כשעסק פגש מטרה: איך המלחמה הביאה לשיתוף פעולה חסר תקדים בין המגזר העסקי לחברתי

התמונה שהייתה לפני 7 באוקטובר הייתה ברורה: לקט ישראל, הארגון הלאומי להצלת מזון, חילק מזון ל-234,000 אנשים. היום המספר הזה עומד על 415,000 - גידול של 181,000 מוטבים בעקבות השלכות המלחמה ויוקר המחיה.

מאחורי נתינת מענה למספרים הגדולים הללו עומד סיפור מרתק על שיתוף פעולה בין המגזר העסקי למגזר השלישי שהוכיח את עצמו בעת משבר, ויצר תועלת למגזר השלישי, למגזר הראשון, ולכלל החברה הישראלית, "ארגונים שאג'נדת התרומות שלהם נוגעת באספקטים אחרים, הבינו שהמזון הוא הבסיס להכל כי בלעדיו אין חינוך טכנולוגי, ייעוץ פיננסי, העצמה נשית או כל דבר אחר", מסבירה מאיה אזולאי, סמנכ"לית פיתוח משאבים בלקט ישראל, "למשל, חברות הייטק נוטות לתרום למגזר השלישי באמצעות חינוך טכנולוגי, אספקת מחשבים, ליווי תלמידים ועוד. הבנקים יסייעו לעסקים קטנים ובחינוך פיננסי, אבל המלחמה יצרה מצב חירום שבו אנשים רבים הפכו למוטבים שלנו מאחר והביטחון התזונתי שלהם עורער, כאשר במקביל, מקורות אספקת האוכל שלנו נפגעו באופן קשה: המלונות לא עבדו, חברות ההייטק סגרו את חדר האוכל והצבא גייס כמויות גדולות של חיילים כאשר הכניסה שלנו לבסיסים נאסרה מטעמי ביטחון שדה. מעבר לכך, החקלאים שהיו מקור מזון משמעותי ואיכותי עבורנו לא יכלו לספק תוצרת, ויתרה מזאת, חלקם אף כרעו תחת נטל התקופה והיו חייבים עזרה כדי לשרוד. נוצר מצב שכדי למנוע מהם לקרוס ובכך לאבד מקור הכנסה עתידי חשוב לנזקקים, התחלנו לרכוש מהם תוצרת וסיפקנו להם מתנדבים שיעזרו להם במלאכתם לאור המחסור בעובדים פלשתינים ועזיבת העובדים התאילנדים", מתארת מאיה אזולאי את השינוי החד במצב שנוצר בין לילה.

כאשר השותפות הופכת לאסטרטגיה

דווקא מתוך האתגר הגדול והרב שכבתי הזה, נוצרו הזדמנויות משמעותיות. המגזר העסקי הפך מהר מאוד לשותף מרכזי בהענקת ביטחון תזונתי למאות אלפי אנשים בישראל שחוו איום לא רק מהתקפות טילים, אלא גם מהחשש שלא יוכלו לספק מזון לילדיהם ולעצמם, "המגזר העסקי לא מקבל מספיק במה אבל הוא היה מנוע הצמיחה של המגזר השלישי", אומרת מאיה אזולאי "בכסף, בקשב, ברתימת העובדים, במענה לצרכים שעלו, אפילו בלהזמין את העובדים לתרום ולערב אותם תוך עשיית מאטצ'נג – כלומר לתרום שקל נוסף על כל שקל שהעובד תורם. אנחנו גם מייצרים פלטפורמות חווייתיות שבהן עובדי חברה מבצעים התנדבות יחד עם בני משפחתם וזה עובד מצוין. עובדי החברות מרגישים שהם מבצעים משהו שיש בו ערך, החברה עצמה מעניקה לעובדים הזדמנות לעשות מעשים שתורמים לקהילה. בני המשפחה חולקים חוויה ערכית משותפת שעוזרת לקהילה ולמגזר השלישי ומחנכת להתנדבות, וגם החברה העסקית עושה דבר טוב שמייצר ערך למותג פנימה בקרב עובדי החברה, והחוצה, בקרב אנשים שרואים מה הם ערכי החברה ומעריכים אותה יותר, או אפילו רוצים להיות חלק ממנה בצורה כזו או אחרת".

