שנת 2021 הייתה שנת שיא להייטק הישראלי, כשהחברות הישראליות גייסו השנה 25.4 מיליארד דולר, כך על פי נתוני Start-Up Nation Central. יותר מ-33 חברות הפכו ליוניקורן השנה והדרישה לפתרונות טכנולוגיים בארץ ובעולם שברה שיאים. הזינוק החד גרם לבעיה מסוג אחר – משבר העובדים.
הממשלה הציבה לעצמה יעד של הגדלת שיעור העובדים בהייטק בישראל מ-9 אחוז היום ל-15 אחוז תוך 5 שנים, יעד שאפתני, שדורש עבודה במגוון תחומים. אחד הפתרונות ליצירת עובדים נוספים לתעשיה היא חיבור של מגזרים שהייצוג שלהם בתעשייה הוא נמוך.
יש פער גדול בין גברים, שמהווים את מרבית העובדים בתפקידים הטכנולוגיים לבין נשים בתעשייה. גם חרדים וערבים אינם מגיעים לחברות למרות הפוטנציאל האדיר של כוח האדם הלא ממומש. השיח היום בעיקר ממוקד על גיוון, אך גם החברות מצדן נתקלות במצב שלמועמדים פשוט אין את הכישורים הנדרשים על מנת לעמוד בדרישות התפקיד. "נתקלנו לאורך הדרך בלא מעט תוכניות שהבטיחו להביא אנשים מכל מיני אוכלוסיות להייטק", מסבירה מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central, שהקימה תוכניות הכשרה בסיוע המדינה להכשרת מועמדים, בדגש על אוכלוסיות מגוונות להייטק. "הרמה לא הייתה מספיק טובה מה שגרם לחברות לסגור את שעריהן. המטרה שלנו היא לייצר הכשרות שיכניסו את המועמדים כטאלנטים מוכשרים בפני עצמם ולא מתוך המקום של הגיוון".
אם מסתכלים על נתוני הסטודנטים באקדמיה ניתן לראות מיד את הפערים בין האוכלוסיות. מהנתונים שסיפקו ב- Start-Up Nation Central עולה כי 60 אחוז מהסטודנטים באקדמיה הן נשים, אבל במקצועות הטכנולוגיים הן רק שליש. אצל החרדים והערבים עוד הרבה פחות, הייצוג של האוכלוסייה הערבית במקצועות הטכנולוגית, שמהווה 20 אחוז מהחברה הישראלית, הוא רק 13 אחוז, של האוכלוסייה החרדית רק 4 אחוז.
הפערים בסופו של דבר מתחילים הרבה לפני עוד בשלב בתי הספר שבו יש פער עצום בין האוכלוסיות בחשיפה למחשבים ולמקצועות הטכנולוגיים. "החסמים לא מגיעים רק מהמעטפת", מסבירה צויג. "חלק מזה קשור מהתפיסה של המועמדים שבוחרים מסלולים שונים. יש כמה צמתים קריטיים במסלול: בחירת המסלול בבית הספר, בחירת המסלול הצבאי (לא צריך ידע במחשבים כדי להתגייס ליחידות הטכנולוגיות, אך הרבה פעמים בנות למשל מדירות את עצמן מראש)".
33 אחוז מהנרשמות למקצועות ההייטק הן נשים. נשים גם מהוות 30 אחוז מהעובדים בהייטק, אבל רק 22-23 אחוז מהן עובדות במשרות טכנולוגיות. הפערים נמצאים גם בין המרכז לפריפריה. "אין מספיק כוח הוראה שמלמד מדעים ומחשבים ברמה הנדרשת בפריפריה", אומרת צויג. "המרכזים תל אביב, ירושלים, חיפה וכו' שואבים את הכוח. יש גם פער עצום באנגלית, שרבים נבחנים ב-3 יח"ל".
צויג גם מציינת את הנגישות הדלה של נשים חרדיות ושל המגזר הערבי למחשבים ועל פערים גדולים באוריינות הדיגיטלית. "היכולת להניע מהלך רחב הוא של הממשלה", היא מסבירה. "יש גם בעיה נוספת, יש הרבה מאוד גופים שעושים לא מעט הכשרות אבל אין גורם אחד שרואה את התמונה המלאה".
"משהו בתרבות הישראלית מאוד מעודד להגיע למקצועות הטכנולוגיים, מגיעים אנשים שמכירים את המחשב", היא מסבירה. "זה אמנם משתפר בשנים האחרונות אבל יש הרבה פחות נגישות בפריפריה לחוגים האלה, יש פחות מודלים לדוגמה".
עוד מוסיפה צויג כי רבים מאלה שמגיעים ללמוד את המקצועות באקדמיה לא בהכרח מצליחים לסיים. הרבה מהסטודנטים מתרכזים בסיום הלימודים, אבל מסיימים את התואר בלי שהם נפגשו עם התעשייה. רק המצטיינים מצליחים לקבל את משרות הסטודנט המעטות במהלך הלימודים ומקבלים יתרון עצום. "אם לא עשית כלום בתעשייה בזמן הלימודים יותר קשה להתקבל אחר כך למשרת ג'וניור", היא מסבירה. "לאקדמיה יש תפקיד להכשיר אנשים לתארים מתקדמים, לא תמיד היא מתחברת למה שהתעשייה צריכה".
