"שאלת המיליון דולר". לדבריו, "יש כאן בעיה מאוד גדולה למנהלי שיווק, וזה לא קשור רק ל-SEO. מודל התשלום הקלאסי של גוגל עבד יפה כי ידעתי איפה אני ממוקם, מי מקליק ומה קורה אחר כך. היום הרבה יותר קשה לדעת מה קורה. גם לגוגל עצמה עדיין אין פתרון מלא לזה. בינתיים היא מציעה להסתכל על תמונה רחבה יותר: על טרנדים, על איפה היינו קודם ואיפה אנחנו עכשיו".

פישמן מתארת שינוי באיכות הלידים שמגיעים אחרי אינטראקציה עם מנועי AI. "בעולם של גוגל, השיווק נמדד בעיקר בלידים. כיום לקוחות מגיעים אלינו אחרי ששאלו שאלות את מנועי ה-AI, ולכן הם מגיעים הרבה יותר מבושלים. זה משפיע על אחוזי ההמרה: הם יודעים מה הם חיפשו, מכירים את המתחרים ומגיעים אליי כי קיבלו תשובות נכונות". לדבריה, המדידה עדיין בתחילת הדרך, אבל כבר מתחילה להשתנות. "יש כבר מדדי איכות ומהירות התקדמות של הלקוח. אפשר לבדוק כמה לקוחות הגיעו מ-ChatGPT, והאם הצלחנו להוריד עלויות. יכול להיות שמנועי ה-AI ייצרו יותר לידים אורגניים ובעלויות נמוכות יותר".

באודיוקודס, היא אומרת, משקיעים גם בכלים פנימיים וחיצוניים למדידת נוכחות במנועי AI. "אנחנו בונים כלים לאופטימיזציה ב-GEO ומשקיעים יותר בכתיבת תוכן מדויק למנועי AI. אנחנו גם מפעילים מערכות שבודקות איך אנחנו מופיעים במנועים האלה, כדי שנדע מה הגיע מה-AI. המדידה והלמידה הן קריטיות: מי שרוצה להבין מה הוא עושה ב-GEO צריך למדוד הצלחות וכישלונות כל הזמן".

לוצקי מסכמת את השינוי כמעבר מקליקים להשפעה. "אם בעבר מדדנו את עצמנו בעיקר בדירוגים ובקליקים, היום התמונה מתרחבת: אנחנו מודדים גם ציטוטים, אזכורים וסנטימנט. מנועי AI עדיין שולחים טראפיק קטן יחסית לגוגל, אבל הטראפיק שמגיע מהם ממיר בערך פי ארבעה, כי הלקוח כבר עשה את התחקיר שלו, הבין את הבידול ובשל לקבל החלטה מהר יותר. זה אחד השינויים הגדולים בחשיבה: מעבר מקליקים לחשיפה ולהשפעה".

לוינסקי מוסיף שב-GEO, לא כל מותג מחפש בהכרח את הקליק. "ב-GEO כבר לא מדברים רק במונחים של לידים או קמפיין, אלא בעיקר על נוכחות. יש מותגים שפחות מעניין אותם לראות את התנועה עצמה, ויותר חשוב להם להיות בשיח. אם שואלים שאלה בתחום שלהם, הם רוצים שהמותג שלהם יופיע, כי הצרכן עשוי לקנות על סמך תשובה שקיבל באחד ממנועי ה-AI".

הוא מדגים זאת דרך תחומי פעילות שונים: "יצרן או יבואן רכב פחות יתעניין בטראפיק ישיר ממנוע AI. חשוב לו לדעת שהמותגים שלו עלו בתשובות ושבעקבות זאת אנשים פנו לסוכנות ויצאו לנסיעת מבחן. לעומת זאת, יבואן בושם ירצה לראות טראפיק ישיר שהופך לרכישות".

מתי, אם בכלל, יהיו תוצאות ממומנות גם במנועי AI?

אם מנועי AI הופכים לשער כניסה מרכזי למידע, השאלה המתבקשת היא מתי יגיע לשם גם הפרסום הממומן. כאן המרואיינים כמעט תמימי דעים: זה יקרה, השאלה היא איך ומתי. לוצקי אומרת בפשטות: "אין סמנכ"ל שיווק בישראל שזה לא עובר לו בראש - איך זה ייראה ומתי. לי אין ספק שזה יקרה, ואנחנו נערכים לכך כבר עכשיו". לוינסקי מסכים: "אני מעריך שזה יגיע. זה רק עניין של זמן".

