"כרגע יש רק שתי אפשרויות: או הסכם או כיבוש של חצי איראן"

ב-14 ביולי 2006, לפני כמעט 20 שנה, עמי דניאל היה חובל צעיר בן 22. כמי שנולד וגדל בחיפה, הוא תמיד אהב את הים ולמעשה הגשים חלום בשירות הצבאי שלו. באותו ערב, בשעה 20:42, החלום לשרת בחיל הים כמעט הפך לסיוט. חזבאללה שיגר מחוף לבנון שני טילי חוף-ים: הראשון הטביע אוניית סוחר זרה, השני פגע פגיעה ישירה בחלקה האחורי של ספינת הטילים אח"י חנית, שעל סיפונה הפליגו יותר מ-80 קצינים וחיילי צה"ל, בהם גם דניאל.

ארבעה חיילים נהרגו - והיה יכול להיות גרוע הרבה יותר. "הטיל פגע חצי מטר מעל 30,000 ליטר של דלק סילוני", דניאל נזכר באי נחת. "אז אתה יודע, זה לא כזה מסובך למות. כל מי שהיה לספינה כמעט נהרג שם".

החוויה הקשה חידדה אצלו את התובנה עד כמה הבנה אסטרטגית של מה שקורה בים משפיעה על העולם. ב-2010, כשנה לאחר השחרור מ-6.5 שנות שירות בחיל הים, דניאל כבר שקד על הקמתה של Windward, חברה העוסקת בהערכת סיכונים בתובלה ימית. דניאל - כיום בן 42, נשוי לעדי + 2 וגר בלונדון – כנראה לא דמיין כבר אז שבדצמבר 2021 החברה שלו תונפק בבורסת AIM בלונדון לפי שווי של כ-530 מיליון שקל. ספק אם חלם שכבר ב-2024 תחזור החברה להיות חברה פרטית, לאחר שתימכר לקרן הפרייבט האקוויטי האמריקאית FTV לפי שווי של כמעט מיליארד שקל.

דבר אחר בטוח: דניאל לא היה יכול להעלות בדעתו שכ-16 שנים לאחר הקמת Windward, חברה שללא ספק הקדימה את זמנה בעשור לפחות, "הבייבי" שלו יעמוד במרכז תשומת הלב העולמית בזכות מצרים צרים ומרוחקים, הצמודים למדינת אויב.

בשבועות האחרונים הוא רץ (ובעיקר טס) מפגישה לפגישה. "בכל חדר ישיבות שאני נכנס אליו עוברות לכל היותר 30 שניות עד ששואלים אותי על מצרי הורמוז", הוא מספר בראיון ל-N12 ביזנס. העולם הימי החדש, המוגש לנו בחודשים האחרונים ב"אדיבות" איראן ודונלד טרמאפ, הוא עולם של שייט מאוים ולא חופשי, שהידרדר לנגד עינינו למשבר עולמי רב-שכבתי שקשה לצפות איך יסתיים ובעיקר מתי.

דניאל: "יש דבר אחת שצדקתי בו בהקמת ווינוורד ודבר אחד שבו טעיתי. צדקתי שזו אכן בעיה גדולה שחשוב לכל העולם לפתור, ושיש בזה הרבה מאוד כסף. טעיתי קצת בטיימינג, כי הקדמנו ב- 12-15 שנה. החברה נוסדה בשביל מה שאנחנו עושים היום, פשוט היום כל העולם כבר מבין מה בדיוק אנחנו עושים".

ווינדוורד עברה בדרך לא מעט גלגולים, שנבעו בעיקר מנסיונות להתאים את עצמו לביקושים בשוק הימי. "כיום אנחנו חברת המודיעין הימי המובילה בעולם", אומר דניאל, "אבל הביקוש למודיעין כזה לא תמיד היה גבוה כמו היום. בשמונה השנים הראשונות, הלקוחות שלנו היו בעיקר ממשלות, מה שכיום נקרא דיפנס-טק. בחרו אותי לאחד מהמובילים של התחום הזה ביום העצמאות האחרון, אבל כשווינדוורד נוסדה המונח הזה עוד לא היה קיים".

הביקוש הלא גבוה לעבודה עם ממשלות גרם לכם להיכנס לתחומים חדשים.

