מהפכת ה-AI: האם מתפתחת פה בועה שתתפוצץ לנו בפנים?

 סם אלטמן, ממייסדי OpenAI ומנכ"ל חברת ה-AI שהביאה לנו את צ'אט GPT, כינס לפני כמה שבועות ארוחת ערב עם קומץ כתבי טכנולוגיה בכירים. הכתבים, רובם ככולם ותיקים שראו ושמעו כמעט הכל בעולמות הטכנולוגיה, לא שיערו שישמעו את אלטמן אומר שלוש פעמים את המילה "בועה" בטווח של 15 שניות. אבל, זה בדיוק מה שקרה. אלטמן דיבר על הרבה מאוד אנשים שיפסידו הרבה מאוד כסף, ונשמע מודאג.

האם עלולה להתפתח בוול סטריט בועת AI, בדומה לבועת הדוט.קום שהפילה בתחילת המילניום הנוכחי חברות אינטרנט רבות ואת מדד נאסד"ק? "אם מסתכלים על רוב הבועות בהיסטוריה, כמו בועת הטכנולוגיה, היה שם משהו אמיתי", אמר אלטמן באותה ארוחת ערב. "האם אנחנו נמצאים בשלב שבו משקיעים מתלהבים יתר על המידה מ-AI? לדעתי כן. האם AI הוא הדבר החשוב ביותר שקרה מזה זמן רב מאוד? לדעתי, גם כן".

סימנים מקדימים 

הנתונים בשווקים הפיננסיים ובעולמות הטכנולוגיים, מחזקים ברובם את החשש שמשהו הולך להתפוצץ מתישהו למישהו בפנים. השאלות הפתוחות הן רק מתי ולמי. בין הסימנים המקדימים ניתן לציין חמישה גדולים ומטרידים במיוחד:

1. השקעות עצומות בתשתיות AI: לפי נתונים שפרסם "פייננשל טיימס", החברות הגדולות בהובלת גוגל, מטא, אמזון ואפל, צפויות לבצע השקעות בסך יותר מ-300 מיליארד דולר ב-AI ב-2025 - מספרים מטורפים, שצפויים רק לגדול. 
2. מכפילים בשמיים: חברות AI רבות נסחרות במכפילי רווח עתידיים גבוהים (מחיר מניה חלקי צפי לרווח למניה), אך לא מדווחות על רווחים מהותיים. קיים חשש אמיתי מקריסת החברות הללו בתרחיש של משבר בשווקים ואי עמידה בתחזיות.
3. באזז מטורף: כפי שאולי שמתם לב, כולם מדברים כבר יותר משנה על AI, דוחפים את המונח כמעט בכל שיחה או מצגת ואף מפטרים עובדים על סמך הנחה שה-AI יעשה את העבודה במקומם. 
4. סימני אכזבה ראשונים: לפי דו"ח שפרסמה אוניברסיטת המחקר MIT, כ-95% מהפיילוטים של חברות עם AI לא הצליחו להשיג החזר פיננסי משמעותי, ולמעשה נכשלו. הפער בין הציפיות מ-AI בארגונים לבין היישום בפועל גדול למדי - וזה נתון מטריד. 
5. התבטאויות מצננות: סם אלטמן, מתברר, לגמרי לא לבד. ביל גרוס, אחד המשקיעים הבולטים והמשפיעים ביותר בשוק האג"ח העולמי, הביע דאגה שחלק מההשקעה העצומה של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI לא יחזיר את עצמו. ג'ו צאי, ממייסדי ענקית האי-קומרס עליבאבא ויו"ר החברה, אמר שהוא רואה סימנים לתחילתה של בועה ב-AI בארצות הברית. אדם סליפסקי, מנכ"ל חטיבת הענן של אמזון (AWS), השווה בין ההייפ הנוכחי ב-AI לבין בועת הדוט.קום. וזו, כמובן, רק רשימה חלקית. 

איך זה ייגמר? אף אחד לא באמת יודע. למעט כמה שורטיסטים ממולחים, ניתן להניח כי העולם ככלל, ו-וול סטריט בפרט, ישמחו לוותר על הדרן מאוחר למשבר הדוט.קום, שבו איבד מדד הנאסד"ק כמעט 80% מערכו בין מרץ 2000 לאוקטובר 2002. משבר כזה כיום יהיה משהו שכמעט כל אחד ואחת מאיתנו ירגיש כמו אגרוף בפנים, בין אם במקום העבודה, בחשבון הבנק, בסופר וכמובן במצב הרוח - האישי, הלאומי והגלובלי. 

