N12
פרסומת

"החברות שבחרו באנשים לפני המספרים"

שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת דן אנד ברדסטריט, חושפת את הסיפור שמאחורי דירוג ההייטק הגדול בישראל לשנת 2025, ומסבירה איך דווקא תקופה של משבר וחרדה לאומית הפכה למבחן האמיתי של תרבות ארגונית

פורסם:
שילה זברו וייס
שילה זברו וייס | צילום: ניב קנטור
הקישור הועתק

דירוג Duns 100 השנתי של החברות שהכי טוב לעבוד בהן בהייטק הישראלי שפורסם השבוע, מספק תמונת עומק נדירה על מצב הענף – בשנה שמאחוריה לא רק אתגרים עסקיים אלא גם רגשיים ולאומיים.

לאורך חודשים של איסוף נתונים, מאות חברות ועשרות אלפי עובדים סיפקו מידע שהפך לבסיס המחקר המקיף ביותר מסוגו, שניתח את שביעות רצון העובדים, מדיניות המעסיקים והשפעות המלחמה על סביבת העבודה והחוסן הארגוני.

לדברי שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100, "השנה בלטה במיוחד תחושת שליחות. עובדים רבים תיארו את תחושת הגאווה שלהם כשהם לוקחים חלק בפיתוחים שמצילים חיים, תורמים לביטחון המדינה או תומכים בחברה הישראלית. לצד זה, ניכר גם עומק התמיכה שמעסיקים העניקו למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם — ממדיניות גמישה דרך תמיכה רגשית ועד שמירה על מקומם בארגון. במובנים רבים, מקום העבודה הפך להיות לא רק מקור פרנסה, אלא עוגן אנושי וחברתי בתקופה של חוסר ודאות”.

כך נראה מחקר על תעשייה שלמה

הדירוג, שנערך זו השנה ה-11 ברציפות, בחן מאות חברות הייטק וסטארטאפים לפי שורה ארוכה של פרמטרים: השפעת העובדים על קבלת החלטות, סביבת הפיתוח הטכנולוגית, מסלולי קידום, שימור עובדים, תרומה לקהילה, איזון בית-עבודה, גיוון תעסוקתי ותנאי שכר.

במקביל, נשלחו שאלונים לעובדים עצמם, כדי לבחון עד כמה הם חשים מחוברים, מוערכים ומשפיעים. "מיתוג מעסיק אמיתי נבחן דווקא ברגעים של משבר”, אומרת זברו וייס. "חברות שבנו תרבות ארגונית מבוססת אמון ושקיפות הצליחו לשמור על לכידות גם כשהשוק כולו רעד. ראינו שהעובדים מעריכים לא רק תנאים טובים, אלא גם יחס אנושי והתייחסות לפרט”.

מי שמחזיק מעמד בזכות האנשים

2025 סימנה האטה משמעותית בשוק – פחות גיוסי הון, קיצוצים ותעדוף של תפקידי ליבה. ובכל זאת, חלק מהחברות הצליחו לשמור על יציבות, ולפי זברו וייס, המשותף להן הוא בחירה באנשים לפני המספרים. "הדירוג חשף את מי שלא ויתר על העובדים שלו גם כשלא היה קל”, היא אומרת. "אלה ארגונים שראו בעובדים שותפים אמיתיים. העובדים שם מרגישים שמקשיבים להם, שהקול שלהם חשוב, ושהם חלק ממשהו גדול יותר. זו הסיבה שהם נשארים נאמנים גם בתקופות קשות – זה ההבדל שבין ארגון שמחזיק מעמד לבין כזה שנשבר”. לדבריה, בשנים האחרונות ניכר שינוי משמעותי בתפיסת העובדים: "אם פעם הדגש היה בעיקר על שכר והטבות, היום מחפשים יציבות, משמעות, ערכיות ותחושת שייכות. הדור הנוכחי של עובדי ההייטק עבר קורונה ומלחמה, והוא מבקש משהו עמוק יותר – מקום עבודה שמכבד את האדם, לא רק את התפקיד”.

תרבות ארגונית כערך לאומי

הדירוג של Duns 100 כבר מזמן הפך לכלי משמעותי עבור החברות עצמן. הוא לא רק מדרג – אלא מספק להן תמונת מצב עסקית ותרבותית: באילו תחומים הן מצטיינות, ואיפה יש מקום לשיפור. "יש לנו אחריות כלפי התעשייה”, מדגישה זברו וייס. "אנחנו מציגים מראה מדויקת, כזו שמראה את המקומות החזקים וגם את מה שדורש תיקון. בעיניי, זהו מדד בעל חשיבות לאומית – ההייטק הוא לא רק מנוע כלכלי, אלא גם סמל של יצירתיות, חדשנות וחוסן ישראלי".

פרסומת

האנשים מאחורי הדאטה

מעבר לנתונים, השנה בלט המימד האנושי. "מאחורי כל טופס יש סיפור של אדם שחזר ממילואים, או עובד שהתמודד עם אובדן, עם קושי, עם עומס", אומרת זברו וייס. "הנתונים הפכו פתאום לחיים, לדופק אנושי. זה לא עוד דירוג, זה פסיפס של סיפורים שמרכיבים יחד תמונה של תעשייה שלמה שממשיכה לספק תוצאות גם כשהכל סביב מתערער”. היא מוסיפה כי גם חברות קטנות הפתיעו: "ראינו סטארטאפים צעירים שמבינים מה זה לבנות DNA ארגוני בוגר ואכפתי. הם מצליחים לשלב גישה אנושית עם מקצועיות גבוהה – וזה סימן להתבגרות של ההייטק הישראלי”.

מבט קדימה: "שנת תקווה וצמיחה”

בעוד 2025 מתקרבת לסיומה, בדן אנד ברדסטריט כבר מסתכלים קדימה. "אני מאמינה ש-2026 תהיה שנת פריחה”, אומרת זברו וייס. "אנחנו רואים ניצנים של השקעות חדשות, חזרה של משקיעים זרים והתפתחות משמעותית בתחום ה-AI. ההייטק הישראלי עבר תקופה קשה – אבל גם הוכיח שהוא יודע לעמוד באתגרים, לשמור על האנשים שלו, ולהמשיך להוביל מתוך אחריות, ערכיות ואמונה באדם”.