האם הרפורמה של סמוטריץ' תחזיר את ההייטקיסטים מרילוקיישן?

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג בתחילת החודש רפורמה נרחבת בפעילות המיסוי בהייטק. הרפורמה, שהוצגה במשותף עם רשות המיסים, מנופפת בשלושה דגלים חשובים:

• הסרת חסמים בפעילותן של חברות זרות בישראל. 
• הגדלת התמריצים להשקעה של גופים זרים בחברות ישראליות.  
• הגדלת תמריצים להחזרה מרילוקיישן של עובדי מפתח בהיי-טק. 

האם הרפורמה היא צעד בכיוון הנכון, בתחום שזקוק לתמריצים עכשיו יותר מתמיד? כמעט בטוח שכן. האם היא גם תצליח לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה? על זה כבר חלוקות הדעות.

עו"ד ענת שביט, מייסדת ובעלים של משרד עורכי דין STL, מציעה להסתכל קודם כל על כך שהרפורמה מציעה ודאות מיסויית: "אחת הטענות המרכזיות שמושמעות כבר שנים כנגד רשויות המס בישראל היא שההתנהלות שלהן גורמת לתחושת חוסר ודאות למשקיעים זרים שמעוניינים להשקיע כאן. התוצאה הישירה של חוסר הוודאות היא ירידה במוטיבציה להשקיע בישראל. אז הנה, הרפורמה תנסה לתקן את זה". 

עו"ד שביט עבדה במשך שנים עם חברות היי-טק וקרנות הון סיכון, בין השאר בתפקידיה כראשת מחלקות המיסים של משרד עוה"ד הרצוג פוקס נאמן ושל משרד פישר בכר ושות'. גם כיום היא מייצגת קרנות וחברות בתעשייה - ויודעת היטב כי הרפורמה עשויה להיטיב עם המשקיעים הזרים בתמהיל משופר של הטבות מס והסרת חסמים. 

תני לי דוגמא ספציפית לשינוי לטובה. 

"כשחברות גדולות היו קונות חברות ישראליות ואחר כך משתמשות בקניין הרוחני שלהן או רוצות להוציא אותו מחוץ לישראל, רשות המיסים תמיד אמרה שיש פה אירוע מס נוסף - וזה תמיד גרם לכפל מס ופגיעה בוודאות. עכשיו הם אומרים שיפרסמו נייר עמדה שיסביר את הכללים, איך מעריכים שווי ואיך עושים מה. נייר כזה יכול לספק ודאות לחברות גדולות שרוצות להשקיע בישראל. ככל שרשות המיסים תפרסם יותר ניירות עמדה, האספקט המיסויי של ההשקעות כאן יהיה יותר ברור למשקיעים".

יש עוד צעדים בולטים בכיוון הזה ברפורמה? 

"כן. רשות המיסים הודיעה כי הוצאת צווים או שומות מס הנוגעים לחברות הבינלאומיות הגדולות המושקעות בישראל תתבצע רק בדרגים בכירים ברשות - ולא על ידי כל פקיד שומה. הם הקשיבו לטענות והבינו שחשוב מאוד שהמשקיעים יידעו שהאצבע כאן לא קלה על ההדק בהחלטות מס". 

מה המצב כיום? 

"כיום, חברה זרה שפועלת בישראל נרשמת אצל פקיד שומה שמקבל סמכות לבקש מסמכים, מחירי העברה בין החברה האם לחברה הבת ועוד. הפקיד פועל באופן עצמאי בנוגע לחברות שרשומות אצלו, הוא לא צריך לקבל אישור מאף אחד. רשות המיסים מנסה עכשיו ליצור כאן רובד נוסף של פיקוח, שלפיו כאשר רוצים להוציא שומה בנושאים של מיסוי בינלאומי, בקבוצה של חברות רב-לאומיות, זה צריך לעבור עוד עין ביקורתית של המחלקה המקצועית, בדרגים יותר גבוהים. זה נועד ליצור ודאות, שלא שיגידו שמדינת ישראל מנצלת את מערכת המיסוי להתלבש על תושבים זרים".