"כן, נכנסנו לתחום הספנות ויש לנו שם כיום הרבה מאוד לקוחות. נכנסנו גם לתחום הביטוח הימי, כ-80% מהפעילות בתחום זה מסתייעת בפלטפורמה שלנו. כמו כן, אנחנו פעילים מאוד גם בתחום הלוגיסטיקה והאספקה ומנהלים מיליוני קונטיינרים שזזים ברחבי העולם. תחום פעילות נוסף הוא חברות אנרגיה, לדוגמא בכל פעם שענקיות BP ו-Shell קונות או מוכרות נפט זה עובר דרך הפלטפורמה שלנו. סך הכל, יש לנו כיום כ-300 לקוחות, מהם כמאה סוכנויות ממשלתיות, בהן בארה"ב וכמובן גם בישראל".

הורמוז כתקדים עולמי

מה שמביא אותנו באופן טבעי למשבר הנוכחי במצרי הורמוז. דניאל הוא הראשון להודות שמבחינת ווינדוורד מדובר בגיים-צ'נג'ר: "הסיטואציה שנוצרת מייצרת מודעות למותג שלנו ברמות שלא היינו יכולים לקבל בשום תרחיש אחר. השקנו לאחרונה דשבורד עם ניתוח יומי של המעברים במצרי הורמוז, כולל גירסה רזה יותר בנתונים הפתוחה לציבור הרחב. אנחנו מדווחים שם גם על ספינות שמנסות לעבוד ב'מצב חשיכה', כלומר: לאחר שכיבו את המכ"ם ואמצעי זיהוי אחרים. הדשבורד שלנו נהיה מדד ייחוס עולמי, עם כ-500 ציטוטים ביום, כולל ב"ניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ופייננשל טיימס. במקביל, הביקוש למוצרים שלנו מזנק כי סוחרי נפט מכל העולם מחפשים דרך לדעת מה קורה, האם הייצוא מאזור כזה או אחר גדל או פוחת. אצלנו אפשר ממש לראות את זה, בתמונות. מעבר לכך, המדינות כיום כבר מבינות כמה חשוב המצב בהורמוז, לא רק בפני עצמו, אלא גם כקייס סטאדי לעולם הימי. האירופים מבינים, לדוגמה, שארצות הברית לא תגן על האינטרסים שלהם לנצח - ומנסים למצוא דרכים לדעת מה קורה בים".

מה שקורה בהורמוז עלול להתפתח לתקדים עולמי, למשהו שיקרה במיצר חשוב אחר?

"אה, זה ברור שיקרה, אין בכלל ספק. אם היה ספק, הוא נגמר".

איך מתמודדים עם העולם החדש הזה?

"קודם כל מבינים שהחוקים משתנים, ואני לא חושב שזה קורה רק בעולם ספנות. ראינו את זה מתחיל בקורונה ששינתה את הדרך שבה אנחנו עובדים. ראינו את זה בסושיאל מדיה ובמהפכת ה-AI, הכל מתכנס לאותו מקום. האם נשיא ארה"ב הוא יותר הגורם המרכזי להאצת התהליך, או שהעלייה שלו נובעת מאותה האצה? אני לא יודע את התשובה".

מה באמת קורה עכשיו בים, במצרי הורמוז?

"הכל קשור, הים הוא שיקוף של הכלכלה. הורמוז זה רגע הקורונה של שוק האנרגיה. כשהתחילה הקורונה כולנו חיפשנו נייר טואלט כי לא היה מספיק - ועכשיו פתאום אין מספיק נפט. כווית, עיראק, בחריין וקטאר - כולן מדינות לכודות. בלי מצרי הורמוז, אין להם לא ייבוא ולא ייצוא. זה לא שיש קצת כמו באמירויות, אין בכלל. יש כרגע עליות מחירים של 20%-40% במדינות האלו".

איראן גם פוגעת בעצמה.

"נכון, אבל כשיש לך מספיק מוטיבציה, אתה יכול לסבול את זה. המצור הימי האמריקאי, שנמשך כבר כ-50 ימים, חד משמעית פוגע באיראן".

עוברות בכלל ספינות בהורמוז?