האם זה אכן יכול לקרות? תלוי כנראה את מי שואלים. המומחים הישראלים ששוחנו איתם לא נשמעים יותר מדי מוטרדים.

"דברים רעים קורים בדרך, אבל לא איבדנו שליטה"

"אני לא חושב שיש בועה ב-AI", אומר אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר קרן הגידור אלמנדה קפיטל. "ההתפתחות ב-AI רק בתחילתה, השילוב בין בינה מלאכותית למחשוב קוואנטי המאפשר כוח מחשוב אדיר יהיה הדבר הבא. זה ייקח את ה-AI למחוזות שבהם היא באמת תוכל לעשות את מה שמקווים שתעשה. AI כיום זה נחמד, כל אחד מכיר את הצ'אט GPT, אבל בינתיים עדיין לא מייצרים מזה מספיק כסף. ברגע שה-AI יתורגם להכנסות אמיתיות, כל הסיפור ישתנה. כרגע בעיקר משקיעים במחקר ופיתוח, וכל החברות מנסות לקדם דברים שקשורים ל-AI. זה מאיים על העולם הישן, אבל אין כאן בועה. יש הרבה חברות שצמחו וגדלו בזכות ה-AI, אבל בסופו של דבר מי שמפתח את רוב הטכנולוגיה של ה-AI הן חברות גדולות כמו גוגל, מטא, מיקרוסופט, אמזון וכו' שהיו גדולות גם קודם". 

מה דעתך על ההשוואה לבועת הדוט.קום?

"הבועה שנוצרה בתחילת שנות האלפיים הייתה שונה לגמרי. היו בה חברות שנסחרו במכפילים שלא קשורים בכלל למציאות, לא היו להן הכנסות. כל חברה שהייתה קצת טכנולוגית והייתה קשורה לאינטרנט טסה לשמים, אבל לא היה שום דבר כלכלי מאחורה. היום, גם אם החברות נסחרות בשווי שוק מטורף, רואים מיד שיש להן גיבוי בהכנסות שרק צומחות מרבעון לרבעון. הפעם זה כבר לא רק ציפיות, אלא ת'כלס. אין היום חברות שנסחרות בשווי של מיליארד דולר ללא הכנסות. היום המשקיעים לא מסתפקים בדיבורים והצהרות, הם רוצים לראות מעשים. לכן, ההשוואה לקריסת הדוט.קום מאוד לא נכונה". 

אתה בעצם לא רואה שום תרחיש שיקרה משהו רע בדרך? 

"דברים רעים קורים תמיד בדרך, תמיד יש ברבורים שחורים. מצד שני, הורדת הריבית בארה"ב - ואנחנו צופים שהיא תרד בעוד 1.5% בשנה וחצי הקרובות - תיתן דחיפה לחברות קטנות יותר, המושפעות מאוד מהריבית. האם יקרה גם משהו שישנה את הכיוון הכללי מבחינת ה-AI והמחשוב הקוונטי? להערכתי לא, הרכבת הזו יצאה מהתחנה ואי אפשר לעצור אותה. מי שלא יעלה עליה יישאר מאחור, כולל חברות שלא יתקדמו ולא יטמיעו תהליכים טכנולוגיים. AI זה לא בועה, זו האמת, זה הטכנולוגיה. נכון, חברות שמתומחרות לא נכון יתרסקו, אבל אם נתבונן מלמעלה בשלב זה אין בועה ולא איבדנו שליטה".

"הדבר הכי גרוע - להמר נגד הבועה לפני הזמן"

לדברי סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, "כמעט כולם מסכימים שמהפכת ה-AI מזכירה את מהפכת הדוט.קום, אבל מבחינתי המהפכה הנוכחית חשובה יותר. אנחנו רואים פה בניית תשתית חדשה לאנושות, שאמורה להשפיע על חיי היום-יום של כולנו. זה תהליך שנמצא רק בתחילתו מבחינת רמת השימוש ההמוני". 

מהם קווי הדמיון לדוט.קום?

