על פני השטח, מצב ההייטק הישראלי כלל לא נראה מזהיר. 80% מהחברות בענף דיווחו בסקר רשות החדשנות ומכון המחקר SNPI בסוף החודש שעבר על פגיעה בתפקודן, על רקע גיוס עובדים למילואים ועיכוב בהשקעות. פגיעה מיוחדת נרשמה בחברות המצויות בשלבי גיוס כספים מוקדמים (סיד ו-A). ענף ההייטק נכנס למלחמה לאחר חודשים של משבר, כאשר במחצית הראשונה של 2023 צנחו ההשקעות בתחום בישראל ב-68% לעומת השנה שעברה. 

אולם, דווקא תקופות משבר עשויות להוליד גל של יזמות חדשה. "ברמת המאקרו היינו במצב כלכלי לא טוב ערב המלחמה וישנה אפשרות שהמגמה הזו תמשיך ותתעצם בעקבות המלחמה", אומר ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן. "במצב כזה תיתכן התעוררות של עולם הסטארט-אפ. יש לכך מגוון סיבות - עובדים שפוטרו מחפשים את הדבר הבא, התמודדות מוצלחת עם אתגרים במהלך המשבר מייצרת חוסן אישי הדרוש ליזם וכן תפיסת הסיכון משתנה". 

מחקרים שנעשו בעבר בתחום היזמות מדגימים כיצד תקופות משבר או נסיבות מורכבות דוחקים אנשים למסלול היזמי. "אנו יודעים בוודאות כי בתקופות משבר ופיטורים יש נהירה לאקדמיה ולמוסדות אחרים המעניקים הכשרות", מספר ד"ר מערבי. "במצבים אלו רואים שאנשים גם מעזים ופותחים עסקים, זה מתרחש מחוסר ברירה ומשינוי בתפיסת הסיכון - לפתע יש הרבה פחות להפסיד". 

ד"ר יוסי מערבי  (צילום: אורן שלו)
"פגיעה ביכולות קריטיות". מערבי | צילום: אורן שלו

"ישנם מחקרים רבים על התכונות החיוניות ליזם וחוסן אישי עולה בהם פעם אחר פעם", הוא מוסיף. "חוסן מתפתח עם החשיפה לקשיים והתמודדות איתם, כאשר אדם נחשף לקשיים שהוא מסוגל להתגבר עליהם זה מחסן אותו בדומה לחיסון באמצעות נגיף מוחלש". הגירה היא אתגר שעשוי להיות מחסן ולזרז יזמות. מאות אלפי ישראלים פונו או התפנו מביתם בעקבות המלחמה, כאשר כ-85 אלף פונו בהחלטת ממשלה מיישובים צמודי גדר. 

"כשבחנו את הנתונים בארה"ב גילו שחלקם של המיזמים שהוקמו בידי מהגרים מכלל המיזמים גדול באופן יוצא דופן מחלקם באוכלוסייה", משתף מערבי. "יכול להיות שהמפונים בישראל, בדומה למהגרים, יאלצו גם הם להתחיל חיים חדשים ושבעקבות זאת נזהה אצלם שיעור גבוה של יזמים. אך, חשוב לומר שאנו נמצאים בשלב מוקדם מדי של המשבר על מנת לזהות האם מגמה כזו אכן מתרחשת".  

לקחת אחריות במקום להתקרבן

ד"ר מערבי בדק במחקריו בין היתר מהן התכונות או הנטיות שמאפיינות יזמים. בשנה שעברה, התפרסם בכתב העת Frontiers in Psychology מחקרו יחד עם ד"ר בועז המאירי שבוחן את הקשר בין נטיות יזמיות לבין תכונה של "קורבנות". "המחקר מתמקד בתחושה של קורבנות מדומה שאינה קשורה למצב הדברים האמיתי", מסביר מערבי.  

"תחושת קורבנות מדומה מונעת גילוי אמפתיה לאחרים ומחליפה לקיחת אחריות אישית בהאשמת העולם", הוא מתאר. "כלומר היא פוגעת בשתי יכולות קריטיות ליזמים. זיהינו שאנשים שמרגישים פחות 'קורבנות' הם יותר יזמיים ולהפך. השערה שנרצה לבחון בהמשך היא שאנו הישראלים חשים פחות 'קורבנות' מעמים אחרים, לוקחים יותר אחריות וזהו אחד המרכיבים שבליבה של אומת הסטארט-אפ". 

המיזמים האזרחיים יכולים להפוך לסטארט-אפים

במסגרת המאבק על תדמיתה של ישראל בדעת הקהל העולמית, אחד הסטודנטים ממרכז היזמות ברייכמן פיתח כלי שמנטר ומדווח על דברי שנאה ברשתות החברתיות. "הכלי משמש לטובת המאמץ ההסברתי הישראלי, אך יתכן שבהמשך הוא יוסב למיזם עסקי", אומר מערבי וחושף מגמה מעניינת שאנו רואים סממנים לה במהלך המלחמה. "אנשים מפתחים יוזמות אזרחיות מוצלחות, רוכשים תחושת מסוגלות ומבינים שיוכלו להקים גם מיזם עסקי". 