"הסדרת סביבת המיסוי עבור משקיעים היא צעד חיוני ברפורמה", אומר אריק קליינשטיין, מייסד ושותף בקרן גלילות קפיטל. "כאשר לא ברור מה היקף המס, משקיעים נרתעים, במיוחד בעולם שבו קיימות חלופות השקעה מוסדרות וברורות יותר. התחרות על ליבם של משקיעים בינלאומיים שדורשים סביבת מיסוי יציבה, צפויה ואטרקטיבית, היא נושא קריטי עבור ההייטק הישראלי".

הרפורמה תצליח להערכתך לעודד פעילות של חברות היי-טק רב לאומיות בישראל?

"כן, מאחר וצעד מיסויי משמעותי נוסף קשור למיסוי של חברות אלו שיש להן מרכז פיתוח בארץ וגם הסדרה של פעילות הרכישות שלהן בישראל. עד היום לא היה ברור כמה מס מגיע לישראל מרווחים של תוכנה שמפותחת בארץ, המדיניות הייתה שהתאגידים הגלובליים הציגו את עמדתם לרשות המיסים בנוגע לחבות המס שלהם. אם רשות המיסים לא ענתה תוך פרק זמן מסוים, עמדת התאגיד הרב לאומי הייתה מתקבלת אוטומטית. כעת ייקבעו כללים מנחים ברורים בסוגייה זו ואין דבר שתאגידים יותר אוהבים מתכנון יציב ארוך טווח".

איך מחזירים 8,000 טאלנטים?

טלי שם טוב, מייסדת שותפה ומנכ"לית של חברת קוד-וואליו (CodeValue) מבית ספיד-וואליו (ספקית שירותי IT הממוקדת בענן ודיגיטל), מזהה יתרונות וחסרונות גדולים ברפורמה. "זה כיוון טוב, אבל בהחלט לא פתרון קסם", היא אומרת. "אני כן רואה ברפורמה ניסיון אמיתי לטפל בשני כאבים גדולים של תעשיית ההיי-טק הישראלית: חוסר הוודאות ובריחת המוחות. לצערי, הרפורמה מטפלת בעיקר בהשקעות ובמיסוי בחברות גדולות ולא בסטארט-אפים, לא בחברות שבאמת צריכות להשיג ולהציג צמיחה מאוד גדולה. זו בעיה מאוד משמעותית, אבל היא לא הבעיה היחידה". 

כאן שם טוב נוגעת ממש בלב הפועם של הרפורמה - ולמרבה גם שם היא מזהה בעיה גדולה. "הנתונים הלא רשמיים מדברים כיום על יותר מ-8,000 טאלנטים בהיי-טק, רבים מהם מתחום הסייבר, שעברו לחברות גדולות הפועלות בחו"ל. זו בעיה אמיתית, אבל הרפורמה מכוונת רק למי שנמצא יותר מעשר שנים בחו"ל". 

מה הבעיה עם זה? 

 "באופן טבעי, מי שנמצא כל כך הרבה זמן מחוץ לישראל השתרש מאוד חזק במקומות הוא או היא נמצאים. ראיינו השבוע בטלוויזיה טאלנט ישראלי שנמצא בחו"ל כבר 15 שנה והוא אמר במפורש שאין לו כוונה לחזור, כי הוא נמצא שם עם משפחתו והילדים בבתי ספר ובגנים. נוח לו. זה כבר לא רק עניין של מיסוי, אלא גם של יוקר מחיה. הרבה יותר קשה להחזיר אנשים שנמצאים בחו"ל שנים, מאשר אנשים שעזבו בעקבות ה-7 באוקטובר או הרפורמה המשפטית. הרפורמה מפספסת לגמרי את המטרה של החזרת טאלנטים".

קליינשטיין מקרן גלילות רואה הדברים אחרת. מדובר בהטבה משמעותית, כי כמעט כל עובד ישראל שעושה רילוקיישן מקבל אופציות", הוא אומר. "אם החברה משביחה, שווי האופציות עולה והחזרה לארץ נראית כמו תשלום קנס שמייצר חסם. הסדרי מס לעובדים החוזרים מרילוקיישן יאפשרו לשלם מס מותאם על האופציות שהחברה נתנה להם בחו"ל ופקעו בזמן שהיו בארץ. כלומר, רשות המיסים תגדיר את האופציות כ"רווח הון" במקום "שכר", וכך ישראלים שיחזרו מרילוקיישן יוכלו לשלם עליהן רק 25% מס. 

