"וולנס" זה כבר מזמן לא טרנד, אלא תעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים. שווי התעשייה כולה צפוי להגיע לכ-27 טריליון דולר עד שנת 2026. לכן, זה לא מפתיע שיותר ויותר חברות מנסות להשיג נתח מהשוק הרווחי הזה. חלק גדול מכל תעשיית הוולנס העולמית הם התחומים של הבריאות והרווחה הנפשית.
משבר הקורונה רק העצים את השימוש באפליקציות שונות מתחום בריאות הנפש או הרווחה הנפשית. 15 אחוז מאוכלוסית העולם סובלת מבעיות נפשיות ברמה כזו או אחרת, מדובר במשבר מתמשך שרק קיבל תאוצה בזמן המגפה. מצבים של בדידות, עצבות, שחיקה או לחץ עלו בתקופת המגיפה.
מערכת הבריאות בארץ בפרט ובעולם בכלל לא מצליחות לספק את המענה הנדרש לצרכים של האוכלוסייה. רפורמות שהתעכבו, מטופלים שממתינים לפעמים חודשים, נותרים ללא מענה הולם. בישראל, כ-4 אחוז מהאוכלוסייה כבר דיווחו על פנייה לקבלת עזרה נפשית – והעומס על המערכת הולך וגדל.
כמו בתחומים אחרים, אל החלל הזה נכנסות חברות הטכנולוגיה שמזהות את הצורך ומנסות לפתח מוצרים שנותנים מענה, והיום התעשייה בתחום בריאות ורווחת הנפש שווה כבר כ-121 מיליארד דולר. האפליקציות הבולטות בתחום מגיעות כבר למיליוני משתמשים ברחבי העולם: אפליקציית המדיטציה והשינה Headspace צברה כבר יותר מ-2 מיליון משתמשים וגייסה כ-434 מיליון דולר. ערכה של המתחרה שלה CALM עומד כבר על 2 מיליארד דולר עם 100 מיליון הורדות – 40 מיליון יותר מאשר בשנה שעברה.
"פעם אנשים היו מתביישים - היום המבוכה ירדה"
אמיר אלרואי וגלית הורביץ הקימו לפני שנתיים וחצי את Welltech Ventures, קרן ההשקעות הישראלית הראשונה לתחומי הוולנס. "משהו קורה לנגד עינינו", מסביר אלרואי. "הבעיה העיקרית בתחום הזה שאנשים מתביישים לדבר, זה חלק מהבעיה, אבל דור ה-Z למשל הרבה יותר מודעים לחשיבות של הרווחה הנפשית ופחות מתביישים. הטיפול העצמי הרבה יותר נפוץ, רואים ספורטאים מפורסמים כמו סימון ביילס ומייקל פלפס שמדברים על ההתמודדות הנפשית שלהם".
הקרן השקיעה כבר ב-12 סטארטאפים ישראלים הפועלים בתחום. "זה הרבה יותר נוכח ופחות מביך", מוסיף אלרואי. "על מנת לקבל טיפול צריך לחכות בתור והעלות היא גבוהה. היום בלחיצת כפתור אתה יכול ליהנות ממאמן כושר, סשן של מיינדפולנס ולהיפגש עם פסיכולוג בזום".
גלית הורביץ שהגיעה לישראל מניו יורק ופתחה יחד עם אלרואי את הקרן מסבירה שבתקופת המגפה מספר האנשים עם התמודדויות נפשיות פחות קשות עלה. "אנשים איבדו את העבודה ונסגרו בבית", היא מציינת. "מספר החולים עלה והטכנולוגיה באה לפתור בעיה. ראינו צמיחה במספר הסטארטאפים. ראינו שיש עלייה מאוד גדולה במשתמשים באפליקציה, דרך מקומות העבודה. רואים שיש צורך לטכנולוגיה הזו".