שי מישל, שותף מנהל בקרן Merlin Ventures (צילום: יונתן מישל)
צרכים בעקבות משברים. מישל | צילום: יונתן מישל

 אולם זהו לא כל הסיפור, הטכנולוגיות עצמן שמפותחות לצורכי תמיכה במאמצי ההסברה ובמאמץ המלחמתי, יכולות להוליד ולמשוך תשומת לב לסטארט-אפים. כך לדוגמה, עבור המאמץ לאיתור נעדרים גוייסו סטארט-אפים רבים עם טכנולוגיות רלוונטיות וכן פותחו אלגוריתמים חדשים שהתבססו על עקרונות תאורטיים שלא יושמו בעבר. הטכנולוגיות ששופרו ופותחו, יוכלו כעת לעשות את דרכן בחזרה לשדה העסקי. 

 איתור פייק ברשתות, מיפוי מנהרות בידי רחפנים

"ידוע שבתקופות משבר או מלחמה הרבה פעמים מתעוררים צרכים וקמים מיזמים", מתאר שי מישל, שותף מנהל בקרן Merlin Ventures. "נפגשנו לאחרונה בקרן עם חברת סטארט-אפ שעוסקת במיפוי מנהרות באמצעות רחפנים. הנושא הזה לא קיבל קודם פוקוס משמעותי, אך כעת מבינים את החשיבות והם זוכים להתעניינות מאוד משמעותית. למעשה רואים התעניינות גוברת בכלל בסטארט-אפים שעוסקים ברחפנים, איום שגילינו במלחמה באוקראינה וחוזר על עצמו גם כאן מול חמאס". 

סטארט-אפ שזכה במהלך המלחמה לתהודה של ממש הוא Cyabra, העוסק בזיהוי זיופים (פייק) ברשתות החברתיות. במהלך המלחמה הם זיהו למשל רשת של חשבונות מזויפים המופעלים על ידי עיראק ופועלים ברשת כנגד ישראל. בעבר השתמש איש העסקים אילון מאסק בשירותיה של החברה על מנת לערוך בדיקה לטוויטר (כיום X) ודווח כי אותה בדיקה תרמה להחלטתו לסגת תחילה מהעסקה (לפני שרכש לבסוף את החברה). 

"חברה שכמעט הפילה את עסקת טוויטר לא קיבלה במה משמעותית מספיק קודם לכן", סבור מישל המלווה את החברה כבר מספר שנים. "במהלך המלחמה היא נאבקת במאמצי הפצת הפייק נגד ישראל. כעת ממשלות ברחבי העולם מתעניינות בטכנולוגיה מתוך הבנה שמה שנעשה ברשתות כנגד ישראל יכול לקרות גם להן. ענקיות הטכנולוגיה גם יתחילו להבין בקרוב שטכנולוגיות המזהות פייק ולא קיבלו תשומת לב משמעותית עד היום, יהיו בעלות תפקיד חשוב בהמשך פעילותן". 

יש קשיים אך הצמיחה נמשכת

לצד המיזמים החדשים, מישל מודה כי יש גם קשיים. "באחת מחברות הפורטפוליו שלנו סגן הנשיא למחקר ופיתוח נפל בקרב במהלך שירות מילואים", משתף מישל, "הוא היה אדם מדהים ואבדה גדולה עבורנו. בחברה אחרת המצויה ממש בתחילת דרכה שני המייסדים במילואים. זה משנה לחלוטין את תהליכי העבודה, אבל זה לא עוצר אותנו. הקרן נרתמה לסייע ליזמים גם במענה על חוסרים במכירות וגיוס לקוחות וגם למציאת פתרונות לכוח האדם. הענף כולו מתגייס להמשיך ולספק את הסחורה יחד". 

 למרות המשבר, מישל מעיד כי ההייטק הישראלי מצליח להמשיך קדימה. "אנחנו מבצעים מעקב אחר הפגישות שלנו עם מיזמים חדשים וביחס לחודש לפני המלחמה אנחנו רואים צמיחה", הוא אומר, "בדו"ח למשקיעים של הרבעון הזה אצלנו, עליו אנו עובדים בימים אלו, אנו לא רואים שום האטה. המשקיעים מאוד חששו בתחילת המלחמה, אבל הבינו מהר שישראל זה הצד הנכון להיות בו, הכעס הולך ויורד והסטארט-אפים הישראלים מראים תוצאות. היו חששות שכספים יפסיקו לזרום, אנחנו לא מרגישים את זה ואני מעריך שתהיה צמיחה גדולה ביום שאחרי המלחמה".