"אפשרות נוספת שקיימת לישראלים החוזרים היא לשלם מס מלא על עליית הערך רק מהתקופה שהם עלו לארץ. למשל, עובד שקיבל אופציה מחברה בארה"ב שתבשיל בעוד שש שנים ולאחר חמש שנים עלה לארץ, יוכל לבחור לשלם מס מלא רק על עליית הערך של השנה האחרונה, שאירעה לאחר עלייתו לארץ".

עו"ד שביט מעריכה כי באוצר רוצים כנראה להגיע לאותם יהודים בעולם שכרגע יושבים על הגדר ורע להם, בגלל התגברות האנטישמיות. "אני שומעת מלקוחות שלי כמה רע עכשיו", היא מספרת. "השבוע אחד מהם אמר לי שהוא כבר לא מסוגל ללכת עם כיפה במרכז לונדון. המצב באירופה לא טוב והרבה אנשים שוקלים את צעדיהם, כך שטבעי שהרפורמה תנסה לעודד אותם לבוא לישראל".

איך היא עושה את זה? 

"רשות המיסים באה ואומרת: חוץ מ-10 שנים פטור על הכנסות מחוץ לישראל, אנחנו נותנים לכם עוד סוכרייה - פטור של מיליון שקל על הכנסה מיגיעה אישית למי שיעלה לישראל אחרי תחילת 2026. זה טוב במקרים שהעולים החדשים ממשיכים לעבוד. יש לי לקוחה צרפתייה שעובדת עבור חברה צרפתית והיא בישראל רק חלק מהזמן. היא התלבטה האם היא צריכה להיות יותר או פחות מ-183 ימים בשנה כאן, אבל הפטור החדש פותר לה את הבעיה. אם היא יודעת שתקבל פטור גם על הכנסה ממקור ישראלי, זה נותן איזושהי הקלה. להגיד לך שזה ישנה את כל התמונה? אני לא בטוחה". 

השורה התחתונה: זה טוב או רע?

מה שמוביל אותנו לשאלה המסכמת: האם הרפורמה טובה או רעה ליהודים המוכשרים העוסקים בהיי-טק - ולמשקיעים הזרים ששוקלים להשקיע בהם? 

עו"ד שביט: "הרבה תושבים זרים עצרו השקעות, אבל אני מאמינה שיחס טוב יכול להחזיר אותם, בכפוף כמובן למצב הכלכלה. יש כבר התעוררות בפעילות הכלכלית מאז סיום המלחמה, והציפיות רק הולכות וגדלות. אני מרגישה את זה בנפח העבודה אצלי ואצל קולגות שלי, שעובדים עם תחום ההיי-טק. יש יותר עסקאות והשקעות. עם זאת, אי הוודאות היא עדיין נקודה שמפריעה למשקיעים הזרים, אתה תמיד קצת להסביר להם שאנחנו לא מדינת עולם שלישי. כולם יודעים שרשות המיסים בישראל יכולה להיות גם אגרסיבית, אז עצם המודעות לזה שחברות זרות צריכות לקבל כאן טיפול אחר היא בהחלט חשובה".

קליינשטיין: "כלכלת ישראל נשענת במידה רבה על הון זר שממשיך לזרום אליה, לצד ענף ההייטק שמבוסס על המשאב האנושי והטאלנט המקומי. הסרת חסמים בפני משקיעים זרים וישראלים המעוניינים לשוב לארץ מעניקה ודאות ומסייעת למשוך לכאן את שני הגורמים החיוניים הללו. עם זאת, סביבת המיסוי בישראל עדיין גבוהה ביחס למדינות מובילות של בתעשיית בטכנולוגיה. זהו אתגר רחב ותשתיתי שלא ניתן לפתור במסגרת רפורמה נקודתית אחת, אלא דורש טיפול עומק וראייה מערכתית לטווח ארוך".

שם טוב: "הרפורמה בהחלט אמורה להקל על קרנות הון סיכון להשקיע בחברות ישראליות, אבל בעיקר בעסקאות של מיזוגים שבהם חברות זרות גדולות קונות חברות ישראליות קטנות. הרפורמה לא תוכל, עם זאת, להתמודד עם כוחות גלובליים ומקומיים רבי עוצמה כמו הריבית, המיתון בארצות הברית והמצב הגיאו-פוליטי בישראל - ולכן, אלה ימשיכו להשפיע הרבה יותר מכל תיקון בחוק. הרפורמה יכולה להקל, אבל לא לשנות את התמונה באופן מהותי".