ממדיטציה ועד ניתוח באמצעות בינה מלאכותית: "היזמים ראו שיש בעיה אמיתית"
"התוצר בעולם נפגע בטריליוני דולרים בגלל התמודדויות נפשיות", היא מוסיפה. "חברות מתחרות על העובדים הטובים ורוצים שיהיה להם תנאים טובים. הם רוצים לענות גם על הצרכים המנטליים והפיסיים שלהם. 15 אחוז מהעולם סובל מהמגפה השקטה הזו, הקורונה הגבירה שחיקה ובדידות ובאמצעות הטכנולוגיה אפשר לעזור – לא לפתור - התעשייה נולדה מתוך הפער".
הפתרונות הטכנולוגיים בתחום הם רבים – החל ממדיטציה, דרך שידוך בין מטפלים, עזרה בשינה, צ'אטים להפגת הבדידות לאוכלוסייה המבוגרת למטופלים ועד לניתוח באמצעות בינה מלאכותית של שיחות בין מטפל למטופל. "יש כל כך הרבה בעיות במערכות הבריאות בעולם שהקורונה האיצה את התהליך והרבה יזמים ראו שיש בעיה אמיתית", מציינת הורביץ. "הטכנולוגיה מאפשרת לעזור, ראינו המון יזמים ברחבי העולם פועלים בתחום וכך נולדו הסטארטאפים".
לפי מגזין פורבס, חברות סטארטאפ בתחום הבריאות הדיגיטלית גייסו 14.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2021, וכבר עלו על סך ההשקעה לכל שנת 2020. גם בתחום הזה חברות הטכנולוגיה הישראליות לא נשארות מאחור. חברת Talkspace הישראלית שמאפשרת קבלת טיפול נפשי אונליין התמזגה ביוני האחרון לחברת SPAC והתחילה להיסחר בנאסד"ק לפי שווי של 1.4 מילארד דולר. החברה דיווחה על עלייה של 25 אחוז במספר המשתמשים בין אמצע פברואר לסוף מרץ 2020, הזמן שבו פרצה מגפת הקורונה ותקופת הסגרים המשמעותית ביותר.
המטרה של הטכנולוגיה היא לא להחליף את המטפל
על פי סקר צרכנים גלובלי של חברת PwC כ-69 אחוז מהנשאלים העידו שמגפת הקורונה גרמה להם להתמקד יותר בניהול וארגון הבריאות והרווחה הנפשית שלהם. נועם גביסון, ראש תחום בריאות דיגיטלית בפייסבוק ישראל מספר. "בארץ יש המון סטארטאפים שעושים שיתופי פעולה עם קופות החולים", הוא מסביר. "האינטרס ברור. מערכת הבריאות נהנית, קופות החולים משפרים את רמת השירות שמטיב עם כולם".
גביסון מציין שמטרת הטכנולוגיה היא לא להחליף את המטפלים, אלא לעזור להם להגיע לתוצאות טובות יותר. "זו פסיכולוגיה שמבוססת על דאטה", הוא מוסיף. " יש זרם של מוצרים ושירותים שנותן למטפל אפשרות לקבל החלטה יותר טובה. לוקחים דאטה ומתקפים את הדיאגנוזה של הרופא. הרבה פעמים אפשר להגיע עם סימפטום מסוים, ואם הרופא לא יתחקר אותך כמו שצריך הוא לא יצליח לאבחן אותך".
הנושא השני שמדבר עליו גביסון הוא היכולת של הטכנולוגיה לחזות מחלות או בעיות באמצעות ניתוח של דאטה. "זה מאפשר לנו להיות פרואקטיביים בהתמודדות", הוא מסביר. "לפעול עוד לפני שיש בעיה משמעותית".
החלוקה בין חברה המפתחת מוצר הנותן מענה לרווחה נפשית ולייף סטייל (Wellness), אל מול כזה שנותן מענה לבריאות הנפש הוא נשמע לפעמים מלאכותי, אך יש לו משמעות גדולות מבחינת רגולציה. "ההבדל המשמעותי הוא ביציאה לשוק", הוא מסביר. "רוב החברות מכוונות לשוק האמריקאי, בעולמות הבריאות לפעמים לוקח שנים עד שה-FDA מאשר את המוצר. כשנותנים מענה בתחום הוולנס אין רגולציה משמעותית.