אהרונסון ממקם את הסוגיה בתוך שיבוש עמוק יותר של מודל הפרסום באינטרנט. "אנחנו נמצאים כרגע באמצע השיבוש של המודל הפיננסי של גוגל, ולמעשה של כל תעשיית הפרסום באינטרנט", הוא אומר. "דמיינו פאזל מסודר שמישהו בא וניער אותו. אנחנו עכשיו באמצע הניעור". לדבריו, חברות ה-AI עדיין משקיעות סכומי עתק, אבל בסופו של דבר יצטרכו למצוא מודל עסקי יציב. "התעשייה שורפת כסף על AI בהיקפים שלא ראינו בעבר, אבל בסופו של דבר יקום מודל שיניב כסף. מי שלא יעשה כסף ימות, או יפסיק להשקיע במודלים של AI".

ומה יהיה המודל הזה?

"האם יהיו פרסומות בתוך הצ'טבוטים? האם מפרסם יוכל לקנות תשובות בצ'טבוט? כרגע אין תשובות ברורות וקשה לספק תחזיות, אבל התשובה תיגזר כנראה מאורך הנשימה של החברות. סביר להניח שבשנה-שנתיים הקרובות נראה מודל יחסית יציב, ועד שזה יקרה נמשיך לראות ניסויים. החברות ירצו למצוא דרכים להיות יעילות יותר, במקום להתמקד בעיקר בנתחי שוק ובמספר המשתמשים".

פישמן מעריכה שגם כאן הכיוון ברור. "זה ילך לכיוון של תוצאות ממומנות במנועי AI, חד משמעית", היא אומרת. "תדמיין שאתה שואל על נסיעה או חופשה, ומנוע ה-AI נותן תשובה ובסוף מפנה לבוקינג.קום. יכול להיות שאפילו לא תצטרך לצאת ממנו. תהליך המוניטיזציה במנועי ה-AI רק החל".

האם כתבות, מאמרים וראיונות במדיה עדיין חשובים?

דווקא בעידן שבו קל יותר לייצר תוכן, המרואיינים טוענים שהחשיבות של תוכן סמכותי רק עולה. מנועי AI מחפשים מקורות אמינים, והופעה במדיה איכותית יכולה להשפיע לא רק על הקוראים - אלא גם על האופן שבו המותג מופיע בתשובות של מנועים חכמים.

לוינסקי אומר כי "החשיבות של פרסום כתבות או ראיונות עלתה בצורה משמעותית. גם ב-SEO זה היה חשוב, כי סמכות היא אחד הפרמטרים החשובים בתוצאות החיפוש של גוגל, אבל GEO מגדיל עוד יותר את הכוח של מקורות סמכותיים". לדבריו, אתר סמכותי יכול להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו AI מציג מותגים. "אם אני אתר סמכותי שמנועי הבינה המלאכותית נותנים בו אמון - זו נקודה חשובה מאוד, אולי הכי חשובה. מצד שני, אם אני מותג או אתר אנונימי, הסיכוי שהבינה המלאכותית תציג אותי שואף לאפס, אלא אם כן מתחיל סביבי שיח נרחב, לא רק באתרים סמכותיים אלא גם ברשתות חברתיות".

לוינסקי מדגיש גם את החשיבות הגוברת של פלטפורמות קהילתיות וחברתיות. "לפי מחקרים וסקרים רבים, רדיט תופסת משקל גדול במנועי AI. גם לינקדאין נמצאת גבוה. בישראל רדיט פחות תפסה, אבל לינקדאין כן. היא הפכה לזירה משמעותית מאוד, עם מוניטין וסמכות בשוק הישראלי. יותר אנשים מבינים שלפלטפורמה הזאת יש ערך לא רק לחיפוש עבודה, אלא גם לבניית סמכות ומותג אישי. תכנים שעולים שם נסרקים ומשפיעים הרבה מעבר ללינקדאין".

פישמן מצביעה גם היא על העלייה בחשיבות המדיה. "החשיבות של מאמרים, כתבות וראיונות בכלי תקשורת כמו גלובס או דה מרקר רק עלתה. אם זה ראיון, הוא יוצג בשאלות ותשובות. מעבר לכך, הבינה המלאכותית מחשיבה משהו שנכתב על החברה שלך בכלי תקשורת מהימן הרבה יותר מתוכן שיווקי שאתה כותב על עצמך". עם זאת, היא מדגישה שהתחום עדיין נמצא בלמידה. "מה שעדיין לא ברור הוא המינון: על אילו מקורות מתבססים מנועי ה-AI ומה המשקל שהם נותנים לכל אחד מהם. העולם החדש הזה נמצא בלמידה מתמדת, ולכן חשוב מאוד למדוד כל הזמן".