"בתחילת המעבר של האינטרנט לשימוש המוני התפתחה בועה, כשחברות רבות פעלו בלי מודל מבוסס רווח. דיברו על Eyeballs (חשיפה אונליין) והיו גם חברות שהצליחו לפצח את זה ולהגיע לעמדות הובלה כמו גוגל, אמזון, אפל ובהמשך גם פייסבוק. אותו דבר בערך עומד לקרות גם בתחום ה-AI, וברור שגם כאן מובילות את המהפכה חברות ענק טכנולוגיות שצברו הררים של מזומנים, עם רווחים אדירים ושווי שוק הכי גבוה בתולדות האנושות. החברות האלה משקיעות הון עתק בתשתיות של AI, בעיקר בצ'יפים של אנבידיה, הנהנית העיקרית מגל ההשקעות הזה". 

אנחנו עוד לא רואים יותר מדי חברות שנהנות מהשקעות AI. 

"נכון,  וזה אומר שאנחנו לא בבועה. בועה זה מצב שבו כל מי שבא ברוך הבא, גם אם אין לו מודל עסקי וגם אם הוא מפסיד כסף ומספר סיפורים. זה לא המצב כאן, כי יש תמחורים גבוהים ב-AI ורף כניסה גבוה מאוד. אני כן רואה חלקים בועתיים, למשל בהשקעות באנרגיה גרעינית. השימוש ב-AI אכן מגדיל את צריכת החשמל ואת הביקוש לאנרגיה - ולכן יש לא מעט חברות שקמו לתת לזה פתרון.  בינתיים מדובר בחברות בלי הכנסות, עם הפסדים גדולים. לא ברור מה המודל העסקי שלהן, ואיך ומתי הן יקבלו את כל האישורים הרגולטוריים".

למה החלק הזה הוא בועה? 

"כי בגדול יש פה משהו מנותק מהמציאות. זה עדיין חלום. זה לא אומר שזה לא יקרה בסופו של דבר, הרי גם לחברות הדוט.קום שקרסו היה חלק חשוב בבניית תשתית האינטרנט". 

המון אנשים עוזבים כיום עבודות בטוחות בהיי-טק, כדי להקים סטארט-אפים AI. זה מדאיג אותך? 

"לא, ממש לא. רוב הסטארט-אפים ממילא נסגרים, מבין כל 100 שקמים מצליחים אולי אחד או שניים, אלו הסטטיסטיקות. הבעיה היא שבתקשורת בדרך כלל קוראים ושומעים רק על הסטארט-אפים המצליחים. זו הבעיה הכי גדולה בכל הטכנולוגיות החדשניות: ההתקדמות אף פעם אינה ליניארית. נוצרות ציפיות לא ריאליות, שאחריהן באות נפילה והתפכחות ורק אחר כך בנייה מחדש, בדרך ריאלית יותר. האם גוגל ופייסבוק משקיעות כיום יותר מדי ב-AI? יכול להיות, אבל אין לחברות האלו בעיה של כסף. הן לא ייכנסו לחובות כמו חברות הטלקום בתחילת שנות האלפיים". 

מה תגיד למשקיעים ששוקלים לברוח מהשוק מחשש בועה?  

"הדבר הכי גרוע זה להמר נגד הבועה לפני הזמן, זה מתכון להפסד כסף. היו אנשים שאמרו כבר בתחילת התשעים שהאינטרנט זה בועה, היו שאמרו את זה באמצע שנות התשעים והיו שאמרו אפילו ב-98' ו-99' - כולם הפסידו הרבה כסף. אף פעם אי אפשר לדעת מתי הבועה תתפוצץ, אבל כשזה יקרה כולם יידעו. מה שכן, להערכתי כיום המצב הרבה יותר בריא מאשר היה בתחילת שנות האלפיים. בהשקעות בסיבים אופטיים בתחילת המילניום, החברות היו ממונפות, הפסידו הון תועפות, פרשו כבלים אבל לא ממש קיבלו החזר על ההשקעה. כיום, חברות כמו גוגל, מטא ומיקרוסופט מקבלות אחלה החזר על ההשקעה. הן משקיעות המון ב-AI, אבל גם נהנות מזה ומנגישות פתרונות AI לקהלים רחבים. עסקי ה-AI הגדולים כיום נבנים משיקולים כלכליים ברורים, מה שלא היה בתקופת הדוט.קום". 