"יש סטגנציה, 4-5 ספינות עוברות בכל יום, לא יותר. בדרך כלל, מדובר בספינות הודיות או אירניות קטנות מאוד. מדי פעם יוצאות מכליות סיניות או פקיסטנית, באישור כולם. נראה שהאמריקאים מאפשרים לחלק גדול מייבוא של החיטה ומזון אחר להיכנס לתוך המפרץ. חוץ מזה, כל השאר כמעט לא נכנס ולא יוצא. עם זאת, המסחר בין איראן לעומאן, שתי המדינות משני עברי המצרים, פורח באמצעות סירות קטנות. זה מאוד ברור. באיזשהו שלב גם העומאנים הצהירו שהם רוצים לגבות אגרת מעבר".

זו לכשעצמה מגמה די מדאיגה, לא?

"לגמרי, הרעיון שאתה יכול לגבות אגרה על מעבר רק כי אתה נמצא שם הוא רעיון מטריד. מה אם מרוקו תעשה את זה בגיברלטר, טורקיה בבוספורוס? ומה אם סינגפורף אינדונזיה וטאיוואן יצטרפו? יש כיום כעשרה מעברים ימיים חשובים בעולם, אם בכל אחד יקחו דולר או שניים לכל מעבר, נקבל אינפלציה עולמית".

כרגע אין ודאות שהאיראנים יפתחו את המיצרים.

"אני מסכים להערכה הזו, אין ודאות. טראמפ בכלל אמר לפני כחודש וחצי שאולי ארה"ב תעשה איזה שיתוף פעולה עם איראן, כך שאני באמת לא יודע איך זה ייגמר. מנגד, שר האנרגיה של האמירויות, ד"ר סולטן אל ג'אבר, שאמר שהם מתנגדים נחרצות לרעיון של לקחת את חופש השייט מהורמוז. הם לא מוכנים שזה יקרה".

מה לדעתך הפתרונות האפשריים?

"יש רק שתי אפשרויות: או הסכם אמריקאי-איראני, או מלחמת כל בכל. All Out War מבחינתי זה כיבוש חצי איראן, כי יהיה קשה מאוד להגן על מיצרי הורמוז רק מהים. למשמרות המהפכה היו כ-700 סירות קטנות שנעו במיצרים, האמריקאים הורידו להם שש… אז יופי, עוד 694 למטרה. חוץ מזה, יש לאיראנים רחפות, מל"טים, טילי חוף-ים וטילים אחרים. משמרות המהפכה, בואו לא נזלזל בהם, הם חבר'ה חכמים. במצב הנוכחי, ללא כיבוש מהקרקע, אי אפשר להבטיח מעבר חופשי במיצרי הורמוז - ולכן אנחנו רואים את האמריקאים בוחרים באופציה של סגר ימי. הבלוקדה הזו היא פתרון לא רע מבחינתם: אף חייל אמריקאי לא מת ואיראן נלחצת תחת מנוף לחץ גדול. תראה מה קרה לקובה, אוקיי? בקובה נגמר החשמל. זה לא סנקציות, אלא הרבה יותר ונוגע לכל הכלכלה האיראנית. כרגע אנחנו במשחק של המתנה, והמצור ימי יכול להימשך גם חצי שנה, אפילו שנה".

לא נראה פשוט.

"בסופו של דבר, יש פה שני צדדים שצריכים להגיע להסכמות דרמטיות. ההחלטה האם יהיה מעבר חופשי במיצרי הורמוז נוגעת לכל המיצרים החשובים בעולם. יש כאן גם שאלה כמה עיראק, כוויית, בחריין וקטאר יכולות לספוג".

ישראל יכולה להרוויח מהמצב?

"בטווח של חמש שנים קדימה, יכולה להיות כאן הזדמנות אסטרטגית לישראל: ייצוא נפט בצינורות מהאמירויות וסעודיה לאילת, משם בצינור קצא״א לאשקלון ומשם - לים התיכון".

אי אפשר להסתתר באוקיינוסים

לפי הנתונים המופיעים בדשבורד של ווינדוורד, מתחילת העימות הותקפו 39 כלי שייט במצרי הורמוז. החשש מפגיעה, בשילוב עם לחץ עצום להמשיך לשנע סחורות, גורם כאמור לחלק לא מבוטל מהספינות שבכל זאת מנסות לעבור לעשות במוד "חשיכה". מתחילת העימות חל זינוק של כ-600% במספר הספינות במוד זה - 101 Dark Activity Events נרשמו עד כה.