"הקורונה העלתה את המצוקה - והמערכת לא יכולה לתת מענה"
"ברמה המקצועית זה סיפור מורכב", מסביר ד"ר יובל הירש, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר ומראשי פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית. "לקבוע אם זה טוב או לא זה יהיה פשטני מדי. זו התפתחות טבעית של הטכנולוגיה שיכולה להיות כלי עזר נלווה לטיפול כל עוד הטיפול מתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך שעבר הכשרה מתאימה".
לטענתו של הירש ככל שהדורות מתקדמים יותר הם מרגישים יותר בנוח לדבר על הבעיות הנפשיות שלהם. "אני חושב שיש עלייה במצוקה הנפשית ובהכרה במצוקה הנפשית", הוא מסביר. "וזה גורם ליותר אנשים לפנות לטיפול. הטכנולוגיה נותנת את היכולת לתת זמינות לטיפול במקום שאין, בחברות שלא מקובל בהן ללכת למטפל, חברות שמרניות יותר. יש עדיין סטיגמה, אבל יש יותר מודעות, וטיפול בבריאות הנפש הפכה לנורמלית יותר".
הירש טוען שעדיין אין תחליף לתקשורת ישירה בין מטפל למטופל. "הזום לא הגיע מהחלל החיצון, הקורונה נתנה הרבה יותר פתיחות גם בחוגים הקלאסיים יותר לאופן שבו ניתן לקיים טיפול", הוא מסביר. "לדעתי האישית אני לא חושב שיש תחרות למפגש. מצד אחד הקורונה הראתה לנו שאפשר לטפל גם בצורה מרוחקת, ויחד עם זה היא לימדה אותנו לא מעט על כמה יש חוסר בתקשורת הזו וכמה חסרה לנו הקרבה על אנשים. קשה להיות בזום כל הזמן ולראות אנשים ואיכות המפגשים היא איכות אחרת. זה תלוי במטופל וזה לא מתאים לכולם".
הירש מתמקד באפליקציות הקשורות לטיפול ובריאות הנפש ואחד ההסברים שהוא מספק לעלייה המשמעותית בשימוש בהן היא חוסר היכולת של המערכת לתת טיפול הולם לאנשים במצוקה. "הקורונה הקפיצה באופן חד משמעי את כל מדדי התחלואה", הוא טוען. "היא לא פספסה כלום הסטרס המתמשך מעצים תחלואה קיימת. הקורונה גרמה למקרים קשים יותר, והיא העלתה את רף המצוקה ואת הדיכאונות. אנחנו יודעים שיש עלייה של מאות אחוזים במצוקה ובפנייה למוקדי סיוע. במדינה יש פשיטת רגל בכל מה שקשור ביכולת לתת טיפול נפשי ופסיכולוגי לאזרחים".
"הרבה אנשים לא יודעים שהם יכולים לקבל טיפול בחינם", מוסיף הירש. "זה לא דבר זול בשוק הפרטי, אבל אין תקינה ואין איוש. קשה מאוד להביא פסיכולוגיים בשכר של 3,500 שקל לחודש בחצי משרה. יש תורי המתנה של יותר משנה במרפאות לבריאות הנפש. מעל שנה וחצי במכונים להתפתחות הילד. הילד מתגייס וכל חודש הוא קריטי".
"המצב הוא ככה כבר שנים", הוא מציין. "הקורונה העלתה למודעות את נושא בריאות הנפש וניתן לראות את זה בפופולריות של האפליקציות האלה. אנשים מוצאים פתרונות איפה שהם יכולים. אם אדם ממתין שנה לפסיכולוג הוא יחפש פתרון אחר. אין ספק שיש אנשים שהאפליקציות יכולות לעזור להם – אבל בסופו של דבר אין תחליף לטיפול פסיכולוגי".