"יכול להיות שאנחנו באותה נקודה שוב"

"המחיר של המניות במדד S&P 500 מאוד יקר", אומר, אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים. "חלק מזה מיוחס לעובדה שהמדד הרבה יותר טכנולוגי כיום, עם חברות כמו אפל, גוגל, אנבידיה, טסלה ואחרות. עיקר הפער, עם זאת, מיוחס ל-AI. זו מהפכה טכנולוגית אדירה, שיכולה לייצר צמיחה שעוד לא ראינו וגם לסייע מאוד בצמצום ההוצאות בחברות, בעיקר הוצאות כוח אדם". 

מתפתחת בועת AI?

"אנחנו כיום במצב בו כל מספר זוכה. כלומר, אנחנו לא יודעים לאן האירוע הזה יתפתח. יכול מאוד להיות שהתמחור מאוד אופטימי, ובעוד כמה שנים נבין שהייתה כאן סוג של בועה, שהשווי האמיתי של החברות היה אמור להיות הרבה יותר נמוך. מצד שני, יכול מאוד להיות שאנחנו אפילו לא רואים כיום את קצה הקרחון של ה-AI, ושהתמחור כיום מאוד זול. קשה לי לקבוע חד משמעית,  בנקודת הזמן הנוכחית, האם זו בועה.

אפשר אולי לנסות להשוות לקריסת הדוט.קום או לנפילת חברות הקריפטו ב-2018? 

"אי אפשר להשוות לקריפטו, כי אי אפשר לתמחר את השווי שלו ואין ערך אמיתי מאחורי המטבעות הדיגיטליים. אני לא מכיר אף גוף מוסדי שמשקיע או מתכנן להשקיע במטבעות קריפטו. גם אם יש דבר מה בטכנולוגיה הזו, אנחנו לא יודעים להעריך איזה מעשרות אלפי מטבעות שקיימים היום יתפוס. זה גם יכול לצאת מחוץ לחוק בקלות ומשמש כבר היום כל מיני גורמים שליליים - עבריינים, מלביני הון ואפילו טרוריסטים. 

"לגבי חברות הדוט.קום: כולנו זוכרים את הבועה ומבינים בדיעבד שהתמחור היה מופרך. השוק לא ידע לתמחר את החברות. ברור שזו הייתה מהפכה אדירה, אבל השוק פשוט היה אז באותו חוסר ודאות שקיים גם כיום - ולא ידע להעריך את ההשפעה הכלכלית בצורה נכונה. מאוד יכול להיות שאנחנו שוב באותה נקודה כיום". 

למה הכוונה? 

"כשאומרים AI כיום ישר חושבים על אנבידיה, כי היא החברה שמובילה את השוק ונמצאת בפער טכנולוגי לעומת שחקנים אחרים. אבל, יכול להיות שהמהפכה הזאת בכלל תייצר את מירב הרווחים למקומות אחרים, שאנחנו בכלל לא חושבים עליהם. יכול להיות גם שיהיו חברות שיידעו להדביק את הפער הטכנולוגי מאנבידיה. אי אפשר לדעת, יש חוסר ודאות מובנה בעולם הטכנולוגי. קשה מאוד להעריך איך ה-AI תשפיע על חברה כמו גוגל, האם אנשים ישתמשו פחות במנוע החיפוש שלה, או שגוגל דווקא תדע לשלב בינה מלאכותית בצורה הרבה יותר טובה ממתחרותיה ותזנק באופן דרמטי. סוגיית ה-AI ממחישה את הסיכון המשמעותי שקיים בסקטור הטכנולוגי". 

טיפ למשקיעים?

"להסתכל על התוצאות הכספיות של החברות ולבדוק האם הן סתם זורקות AI בדוחות ובהצגה העצמית, או שהן באמת מייצרות מזה רווחים שמצדיקים את התמחור שלהן. בסופו של דבר, תמחור הוא פונקציה של רווחים, לא של חלומות, הבטחות, פוטנציאל או ציפיות. חברות שנסחרות היום בשווי מפולפל על סמך ציפיות - הייתי ממליץ להימנע מהשקעה בהן. מצד שני, חשוב לזכור כי ה-AI יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו פועלים וחושבים, או להצדיק שווי חברות הרבה יותר גבוה, עם תוצאות לא פחות טובות וחיסכון משמעותי בכוח אדם".