איך בדיוק הספינות האלו מצליחות לעבור?

"אתה מכבה את המכ"ם, מכבה את ה-AIS (מערכת זיהוי אוטומטית), נצמד לצד העומאני של המיצרים, מחכה ללילה – ומקווה לטוב. תעשה את זה מספיק מהר, תעשה את זה מספיק בלילה ויש לך סיכוי להצליח, אבל זה לא משהו שמתאים ל-150 ספינות ביום. בקושי אחת-שתיים ביום".

בראיונות שהענקת ב-2024 הדגשת את הבעיה שיוצרים הפיראטים בים. זה נראה פתאום רחוק?

"האמת שהם דווקא חזרו ממש עכשיו, בחודש האחרון נחטפו שלוש ספינות על ידי פיראטים. אין דין ואין דיין במפרץ, האמריקאים מתמקדים באיראן - וזה מעודד מאוד את הפיראטים. ניתן לבלום את הפיראטים רק אם מצמידים שמירה ראויה לכלי השייט. הפיראטים הם לא מתאבדים שיעיים".

נדמה שכבר אי אפשר להסתתר יותר באוקיינוסים.

"נכון, אבל זה משהו חדש. SpaceX חתכו את עלות שיגור הלוויינים פי 100 ואנבידיה, כיום החברה הגדולה בעולם, מאפשרת לשים GPU בלוויינים ובכך לאפשר להם להריץ אלגוריתמים של AI ולנתח מידע עוד לפני שהוא מגיע לכדור הארץ. כל זה מוריד מאוד את המחיר ומעלה מאוד את האיכות".

איזה אספקטים של המוצרים שלכם מבוססים כיום על AI?

"עיבוד תמונות זה AI, גם חיפוש ספינות בתמונות זה AI. מה עוד AI? מודלי סיכון, חיזוי הגעה של ספינות, חיזוי מפגש בין ספינות בים. ברור לנו כיום שאנחנו לא יכולים להסתדר בלי סוכני AI. אין לנו לא כוח אדם מקצועי ולא יכולות לעבור ידנית ספינה אחר ספינה".

דניאל מדגיש, כי התפוצצות ה-AI יוצרת בעיה נוספת, שלא זוכה למספיק תשומת לב: העדר ההגנה על הסיבים האופטיים התת-ימיים. "הסיבים האלה", הוא מסביר, "הם הצינורות שבהם זורמים הנתונים לדאטה סנטרס. ומכיוון שהקפי השימוש בדאטה סנטרס מזנקים בגלל ה-AI, גם השימוש בסיבים התת ימיים מזנק. הבעיה? גורמים עוינים כמו האיראנים, הסינים והרוסיים מאיימים לחתוך את הכבלים התת-ימיים. זה אפשרי, למעשה כבר עשו זה".

איך משפיעה על עולם הספנות מלחמת רוסיה-אוקראינה?

"קודם כל, היא הפכה את המלחמה בים למלחמה גלובלית. האוקראינים הם חלוצי הכשב"מים (כלי שיט בלתי מאוישים) המתפוצצים. רוסיה היא מעצמת נפט שמייצאת 10 מיליון חביות נפט ביום - והאוקראינים רוצים לעצור את הייצוא שלהם. הם פוגעים בטרמינלים של הטעינה, במזקקות ובספינות. הרוסים, מצידם, מצמידים ליווי של ספינות קרב צבאיות לספינות שמייצאות נפט. לא מזמן התגלה כטב"ם אוקראיני שהוחבא במערה ביוון, בהמתנה לספינה רוסית".

מה יקרה להערכתך בעולם הסיכונים הימי בעוד שנתיים?

"נראה האצה של התהליכים שאנחנו רואים כיום. כרגע זו רק ההתחלה, לא הסוף. לחץ על מסחר של מדינות יהיה כלי אסטרטגי, התוקפים כבר מבינים שהם לא חייבים להרוג אנשים ולהילחם. מה שהאוקראינים יכולים לעשות, למה האחרים לא יכולים? זה עולם של חתול ועכבר ואם מתקפות של כשב"מים מתפוצצים קורות לרוסים, הן יכולות לקרות לכל גורם אחר, כולל כלי שייט ישראלים".