1 בנובמבר היה הבנצ'מרק לחזרת התיירים לישראל, החל מאתמול הותרה הכניסה של התיירים לישראל, אלא שהמערך שמבוסס על מילוי טפסים מקשה ומסרבל את ההליך ובפועל לא מאפשר לתיירים רבים להיכנס. גם הישראלים שיוצאים מהארץ נתקעים בקשיים כשלכל מדינה יש דרישות אחרות והם נאלצים למלא טפסים ולהוריד אפליקציות שונות.
קבוצת אבנון ו- TEZOS ישראל מפתחת מערכת תוכנה שמבוססת על בלוקצ'ין והמטרה שלה היא לייצר מערכת שיתוף נתונים גלובלית שתאפשר למדינות לנהל את הבקרה במאגר משותף תוך כדי שמירה על פרטיות המשתמשים. "כשראינו את ההתנהלות עם התפשטות המגפה, לקראת סוף הגל השלישי זיהינו נקודת חולשה בישראל ובעולם", אמר אבי כוכבא, מנכ"ל תחום הפינטק והסייבר בקבוצת אבנון ומנכ"ל משותף של שותפות המו"פ הייב 2040. "יש בעיה במעבר בין מדינות, וצריך לעקוב אחרי מה שהרגולטור בכל מדינה מבקש. בנמל התעופה לא יכולים באמת לבדוק את המסמכים ויש לא מעט אנשים שמצאו אישורים מזויפים".
הטכנולוגיה המבוזרת של הבלוקצ'יין מאפשרת לשמור על פרטיות המידע ולהשאיר את השליטה אצל המשתמש שיקבל קוד QR שמתעדכן כל כמה דקות למניעת זיופים עם נתוני הבדיקות והחיסונים שלו. את הקוד הוא יכול להציג אצל בקר הגבולות שיסרוק אותו ויקבל את הנתונים. יחד עם זאת, מדובר בניסיון שאפתני, שעל מנת להוציא אותו לפועל צריך לקבל הסכמה של ממשלות וליצור שיתוף פעולה עם הגורמים שמבצעים את הבדיקות והחיסונים. "אנחנו מתבססים על רשת הבלוקצ'ין של תזוס ואנחנו יודעים לחבר את כל המדינות, לכל מדינה יש מערכת משלה והנתונים יעלו לרשת הבלוקציין העולמית", מסביר כוכבא. "המשתמש יקבל פרטיות – רק הוא יחליט למי הוא מציג והמדינה סטטיסטיקות של תנועה והבקרים בגבולות יוכלו לעבוד בצורה בטוחה ופשוטה".
מעבר לפיתוח המוצר האתגר המהותי הוא בשיווק. על מנת שהמוצר יהיה אפקטיבי יש לייצר רשת של מדינות שיסכימו להשתמש בפלטפורמה ובמקביל לחבר את הספקים הרפואיים שמבצעים את הבדיקות ואת החיסונים - אתגר לא פשוט שגם אם יצליח הוא יקח זמן רב. למרות זאת, כוכבא אופטימי. "בסוף ספטמבר סיימנו את כל בדיקות ההיתכנות ופיתחנו את החלק האחורי שקשור לבלוקצ'יין", אמר. "התחלנו כבר בפיתוח הפרונט ופתחנו כבר בשיחות עם המדינות – יש התעניינות. זה לא יהיה מהיר וקל כי זה נושא רגיש"
לטענת כוכבא שגרת הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב ולטענתו המערכת תהיה שימושית גם אם המגפה תחלוף. "הקוביד הוא רק ההתחלה", מציין כוכבא. "כמו שאני מנהל את החיסונים ובדיקות PCR אני יכול להכין ממשק שיסרוק דרכונים או כל מסמך ממשלתי אחר. גם אם ייקח לנו זמן להכניס ולשכנע את המדינות להיכנס יש לנו את הבסיס".
הבלוקצ'יין היא טכנולוגיית ליצירת מאגר מידע פתוח ומבוזר שקשה מאוד לחדור אליה. המידע המוצפן עובר בין מאות מחשבים ברחבי העולם וכך לא ניתן לשנות אותו בדיעבד ולזייף את המסמכים, שכן על מנת לבצע את השינוי יש לחדור לכל המחשבים שהמידע עובר אליה במקביל
למה לדעתך למרות ההייפ סביב הבלוקצ'יין בשנים האחרונות, לא הייתה פריצת דרך אמיתית והרבה חברות נכשלו?
"יש פה אלמנט פסיכולוגי", מציין כוכבא. "כשמדברים על בלוקצ'יין הדבר הראשון שעולה זה הביטקוין שמקושר להרבה דברים שליליים. הדבר השני שמשפיע הוא היעדר הנטוורק. הבלוקצ'יין לא שווה אם אין רשת שלמה סביבו. ניסו לא מעט שנים לייצר שטרי מטען לספינות שמבוססים על בלוקציין קשה לחבר את כל הארגונים לרשת אחת".