"אנחנו פיתחנו את תוכנית 'אקסלנטיים' שכבר רצה כמה שנים בכמה מוסדות", היא מציינת. "רתמנו את הכוח של התעשייה ישבנו עם סמנכ"לי הפיתוח של חברות מובילות וניתחנו את פרופיל הג'וניור שהם רוצים לראות. יש גם מיומנויות רכות ולא טכנולוגיות שנדרשות, שהרבה סטודנטים בכלל לא מודעים להם: לכתוב קורות חיים בלי שגיאות כתיב, לייצר פרופיל לינקאדין ולפתח קשרים בתעשייה ולדעת איך להגיע מוכן לראיונות. התעשייה עוזרת גם לעדכן את הסילבוס בהתאם לדרישות המשתנות. אם יש מישהו שעושה 19 ראיונות ולא מתקבל ואחר כך עוזב אלה משאבים אדירים שהמדינה השקיעו ויורדים לטמיון".
"נכון שהאקדמיה תבצע הכשרות למקצוע שהן לא בהכרח תואר"
על פי נתוני הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) אחד מכל ארבעה סטודנטים (כ-26%) בישראל לומד את מקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה ולימודי ההנדסה עקפו את מדעי החברה שלאורך שנים נחשבו לתחום הלימודים הגדול בישראל.
מקצועות ההייטק התחזקו באופן משמעותי כחלק מתוכנית הממשלה מ-2017 להגדיל את כמות הסטודנטים. בתוכנית הייטק 1 הקצתה הות"ת כ-700 מיליון שקל והצליחה להגדיל ב-40 אחוז את כמות הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי ההייטק.
אבל, העלייה בכמות הסטודנטים ייצרה בעיה אחרת, מחסור במרצים. וחלק מהתקציב הופנה גם להכשרה לתארים מתקדמים על מנת להכשיר סגל עתידי.
"ההייטק נמצא בתוכנית הרב שנתית של הות"ת במסגרת התחומים שצריכים לקבל תשומת לב מיוחדת לקדם ולפתח", מציינת מיכל נוימן, מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת. "אנחנו עובדים על תוכנית כבר כמה שנים, המטרה הייתה גידול של 40 אחוז בכמות הסטודנטים והיה הצליחה הרבה מעבר למצופה".
"הגדלנו את התעריפים שאנחנו משלמים על כל סטודנט שלומד במקצועות ההייטק", היא מציינת. "התמריץ הזה גרם למכללות להגדיל ולקלוט סטודנטים במאסות גדולות יותר. בנוסף לזה נתנו עוד תמריצים".
נוימן מדגישה כי תפקיד האקדמיה הוא לא להביא עובד מוכן לתעשייה. "אפשרנו למוסדות גם לפתח תוכניות בהיקף קטן יותר מתואר שלם", היא מסבירה. "תמרצנו את המוסדות לעשות את זה במקצועות ההייטק ולשווק את זה לכאלה שיש להם תארים מקבילים או לכאלה שלא באים מהתחום – מה שנקרא 'למידה לאורך החיים'".
בנוגע לשילוב נשים בתעשייה ציינה נוימן כי המהפך צריך להגיע כבר מבתי הספר. "קשה לצפות מנשים שלומדות פחות ב-5 יח"ל מתמטיקה לעשות מהפכה באקדמיה. לכן יש לעבוד עוד ממשרד החינוך. מאז תחילת העשור מספר הסטודנטיות במדעי המחשב יותר מהוכפל".
נוימן מדגישה כי למרות העלייה כמות הנשים עדיין קטנה ומתייחסת לאחת מהבעיות העיקריות של המוסדות והיא המחסור במרצים ובתשתיות לימוד. "צריך גם מי שילמד את הסטודנטים", היא אומרת. "בעולמות ההייטק לא ממשיכים לתארים מתקדמים ושם נתקענו. במוסדות הלימוד אמרו שהם לא יכולים לגדול יותר. ואז נולד הייטק 2. הצפי שלנו הוא גידול של 45 אחוזים בבוגרי תואר שני, זו תוכנית שהתחילה לפני שנתיים, יש מחשבה לעשות פוסט דוקטורט בתוך התעשייה. אבל, נראה את התוצאות לפחות עוד שלוש שנים. בלי הגידולים האלה אנחנו תקועים. זה לוקח זמן".
לא רק מחסור בסגל התגלה, אלא גם בתשתיות. "המוסדות אומרים לנו שאנחנו מיצינו את התשתיות", היא אומרת. "לא רק במעבדות, אלא אפילו בכיתות לימוד בכמות הזו שגדלנו ואין לנו איפה להכניס סטודנטים. גם בתשתיות הפיסיות אנחנו נמצאים בבעיה, צריך את זה גם להכשרת הוראה. כדי למשוך אנשים להפוך לסגל אקדמי צריך לספק להם גם מעבדת מחקר".
בסופו של דבר צריך לזכור כי מקצועות ההייטק הם לא היחידים ואין רצון לפגוע בלימודים מעולמות מדעי החברה, מדעי הרוח ועוד. "תפקידה של האקדמיה זה לייצר את הידע ולהכשיר את עתודת הסגל", היא אומרת. "יש לה תפקיד חברתי ונכון לטעמנו שתתרום לנושא של לימודים לאורך החיים ושתספק הכשרה שהיא לא בהכרח תואר אקדמי מלא, מה שיוכל לתת מענה למי שנפלט משוק ההייטק כי הוא לא רלוונטי ולחזור לשוק העבודה. זה יאפשר גם לבעלי מקצועות חופשיים לקחת את המקבץ הזה. זה נמצא עדיין בחיתולים".
"המדינה לא יכולה להגיד אני כל כולי הייטק", היא מדגישה. "כנראה שמעולם לא נצליח לספק את כל מהוויו של שוק ההייטק ולכן צריך להביא אנשים מבחוץ ולעשות דברים יצירתיים, כולל עבודה שעשינו עם הממונה על השכר: קליטת עובדי סגל של אנשים שעובדים בהייטק במשרה מלאה, שיוכלו לעבוד בחצי משרה במוסד אקדמי והם ייחשבו סגל אקדמי בכיר".