דוגמה טובה לאופן שבו המגזר העסקי מייצר שותפות קריטית המסייעת ישירות למגזר השלישי ניתן למצוא בפרויקט "לקט אקספרס". מדובר במשאית שמגיעה עם תוצרת חקלאית למספר ערים בשעות אשר מאפשרות גם לאנשים שעובדים במהלך היום להגיע לנקודת חלוקה הסמוכה לביתם. הפרויקט הינו פרי של שיתוף פעולה בין 'לקט ישראל' לבין 'סיטי בנק ישראל' שהחל עוד לפני המלחמה בספטמבר  2023 והוכיח את נחיצותו במלחמה. הפרויקט הפך לכל כך מוצלח, שכעת מנסים ב'לקט ישראל' להוציא לפועל משאית שוק נוספת ולהכפיל את פעילות הפרויקט. נכון לעכשיו כל משאית אחראית על חלוקת  פירות וירקות בחמש ערים ולפי ההערכות הארגון, עד סוף השנה תגויס תרומה שתסייע להפעיל משאית נוספת אשר תאפשר להגיע יחד וסך הכל לעשר ערים בכל רחבי הארץ. לדברי אזולאי, "המשאית הניידת הפכה לפתרון מציל חיים במהלך המלחמה כי בהתחלה חלק ממרכזי החלוקה שלנו בדרום ובהמשך גם בצפון היו סגורים. הכנסת המשאיות יצרה מצב שלצד 300 מרכזי החלוקה הנייחים, הצלחנו לייצר אלטרנטיבה חשובה לעיתות חירום".

הפילוסופיה מאחורי השותפות

 "כמו שאני רואה את הדברים, העתיד של המגזר הראשון והשלישי הוא משותף. מגזר שלישי מתפקד הוא מנוע צמיחה הכרחי גם למגזר הראשון", מבהירה מאיה אזולאי את תפיסת עולמה, הכוללת את התובנה שלא ניתן לקיים עסקים תוך התעלמות מהמגזר השלישי, "שני המגזרים הם בעצם מנוע הצמיחה אחד של השני במידה שווה". לדברי אזולאי "תקופת המלחמה לימדה אותנו שהיום אתה יכול להיות תורם ומחר נתרם. ראינו את זה אצל החקלאים, ראינו את זה במשפחות שהגבר יצא למילואים. אי אפשר לדעת מה יקרה. החקלאים, שהיו תורמי המזון הגדולים, הפכו פתאום לזקוקים לעזרה, והארגון הגיב במהירות עם פרויקט התנדבות שהוציא 50 אוטובוסים מדי יום לעזור בחקלאות. לפעמים חברות חושבות שתרומה מגיעה רק באמצעות הרבה כסף אבל זה לא נכון. כפי שאמרתי, אפשר לשלוח אנשים להתנדב ולהפוך לחלק ממערך ההתנדבות הגדול שלנו המונה 95.000 איש, אפשר שחברה תציין בסיכום רכישה ממנה כי ניתן לתרום 15 שקלים לטובת ארגזי פירות וירקות למוטבים, כפי שעשינו עם חברת 'נוי השדה'. אפשר להתחיל בקטן ולתת ערך מהשניה הראשונה. מבחינה עסקית, מכפלות הערך של כל תרומה שניתנת לנו היא עצומה. הרי פירות וירקות הפכו ליקרים, כנ"ל לגבי ארוחות. אך אנחנו יודעים להציל פירות וירקות ולקבל ארוחות שהעלות שאנחנו משלמים עליהן היא נמוכה באופן דרמטי. כל אחד יכול לתרום למכנה המשותף לכולם שהוא גם אינטרס לאומי: יצירת ביטחון תזונתי למגזר השלישי".

המטרה של מאיה אזולאי ברורה, היא מכוונת שהמשאבים של הארגון יעמדו תמיד צעד אחד לפני הצרכים בשטח כך ש'לקט ישראל' יוכל לספק מזון בכל מצב ושהארגון לא ישים "תמרור עצור" למוטבים ונזקקים, כל שכן בתקופה משמעותית כמו שאנו חווים כעת. בעיניה, המלחמה הוכיחה משהו עמוק יותר, "אני מסתכלת על כלל החברה שלנו כמעגל כאשר השותפות בין המגזרים אינה עניין של צדקה אלא של אחריות משותפת. המלחמה לא רק שינתה את הפרופורציות לגבי מה שהכרנו לפני - היא גם הוכיחה שכאשר המטרה משותפת, הכוחות מתחברים ויוצרים השפעה שחורגת הרבה מעבר לסכום חלקיה, כאשר כל שכבות האוכלוסייה והמגזרים מרוויחים מהבנת הסיטואציה, שותפות הגורל, והעזרה ההדדית שמביאה ערך לכולם".