אהרונסון מחבר את זה לתופעה רחבה יותר של תוכן גנרי. "חשיבות ההופעה במדיה עולה, כי התכנים בעידן ה-AI נהיו מאוד גנריים", הוא אומר. "כשאתה רואה פוסטים ברשתות חברתיות וכתבות, הרבה פעמים הכול נראה אותו דבר - AI גנרי. בני אדם מרגישים בזה, וגם ה-AI יודע לזהות את זה".

לדבריו, דווקא בגלל ההצפה בתוכן אוטומטי, הערך של תוכן אנושי וסמכותי עולה. "ה-AI שמדרג תכנים יודע לזהות תוכן שחוזר על עצמו, שנלעס והוקא מחדש על ידי AI. הוא יודע לזהות תוכן אותנטי וסמכותי, תוכן שעבר ביקורת ונכתב בידי עיתונאי, לעומת תוכן שמכונה פשוט פלטה החוצה". המסקנה שלו ברורה: "בעולם שבו קל כל כך לייצר תוכן, הדרך לבלוט היא לחפש את האנושי והסמכותי. יצרני תוכן צריכים לעבוד בשתי חזיתות: מצד אחד להשתמש בכלי AI כדי לייצר תהודה רחבה, ומצד שני לשלב את המגע האנושי של מומחי תוכן, כדי לא להיראות כמו כולם. תסתכלו מי הכי מצליח בלינקדאין: אנשי תוכן מומחים שיודעים לספר סיפור".

יהיה בכלל SEO בעוד חמש שנים?

השאלה האחרונה מחזירה את המרואיינים לנקודת ההתחלה: האם בעוד חמש שנים עדיין נדבר על SEO, או שהמונח עצמו ייעלם לטובת משהו אחר? התשובות שונות, אבל כולן מצביעות על אותו כיוון: החיפוש לא ייעלם, הוא רק ילבש צורה אחרת.

לוצקי מעריכה שמסע הלקוח ימשיך להתרחב. "אנחנו נבין שמשתמשים לא מחפשים במקום אחד, ונבין את כוחם של מנועי ה-AI", היא אומרת. "יש מצב שהמשתמשים עצמם לא יהיו אלה שיחפשו, אלא סוכני AI. ואז כל הסיפור יקבל תפנית".

פישמן מזכירה שגם גוגל עצמה לא תישאר מאחור. "ה-SEO ישתנה. גוגל כבר השיקה את AI Overviews והיא לא מתכוונת להישאר מאחור. אני מעריכה שגוגל תמצא פתרונות, אבל לא יודעת באיזו תצורה. גם אם היינו מסתכלים קדימה לפני שנתיים-שלוש, לא היינו יכולים לנחש שהמפה תיראה כפי שהיא נראית כיום".

לוינסקי מאמין שהמונח SEO ימשיך להתקיים, גם אם מנוע החיפוש עצמו ישתנה. "זו שאלת השאלות, אבל אני חושב שיהיה SEO", הוא אומר. "הכסף הגדול של גוגל מגיע מפרסומות ומפרסום, והיא תעשה הכול כדי להמשיך להרוויח בתחום הזה. מנוע החיפוש שלה ישתנה בוודאות, וגם גוגל אמרה את זה. היום עדיין מקבלים את מנוע החיפוש הרגיל, עם אפשרות לעבור למצב AI. אני מעריך שזה רק עניין של זמן עד שמצב ה-AI יהיה ברירת המחדל".

גם אם יקראו לזה בשם אחר, לדבריו, הצורך באופטימיזציה לא ייעלם. "עדיין יצטרכו לעשות SEO, כי גם מנועי AI סורקים אתרים. הם עדיין צריכים למצוא מידע, ועדיין צריך להתאים את המידע. תקרא לזה SEO, תקרא לזה GEO - תמיד נצטרך לעשות אופטימיזציה".

אהרונסון מסרב לנבא את הצורה המדויקת, אבל בטוח שהצורך של משווקים להשפיע על בחירות צרכניות יישאר. "בעוד חמש שנים אנשים עדיין יקנו דברים, ועדיין יצטרכו לקבל איזושהי העדפה לגבי המוצרים שהם מחפשים. זה לא ישתנה. עדיין תהיה מתודה של חיפוש מצד הצרכנים, ואתה כמשווק תרצה להכיר את המתודה הזאת ולמצוא דרכים להשפיע עליה. איך בדיוק זה ייראה? אני לא אנסה אפילו לנבא".